פרשני:אגרות הראיה: אגרת רב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (Try fix category tree)
תגית: ריקון
(Added igrut reaya.)
שורה 1: שורה 1:
{{פרשני}}{{#makor-new:אגרות הראיה: אגרת רב |אגרות הראיה-|אגרת|רב|}}


= רקע לאגרת =
= הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים =
= נמען האגרת =
=האגרת=
ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, ך' אייר תרס"ט.
כ' ידידי הרה"וז היקר מר חיים מיכל מיכלין נ"י, שלו' וברכה.
מכתבו היקר הגיעני. וע"ד דדייק בלישנא, שכתבתי<ref>בתעודה על בית החולים "משגב לדך בעה"ק ירושלים: "וביה ינוחו בריחי דמערבא&quot;.</ref> "בריחי&quot;, כל' רש"י
וכגי' שלנו בב' המקומות, כ"א וקמ"ה דשבת, כך נאה לנו לדבר בלשון השגור ע"פ
הגירסא הפשוטה. ולא רחוקה היא בעיני, שאם האמת כד' הפלאה שבערכין, שיש
בלשון הארמית הוראת כרח, כלומר בעל כרחו, שלא ברצונו, בא הסגנון הארץ-
ישראלי, נגד נחמתא דבבלאי, דאמרי מאי אפשר למיעבד, ב"ק ל"ח, אלא מקבלין
ברצון ושמחים ביסורין, ונקטו סימנא ברי-חי, בחילוף האותיות, ע"ד וישתכחו
וישתבחו, גיטין נ"ו, והדרת חרדת, ברכות ל', ברי-וחי, וסימנא מילתא ככריתות
ו'. וכן יהי סי' טוב לכל חולי עם ד', ובפרט חולי העם היושב בציון, להיות
בריאים וחיים לאוי"ט, והסיר ד' מעמו כל מדוה, ולציון תעלה ארוכה בב"א,
כנה"י ונפש מכבדו ומוקירו,
הק' אברהם יצחק ה"ק
ודניאל ז' ט"ו "אתכריית רוחי&quot;' ודאי הכונה נחלשה, דלא כהמפ'. ולשון
ס"נ מורגל הרבה, ע"כ אין לשבש גי' שלנו, כנ"ל.
הנ"ל
= אזכורים בספרים ובמאמרים =
= קישורים חיצוניים =
==הערות שוליים==
[[קטגוריה:אגרות הראי"ה]]

גרסה מ־15:40, 1 ביוני 2021


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

No result


רקע לאגרת

הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים

נמען האגרת

האגרת

ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, ך' אייר תרס"ט. כ' ידידי הרה"וז היקר מר חיים מיכל מיכלין נ"י, שלו' וברכה. מכתבו היקר הגיעני. וע"ד דדייק בלישנא, שכתבתי[1] "בריחי", כל' רש"י וכגי' שלנו בב' המקומות, כ"א וקמ"ה דשבת, כך נאה לנו לדבר בלשון השגור ע"פ הגירסא הפשוטה. ולא רחוקה היא בעיני, שאם האמת כד' הפלאה שבערכין, שיש בלשון הארמית הוראת כרח, כלומר בעל כרחו, שלא ברצונו, בא הסגנון הארץ- ישראלי, נגד נחמתא דבבלאי, דאמרי מאי אפשר למיעבד, ב"ק ל"ח, אלא מקבלין ברצון ושמחים ביסורין, ונקטו סימנא ברי-חי, בחילוף האותיות, ע"ד וישתכחו וישתבחו, גיטין נ"ו, והדרת חרדת, ברכות ל', ברי-וחי, וסימנא מילתא ככריתות ו'. וכן יהי סי' טוב לכל חולי עם ד', ובפרט חולי העם היושב בציון, להיות בריאים וחיים לאוי"ט, והסיר ד' מעמו כל מדוה, ולציון תעלה ארוכה בב"א, כנה"י ונפש מכבדו ומוקירו, הק' אברהם יצחק ה"ק ודניאל ז' ט"ו "אתכריית רוחי"' ודאי הכונה נחלשה, דלא כהמפ'. ולשון ס"נ מורגל הרבה, ע"כ אין לשבש גי' שלנו, כנ"ל. הנ"ל


אזכורים בספרים ובמאמרים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. בתעודה על בית החולים "משגב לדך בעה"ק ירושלים: "וביה ינוחו בריחי דמערבא".