פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רסח: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־20:12, 22 בדצמבר 2020

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים רסח

סעיף יג | פטור על ידי מעין שבע[עריכה]

◄ רב משה גאון: יחיד שלא אמר 'אתה קדשת' יכול להפטר מש"ץ בברכת מעין שבע.

⤶ רב נטרונאי גאון: אפילו אם לא התפלל כלל יכול להפטר על ידי הש"ץ^[1].

☜ כך פוסק שו"ע.

◄ טור: לא יכול להפטר במעין שבע^[2].

טוב יותר שיאמר מילה במילה עם הש"ץ^[3]. ואם כבר אמר הש"ץ, יחזור היחיד ויתפלל את כל התפילה ולא יאמר מעין שבע (משנ"ב).
אם נזכר שטעה לפני שהתחיל הש"ץ, עדיף שיתפלל לבדו שוב כי יש חולקים בזה (משנ"ב).
גם אם שכח משיב הרוח ומוריד הגשם יכול להפטר בשמיעת ברכת מין שבע (ביה"ל^[4]).
שבת שחל בה יו"ט, לא יוצא חובה בברכת מעין שבע כי לא מזכירים במעין שבע את יו"ט^[5]^* (ביה"ל).

הערות שוליים[עריכה]

↑ טעמם: מפני שתפילת ערבית רשות, הקלו בה (סמ"ג וב"י).
↑ כיוון שלהלכה אם לא הזכיר של שבת בתפילה חוזר (כדברי רב עמרם גאון) ודאי שלא יוצא בתפילת הש"ץ. ועוד שהש"ץ לא אומר ממש את כל התפילה ואיך יצא בו ידי חובה! ואם לא התפלל כלל איך יצא בזה, הרי לא קיי"ל כרבן גמליאל שש"ץ פוטר את היחיד בכל השנה, אלא רק בר"ה ויו"כ!
↑ מדברי המשנ"ב משמע שאומר גם את חתימת הברכה יחד עם הש"ץ. ובלוית חן (סימן ח) חלק ופסק שלא יאמר את הברכה משום שזו ברכה שנתקנה לש"ץ ולא ליחיד.
↑ והיינו למנהג חוץ לארץ שלא היו מזכירים מוריד הטל.
↑ ^* יש לדון אם שכח לומר יעלה ויבוא בתפילה. מצד אחד לא מזכירים עניינו במעין שבע כמו דין יו"ט, ומצד שני לא גרע מאם לא התפלל כלל, וכמו דין הזכרת גשמים. ואולי אפשר שהדבר תלוי בטעם למה לא חוזרים על גשמים, אפשר שהטעם הוא מפני שבנוסח הברכה לא צריך לומר גשמים ויוצא בזה למרות שלא מזכירים בה גשמים. ומצד שני אפשר שיוצא בגלל שמזכירים את עניין הגשמים ב'מחיה מתים במאמרו' (בשו"ת חבלים בנעימים (חלק ב) הביא את שתי האפשרויות). והנה לפי הטעם הראשון יש לומר שיוצא גם 'ביעלה ויבוא' שהרי כך נוסח הברכה. ולפי הטעם השני יש לומר שלא יוצא 'ביעלה ויבוא' כי את זה לא מזכירים בתפילה כלל. וצ"ע.

[1] טעמם: מפני שתפילת ערבית רשות, הקלו בה (סמ"ג וב"י).

[2] כיוון שלהלכה אם לא הזכיר של שבת בתפילה חוזר (כדברי רב עמרם גאון) ודאי שלא יוצא בתפילת הש"ץ. ועוד שהש"ץ לא אומר ממש את כל התפילה ואיך יצא בו ידי חובה! ואם לא התפלל כלל איך יצא בזה, הרי לא קיי"ל כרבן גמליאל שש"ץ פוטר את היחיד בכל השנה, אלא רק בר"ה ויו"כ!

[3] מדברי המשנ"ב משמע שאומר גם את חתימת הברכה יחד עם הש"ץ. ובלוית חן (סימן ח) חלק ופסק שלא יאמר את הברכה משום שזו ברכה שנתקנה לש"ץ ולא ליחיד.

[4] והיינו למנהג חוץ לארץ שלא היו מזכירים מוריד הטל.

[5] * יש לדון אם שכח לומר יעלה ויבוא בתפילה. מצד אחד לא מזכירים עניינו במעין שבע כמו דין יו"ט, ומצד שני לא גרע מאם לא התפלל כלל, וכמו דין הזכרת גשמים. ואולי אפשר שהדבר תלוי בטעם למה לא חוזרים על גשמים, אפשר שהטעם הוא מפני שבנוסח הברכה לא צריך לומר גשמים ויוצא בזה למרות שלא מזכירים בה גשמים. ומצד שני אפשר שיוצא בגלל שמזכירים את עניין הגשמים ב'מחיה מתים במאמרו' (בשו"ת חבלים בנעימים (חלק ב) הביא את שתי האפשרויות). והנה לפי הטעם הראשון יש לומר שיוצא גם 'ביעלה ויבוא' שהרי כך נוסח הברכה. ולפי הטעם השני יש לומר שלא יוצא 'ביעלה ויבוא' כי את זה לא מזכירים בתפילה כלל. וצ"ע.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רסח |שולחן-ערוך-אורח-חיים|רסח|}}
+== סעיף יג | פטור על ידי מעין שבע ==
+'''''◄''''' רב משה גאון: יחיד שלא אמר 'אתה קדשת' יכול להפטר מש&quot;ץ בברכת מעין שבע.
+⤶ רב נטרונאי גאון: אפילו אם לא התפלל כלל יכול להפטר על ידי הש&quot;ץ<ref>טעמם: מפני שתפילת ערבית רשות, הקלו בה ('''סמ&quot;ג וב&quot;י''').</ref>.
+<blockquote>☜ כך פוסק שו&quot;ע.
+</blockquote>
+'''''◄''''' טור: לא יכול להפטר במעין שבע<ref>כיוון שלהלכה אם לא הזכיר של שבת בתפילה חוזר (כדברי '''רב עמרם גאון''') ודאי שלא יוצא בתפילת הש&quot;ץ. ועוד שהש&quot;ץ לא אומר ממש את כל התפילה ואיך יצא בו ידי חובה! ואם לא התפלל כלל איך יצא בזה, הרי לא קיי&quot;ל כרבן גמליאל שש&quot;ץ פוטר את היחיד בכל השנה, אלא רק בר&quot;ה ויו&quot;כ!</ref>.
+# טוב יותר שיאמר מילה במילה עם הש&quot;ץ<ref>מדברי ה'''משנ&quot;ב''' משמע שאומר גם את חתימת הברכה יחד עם הש&quot;ץ. '''ובלוית חן''' (סימן ח) חלק ופסק שלא יאמר את הברכה משום שזו ברכה שנתקנה לש&quot;ץ ולא ליחיד.</ref>. ואם כבר אמר הש&quot;ץ, יחזור היחיד ויתפלל את כל התפילה ולא יאמר מעין שבע (משנ&quot;ב).
+# אם נזכר שטעה לפני שהתחיל הש&quot;ץ, עדיף שיתפלל לבדו שוב כי יש חולקים בזה (משנ&quot;ב).
+# גם אם שכח משיב הרוח ומוריד הגשם יכול להפטר בשמיעת ברכת מין שבע (ביה&quot;ל<ref>והיינו למנהג חוץ לארץ שלא היו מזכירים מוריד הטל.</ref>).
+# שבת שחל בה יו&quot;ט, לא יוצא חובה בברכת מעין שבע כי לא מזכירים במעין שבע את יו&quot;ט<ref><sup>*</sup> יש לדון אם שכח לומר יעלה ויבוא בתפילה. מצד אחד לא מזכירים עניינו במעין שבע כמו דין יו&quot;ט, ומצד שני לא גרע מאם לא התפלל כלל, וכמו דין הזכרת גשמים. ואולי אפשר שהדבר תלוי בטעם למה לא חוזרים על גשמים, אפשר שהטעם הוא מפני שבנוסח הברכה לא צריך לומר גשמים ויוצא בזה למרות שלא מזכירים בה גשמים. ומצד שני אפשר שיוצא בגלל שמזכירים את עניין הגשמים ב'מחיה מתים במאמרו' ('''בשו&quot;ת חבלים בנעימים''' (חלק ב) הביא את שתי האפשרויות). והנה לפי הטעם הראשון יש לומר שיוצא גם 'ביעלה ויבוא' שהרי כך נוסח הברכה. ולפי הטעם השני יש לומר שלא יוצא 'ביעלה ויבוא' כי את זה לא מזכירים בתפילה כלל. וצ&quot;ע.</ref><sup>*</sup> (ביה&quot;ל).
+==הערות שוליים==
+[[קטגוריה:בן שמואל]]

פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רסח: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־20:12, 22 בדצמבר 2020

סעיף יג | פטור על ידי מעין שבע[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש