לדוד ה' אורי וישעי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 20: שורה 20:
| מקור = תהילים כ"ז
| מקור = תהילים כ"ז
}}
}}
פרק מספר תהילים (פרק כז) הנאמר החל מראש חודש אלול ועד ל"שמיני עצרת".
'''לדוד ה' אורי וישעי''' הוא הפתיחה של פרק מספר תהילים (פרק כז) שנהוג להוסיף לתפילה החל מראש חודש אלול ועד ל"שמיני עצרת".
 
==מנהג אמירתו באלול==
 
לפי המנהג, החל מראש חודש אלול וכלה ב"שמיני עצרת", מוספים את המזמור בתפילת שחרית וכן בתפילת ערבית כאשר ישנן קהילות בהן נוהגים לומר את המזמור בתפילת מנחה במקום בתפילת ערבית. המקור של המנהג הוא בדברי המדרש שוחר טוב המקשר בין המדרש לבין חגי תשרי: {{ציטוטון|ה' אורי" - בראש השנה, "וישעי" - ביום הכיפורים, "כי יצפנני בסכה" - רמז לסוכות}}.
 
החל מראש חודש אלול וכלה ב"שמיני עצרת", מוספים לאחר תפילת שחרית את מזמור כ"ז מתהלים: "לדוד ה' אורי וישעי". ישנן קהילות בהן נוהגים לומר מזמור זה גם לפני או אחרי תפלת ערבית.
 
 
 
מזמור זה עוסק באמונה ובבטחון בישועת ה' ורמוזים בו ראש השנה, יום הכיפורים וסוכות, כמובא במדרש שוחר טוב: "ה' אורי" - בראש השנה, "וישעי" - ביום הכיפורים, "כי יצפנני בסכה" - רמז לסוכות.
 


עוד טעם לאמירת מזמור זה בימים אלו כתב רבי צדוק הכהן מלובלין בספרו 'פרי צדיק' :{{ציטוטון|בתיבת 'לולא' נרמז אותיות אלול, שאז הזמן לתקן מעשיו כדי שלא יגרום החטא... ומטעם זה אומרים מזמור זה בחודש אלול מפני שנזכר בו פסוק זה שבו נרמז שבאלול צריך לתקן מעשיו שלא יגרום החטא, שמר"ח אלול מתחילין ימי רצון ולכן מתחילין לומר מזמור זה דכתיב בו לולא|ח"ה, דברים, עמ' מד}}
==רקע המזמור==
ה[[אבן עזרא]] מפרש כי דוד חיבר את המזמור באחרית ימיו לאחר שנשבעו אנשיו שלא יבוא עמם עוד למלחמה.
==קישורים==
==קישורים==
[http://www.yeshiva.org.il/midrash/video/?id=8539 שיעור על מזמור לדוד ה' אורי וישעי] באתר ישיבה
[http://www.yeshiva.org.il/midrash/video/?id=8539 שיעור על מזמור לדוד ה' אורי וישעי] באתר ישיבה

גרסה מ־19:09, 21 ביולי 2021

תהילים כ"ז
לדוד, ה' אורי וישעי

א לְדָוִד: ה' אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא ה' מָעוֹז חַיַּי מִמִּי אֶפְחָד.
ב בִּקְרֹב עָלַי מְרֵעִים לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרִי צָרַי וְאֹיְבַי לִי הֵמָּה כָשְׁלוּ וְנָפָלוּ.
ג אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה לֹא יִירָא לִבִּי אִם תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ.
ד אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה' אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ שִׁבְתִּי בְּבֵית ה' כָּל יְמֵי חַיַּי לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ.
ה כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה בְּיוֹם רָעָה יַסְתִּרֵנִי בְּסֵתֶר אָהֳלוֹ בְּצוּר יְרוֹמְמֵנִי.
ו וְעַתָּה יָרוּם רֹאשִׁי עַל אֹיְבַי סְבִיבוֹתַי וְאֶזְבְּחָה בְאָהֳלוֹ זִבְחֵי תְרוּעָה אָשִׁירָה וַאֲזַמְּרָה לַה'.
ז שְׁמַע ה' קוֹלִי אֶקְרָא וְחָנֵּנִי וַעֲנֵנִי.
ח לְךָ אָמַר לִבִּי בַּקְּשׁוּ פָנָי אֶת פָּנֶיךָ ה' אֲבַקֵּשׁ.
ט אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי אַל תַּט בְּאַף עַבְדֶּךָ עֶזְרָתִי הָיִיתָ אַל תִּטְּשֵׁנִי וְאַל תַּעַזְבֵנִי אֱלֹהֵי יִשְׁעִי.
י כִּי אָבִי וְאִמִּי עֲזָבוּנִי וַה' יַאַסְפֵנִי.
יא הוֹרֵנִי ה' דַּרְכֶּךָ וּנְחֵנִי בְּאֹרַח מִישׁוֹר לְמַעַן שׁוֹרְרָי.
יב אַל תִּתְּנֵנִי בְּנֶפֶשׁ צָרָי כִּי קָמוּ בִי עֵדֵי שֶׁקֶר וִיפֵחַ חָמָס.
יג לוּלֵא הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת בְּטוּב ה' בְּאֶרֶץ חַיִּים.
יד קַוֵּה אֶל ה' חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל ה'.

תהילים כ"ז

לדוד ה' אורי וישעי הוא הפתיחה של פרק מספר תהילים (פרק כז) שנהוג להוסיף לתפילה החל מראש חודש אלול ועד ל"שמיני עצרת".

מנהג אמירתו באלול

לפי המנהג, החל מראש חודש אלול וכלה ב"שמיני עצרת", מוספים את המזמור בתפילת שחרית וכן בתפילת ערבית כאשר ישנן קהילות בהן נוהגים לומר את המזמור בתפילת מנחה במקום בתפילת ערבית. המקור של המנהג הוא בדברי המדרש שוחר טוב המקשר בין המדרש לבין חגי תשרי: "ה' אורי" - בראש השנה, "וישעי" - ביום הכיפורים, "כי יצפנני בסכה" - רמז לסוכות".

עוד טעם לאמירת מזמור זה בימים אלו כתב רבי צדוק הכהן מלובלין בספרו 'פרי צדיק' :"בתיבת 'לולא' נרמז אותיות אלול, שאז הזמן לתקן מעשיו כדי שלא יגרום החטא... ומטעם זה אומרים מזמור זה בחודש אלול מפני שנזכר בו פסוק זה שבו נרמז שבאלול צריך לתקן מעשיו שלא יגרום החטא, שמר"ח אלול מתחילין ימי רצון ולכן מתחילין לומר מזמור זה דכתיב בו לולא" (ח"ה, דברים, עמ' מד)

רקע המזמור

האבן עזרא מפרש כי דוד חיבר את המזמור באחרית ימיו לאחר שנשבעו אנשיו שלא יבוא עמם עוד למלחמה.

קישורים

שיעור על מזמור לדוד ה' אורי וישעי באתר ישיבה