פרשני:אגרות הראיה: אגרת שכה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (Try fix category tree)
תגית: ריקון
(Added igrut reaya.)
שורה 1: שורה 1:
{{פרשני}}{{#makor-new:אגרות הראיה: אגרת שכה |אגרות הראיה-|אגרת|שכה|}}


= רקע לאגרת =
= הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים =
= נמען האגרת =
=האגרת=
ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, ד' אלול תרעי"ן.
לכבוד ידידי הרה"ג החכם המפורסם רב פעלים מוהר"ח טשרנוביץ
שליט"א, רב באדעססא יצ"ו, שלו' וברכה וכוח"ט.
בשמחת לב קבלתי את מכתבו היקר, ואפריון אמטי למר על עזרתו החביבה
לטובת הישיבה.
והנה ע"ד התכוננות לעבודה<ref>להתיסדות הישיבה בעה"ק יפו ת"ו.</ref> אין מה לדבר: רבה וגדולה היא העבודה,
ומוכרחים אנו להחמש במרץ רב לעבוד ולמשא. אכן מה שנוגע למלחמה, דרכי
הוא מעולם להיות מתרחק מתגרת מלחמה וכמה דברים הנני מוותר עליהם מפני
אהבת השלו'. אמת הדבר, שהצד החיצוני של העולם הוא מלא מלחמות, אבל
הפנימיות שלו היא מלאה שקט והרמוניה, ואנו צריכים תמיד להעמיק ולחדור
לתוכיותם של הדברים, כמנהג ישראל לומר "שקר החן" וגו', באותה השעה עצמה
שיופי הבית נוצץ בכל הדרו, בלילי שבתות,
אמנם בודאי אם יעמדו עלינו אינשי דלא מעלי, להפר את מחשבתנו הטובה
ולחסם את דרכנו בקודש, לא נסוג אחור מפניהם. ככל האפשר נדבר עמם רכות,
נפייסם, נראה להם את ההכרח והטוב שבמטרתנו ומעשינו, ואם בכ"ז לא יתפייסו,
יהי להם אשר להם ואנחנו בשם ד', השלו' האמת והצדק והחיים, נזכיר.
בכלל זה נכנס ג"כ הדבור העברי, כמובן אני משתדל שהכל יהי' נלמד
ונדבר בשפתנו במכוננו, ולא לבד משום שלא נהי' לצחוק, כמו שהבליט כת"ר, אלא
משום שאותה הנשמה הלאומית בעצמה, המכה גלים בלב כל טובי עמנו, היא
מפעמת - ועוד ביתר שאת - בלבות בני-תורה טהורי-לב, שעל דגלם הננו
שואפים להמנות, והיא מכרחת אותנו להחיות את שפתנו יחד עם תחית עמנו וארצנו.
בכל זאת איני יכול עדיין למלא את כל חפצי בזה, ביחוד בשעור הגפ"ת, שאומר
המורה של עכשיו, שעם כל מה שהוא ת"ח מובהק ומעמיק חשוב בהלכה, לא יוכל
לבטא את הגיונותיו בשו"א בלי עזרת הז'רגון, לדאבון לבבי, ואנכי איני חפץ בשו"א
דף 364
להונות את כת"ר ולא את שום אדם מהמתנדבים, ע"כ הנני מודיעם שלעת עתה
נאמר השעור הגפת"י בסיוע הז'רגון, אבל קוה אקוה שיוטב המצב גם בזה. וכבר
הי' לי זה הנסיון ב"תחכמני" פה, שבתחילה סרב המורה של הכת הגדולה לגפ"ת,
שהוא ג"כ ת"ח מעמיק, מלקבוע את שעורו בעברית, מפני היראה שלא יכול לבטא
את המובן כראוי, ביחוד בענינים העמוקים, והנחתיו על הרגלו, אלא שלא חדלתי
מלעורר שאנו צריכים לשאוף לתחיית השפה בחוג התורה כמו שהיא הולכת וחיה ב"ה
בחוג החיים החילוניים, ועתה ע"פ השפעה זו והשפעת החוג של שארי הלמודים
כולם בקודש ובחול, ואפילו הגמרא הפשוטה, שהי' הכל בתחילה כבר נלמד, ע"פ
הפרוגרמה של תביעתי, בשפתנו, התחיל המורה הנ"ל מעצמו ללמוד הכל עברית,
וב"ה הדבר הולך ומצליח, והתלמידים רואים סימן ברכה גם בעומקה של הלכה
בשפה ברורה וחיה שלנו, לחדות לבבנו. ברוך שומר הברית והחסד לעמו, אשר
זכנו לראות ככה בצמיחת קרן ישועתנו על אדמת קדשנו. וכן אקוה שיפותח הדבר
גם בשיעור זה של הישיבה, ביחוד נקוה לפתוח זה כשיזדמנו לנו איזה תלמידים
ספרדים, שזהו הכח היותר מכריח לדבר דוקא עברית. וב"ה שצרכי-החיים עצמם
גם הם מניעים את כח תחיתנו הרוחנית לכל צדדיה. רק אנו צריכים להיות עמלים
עם הצבור, לעבוד ולמשא באמונת לב.
הנני חותם בברכה ואה"ר, וברב תודה על כל ההשתתפות האהובה אשר
יהגה לבבו הטהור לפעלנו, כנה"ר,
הק' אברהם יצחק ה"ק
לזרז את מזורז שכמותו שי', להגדיל את העזרה בחומר ורוח לימים הבעל"ט,
איני מוצא לנכון, כי יחושו של מוסדנו אל כל הכחות היותר טובים של עם ד'
איננו פחות מיחושו אלי.
ידי"ע
הנ"ל
= אזכורים בספרים ובמאמרים =
= קישורים חיצוניים =
==הערות שוליים==
[[קטגוריה:אגרות הראי"ה]]

גרסה מ־15:51, 1 ביוני 2021


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

No result


רקע לאגרת

הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים

נמען האגרת

האגרת

ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, ד' אלול תרעי"ן. לכבוד ידידי הרה"ג החכם המפורסם רב פעלים מוהר"ח טשרנוביץ שליט"א, רב באדעססא יצ"ו, שלו' וברכה וכוח"ט. בשמחת לב קבלתי את מכתבו היקר, ואפריון אמטי למר על עזרתו החביבה לטובת הישיבה. והנה ע"ד התכוננות לעבודה[1] אין מה לדבר: רבה וגדולה היא העבודה, ומוכרחים אנו להחמש במרץ רב לעבוד ולמשא. אכן מה שנוגע למלחמה, דרכי הוא מעולם להיות מתרחק מתגרת מלחמה וכמה דברים הנני מוותר עליהם מפני אהבת השלו'. אמת הדבר, שהצד החיצוני של העולם הוא מלא מלחמות, אבל הפנימיות שלו היא מלאה שקט והרמוניה, ואנו צריכים תמיד להעמיק ולחדור לתוכיותם של הדברים, כמנהג ישראל לומר "שקר החן" וגו', באותה השעה עצמה שיופי הבית נוצץ בכל הדרו, בלילי שבתות, אמנם בודאי אם יעמדו עלינו אינשי דלא מעלי, להפר את מחשבתנו הטובה ולחסם את דרכנו בקודש, לא נסוג אחור מפניהם. ככל האפשר נדבר עמם רכות, נפייסם, נראה להם את ההכרח והטוב שבמטרתנו ומעשינו, ואם בכ"ז לא יתפייסו, יהי להם אשר להם ואנחנו בשם ד', השלו' האמת והצדק והחיים, נזכיר. בכלל זה נכנס ג"כ הדבור העברי, כמובן אני משתדל שהכל יהי' נלמד ונדבר בשפתנו במכוננו, ולא לבד משום שלא נהי' לצחוק, כמו שהבליט כת"ר, אלא משום שאותה הנשמה הלאומית בעצמה, המכה גלים בלב כל טובי עמנו, היא מפעמת - ועוד ביתר שאת - בלבות בני-תורה טהורי-לב, שעל דגלם הננו שואפים להמנות, והיא מכרחת אותנו להחיות את שפתנו יחד עם תחית עמנו וארצנו. בכל זאת איני יכול עדיין למלא את כל חפצי בזה, ביחוד בשעור הגפ"ת, שאומר המורה של עכשיו, שעם כל מה שהוא ת"ח מובהק ומעמיק חשוב בהלכה, לא יוכל לבטא את הגיונותיו בשו"א בלי עזרת הז'רגון, לדאבון לבבי, ואנכי איני חפץ בשו"א דף 364 להונות את כת"ר ולא את שום אדם מהמתנדבים, ע"כ הנני מודיעם שלעת עתה נאמר השעור הגפת"י בסיוע הז'רגון, אבל קוה אקוה שיוטב המצב גם בזה. וכבר הי' לי זה הנסיון ב"תחכמני" פה, שבתחילה סרב המורה של הכת הגדולה לגפ"ת, שהוא ג"כ ת"ח מעמיק, מלקבוע את שעורו בעברית, מפני היראה שלא יכול לבטא את המובן כראוי, ביחוד בענינים העמוקים, והנחתיו על הרגלו, אלא שלא חדלתי מלעורר שאנו צריכים לשאוף לתחיית השפה בחוג התורה כמו שהיא הולכת וחיה ב"ה בחוג החיים החילוניים, ועתה ע"פ השפעה זו והשפעת החוג של שארי הלמודים כולם בקודש ובחול, ואפילו הגמרא הפשוטה, שהי' הכל בתחילה כבר נלמד, ע"פ הפרוגרמה של תביעתי, בשפתנו, התחיל המורה הנ"ל מעצמו ללמוד הכל עברית, וב"ה הדבר הולך ומצליח, והתלמידים רואים סימן ברכה גם בעומקה של הלכה בשפה ברורה וחיה שלנו, לחדות לבבנו. ברוך שומר הברית והחסד לעמו, אשר זכנו לראות ככה בצמיחת קרן ישועתנו על אדמת קדשנו. וכן אקוה שיפותח הדבר גם בשיעור זה של הישיבה, ביחוד נקוה לפתוח זה כשיזדמנו לנו איזה תלמידים ספרדים, שזהו הכח היותר מכריח לדבר דוקא עברית. וב"ה שצרכי-החיים עצמם גם הם מניעים את כח תחיתנו הרוחנית לכל צדדיה. רק אנו צריכים להיות עמלים עם הצבור, לעבוד ולמשא באמונת לב. הנני חותם בברכה ואה"ר, וברב תודה על כל ההשתתפות האהובה אשר יהגה לבבו הטהור לפעלנו, כנה"ר, הק' אברהם יצחק ה"ק לזרז את מזורז שכמותו שי', להגדיל את העזרה בחומר ורוח לימים הבעל"ט, איני מוצא לנכון, כי יחושו של מוסדנו אל כל הכחות היותר טובים של עם ד' איננו פחות מיחושו אלי. ידי"ע הנ"ל


אזכורים בספרים ובמאמרים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. להתיסדות הישיבה בעה"ק יפו ת"ו.