פרשני:אגרות הראיה: אגרת נוספות יב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (Try fix category tree)
תגית: ריקון
(Added igrut reaya.)
שורה 1: שורה 1:
{{פרשני}}{{#makor-new:אגרות הראיה: אגרת נוספות יב |אגרות הראיה-|אגרת|נוספות|יב|}}


= רקע לאגרת =
= הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים =
= נמען האגרת =
=האגרת=
כתב החלטה ע"ד שמירת התורה והמצוה בסדור
ההתישבות של מועצת האגודה מביאליסטוק
לקנית קרקעות באה"ק. נכתב בכי"ק של אאמו"ר
הרב זצ"ל ונחתם מאת עשרה חברי המועצה.
אנחנו ח"מ, באי כח ישוב רפיה הארץ-ישראלית, נועדנו בזה, לפני התחלת
צעדנו הראשון, להכנת יסוד הישוב הנ"'ל, והחלטנו כולנו בדעה אחת את היסודות
האמורים בזה, שהישוב לכשיתכונן יתנהג על פיהם בלא שום שינוי כלל.
א. שמירת שבתות וימים טובים ומניעת חילולם בפרהסיא היא מוכרת אצלנו
בתור תקנת הישוב, שכל יחיד, אשר יתנחל בישובנו מאחינו בנ"י, או אשר ישב
אתנו, בין ישיבת קבע בין ישיבת עראי, לא יוכל לעבור על זה. וההנהגה הציבורית
הכללית ערבה היא בעד שמירה זו, כמו שהיא אחראית בעד כל החיובים המוטלים
על כל יחיד מטעם החברה והציבור.
ב. חובת קרקע במצות התלוייות בארץ, כמו ערלה, כלאים, שביעית, תרומ"ע,
יעשו הכל ע"פ התורה והמצוה, ע"פ הוראת רבנים גדולים בישראל, בתורה וביראת
שמים, ויחוסן לכללות ההנהגה הציבורית שוה הוא ליחס הדברים הנזכרים בסעיף א'.
ג. כל בניני הציבור ומוסדותיהם, שהם נדרשים מטעם הדת, חייבים כל
חברי הישוב להשתתף בהוצאתם.
ד. בתי כנסיות ובתי מדרש יבנו בתכנית כזאת ויתנהגו בהנהלה כזאת,
שאין בה שום נטיה להכתות הריפורמיות.
ה. בבתי החינוך של הישוב ישרר רוח הדת והאמונה הנאמנה, ולא תכנס
בהם נטיה של שויון רוח ביחש להדת, ואין צריך לומר שלא תמצא בהם מקום שום
תנועה הריסית ושלילית ביחש לאמונתנו הקדושה.
כל אלה התקנות אשרנו וקיימנו עלינו בתור אשיות הישוב העתיד, וחובתנו
וחובת כל הנלוים עלינו, ביסוד הישוב הנ"ל, להודיע את היסודות העיקריים הללו
לכל הנכנס להיות עמנו באגודתנו.
וגואל ישראל וקדושו יקים מהרה דברו הטוב להשיב בנים לגבולם ולהצליח
את דרכנו בישוב ארץ חמדה.
בעה"ח מוצאי ש"ק ך"א טבת תרעי"ן פעה"ק יפו ת"ו.
נאום משה מרדכי מאנישעוויץ
ונאום דובער הלוי עפשטיין
ונאום אהרן זעליג קרינקין
ונאום יהושע העשל לעווין
ונאום יעקב מאיר פאדלישוק
ונאום יואל משה סאלאמאן
ונאום מרדכי אדעלמאנן
ונאום יוסף קאדראנסקי
ונאום זרח בארנעט
ונאום זלמן הכהן רובין
דף 383
יג <ref><sup>*</sup> קו&quot;ק זה נתפרסם ב&quot;האור&quot; מי&quot;ב סיון תר&quot;ע וב&quot;החרות&quot; מי&quot;ג סיון תר&quot;ע.</ref>
קול מהיכל
אחים נכבדים היושבים על אדמת הקדש !
מוכרחים אנחנו לצאת במחאה גלויה, כי לא עת לחשות עתה, התאפק לא
נוכל, עלבון התורה ובזיון גאון וצדיק עומדים מאחורי כתלנו. העל זה נחריש,
נתאפק לראות כבלע את הקודש, במקום הזה ולעת כזאת, אשר מחוץ תשכל חרב
אימה ובעתה מסביב, ועלינו להיות מזוינים היטב לעמוד בפני הסערות והרוחות
הרעות, הנה גם מחדרים אימה, ד' מצא את עוננו ויעיר רוח קנאה בלב מתי מספר,
מאלה תופשי התורה החונים על דגלנו, ובשם תוה&quot;ק עושים מעשים אשר לא
יעשו, הנוגעים בכבוד רב וגאון בישראל ובכבוד הישוב כולו. לא תמול הנהו
הרב הגאון הצדיק וכו' אברהם יצחק הכהן קוק שליט&quot;א, המכהן פאר ביפו והמושבות,
ולבד גאונתו חננו ה' בכשרונות נפלאים בלב מלא דעת ויראת ה', ומי יכול לעמוד
בפני ארז בלבנון כזה ולפקפק במעשיו, אשר ממקום קדוש יהלכון, ממקור התורה
והבינה, אשר אצלה לו ההשגחה ביד נדיבה. מי יוכל להטיל ספק בדברים אשר ידו
החזקה נותן לנו, בודאות גמורה, אחרי חקירתו הגדולה ובינתו העמוקה, ובפרט
בעניני המצות התלויות בארץ, אשר הוא שקוע בהם בכל לבו ובכל נפשו, ובכל
עת מוכן הוא להראות לכל איש מקורי הוראותיו ולכל הבאים ללמוד תורה מפיו,
להבינם דברי יושר ולהעמידם על האמת ברחב דעתו ושכלו הזך.
והנה קמו מתי מספר מאנשי ירושלים, אנשים כאלה אשר חובתם היא
לכוף כאגמון ראשם מול גאון וצדיק כזה, וטרם באו לעמקה של הלכה, להבין
היטיב את מקורה, יצאו בקהל בדעותיהם הפעוטות ובאיסוריהם אשר אין להם
שחר, ויעיזו פנים לעמוד במערכה מול גאון כזה בלי חרב וחנית, ובלי כל מערכי
מלחמה, הוא מתיר והמה אוסרים, הלב שותת דם וכאבנו נעכר לראות תמונות
מעציבות כאלה הפוגעות בכבוד התורה והיהדות כולה ועלולות להביא חורבן
להישוב כולו. ולדאבוננו המקרים מתחדשים חדשים לבקרים, בה בעת שרואים
המה כי כל דבריהם אין בהם ממש ועלולים לקלקל רק לשעה קלה, כי אין שמוע
להם, והקהל יודע את הגדול מהם והכרוב הסוכך עליהם באברת חסידותו וצדקתו
עוד לא נרפא המחץ והעין תדמע דמוע מעסק ביש, שמן שומשמין, לבשתנו ולחרפתנו.
הגאון הנ&quot;ל התיר בכח התורה ובראיות והוכחות, והמה בלי כל טעם באו ואסרו
את המותר, והטילו בשעתו סערה גדולה בצלוחית של מים, וערכו מדורה גדולה,
אשר במהרה נכבתה, והנה פרות שביעית, ואיסור על הסבון הנעשה ע&quot;י אחינו
בהכשר הגאון הנ&quot;ל.
צחוק מכאיב לב הוא, כי ענין השביעית אשר כבר דשו בה גאוני קדמאי,
וכולם מצאו דרך נכון להתיר, ושלש שמיטות נוהגין כן ע&quot;פ הוראת חכמי ישראל
וגאוניו, ומה חדשה העלו במצודתם בשמיטה הרביעית לאסור את אשר הותר כבר?
אמנם כן, יודעים אנחנו כי לא יארכו הדברים ועלולים רק להטיל סערה
לשעה קלה, ובמהרה ישכחו ויכלו כעשן, ומעשה שמן שומשמין יוכיח, אך לא נוכל
דף 384
התאפק לבלי לצאת למחאה גלויה נגד אלה מתי המספר אשר בכח התורה לקחו
להם קרנים לנגח צדיק תמים, וע&quot;ד הדין מחויבים המה לסור למשמעתו ולקבל
את דברי הגדול מהם, ובשם התורה וחובביה הננו מגידים וחוזרים ומגידים לעם
קדוש לבל ישעו לדברי הבל. הרב הגאון הנ&quot;ל הוא האחראי על כל הענינים הנוגעים
להישוב, הנעמדים תחת פקודותיו, ובם שיחו והגיגו כל היום ומי לנו פה בר סמכא
יותר גדול ממנו? חלילה לנו לפקפק רגע בהוראתו, ואתם גם אתם, רבני ירושלים
וגאוניה, הרימו נא כשופר קולכם על האנשים האלה, לבל יוסיפו לערץ ארץ,
חוסו נא על ממונם של ישראל, הלא גם התורה חסה על ממונם של ישראל. הרבה
כסף והרבה כוחות השקיעו אחינו על אדמת קודש, ועלינו לסעדם ולכוננם במשפט
וצדקה, לעודדם ולחזקם ולאמצם בפעולה ובמעשה, ועם זה יתוספו כוחות חדשים
אשר יתנו פרים להגדיל את ישוב ארצנו הקדושה.
הנה באו הנה אנשים בעלי הון ויסדו בתי חרושת והרבה משפחות מאחינו
מתפרנסים על ידם, וחלילה לנו לסור דרכם בסירים, כי תרפנה הידים החרוצות.
עליכם לדאוג לשלומם וקיומם בארץ אבות, וחוסו נא על כבוד הישוב היקר בעינינו
ועל אחינו הבונים חרבות ארצנו. הרימו קולכם ברמה, מן גערתם ינוסון ומקולם
יחפזון, ואז יבא שלו' בשערי ציון וירושלים, אמן.
החותמים בברכה למען כבוד ה' ותורתו
ח' סיון ה'עתר עיה&quot;ק יפו תובב&quot;א.
<blockquote>נאום אליעזר בן הרב מו&quot;ה שלמה נתן זצלה&quot;ה
מלפנים רב בקראקא בעה&quot;מ מג&quot;ה
&quot; יעקב גוטמן,
מלפנים ראב&quot;ד דק&quot;ק דזערזי סיטי במדינת אמריקא
&quot; זאב וואלף גרינוואלד, מווארשא בעהמ&quot;ס י&quot;ס,
&quot; שמואל משה ברודא, מלפנים רב בדרוזגעניק
&quot; ליפא ראזענמאן, מ&quot;ץ דפינסק
&quot; שלמה זלמן שאך, ד&quot;ץ
&quot; אלי' יעקב קאנטער, מ&quot;ץ בפערנא.
</blockquote>
==הערות שוליים==
<references />
= אזכורים בספרים ובמאמרים =
= קישורים חיצוניים =
[[קטגוריה:אגרות הראי"ה]]

גרסה מ־12:07, 7 במאי 2021


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

No result


רקע לאגרת

הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים

נמען האגרת

האגרת

כתב החלטה ע"ד שמירת התורה והמצוה בסדור ההתישבות של מועצת האגודה מביאליסטוק לקנית קרקעות באה"ק. נכתב בכי"ק של אאמו"ר הרב זצ"ל ונחתם מאת עשרה חברי המועצה. אנחנו ח"מ, באי כח ישוב רפיה הארץ-ישראלית, נועדנו בזה, לפני התחלת צעדנו הראשון, להכנת יסוד הישוב הנ"'ל, והחלטנו כולנו בדעה אחת את היסודות האמורים בזה, שהישוב לכשיתכונן יתנהג על פיהם בלא שום שינוי כלל. א. שמירת שבתות וימים טובים ומניעת חילולם בפרהסיא היא מוכרת אצלנו בתור תקנת הישוב, שכל יחיד, אשר יתנחל בישובנו מאחינו בנ"י, או אשר ישב אתנו, בין ישיבת קבע בין ישיבת עראי, לא יוכל לעבור על זה. וההנהגה הציבורית הכללית ערבה היא בעד שמירה זו, כמו שהיא אחראית בעד כל החיובים המוטלים על כל יחיד מטעם החברה והציבור. ב. חובת קרקע במצות התלוייות בארץ, כמו ערלה, כלאים, שביעית, תרומ"ע, יעשו הכל ע"פ התורה והמצוה, ע"פ הוראת רבנים גדולים בישראל, בתורה וביראת שמים, ויחוסן לכללות ההנהגה הציבורית שוה הוא ליחס הדברים הנזכרים בסעיף א'. ג. כל בניני הציבור ומוסדותיהם, שהם נדרשים מטעם הדת, חייבים כל חברי הישוב להשתתף בהוצאתם. ד. בתי כנסיות ובתי מדרש יבנו בתכנית כזאת ויתנהגו בהנהלה כזאת, שאין בה שום נטיה להכתות הריפורמיות. ה. בבתי החינוך של הישוב ישרר רוח הדת והאמונה הנאמנה, ולא תכנס בהם נטיה של שויון רוח ביחש להדת, ואין צריך לומר שלא תמצא בהם מקום שום תנועה הריסית ושלילית ביחש לאמונתנו הקדושה. כל אלה התקנות אשרנו וקיימנו עלינו בתור אשיות הישוב העתיד, וחובתנו וחובת כל הנלוים עלינו, ביסוד הישוב הנ"ל, להודיע את היסודות העיקריים הללו לכל הנכנס להיות עמנו באגודתנו. וגואל ישראל וקדושו יקים מהרה דברו הטוב להשיב בנים לגבולם ולהצליח את דרכנו בישוב ארץ חמדה. בעה"ח מוצאי ש"ק ך"א טבת תרעי"ן פעה"ק יפו ת"ו. נאום משה מרדכי מאנישעוויץ ונאום דובער הלוי עפשטיין ונאום אהרן זעליג קרינקין ונאום יהושע העשל לעווין ונאום יעקב מאיר פאדלישוק ונאום יואל משה סאלאמאן ונאום מרדכי אדעלמאנן ונאום יוסף קאדראנסקי ונאום זרח בארנעט ונאום זלמן הכהן רובין דף 383

יג [1] קול מהיכל אחים נכבדים היושבים על אדמת הקדש ! מוכרחים אנחנו לצאת במחאה גלויה, כי לא עת לחשות עתה, התאפק לא נוכל, עלבון התורה ובזיון גאון וצדיק עומדים מאחורי כתלנו. העל זה נחריש, נתאפק לראות כבלע את הקודש, במקום הזה ולעת כזאת, אשר מחוץ תשכל חרב אימה ובעתה מסביב, ועלינו להיות מזוינים היטב לעמוד בפני הסערות והרוחות הרעות, הנה גם מחדרים אימה, ד' מצא את עוננו ויעיר רוח קנאה בלב מתי מספר, מאלה תופשי התורה החונים על דגלנו, ובשם תוה"ק עושים מעשים אשר לא יעשו, הנוגעים בכבוד רב וגאון בישראל ובכבוד הישוב כולו. לא תמול הנהו הרב הגאון הצדיק וכו' אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, המכהן פאר ביפו והמושבות, ולבד גאונתו חננו ה' בכשרונות נפלאים בלב מלא דעת ויראת ה', ומי יכול לעמוד בפני ארז בלבנון כזה ולפקפק במעשיו, אשר ממקום קדוש יהלכון, ממקור התורה והבינה, אשר אצלה לו ההשגחה ביד נדיבה. מי יוכל להטיל ספק בדברים אשר ידו החזקה נותן לנו, בודאות גמורה, אחרי חקירתו הגדולה ובינתו העמוקה, ובפרט בעניני המצות התלויות בארץ, אשר הוא שקוע בהם בכל לבו ובכל נפשו, ובכל עת מוכן הוא להראות לכל איש מקורי הוראותיו ולכל הבאים ללמוד תורה מפיו, להבינם דברי יושר ולהעמידם על האמת ברחב דעתו ושכלו הזך. והנה קמו מתי מספר מאנשי ירושלים, אנשים כאלה אשר חובתם היא לכוף כאגמון ראשם מול גאון וצדיק כזה, וטרם באו לעמקה של הלכה, להבין היטיב את מקורה, יצאו בקהל בדעותיהם הפעוטות ובאיסוריהם אשר אין להם שחר, ויעיזו פנים לעמוד במערכה מול גאון כזה בלי חרב וחנית, ובלי כל מערכי מלחמה, הוא מתיר והמה אוסרים, הלב שותת דם וכאבנו נעכר לראות תמונות מעציבות כאלה הפוגעות בכבוד התורה והיהדות כולה ועלולות להביא חורבן להישוב כולו. ולדאבוננו המקרים מתחדשים חדשים לבקרים, בה בעת שרואים המה כי כל דבריהם אין בהם ממש ועלולים לקלקל רק לשעה קלה, כי אין שמוע להם, והקהל יודע את הגדול מהם והכרוב הסוכך עליהם באברת חסידותו וצדקתו עוד לא נרפא המחץ והעין תדמע דמוע מעסק ביש, שמן שומשמין, לבשתנו ולחרפתנו. הגאון הנ"ל התיר בכח התורה ובראיות והוכחות, והמה בלי כל טעם באו ואסרו את המותר, והטילו בשעתו סערה גדולה בצלוחית של מים, וערכו מדורה גדולה, אשר במהרה נכבתה, והנה פרות שביעית, ואיסור על הסבון הנעשה ע"י אחינו בהכשר הגאון הנ"ל. צחוק מכאיב לב הוא, כי ענין השביעית אשר כבר דשו בה גאוני קדמאי, וכולם מצאו דרך נכון להתיר, ושלש שמיטות נוהגין כן ע"פ הוראת חכמי ישראל וגאוניו, ומה חדשה העלו במצודתם בשמיטה הרביעית לאסור את אשר הותר כבר? אמנם כן, יודעים אנחנו כי לא יארכו הדברים ועלולים רק להטיל סערה לשעה קלה, ובמהרה ישכחו ויכלו כעשן, ומעשה שמן שומשמין יוכיח, אך לא נוכל דף 384 התאפק לבלי לצאת למחאה גלויה נגד אלה מתי המספר אשר בכח התורה לקחו להם קרנים לנגח צדיק תמים, וע"ד הדין מחויבים המה לסור למשמעתו ולקבל את דברי הגדול מהם, ובשם התורה וחובביה הננו מגידים וחוזרים ומגידים לעם קדוש לבל ישעו לדברי הבל. הרב הגאון הנ"ל הוא האחראי על כל הענינים הנוגעים להישוב, הנעמדים תחת פקודותיו, ובם שיחו והגיגו כל היום ומי לנו פה בר סמכא יותר גדול ממנו? חלילה לנו לפקפק רגע בהוראתו, ואתם גם אתם, רבני ירושלים וגאוניה, הרימו נא כשופר קולכם על האנשים האלה, לבל יוסיפו לערץ ארץ, חוסו נא על ממונם של ישראל, הלא גם התורה חסה על ממונם של ישראל. הרבה כסף והרבה כוחות השקיעו אחינו על אדמת קודש, ועלינו לסעדם ולכוננם במשפט וצדקה, לעודדם ולחזקם ולאמצם בפעולה ובמעשה, ועם זה יתוספו כוחות חדשים אשר יתנו פרים להגדיל את ישוב ארצנו הקדושה. הנה באו הנה אנשים בעלי הון ויסדו בתי חרושת והרבה משפחות מאחינו מתפרנסים על ידם, וחלילה לנו לסור דרכם בסירים, כי תרפנה הידים החרוצות. עליכם לדאוג לשלומם וקיומם בארץ אבות, וחוסו נא על כבוד הישוב היקר בעינינו ועל אחינו הבונים חרבות ארצנו. הרימו קולכם ברמה, מן גערתם ינוסון ומקולם יחפזון, ואז יבא שלו' בשערי ציון וירושלים, אמן. החותמים בברכה למען כבוד ה' ותורתו ח' סיון ה'עתר עיה"ק יפו תובב"א.

נאום אליעזר בן הרב מו"ה שלמה נתן זצלה"ה

מלפנים רב בקראקא בעה"מ מג"ה " יעקב גוטמן, מלפנים ראב"ד דק"ק דזערזי סיטי במדינת אמריקא " זאב וואלף גרינוואלד, מווארשא בעהמ"ס י"ס, " שמואל משה ברודא, מלפנים רב בדרוזגעניק " ליפא ראזענמאן, מ"ץ דפינסק " שלמה זלמן שאך, ד"ץ " אלי' יעקב קאנטער, מ"ץ בפערנא.


הערות שוליים

  1. * קו"ק זה נתפרסם ב"האור" מי"ב סיון תר"ע וב"החרות" מי"ג סיון תר"ע.


אזכורים בספרים ובמאמרים

קישורים חיצוניים