פורים משולש: הבדלים בין גרסאות בדף

פורים משולש מתרחש כאשר ט"ו באדר חל בשבת, מתחלקות מצוות הפורים בערים המוקפות חומה לשלושה ימים: י"ד, ט"ו וט"ז באדר, כלומר: פורים המשתרע על פני שלושה ימים רצופים.

בשבת, כידוע, אין קוראים את המגילה (כשם שאין תוקעים בשופר כשחל ראש השנה בשבת, וכשם שאין נוטלים את ארבעת המינים כשחל חג הסוכות בשבת - מתוך חשש לאיסורי הוצאה וטלטול). מאידך, אין לדחות את קריאת המגילה ליום ראשון, ט"ז באדר, שכן ממגילת אסתר למדים, שאין לדחות את קריאת המגילה לאחר ט"ו באדר. במקרה זה קוראים את מגילת אסתר ביום שישי - י"ד באדר. גם את מתן המתנות לאביונים מקדימים ליום שישי. בשבת גופא, שהיא ט"ו באדר, מוסיפים את "על הנסים" בתפילות השבת ובברכת המזון. כן מוציאים שני ספרי תורה: בספר התורה הראשון קוראים את פרשת השבוע ובספר התורה השני קוראים את פרשת "ויבא עמלק". ביום ראשון, ט"ז באדר, עושים את סעודת הפורים ושולחים משלוחי מנות.

קריאת מגילה ומתנות לאביונים

כעיקרון היה צריך לקרוא את המגילה ביום השבת, וגם לתת בו מתנות לאביונים על ידי מאכלים ולא על ידי כסף, אך חכמים תקנו שלא לקרוא בשבת, מחשש שאדם יבוא להוציא את המגילה מביתו לרשות הרבים, במקום שאין עירוב, ובכך יחלל את השבת. וכיוון לדחות את קריאת המגילה ליום ראשון אי אפשר, כי נאמר על תאריך הקריאה "ולא יעבור", לכן לא נותר אלא להקדים את הקריאה ליום ששי.

כיוון שקריאת המגילה הוקדמה ליום ששי, אנחנו מקדימים ליום זה גם את נתינת המתנות לאביונים, כיוון שעיני העניים נשואות למקרא מגילה, שבזמן זה נח להם לאסוף מהציבור את המתנות המיועדות להם.

ישנה מחלוקת האם הקריאה בירושלים ביום ששי נחשבת "קריאה בזמנה" שעליה ניתן לברך גם אם קוראים ביחידות, או שהיא נחשבת "קריאה מוקדמת" עליה מברכים רק אם קוראים בציבור. משום כך, בשנה זו ישנה חשיבות עוד יותר גדולה לקרוא בציבור, מלבד המעלה של קריאה ברוב עם, כדי שיהיה ניתן לברך לפי כל השיטות.

אם לא מצליחים לקרוא במניין – אפשר לסמוך על הפוסקים ולברך את שלושת הברכות לפני קריאת המגילה, אך לא את ברכת "הרב את ריבנו" בסוף המגילה שאותה תמיד מברכים רק במניין.

עוד יוצא שבשנה זו, קריאת המגילה מתבצעת מיד בסוף הצום, שאמנם כך קורה בכל הארץ כמעט כל שנה, אך בני ירושלים לא רגילים לכך, ולהם חשוב להזכיר שכעיקרון לא שוברים את הצום לפני קריאת המגילה, אך מי שהצום קשה לו, יכול לשתות ולטעום משהו קל, או לאכול מזונות עד שיעור "כביצה".

משתה ומשלוחי מנות

גם את סעודת הפורים והמשתה היינו אמורים לערוך בשבת, אך בתלמוד הירושלמי מובא שכיוון שעל ימי הפורים נאמר "לעשות אותם ימי משתה ושמחה" הרי שהמשתה צריך להיות דווקא ביום חול ולא ביום שבת שהוא יום שקדושתו מגיעה מקביעה של הקדוש ברוך ה', והוא לא תלוי בתאריך בחודש שנקבע על ידי בית דין. להקדים את הסעודה לערב שבת פחות מתאים מצד קדושת השבת, ולכן הסעודה נדחית ליום ראשון.

משום כך גם את משלוחי המנות דוחים ליום ראשון, כיוון שאחד מהטעמים למשלוח המנות הוא כדי לעזור לחברים לקיים את סעודת הפורים. כיוון שיום ראשון הוא יום חגיגי בו סועדים ושולחים משלוחי מנות, באותו יום לא אומרים תחנון בתפילה.

על אף שזו פסיקת ההלכה, יש שמחמירים וחוששים לשיטות נוספות, ולכן בנוסף למשתה ולמשלוחי המנות ביום ראשון, הם מהדרים וסועדים ושולחים משלוחים גם בשבת, ויש שנוהגים גם ביום ראשון.

תפילות ביום השבת

ביום שבת חוגגים את הפורים בתפילות ובקריאת התורה. קוראים בשני ספרים, בראשון עולים שבעה לקרוא בפרשת השבוע פרשת תצווה, ובשני מפטירים "ויבוא עמלק". בנוסף, אומרים על הניסים לפני "ועל כולם" בתפילת הלחש. ולעניין אמירת על הניסים בברכת המזון, האשכנזים אומרים אותו במקומו בהודאה כמו בכל שנה, והספרדים אומרים אותו ב"הרחמן". יש מחמירים לעשות סעודת פורים ומשלוח מנות גם ביום שבת (בפורים המשולש בירושלים), ועליהם להיזהר שלא להוציא מרשות לרשות במקום שאין עירוב מהודר.

תחפושות בשבת

בפורים נוהגים ללבוש מיני בגדים משונים לשמחה ולקיים "ונהפוך הוא" ושפיר דמי. ומכל מקום, כשחל פורים מיום שישי ועד ליל יום שני, נקל לתאר שלשם שמחה עלולים ללבוש גם בשבת בגדים משונים, ובכללם כובעים משונים בכלל הכובעים יש כובעים ששוליהם רחבים ביותר, כמו זה הקרוי "סומבררו" או כובעים סינים רחבי שוליים, וכל כיוצא בזה.

יש לדעת שהשולחן ערוך פסק שאין ללבוש כובע רחב שוליים, שלא לעבור על איסור אוהל ואיסור זה הוא אפילו בבית, ואפילו לילדים. וכדבריו: "כובע שהוא מתפשט להלן מראשו טפח, אסור להניחו בראשו אפילו בבית משום אוהל".

קישורים חיצוניים

• הלכות פורים המשולש למעשה