פרשני:אגרות הראיה: אגרת רלז: הבדלים בין גרסאות בדף

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{פרשני}}{{#makor-new:אגרות הראיה: אגרת רלז |אגרות הראיה-|אגרת|רלז|}}
-= רקע לאגרת =
-= הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים =
-= נמען האגרת =
-=האגרת=
- רלז
-ב&quot;ה, עה&quot;ק יפו ת&quot;ו, ך&quot;ד מרחשון תר&quot;עין.
-אדון נעלה ומרומם מאד מר פרנק נ&quot;י, שלו' וברכה.
-אדוני הנכבד מאד,
-אתכבד בזה להודות לו על דבריו היקרים במכתבו הנכבד, ואבקש בזה
-מהדרת כבודו לשיב לב לדברי אלה, שהנני מוכרח להציע לפני כבודו אחד מיסודי
-דתנו הקדושה, שהוא נוגע לענין שלנו.
-דף 284
-מדת התורה כך היא : נמצאו בה מצות חמורות ומצות קלות, שכולן שוות
-לחובתנו בהן, ואין אנו מחלקים בין קלה לחמורה, רק כשמגיע איזו שעת הדחק
-ואונס גדול בדרכי החיים, אז חכמי הדת משימים את לבם לברר את הענין. אם
-הנושא הוא לדעתם מהמצות החמורות, שנקראות &quot;מן התורה&quot;, אינן נדחות מפני
-ההכרח של המצב, אפילו כשיש איזה ספק על החיוב שלהן. כי מדת הדת היא
-שלא להקל ראש בה, כ&quot;א לדון את עניניה בזהירות גדולה וכבד ראש. אבל אם
-המצוה ההיא שדנים עליה היא מהדברים שהם בכלל המצות הקלות, שהן נקראות
-&quot;מדרבנן&quot;, אז כשיש איזה מקום לתן ספק בחיובן סומכים בעת הדחק ומקילים.
-ומובן הדבר שחכמת הדת, כמו כל חכמה מדעית, נותנת מקום לחילוקי דעות,
-וישנם דברים שלדעת אחדים מחכמי הדת הם מהחמורות, שאינן נדחין
-מפני הכרח גם כשיש מקום לספק בחיוב שלהם, ולאחדים מהם יהיו לדעתם הדברים
-ההם מכלל הקלות, שבמקום של הכרח ודחק מקילים בהם כשיש בזה איזה צד
-של ספק.
-אבל זה הוא כלל גדול, שבמה דברים אמורים, שיש חילוק בין מצות קלות
-לחמורות, דוקא במצב המנוחה והחופש, דהיינו כשמניחים את כל יחיד לעשות
-כנטיית לבו, והיחידים או הרבים שמצטרפים מהם באים ושואלים את דעת חכמי
-הדת איך להתנהג. אבל כשיש כח כופה ומכריח, בין שיהיה מישראל, או מאומות
-העולם, אז אין שום הבדל בין קלות לחמורות, וכל המצות כולן יש להן בנוגע
-לזה דין של חמורות. וההיסתוריה שלנו מלאה מעובדות כאלה, שבשעה שהיו חפצים
-לכוף את ישראל לעבור אפילו על דבר קטן מהדת עמדו כנגד הכופים בכל כח,
-ויש שהגיעו הדברים גם למסירת נפש.
-מזה ידע הדרת כבודו, שאי אפשר כלל שתפתר שאלת השמיטה בארץ ישראל,
-רק אם מצד הכחות העומדים מחוץ לחוג הדת, לא יהיה על זה שום כפיה והכרח,
-אשר אז הנני מסכים עם אותם החכמים, שהכניסו מצוה זו בכלל המצות הקלות,
-כלומר שהיא &quot;מדרבנן&quot;, בזמן הזה, ושיש עם זה איזה צד של ספק בחיוב שלה,
-שעל כן ראוי להקל בה ע&quot;י הפורמליה של המכירה. אבל אם מצד איזה כח שיהיה
-יבא ענין של כפיה, לכוף גם את הרוצים לקיים את המצוה מפני נטיית רוחם, או
-מצד שהם מאמינים יותר לאותם החכמים שסוברים שהיא מהחמורות, שאלה לא
-יוכלו למלא את חפצם, אז באמת יצא הדבר מכלל הקלות, ויהיה נחשב בכלל
-החמורות, ויוכל כל יסוד ההיתר כולו להתבטל, מה שהיא צרה גדולה לכללות
-הישוב, וממש נגד הפרינציפים הנעלים של אגודת יק&quot;אוהפקידות הנכבדה, החפצות
-בשכלול הישוב והתפתחותו.
-ועתה אדוני, עלי להשיב דבר ע&quot;פ הדת להאכרים השואלים אותי, ופתרון
-השאלה תלוי רק בהסרת הכפיה מצד כבוד הדרתו, שאז אולי רק יחידים בעלי
-חסידות יחמירו על עצמם, שלא לסמוך על ההיתר, וכלל האכרים יעשו עבודתם
-במנוחה ע&quot;פ תנאי ההיתר, ואם תעמוד הכפיה על כל יחיד, נגד הדעות הליבירליות,
-שכל בעל נפש ישרה הוא מעריצן, אז כל עמלנו לסדר את ההיתר הלא עולה הוא
-בתהו. וכאשר ידעתי את הדרת כבודו לבעל נפש עדינה, היודע לכבד את הקודש,
-ואיש אשר רוח בו להביט במבט אוביקטיבי על החיים גם מחוץ לחוג פעולתו
-הנכבדה, על כן אבקשו : ישים נא כבוד לשם ד' אלהי ישראל ותורתו, ואל יתן
-דף 285
-מקום למערערים לומר &quot;שהפקידות מיסדת אינקביזיציה'''נגד''' הדת&quot;, שהיא סולדת
-את כל אוהב צדק ומשרים לא פחות מאותה שהיא '''בעדה'''.
-הנני חותם בבקשה גדולה ונמרצה למלאות בקשתי, למען עתידות עמנו
-וארצנו הקדושה ולמען כבוד האגודה הנכבדה הפועלת רב טוב לבית ישראל. ולתשובת
-כבוד הדרת אדוני אחכה בכליוןעינים במוקדם האפשרי, בכתב או בעל פה, כפי
-אשר יחליט הדרת כבודו בחכמת לבבו ועדינות רוחו הנעלה.
-ברגשי כבוד נעלים מאד,
-הק' אברהם יצחק הכהן קוק הנ&quot;ל.
-[[קטגוריה:אגרות הראי"ה]]

פרשני:אגרות הראיה: אגרת רלז: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־11:27, 7 במאי 2021

תפריט ניווט

פרשני:אגרות הראיה: אגרת רלז: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־11:27, 7 במאי 2021

תפריט ניווט

חיפוש