חזון העצמות היבשות: הבדלים בין גרסאות בדף

חזון העצמות היבשות הוא חזון המופיע בספר יחזקאל הממשיל את תקומת עם ישראל.

תיאור החזון

יחזקאל מתאר כי הקב"ה לקח אותו ברוח והניח אותו בתוך בקעה מלאה עצמות יבשות‏^[1]. ה' שואל את יחזקאל האם הוא חושב שהעצמות האלו יכולות לחיות, ויחזקאל משיב שעל אף שלפי הטבע אין הם יכולות לחיות אם ה' ירצה הדבר עשוי להתרחש‏^[2].

הקב"ה מצווה על יחזקאל להנבא על העצמות ולומר להם "כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' לָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה הִנֵּה אֲנִי מֵבִיא בָכֶם רוּחַ וִחְיִיתֶם. וְנָתַתִּי עֲלֵיכֶם גִּדִים וְהַעֲלֵתִי עֲלֵיכֶם בָּשָׂר וְקָרַמְתִּי עֲלֵיכֶם עוֹר וְנָתַתִּי בָכֶם רוּחַ וִחְיִיתֶם וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה'".

לאחר שיחזקאל מתנבא על העצמות, הוא מתאר שהוא שומע רעש ורואה כיצד העצמות מתקרבות אחת אל השניה ועולה עליהם בשר וגידים, אך עדיין אין בהם רוח. ה' אומר שנית ליחזקאל להתנבא עליהם ולומר "כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ וּפְחִי בַּהֲרוּגִים הָאֵלֶּה וְיִחְיוּ". לאחר הנבואה נכנסה רוח בגופות והם עמדו על רגליהם.

הקב"ה מפרש ליחזקאל כי כשם שהוא יכול להחיות את העצמות היבשות ולהופכם חזרה לבני אדם חיים, כן הוא יחזיר את עם ישראל לאדמתו גם לאחר שהם אומרים שהם כמו עצמות יבשות.

מטרת החזון

בסיום החזון, הקב"ה קורא ליחזקאל להתנבא ובכך מרמז לו על משמעות החזון "לָכֵן הִנָּבֵא וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' הִנֵּה אֲנִי פֹתֵחַ אֶת קִבְרוֹתֵיכֶם וְהַעֲלֵיתִי אֶתְכֶם מִקִּבְרוֹתֵיכֶם עַמִּי וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל. וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' בְּפִתְחִי אֶת קִבְרוֹתֵיכֶם וּבְהַעֲלוֹתִי אֶתְכֶם מִקִּבְרוֹתֵיכֶם עַמִּי. וְנָתַתִּי רוּחִי בָכֶם וִחְיִיתֶם וְהִנַּחְתִּי אֶתְכֶם עַל אַדְמַתְכֶם וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי נְאֻם ה'".

רש"י פירש כי תחיית המתים הייתה משל על הגלות ומטרת החזון היא להראות שכשם שאדם מת יכול לחזור לחיים כך גם ישראל ישובו מן הגלות. מנגד, רבי יצחק אברבנאל כתב שהחזון בא להוכיח את ענין תחיית המתים לעתיד לבוא, נגד המפקפקים ביסוד אמוני זה.

האם המקרה אירע במציאות?

בגמרא סנהדרין צב ב מובאת מחלוקת לגבי המתים שהחייה יחזקאל. חלק מהתנאים סברו כי המקרה אירע במציאות ורק נחלקו האם הם אמרו שירה ומתו מיד לאחר מכן או שהמשיכו לחיות ואף עלו לארץ ישראל והולידו בנים ובנות. מנגד רבי יהודה סובר כי יחזקאל לא החייה את המתים במציאות אלא היה מדובר רק במשל שגם עם ישראל יכולים לחזור לתחייה‏^[3].

הדעות העיקריות המסבירות את הנבואה מבוססות על הגמרא בסנהדרין (צב ע"ב), שבה מובאות שתי גישות מרכזיות. לפי הגישה האחת – שבה מחזיקים מספר תנאים – יחזקאל החיה את המתים באופן ממשי (האמוראים נחלקו בנוגע לזהותם של האנשים שעצמותיהם היו פזורות בבקעה). ר' יהודה חולק על התנאים האחרים, וסובר כי החייאת המתים לא התרחשה בפועל, אלא הייתה רק משל, הרומז לכך שעם ישראל ישוב מן הגלות. כדעתו של ר' יהודה סוברים הרמב"ם (מורה נבוכים חלק ב', פרק מ"ו) והרד"ק.

קישורים חיצוניים

• יחזקאל וחזון העצמות היבשות במוחש או רק בחזון? הרב משה צוריאל
• חזון העצמאות של ה"עצמות" הרב מרדכי הוכמן

הערות שוליים