1,209
עריכות
פרשני:אגרות הראיה: אגרת קלד: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
Added igrut reaya.
מ (Try fix category tree) תגית: ריקון |
(Added igrut reaya.) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פרשני}}{{#makor-new:אגרות הראיה: אגרת קלד |אגרות הראיה-|אגרת|קלד|}} | |||
= רקע לאגרת = | |||
= הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים = | |||
= נמען האגרת = | |||
=האגרת= | |||
ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, ה' אייר תרס"ח. | |||
ידידי וחביבי החכם השלם אוצר תורה ויראת ד' טהורה מר משה זיידל | |||
שליט"א, שלו' וברכה. | |||
התענגתי על דבריך היקרים, אשר זה כמה הגיעוני. אבל לא מצאתי עת | |||
כשר להתענג ג"כ בהשיבי לך, מחמדי, דברי שלו' ואמת. גם עתה הנני מוקף טרדא | |||
ופיזור נפש, ומ"מ הנני מבליג על המניעות ואכתב מעט, בעזה"י. | |||
בכלל הנני מוצא לעצמי חובה להעיר את רוחך הטהור, ע"ד הדעות הבאות | |||
ע"י המחקרים החדשים, שהם ברובם סותרים את פשטי דברי תורה. דעתי בזה | |||
היא, שכל מי שדעותיו ישרות ראוי לו לדעת, שאף שאין כל אמת מוכרחת בכל | |||
אותן החדשות, מ"מ אין אנחנו חייבים כלל להכחישן בבירור ולעמד נגדן, מפני | |||
שאין זה כלל עיקר של תורה לספר לנו עובדות פשוטות ומעשים שהיו. העיקר הוא | |||
התוך, ההסברה הפנימית שבהענינים, וזה יתרומם עוד יותר בכל מקום שנמצא כח | |||
סותר, שאנו מתעודדים להתגבר על ידו. עקרם של דברים נאמרו כבר בדברי | |||
הראשונים ובראשם במו"נ<ref>ח"א פע"א וח"ב פט"ו ט"ז כ"ה, וע"ש ח"ג פ"ג.</ref>, והיום הננו מוכנים להרחיב את הדברים יותר. אין | |||
לנו שום נפ"מ אם באמת היה בעולם המציאות תור של זהב, שהתענג אז האדם על | |||
רב טובה גשמית ורוחנית, או שהוחלה המציאות שבפועל מלמטה למעלה, מתחתית | |||
מדרגת ההויה עד רומה, וכך היא הולכת ומתעלה. אנו צריכים רק לדעת, שיש | |||
אפשרות גמורה, שהאדם אפילו אם יתעלה במעלה גדולה, ויהיה מוכן לכל כבוד | |||
ועונג, אם ישחית דרכיו יוכל לאבד כל אשר לו, ויוכל להרע לעצמו ולתולדותיו עד | |||
דורות רבים מאד, וזה הלימוד יוצא לנו מהעובדא, של מציאות אדם בגן עדן וחטאו | |||
וגירושו. ואדון כל הנשמות יודע עד כמה צריכה להיות עמוקה הרשימה בלב בנ"א | |||
להיות זהירים מן החטא, וכפי אותו העומק ממש באו כ"כ אותיות ע"ז בתורת אמת. | |||
וכשאנו באים לידי מדה זו, אין אנו נזקקים עוד ללחום דוקא נגד הציור המתפרסם | |||
דף 164 | |||
בין החוקרים החדשים, וכאשר אין אנו נוגעים בדבר נוכל לשפוט משרים, ועתה | |||
נוכל לבטל את החלטותיהם במנוחה במדה זו שהאמת תורה לנו את דרכה. | |||
עיקר תפארת חיינו, הוא האמת, של האחדות ברום גבהה ופארה הנצחי, | |||
והצדק הנצחי ההולך עמה בלא פירוד. זאת היא נשמתא דאורייתא<ref>זהר בהעלותך קנב.</ref> שדוקא מבעדה | |||
נוכל להציץ גם על גופא ולבושין דידה. ובכלל הרעיון של ההתפתחות האיטית | |||
עומד הוא גם הוא בראשית התפתחותו, ואין ספק בדבר שישנה את צורתו, ויוליד | |||
חזיונות שבהם נראה ג"כ דליגות, המשלימות את חזיון המציאות, ואז יובן אורם | |||
של ישראל בעצם בהירותו. | |||
הדבר הוא ההפך ממחשבת החוקרים באוה"ע, ובישראל ההולכים בעקבותיהם, | |||
הלוקחים את התנ"ך ע"פ ההסברה הנוצרית, שעל ידה נעשה העולם הזה בית כלא. | |||
אבל ההבנה הטהורה, של שמחת החיים ואורם, אשר בתורה, היא דוקא ע"י הערובה | |||
הבטוחה של העבר, שהיה האדם מאושר מאד, ורק מקרה של חטא הרחיק את | |||
דרכו. מובן הדבר שמכשול מקרי מוכרח הוא להיות נתקן, והאדם ישוב למעלתו | |||
לעד. אבל רעיון ההתפתחות בלא סיוע מהעבר, יפחיד לעולם שמא יעמד באמצע | |||
דרכו, או שמא יסוג לאחור, כיון שאין אנו מוצאים מקום בטוח לומר שהאשר | |||
הוא טבע קבוע לאדם, וק"ו להאדם החמרי כמו שהוא בגוף ונשמה יחד. ע"כ רק | |||
הוית האדם בגן-עדן מקיימת לנו את עולם האור, וממילא הרי זה ראוי להיות | |||
אמת מעשית והסטורית ג"כ, אע"פ שאיננו מעכב לנו. | |||
ובכלל זהו כלל גדול במלחמת הדעות, שכל דעה הבאה לסתור איזה דבר | |||
מן התורה, צריכים אנו בתחילה לא דוקא לסתור אותה, כ"א לבנות את ארמון | |||
התורה ממעל לה, ובזה הננו מתרוממים על ידה, ובעבור ההתרוממות הזאת הדעות | |||
מתגלות, ואח"כ כשאין אנו נלחצים משום דבר, הננו יכולים בלב מלא בטחון להלחם | |||
עליה ג"כ. יש ע"ז דוגמאות מוכיחות, אבל קשה לי להאריך, ולחכם לב שכמותך | |||
יספיק הקיצור, למען דעת איך לדגול בשם ד' ממעל לכל הרוחות המנשבות, | |||
ולהשתמש בכל לטובתנו האמתית, שהיא גם טובת הכל. | |||
ד' תוס' דתענית ט"ו קשים באמת, ונראה שהם נסמכים ע"ד הירושלמי, | |||
שאומר שרואין כאילו אפרו של יצחק צבור. ומ"מ נראה להגיה "מעשה אדם", | |||
והכונה אפר מקלה שע"י שרפה, לא טבעי, שהוא מעשה שמים, עפר. ועיי' מש"כ | |||
רש"י, ובגבורות ארי בזה, ובירו' מפורש שחולקין בזה לפי הטעמים. | |||
וע"ד המקצעות אשר בחרת, יואל ד' להצליחך, ויאר עליך מאור חכמתו | |||
ויפעת חסדיו המרובים, ותזכה להיות ממקדשי שמו ב"ה בעולמו, ולישראל תהיה | |||
תפארת, לאמץ ברכים כושלות באהבת תורה ויראת שמים של אמת, הדרושה מאד | |||
להסמך בדורנו מכל אשר לו לב נכון ורוח אמת. | |||
אחתום בברכה ואה"ר, כנה"י ונפש ידי"ע דורש"ת באה"ר, | |||
הק' אברהם יצחק ה"ק | |||
אאמו"ר שליט"א בקשני להוסיף כי מכתבו זה נכתב מתוך טרדה ופיזור | |||
נפש מרובים, שאינם נותנים לעיון מנוחתו, ולכן אינו יכול לבאר ולסדר יפה ולדבר | |||
כאשר עם לבבו, וצר לו. צבי יהודה | |||
דף 165 | |||
= אזכורים בספרים ובמאמרים = | |||
= קישורים חיצוניים = | |||
==הערות שוליים== | |||
[[קטגוריה:אגרות הראי"ה]] | |||