פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שז ו: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (Try fix category tree)
תגית: ריקון
(Added ben shmuel book.)
 
שורה 1: שורה 1:
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים שז ו|שולחן-ערוך-אורח-חיים|שז|ו}}


== סעיף ו | לחשב חשבונות ==
<blockquote>הגמרא אומרת (קנ.) שאסור לחשב חשבונות אפילו אם עברו כבר, כגון: 'כך וכך הוצאתי על דבר פלוני', והוא שיש לו צורך בהם (משום 'ודבר דבר'). אבל אם אין לו צורך בהם מותר.
</blockquote>
☜ כך פוסקים טור ושו&quot;ע.
<ol>
<li><blockquote><p>אם יודע שלא מגיע לפועליו דבר ומחשב זאת מותר, כיוון שאין לו תועלת בחשבונות הללו כרגע, (גם אם יתברר שהוא חייב להם) (ט&quot;ז).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>אסור לחשב חשבונות שיש בהם צורך לחברו<ref><p><sup>*</sup> לכן יש להזהר שלא לומר לחברו 'בכך וכך קניתי חפץ זה' כאשר הוא יודע שחברו גם מעוניין לקנות חפץ כזה '''(בן איש חי שנה ב, וישלח ו). '''</p></ref><sup>*</sup> (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>חשבונות של שאין לאדם צורך בהם (שיחה בטילה) מותרים, אך ראוי למנוע מהם (מגיד משנה ע&quot;פ רמב&quot;ם). ואף ביום חול אינו יפה לתלמידי חכמים, מפני ביטול תורה (רש&quot;ל).</p></blockquote></li></ol>
==הערות שוליים==
[[קטגוריה:בן שמואל]]

גרסה אחרונה מ־20:30, 22 בדצמבר 2020


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים שז ו


סעיף ו | לחשב חשבונות[עריכה]

הגמרא אומרת (קנ.) שאסור לחשב חשבונות אפילו אם עברו כבר, כגון: 'כך וכך הוצאתי על דבר פלוני', והוא שיש לו צורך בהם (משום 'ודבר דבר'). אבל אם אין לו צורך בהם מותר.

☜ כך פוסקים טור ושו"ע.

  1. אם יודע שלא מגיע לפועליו דבר ומחשב זאת מותר, כיוון שאין לו תועלת בחשבונות הללו כרגע, (גם אם יתברר שהוא חייב להם) (ט"ז).

  2. אסור לחשב חשבונות שיש בהם צורך לחברו[1]* (משנ"ב).

  3. חשבונות של שאין לאדם צורך בהם (שיחה בטילה) מותרים, אך ראוי למנוע מהם (מגיד משנה ע"פ רמב"ם). ואף ביום חול אינו יפה לתלמידי חכמים, מפני ביטול תורה (רש"ל).


הערות שוליים[עריכה]

  1. * לכן יש להזהר שלא לומר לחברו 'בכך וכך קניתי חפץ זה' כאשר הוא יודע שחברו גם מעוניין לקנות חפץ כזה (בן איש חי שנה ב, וישלח ו).