פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שה א: הבדלים בין גרסאות בדף

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים שה א

סעיף א | כללי המותר והאסור[עריכה]

המשנה מונה (נא:) דברים שמותר לצאת איתם עם בהמה בשבת. (וכותב רש"י: 'לפי שהאדם מצווה על שביתת בהמתו בשבת ומידי דמינטרא ביה בהמה הוי תכשיט ואורחא, ולא הוי משוי. ומידי דלא מינטרא ביה - הוי משוי').

נחלקו האמוראים האם מותר לתת לפרה לצאת ברצועה שבין קרניה. רב אומר שבין לנוי ובין לשמירה אסור, ושמואל מתיר לשמירה ואוסר לנוי. רב אוסר כיוון שזו שמירה יתירה ואין בה צורך, לכן זה נחשב למשוי.

רי"ף, רא"ש, רמב"ם, תוספות וטור: הלכה כרב ושמירה יתירה נחשבת למשוי.

⤶ רבינו ירוחם: רק שמירה יתירה גדולה אסורה, אבל אם זו שמירה יתירה במעט יותר (בנונית), אפילו שיכול בפחות מזה מותר. (וכעין זה כתבו הסמ"ג והתרומה).

☜ שו"ע: מותר לצאת עם דבר השומר על הבהמה. אבל דבר ששמירתו יתירה ביותר, וכן דבר לנוי אסור.

1. אם השמירה יתירה רק מעט יותר, לא נחשב למשוי, שאי אפשר לצמצם בדיוק (משנ"ב).

❖ פרטים באסור והמותר

המשנה מונה (שם) סוגי בהמות והמותר לצאת בהם:

הגמל באפסר, והברייתא מוסיפה שגם סוס ופרד וחמור מותרים באפסר.

נאקה בחטם (טבעת בתוך החוטם שלה),

חמור לובי ברסן של ברזל (פגא דפרזלא),

סוס בשיר (טבעת שקבוע בה חבל).

☜ טור ושו"ע: נאקה מותרת בטבעת באפה. חמור לובי ברסן ברזל. גמל באפסר. סוס, חמור ופרד באפסר או רסן. אבל לא בשניהם יחד (כך כותבים תוספות^[1]).

1. לחמור לובי אסור לצאת בזממא שבאף, כיוון שזו שמירה יתירה עבורו (משנ"ב). אך מותר לצאת באפסר, שגם זה שומר עליו (גמרא).

2. לחמור רגיל אסור לצאת ברסן מברזל, שזו שמירה יתירה עבורו (משנ"ב).

3. גמל ברסן ברזל:

◄ מג"א: מסתפק.

◄ ט"ז: אוסר.

⤶ אם דרכו לצאת בכך בחול לשמירה מותר (שער הציון).

4. חמור אסור לצאת ברסן (ורק סוס ופרד הותרו) (משנ"ב).

5. בהמה שעסקיה רעים וצריכה לשני שמירות מותר להוציאה בשניים (משנ"ב ועיין סעיף ג).

❖ חבל סביב צוואר הבהמה[עריכה]

המשנה אומרת שכל בעלי השיר יוצאים בשיר ונמשכים בשיר. רב הונא (נב.) מבאר שמותר להוציאם כרוכים או נמשכים וכך מסיקה הגמרא להלכה. מוסכם על הראשונים שנמשכים פירושו שמותר להוציא בהמה בעודו אוחז בחבל הכרוך לה על צווארה.

☜ שו"ע: מותר לכרוך חבל האפסר סביב צווארה ולצאת בו.

⤶ נחלקו הראשונים בפירוש ההיתר להוציא בהמה כרוכה:

◄ רש"י וטור: מותר להוציא בהמה בחבל הקשור בה למרות שאין בה צורך שמירה אלא עשוי לנוי^[2].

◄ תוספות ורבינו ירוחם: מותר להוציא בהמה עם חבל הכרוך בה אבל אינו מהודק שאם ירצה יכול לאחוז בה והוי שמירה עליה.

☜ כך פוסק ב"ח (והביאו המשנ"ב).

1. רק בהמות שמותר להוציאם עם אפסר מותר להוציאם עם חבל כרוך על צווארם, אבל בהמות שאינן צריכות אפסר כמו פרה, אסור להוציאן בחבל עליהם, דהוי שמירה יתירה (משנ"ב).

❖ הנחת האפסר על הבהמה בשבת

תוספות ורא"ש: מותר להניח את האפסר על הבהמה בשבת ואין בו איסור טלטול כי הוא מוכן לבהמה. אלא שיזהר שלא ישען עליה (רא"ש). (שלא ישתמש בבעלי חיים (ב"י)).

☜ כך פוסק שו"ע.

הערות שוליים[עריכה]