שמחת תורה: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
כינוי | [[שמחת תורה]] הוא כינוי לשמחה הנחגגת כאשר מסיימים את קריאת כל חמשת חומשי התורה ב[[קריאת התורה]] בבית הכנסת. בארץ ישראל נוהגים לסיים את הקריאה ב[[שמיני עצרת]] ובכך לחגוג ביום זה את שמחת התורה. אמנם, בחוץ לארץ שחוגגים את שמיני עצרת [[יום טוב שני של גלויות|יומיים]], חוגגים את שמחת תורה ביום השני של החג. | ||
== מנהגי היום == | == מנהגי היום == | ||
מידי שבת בשבתו קוראים ב[[בית הכנסת]] את [[פרשת השבוע]], במגמה לסיים את כל חמשה חומשי תורה במשך השנה. את הפרשה האחרונה שבחומש דברים, פרשת "וזאת הברכה", קוראים ב"שמחת תורה". מכאן נובע מקור השמחה ביום זה. שמחים אנו על שסיימנו לקרוא את כל התורה. כדי להדגיש, שאין קו סיום ללימוד התורה ולעיסוק בה, פותחים אנו, לאחר סיום הפרשה האחרונה שבספר דברים, במעגל חדש של קריאת התורה החל מפרשת "בראשית". | מידי שבת בשבתו קוראים ב[[בית הכנסת]] את [[פרשת השבוע]], במגמה לסיים את כל חמשה חומשי תורה במשך השנה. את הפרשה האחרונה שבחומש דברים, פרשת "וזאת הברכה", קוראים ב"שמחת תורה". מכאן נובע מקור השמחה ביום זה. שמחים אנו על שסיימנו לקרוא את כל התורה. כדי להדגיש, שאין קו סיום ללימוד התורה ולעיסוק בה, פותחים אנו, לאחר סיום הפרשה האחרונה שבספר דברים, במעגל חדש של קריאת התורה החל מפרשת "בראשית". | ||
בליל שמחת תורה וביומו (ויש מהספרדים שנהגו גם ב[[מנחה]]), מוציאים את כל ספרי התורה מ[[ארון הקודש]], מקיפים עם ספרי התורה שבע הקפות מסביב לבימת בית הכנסת ומרבים בשמחה לכבודה של תורה. ראה ערך: [[הקפות]]. | בליל שמחת תורה וביומו (ויש מהספרדים שנהגו גם ב[[מנחה]]), מוציאים את כל ספרי התורה מ[[ארון הקודש]], מקיפים עם ספרי התורה שבע הקפות מסביב לבימת בית הכנסת ומרבים בשמחה לכבודה של תורה. ראה ערך: [[הקפות]]. | ||
ב"שמחת תורה" ביום, לאחר [[תפילת שחרית]], מוציאים שלושה ספרי תורה. בספר התורה הראשון קוראים את פרשת "וזאת הברכה" עד לסיום קריאת התורה. לרגל סיום התורה נוהגים לכבד את כל המתפללים, מגדול ועד קטן, ב[[עליה לתורה]]. העולה לתורה בסוף פרשת "וזאת הברכה" נקרא: "[[חתן תורה]]". | ב"שמחת תורה" ביום, לאחר [[תפילת שחרית]], מוציאים שלושה ספרי תורה. בספר התורה הראשון קוראים את פרשת "וזאת הברכה" עד לסיום קריאת התורה. לרגל סיום התורה נוהגים לכבד את כל המתפללים, מגדול ועד קטן, ב[[עליה לתורה]]. העולה לתורה בסוף פרשת "וזאת הברכה" נקרא: "[[חתן תורה]]". | ||
בספר התורה השני קוראים את תחילת פרשת "בראשית". העולה לתורה לקריאה זו נקרא: "[[חתן בראשית]]". | בספר התורה השני קוראים את תחילת פרשת "בראשית". העולה לתורה לקריאה זו נקרא: "[[חתן בראשית]]". | ||
את הפסוק הנאמר בספר דברים {{מקור|לג|כן}}: "תורה ציוה לנו משה, מורשה קהילת יעקב", דרשו חכמים: "אל תקרי מורשה, אלא מאורסה". התורה היא כביכול ה"כלה" של ישראל, ושמחת תורה היא כעין חג כלולות בין ישראל לתורה. משום כך נקראים העולים לתורה ב"שמחת תורה", הן בסיום ספר דברים והן בתחילת ספר בראשית, בשם "חתנים". | את הפסוק הנאמר בספר דברים {{מקור|לג|כן}}: "תורה ציוה לנו משה, מורשה קהילת יעקב", דרשו חכמים: "אל תקרי מורשה, אלא מאורסה". התורה היא כביכול ה"כלה" של ישראל, ושמחת תורה היא כעין חג כלולות בין ישראל לתורה. משום כך נקראים העולים לתורה ב"שמחת תורה", הן בסיום ספר דברים והן בתחילת ספר בראשית, בשם "חתנים". | ||
בספר התורה השלישי קוראים למפטיר את עניני החג וקרבנותיו. | בספר התורה השלישי קוראים למפטיר את עניני החג וקרבנותיו. | ||
בארץ ישראל נוהגים לערוך "הקפות" גם במוצאי "שמחת תורה", ואלה קרויות "הקפות שניות", ע"פ מנהג ה[[אר"י]] כהצטרפות לשמחת בני חו"ל שמתחילים לחגוג את שמחת תורה רק במוצאי שמיני עצרת. הקפות אלה נערכות ברוב עם, ונהוג לשתף בשמחה זו גם תזמורות וכלי נגינה. | בארץ ישראל נוהגים לערוך "הקפות" גם במוצאי "שמחת תורה", ואלה קרויות "הקפות שניות", ע"פ מנהג ה[[אר"י]] כהצטרפות לשמחת בני חו"ל שמתחילים לחגוג את שמחת תורה רק במוצאי שמיני עצרת. הקפות אלה נערכות ברוב עם, ונהוג לשתף בשמחה זו גם תזמורות וכלי נגינה. | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/15167 השמחה של שמחת תורה] הרב דב ברל ויין | |||
* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/8995 התורה שייכת לכולם בשמחת תורה] [[הרב אליעזר מלמד]] | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:מועדים]] | [[קטגוריה:מועדים]] | ||
[[קטגוריה:סוכות]] | [[קטגוריה:סוכות]] | ||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
גרסה מ־22:08, 22 בספטמבר 2021
|
|
שמחת תורה הוא כינוי לשמחה הנחגגת כאשר מסיימים את קריאת כל חמשת חומשי התורה בקריאת התורה בבית הכנסת. בארץ ישראל נוהגים לסיים את הקריאה בשמיני עצרת ובכך לחגוג ביום זה את שמחת התורה. אמנם, בחוץ לארץ שחוגגים את שמיני עצרת יומיים, חוגגים את שמחת תורה ביום השני של החג.
מנהגי היום
מידי שבת בשבתו קוראים בבית הכנסת את פרשת השבוע, במגמה לסיים את כל חמשה חומשי תורה במשך השנה. את הפרשה האחרונה שבחומש דברים, פרשת "וזאת הברכה", קוראים ב"שמחת תורה". מכאן נובע מקור השמחה ביום זה. שמחים אנו על שסיימנו לקרוא את כל התורה. כדי להדגיש, שאין קו סיום ללימוד התורה ולעיסוק בה, פותחים אנו, לאחר סיום הפרשה האחרונה שבספר דברים, במעגל חדש של קריאת התורה החל מפרשת "בראשית".
בליל שמחת תורה וביומו (ויש מהספרדים שנהגו גם במנחה), מוציאים את כל ספרי התורה מארון הקודש, מקיפים עם ספרי התורה שבע הקפות מסביב לבימת בית הכנסת ומרבים בשמחה לכבודה של תורה. ראה ערך: הקפות.
ב"שמחת תורה" ביום, לאחר תפילת שחרית, מוציאים שלושה ספרי תורה. בספר התורה הראשון קוראים את פרשת "וזאת הברכה" עד לסיום קריאת התורה. לרגל סיום התורה נוהגים לכבד את כל המתפללים, מגדול ועד קטן, בעליה לתורה. העולה לתורה בסוף פרשת "וזאת הברכה" נקרא: "חתן תורה".
בספר התורה השני קוראים את תחילת פרשת "בראשית". העולה לתורה לקריאה זו נקרא: "חתן בראשית".
את הפסוק הנאמר בספר דברים (לג): "תורה ציוה לנו משה, מורשה קהילת יעקב", דרשו חכמים: "אל תקרי מורשה, אלא מאורסה". התורה היא כביכול ה"כלה" של ישראל, ושמחת תורה היא כעין חג כלולות בין ישראל לתורה. משום כך נקראים העולים לתורה ב"שמחת תורה", הן בסיום ספר דברים והן בתחילת ספר בראשית, בשם "חתנים".
בספר התורה השלישי קוראים למפטיר את עניני החג וקרבנותיו.
בארץ ישראל נוהגים לערוך "הקפות" גם במוצאי "שמחת תורה", ואלה קרויות "הקפות שניות", ע"פ מנהג האר"י כהצטרפות לשמחת בני חו"ל שמתחילים לחגוג את שמחת תורה רק במוצאי שמיני עצרת. הקפות אלה נערכות ברוב עם, ונהוג לשתף בשמחה זו גם תזמורות וכלי נגינה.
קישורים חיצוניים
- השמחה של שמחת תורה הרב דב ברל ויין
- התורה שייכת לכולם בשמחת תורה הרב אליעזר מלמד