פרשני:אגרות הראיה: אגרת שלב: הבדלים בין גרסאות בדף

ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, ך"ו אלול תרעי"ן.

כ' ידידי היקר הרב הנכבד ומופלג בתוי"ר מו"ה דובער מילשטיין שליט"א,

כוח"ט ושנה טובה ומעוטרת.

זה לי זמן הגון אשר קבלתי את מכתבו היקר. מפני רבוי טרדותי נתאחרה

תשובתי לידידי ואתו הסליחה.

ע"ד האתרוגים, אשר בכל לב הייתי משתדל להמציא לכבוד אהובי, נמנעתי

בשנה זו מלעשות דבר בפועל בעצמי בענין שלוח פירות אה"ק לחו"ל, מפני קדושת

את דרישתו, והשי"ת יזכנו למלאות איש חפץ רעהו לתורה ולתעודה כרצון השי"ת

ורצון יראיו.

ע"ד בניו, דעתי כמאז לאחוז בדרך הניחותא וההתקרבות היותר חביבה,

כי רק בחבלי אהבה ועשות חסד אנו יכולים להמשיך אלינו לב צעירינו, רק בנחת

ושלו'. ואין ספק בדבר, שאפילו אם הפעולה קטנה עדיין כעת, ברבות הימים

תמצא בעזה"י להצמיח פרי תהילה לקדושה ולאמונה ולכל ארחות צדק.

הנני חותם בברכה באה"ר לחיים טובים ולשלו' כנה"ר ונפש ידי"ע דוש"ת

נ"ב : בעת אשר כתבתי בהחפזי את מכתבי לכ"ת לא הי' מכתבו היקר למראה

עיני. כעת ראיתי ונזכרתי, שהעירני ע"ד אשר אמרתי שכעת יש תקוה בע"ה להציל

ג"כ את הנפשות מעם-קדש שנפלו ברשות הכפירה, ר"ל, ולא יעצור זה מ"ש

אויר העולם מקדושת תוה"ק, אבדה הקליפה את כחה עד שלא תוכל להחזיק מעמד

שלא להשיב ולהציל מידה טרף, וידידי שאל ע"ד טעם דבר זה. הנה, אהובי, אלה הם

הראשונים, מפני שהקדושה מצטרפת, ונמצא שהקדושה של מעוט תורה ומעשים

טובים של דורות האחרונים מוסיפה אור לשעבר ג"כ, ועבירה אין לה פירות ולא

יותר אור ד' מכפי הערך של העבר, אלא שאין הדבר נגלה לעין עד בא משיח צדקנו,

באמונות רעות בפועל כמו ע"ז וכשוף, ומינות היא ג"כ אמונה רעה תמציתה היותר

רעה<ref>ג' מלים אלה נשמטו בהוצאה הקודמת.</ref> של ע"ז, וכשהיא בולעת איזה נפש סובבת היא אותו במצודים ומוצצת את

בזמן הקרוב לגאולה אין כח לקליפה להמציא אמונות רעות, כ"א להקליש

ח"ו את אור האמונה בלב החלשים. וחלישות זו, אע"פ שהנלכדים בה

עלינו להיות בטוחים בחסדי השי"ת, הזוכר חסדי אבות להביא גאולה לבני בנים,

שכל בנינו, אפילו הנדחים והאובדים לפי מראית-עין, יהיו למודי ד', והכתוב אומר

כ"א חיצוני ובתוכיות הנשמה הכל טוב וקדוש, ע"כ הם מתעוררים לכמה

מחשבות של יושר וצדק, אע"פ שהם תועים בדרכם ולא זו הדרך ולא זו העיר,

כל אחד בלאומיות שלו, מ"מ שורש מדתו של עשו הוא פורה ראש ולענה, מקור

רשע ושפיכות דמים וחורבן, ושורש ישראל הוא קדוש וטוב מוכן לצדק ויושר,

שהוא באמת דעת ד'<ref>בראשית יח יט.</ref> בעולם. וזהו סוד "עני ורוכב על החמור" שאמרו בתק"ז<ref>תיקון שתין.</ref>

שמהן נמצאות שיש להן סמן-טהרה אחד, מ"מ יש בתוכיותו קדושה, שהרי הוא

קדוש בבכורה, אלא שהיא גנוזה ומוסתרת מאד, וסופה להגלות ע"י העילוי של

פדיון. ואלה הם דברים, שא"א לבארם בכל עמקם כ"א מפה לאוזן בשעת רצון

המוכשרת ליושבים לפני ד'.

עכ"פ הנני על משמרתי אעמודה לקרב ולא לרחק, ולקרב אפילו את המרוחקים

בזרע. וזאת תהי' כל מגמת תפלת כשרי ישראל, לקשר את כל נשמות עם ד'

עולמים וחדות ד' הבאה מאתהפכא חשוכא לנהורא, וזאת היא עיקר התורה שנאמרת

בהיכל משיח, כאמור בריש הזוהר. והיו נא דברי אלה לשמחת לב כ"ת ולב כל

יראי ד' המצפים לישועתו באמת.

ידי"ע איה"ק הנ"ל

= אזכורים בספרים ובמאמרים =