אנציקלופדיה תלמודית:שירי הלשכה: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "<span dir="rtl">'''הגדרת הערך''' - שקלים שנשארו בלשכה לאחר תרומת הלשכה.</span> == '''<span dir="rtl">מהותה ודינ...") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
<span dir="rtl">שירי הלשכה אם משתמשים בהם לצורך קרבנות אם נגמר המעות מקופות של תרומת הלשכה, נחלקו תנאים: ר' מאיר – או ר' יהודה</span><ref><span dir="rtl">עי' כס"מ שקלים פ"ב ה"ו, ע"פ קדושין נד א.</span></ref> <span dir="rtl">- סבר שמשתמשים בהם לקרבנות</span><ref><span dir="rtl">ברייתא בירושלמי שקלים פ"ג ה"ג.</span></ref><span dir="rtl">, ואף בשירי לשכה של שנה שעברה, כל שלא עברה שנה מזמן שנתנו השקלים</span><ref><span dir="rtl">תוס' קדושין שם ד"ה מועלין. ועי"ש בתי' א, שאף אם עבר שנה, בדיעבד מותר.</span></ref><span dir="rtl">. וחכמים סוברים שאין משתמשים בהם לקרבנות</span><ref><span dir="rtl">ברייתא שם.</span></ref><span dir="rtl">. הלכה שמשתמשים בהם לקרבנות</span><ref><span dir="rtl">רמב"ם שקלים שם. ועי' מקורות שבס' המפתח (פרנקל) שם שתמהו מהרמב"ם שבציון</span> <span dir="rtl">26.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">שירי הלשכה אם משתמשים בהם לצורך קרבנות אם נגמר המעות מקופות של תרומת הלשכה, נחלקו תנאים: ר' מאיר – או ר' יהודה</span><ref><span dir="rtl">עי' כס"מ שקלים פ"ב ה"ו, ע"פ קדושין נד א.</span></ref> <span dir="rtl">- סבר שמשתמשים בהם לקרבנות</span><ref><span dir="rtl">ברייתא בירושלמי שקלים פ"ג ה"ג.</span></ref><span dir="rtl">, ואף בשירי לשכה של שנה שעברה, כל שלא עברה שנה מזמן שנתנו השקלים</span><ref><span dir="rtl">תוס' קדושין שם ד"ה מועלין. ועי"ש בתי' א, שאף אם עבר שנה, בדיעבד מותר.</span></ref><span dir="rtl">. וחכמים סוברים שאין משתמשים בהם לקרבנות</span><ref><span dir="rtl">ברייתא שם.</span></ref><span dir="rtl">. הלכה שמשתמשים בהם לקרבנות</span><ref><span dir="rtl">רמב"ם שקלים שם. ועי' מקורות שבס' המפתח (פרנקל) שם שתמהו מהרמב"ם שבציון</span> <span dir="rtl">26.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== '''<span dir="rtl"> | == '''<span dir="rtl">מותר</span>''' == | ||
<span dir="rtl">מותר שירי הלשכה, שנותרו לאחר שהשתמשו בהם לשימושים שהם מיועדים עבורם</span><ref><span dir="rtl">עי' לעיל: השימוש.</span></ref><span dir="rtl">, נחלקו תנאים מה עושים בהם: רבי ישמעאל אומר, שקונים בהם יינות שמנים וסלתות – כשהם בזול</span><ref><span dir="rtl">תלמיד רשב"ש ורש"ס ירושלמי שקלים פ"ד ה"ב.</span></ref> <span dir="rtl">- ומוכרים אותם - הגזברים</span><ref><span dir="rtl">ר' משולם שם.</span></ref><span dir="rtl">, או שהיו נותנים לחנווני למכור</span><ref><span dir="rtl">רש"ס שם.</span></ref> <span dir="rtl">- למי שצריך יין לנסכים ושמנים וסלתות למנחות, והשכר להקדש</span><ref><span dir="rtl">שקלים פ"ד מ"ג.</span></ref><span dir="rtl">. ורבי עקיבא אמר שאין עושים כן, לפי שאין משתכרים בשל הקדש</span><ref><span dir="rtl">שקלים שם.</span></ref><span dir="rtl">, שאין-עניות-במקום עשירות*</span><ref><span dir="rtl">כתובות קו ב. וע"ע הקדש: במקח וממכר ציון 253 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">, או שחוששים שמא יפסיד את ההקדש</span><ref><span dir="rtl">פהמ"ש להרמב"ם ערכין סופ"ו ורע"ב שם; רש"ס שם ע"פ הירושלמי שם: אא"כ רוצה ויהא מפסיד משלו. ועי' תלמיד הרשב"ש ור' משולם שביאור בע"א.</span></ref><span dir="rtl">. הלכה כר' עקיבא</span><ref><span dir="rtl">רמב"ם שקלים פ"ד ה"ט; מאירי שקלים וכתובות שם; רע"ב סוכה פ"ה מ"ז ד"ה ומקריב.</span></ref><span dir="rtl">. בדעת ר' עקיבא נחלקו ראשונים מה היו עושים במעות: יש סוברים שמביאים מהם עולות לקיץ המזבח</span><ref><span dir="rtl">רמב"ם שם; רע"ב שקלים שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שממתינים עד שיהא בהם צורך לצורכי העיר</span><ref><span dir="rtl">מאירי שקלים שם בשם רבותיו.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">מותר שירי הלשכה, שנותרו לאחר שהשתמשו בהם לשימושים שהם מיועדים עבורם</span><ref><span dir="rtl">עי' לעיל: השימוש.</span></ref><span dir="rtl">, נחלקו תנאים מה עושים בהם: רבי ישמעאל אומר, שקונים בהם יינות שמנים וסלתות – כשהם בזול</span><ref><span dir="rtl">תלמיד רשב"ש ורש"ס ירושלמי שקלים פ"ד ה"ב.</span></ref> <span dir="rtl">- ומוכרים אותם - הגזברים</span><ref><span dir="rtl">ר' משולם שם.</span></ref><span dir="rtl">, או שהיו נותנים לחנווני למכור</span><ref><span dir="rtl">רש"ס שם.</span></ref> <span dir="rtl">- למי שצריך יין לנסכים ושמנים וסלתות למנחות, והשכר להקדש</span><ref><span dir="rtl">שקלים פ"ד מ"ג.</span></ref><span dir="rtl">. ורבי עקיבא אמר שאין עושים כן, לפי שאין משתכרים בשל הקדש</span><ref><span dir="rtl">שקלים שם.</span></ref><span dir="rtl">, שאין-עניות-במקום עשירות*</span><ref><span dir="rtl">כתובות קו ב. וע"ע הקדש: במקח וממכר ציון 253 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">, או שחוששים שמא יפסיד את ההקדש</span><ref><span dir="rtl">פהמ"ש להרמב"ם ערכין סופ"ו ורע"ב שם; רש"ס שם ע"פ הירושלמי שם: אא"כ רוצה ויהא מפסיד משלו. ועי' תלמיד הרשב"ש ור' משולם שביאור בע"א.</span></ref><span dir="rtl">. הלכה כר' עקיבא</span><ref><span dir="rtl">רמב"ם שקלים פ"ד ה"ט; מאירי שקלים וכתובות שם; רע"ב סוכה פ"ה מ"ז ד"ה ומקריב.</span></ref><span dir="rtl">. בדעת ר' עקיבא נחלקו ראשונים מה היו עושים במעות: יש סוברים שמביאים מהם עולות לקיץ המזבח</span><ref><span dir="rtl">רמב"ם שם; רע"ב שקלים שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שממתינים עד שיהא בהם צורך לצורכי העיר</span><ref><span dir="rtl">מאירי שקלים שם בשם רבותיו.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
גרסה אחרונה מ־12:05, 19 ביוני 2022
|
|
הגדרת הערך - שקלים שנשארו בלשכה לאחר תרומת הלשכה.
מהותה ודינה
שקלים* שהיו תורמים ישראל בכל שנה[1], שהיו מונחים בלשכה אחת מן הלשכות שבמקדש[2], היו תורמים מהם תרומת-הלשכה*[3], והנותר מן השקלים שלא תרמו אותם לתרומת הלשכה, הם שירי הלשכה[4]. ושתי דעות בדבר: יש סוברים שבסוף חודש אדר כשמתקבצים שקלים, היו ממלאים לתרומת הלשכה עשרים ושבעה סאים בשלש קופות שבכל אחת מהם יש בו תשעה סאים[5], והנותר בלשכה הם שירי הלשכה[6], ודוקא בשידוע שאין עתידים לתרום ממנה עוד לתרומת הלשכה[7]. ויש סוברים שהיו ממלאים בשלשה זמנים – בחמישה עשר יום קודם הפסח וחמשה עשר יום קודם עצרת וחמשה עשר יום קודם סוכות[8] – בכל זמן תשעה סאים בשלש קופות שבכל קופה שלשה סאים[9], ובכל פעם שהיו ממלאים, המעות הנותרות בלשכה, הם שירי הלשכה[10].
שקלים המונחים בקופות של 'תקלין עתיקין'[11] - שמי שאחר שקלו בשנה נותנו בתקלין עתיקין[12] - היו הגזברים נותנים אותם לשירי הלשכה[13] של שנה שעברה[14]. וכן מי שאחר שקלו אחר שתרמו תרומת-הלשכה* האחרונה שבאותה שנה[15], היה נותן שקלו ל'תקלין עתיקין', והיו הגזברים נותנים אותם לשירי הלשכה[16], של אותה שנה[17]. וכתבו אחרונים שהיו שתי קופות של שירי הלשכה, האחד של שנה שעברה, והאחד של אותה שנה, שלא עירבו ביניהם, לפי שאין להביא קרבנות מתרומה ישנה[18], ולפעמים היו משתמשים במעות שירי הלשכה לקרבנות, לסוברים כן[19].
על המועל בחטאות-המתות* שיש סוברים שמשלם תשלומי קרן[20], והתשלום הולך לשירי הלשכה, ע"ע חטאות המתות[21].
מעילה
מעילה אם אסורה בשירי הלשכה, נחלקו תנאים: יש סוברים שאין מועלים[22]. ויש סוברים שמועלים[23], בתוך שנתו[24], שמא יצטרך להם לצורך קרבנות, שלדעתם משתמשים בהם לצורך קרבנות[25]. הלכה שאין מועלים בהם[26]. על חומות ירושלים שנקנים מתרומת הלשכה[27], שאין מועלים בהם, ע"ע ירושלים[28], וע' לא ניתנה תורה למלאכי השרת[29], וע' מעילה.
השימוש
לצורך הדיוט
מעות שירי הלשכה עושים בהם שימושים שונים, ואף שלצורך הדיוט, וכן שנינו: אמת המים – שבירושלים[30], או שבעזרה שצריכה תיקון[31] - וחומת העיר ומגדלותיה וכל צרכי העיר – לחפור בה בורות שיחים ומערות ותקון רחובותיה ושווקיה ושמירת העיר[32] - שנינו במשנה שבאים משירי הלשכה[33], וכן אמרו בברייתא: חוץ לחומת העזרה - כגון עזרת נשים והחיל וחומת העיר ומגדלותיה[34] - באים משירי הלשכות[35], לפי שהם צרכי צבור[36], שירושלים לא נתחלקה לשבטים לסוברים כן[37], ונתנה לכל ישראל, לפיכך באים משירי הלשכה שנתנו כל ישראל[38]. ופירשו ראשונים שלדעתם ירושלים לא קדשה, ולפיכך בא משירי הלשכה ולא מבדק-הבית*[39]. ויש הראשונים שפירשו, מה שנותנים ממעות שתרמו ללשכה לצורך הדיוט, לפי שעל מנת כן הקדישום[40], ומן האחרונים יש שפירשו לפי שלב-בית-דין-מתנה* ויכולה להוציא הקדש לחולין[41]. בברייתא אמרו: חוץ לחומת העזרה - כגון חומת העיר[42] - באים מלשכת בדק הבית[43], ופירשו ראשונים, שלדעת ברייתא זו באים אף מבדק הבית, שקדושתו גדולה משירי הלשכה, לפי שלדעתם ירושלים קדושה[44]. הלכה שבאים משירי הלשכה[45].
דברי קדושה וצורך הקדש
דברי קדושה כגון מזבח העולה וההיכל והעזרות, נחלקו תנאים אם עושים במעות שירי הלשכה: בברייתא בירושלמי אמרו שבא משירי הלשכה[46], והטעם יש שכתבו לפי שסוברים שמועלים בשירי הלשכה[47], לפיכך עושים מהם דברי קדושה[48], או אף על פי שאין מועלים בשירי הלשכה, מכל מקום אחר שעושים מהם המזבח וההיכל והעזרות מועלים בהם[49]. ובבבלי שנינו בברייתא שבא משל בדק הבית[50], לפי שצורך בנין הם[51], וכן שלדעתם אין מועלים בשירי הלשכה[52], לפיכך אין עושים מהם דברי קדושה[53]. הלכה שבאים משירי הלשכה[54]; מזבח הזהב וכלי שרת ובגדי כהנים ובגדי כהן גדול ועץ ארז ואזוב ושני תולעת, יש סוברים שבא משירי הלשכה[55]; כבש שהיו עושים מהר הבית להר המשחה שעליו מוציאין פרה אדומה[56], יש מן התנאים סוברים שהיה משל שירי הלשכה[57], וכן יש שכתבו להלכה[58]. ובטעם הדבר יש שכתבו לפי שלא נעשו לצורך קרבן[59], ודוקא הנעשה לשם קרבן נעשה מתרומת הלשכה[60], או לפי שכל שלצורך בנין - חוץ לעזרה[61] - בא משל שירי הלשכה[62]; כבש שהיו עושים מהעזרה עד חוץ לירושלים שעליו היו מוליכים את השעיר-המשתלח* ביום הכיפורים[63], היה משירי הלשכה[64], לפי שעשייתו לצורך חוץ, וכל שהוא לצורך חוץ לא נעשה מתרומת הלשכה[65], או לפי שלא נעשו לצורך קרבן, ודוקא הנעשה לשם קרבן נעשה מתרומת הלשכה[66]; לשון הקשור בין קרניו של שעיר המשתלח[67], יש סוברים שבא משל שירי הלשכה[68], שאינו צורך הקרבן[69]. ויש סוברים שבא משל תרומת הלשכה[70]; החבל והכפיפה שהשתמשו בהם בהשקאת-סוטה*[71], באים משירי הלשכה[72], דהם כצרכי העיר[73].
תשלומי שכר
שכר דיינים שדנים את הגזלנים ("גוזרי גזרות") שבירושלים[74], יש סוברים שבאה משירי הלשכה[75]; שכר שלוחי בית דין שהיו עוקרים כלאים מן השדות[76], באה משירי הלשכה[77], לפי שלב בית דין מתנה שישתמשו לכך[78].
לצורך קרבנות
שירי הלשכה אם משתמשים בהם לצורך קרבנות אם נגמר המעות מקופות של תרומת הלשכה, נחלקו תנאים: ר' מאיר – או ר' יהודה[79] - סבר שמשתמשים בהם לקרבנות[80], ואף בשירי לשכה של שנה שעברה, כל שלא עברה שנה מזמן שנתנו השקלים[81]. וחכמים סוברים שאין משתמשים בהם לקרבנות[82]. הלכה שמשתמשים בהם לקרבנות[83].
מותר
מותר שירי הלשכה, שנותרו לאחר שהשתמשו בהם לשימושים שהם מיועדים עבורם[84], נחלקו תנאים מה עושים בהם: רבי ישמעאל אומר, שקונים בהם יינות שמנים וסלתות – כשהם בזול[85] - ומוכרים אותם - הגזברים[86], או שהיו נותנים לחנווני למכור[87] - למי שצריך יין לנסכים ושמנים וסלתות למנחות, והשכר להקדש[88]. ורבי עקיבא אמר שאין עושים כן, לפי שאין משתכרים בשל הקדש[89], שאין-עניות-במקום עשירות*[90], או שחוששים שמא יפסיד את ההקדש[91]. הלכה כר' עקיבא[92]. בדעת ר' עקיבא נחלקו ראשונים מה היו עושים במעות: יש סוברים שמביאים מהם עולות לקיץ המזבח[93]. ויש סוברים שממתינים עד שיהא בהם צורך לצורכי העיר[94].
הערות שוליים
- ↑ ע"ע שקלים.
- ↑ ע"ע תרומת הלשכה.
- ↑ ע"ע.
- ↑ עי' להלן.
- ↑ עי' רמב"ם שקלים פ"ב ה"ד ובפיה"מ שקלים רפ"ג, ומאירי שם, ושם פ"ד, ע"פ ירושלמי שקלים פ"ג ה"ב: שהן עשרין ושבע סאין, וע"ע תרומת הלשכה.
- ↑ רמב"ם שם; מאירי שם.
- ↑ עי' ציון 80. חזו"א מנחות סי' כח ס"ק ט.
- ↑ ע"ע תרומת הלשכה.
- ↑ ע"ע הנ"ל.
- ↑ תוס' קדושין נד א ד"ה מועלין; עי' רא"ש שקלים סופ"ג ופ"ד מ"ב; עי' רע"ב פ"ד שם.
- ↑ ע"ע שקלים.
- ↑ משנה שקלים פ"ו מ"ה, וע"ע הנ"ל.
- ↑ עי' תוספתא שקלים רפ"ג, שי"ג כן; רש"י יומא נה ב ד"ה ישקול וקדושין נד א ד"ה מועלין בחדתין; תוס' קדושין שם ד"ה מועלין; רא"ש שקלים פ"ו מ"ד; רע"ב שם.
- ↑ רש"י שם ושם. ועי' להלן.
- ↑ ע"ע תרומת הלשכה, ועי' ציון 8.
- ↑ רש"י ב"מ נח א ד"ה ועל העתיד.
- ↑ יד דוד יומא נה ב.
- ↑ ע"ע תרומת הלשכה.
- ↑ עי' ציון 80. חקרי לב או"ח ח"ב סי' קלא דף רס ב ד"ה ומפרשת; יד דוד שם.
- ↑ ע"ע חטאות המתות ציון 57.
- ↑ ציון 58.
- ↑ עי' דעה ראשונה בברייתא קדושין נד א ורש"י שם ד"ה ואין, ועי' תוס' שם ד"ה אימא.
- ↑ דעה שנייה בברייתא שם וגמ' שם שר' יהודה היא, ור"מ בירושלמי שקלים פ"ג ה"ג, ותוס' שבציון 48 בד' ברייתא בירושלמי שבציון 46.
- ↑ ר' חייא בירושלמי שקלים פ"ד ה"ב.
- ↑ עי' ציון 80. ר"מ בברייתא ירושלמי פ"ג שם.
- ↑ רמב"ם מעילה פ"ו הי"ג. ועי' ציון 83.
- ↑ עי' ציון 33.
- ↑ ציון 359 ואילך.
- ↑ ציון 115 ואילך.
- ↑ עי' רמב"ם דלהלן ומאירי למשנה דלהלן.
- ↑ עי' רא"ש ורע"ב למשנה דלהלן.
- ↑ רא"ש ורע"ב למשנה דלהלן.
- ↑ משנה שקלים פ"ד מ"ב.
- ↑ רש"י כתובות קו ב ד"ה חוץ. ועי' שי"ק שקלים פ"ד ה"ב שתמה על עזרת נשים. ועי' ציון 42.
- ↑ ברייתא כתובות שם.
- ↑ קרי"ס שקלים פ"ד.
- ↑ ע"ע ירושלים ציון 235, וציון 234 שכן הלכה.
- ↑ מרדכי ב"ב סי' תעה.
- ↑ תוס' קדושין נד ב ד"ה תרי.
- ↑ ריטב"א קדושין שם.
- ↑ חי' הגרי"ז ערכין ה ב ד"ה וביותר.
- ↑ תוס' קדושין שם. ועי' ציון 34.
- ↑ עי' ירושלמי שקלים פ"ד ה"ב, הובא בתוס' שם.
- ↑ תוס' שם.
- ↑ רמב"ם שם.
- ↑ ירושלמי שקלים פ"ד ה"א. וע"ע בית המקדש ציון 110 ואילך.
- ↑ עי' ציון 23.
- ↑ תוס' קדושין נד ב ד"ה תרי.
- ↑ אג"מ יו"ד ח"ד סי' סג ענף ג בד' הרמב"ם דלהלן, שסובר שבאים משירי הלשכה, ובמעילה פ"ו ה"י סובר שאין מועלים בשירי הלשכה, עי' ציון 26, ועי' מקורות נוספים שדנו בד' הרמב"ם בס' המפתח (פרנקל) שקלים פ"ד ה"ח, ועי' ציון 54.
- ↑ כתובות קו ב.
- ↑ רש"י כתובות שם ד"ה מזבח; מאירי שקלים פ"ד.
- ↑ עי' ציון 22.
- ↑ תוס' שם.
- ↑ רמב"ם שקלים שם. ועי' כס"מ שם שתמה שפסק כירושלמי ולא כבבלי, ועי' רש"ס לירושלמי שם, שהרמב"ם במעילה חזר בו וסובר שאין באים משירי הלשכה, ועי' ציון 49.
- ↑ תוספתא שקלים פ"ב. וע"ע כלי המקדש ציון 128 ואילך, וע' כלי שרת ציון 167 ואילך, 180 ואילך, שי"ח.
- ↑ ע"ע פרה, וע' הר הבית ציון 97.
- ↑ ת"ק משנה שקלים פ"ד מ"ב. ועי' מרכה"מ כלי המקדש פ"ז הי"ג, שה"ה שבאים מתרומת הלשכה, ועי' ציון 60 ואילך. ועי' אבא שאול במשנה שם שחולק, וע"ע פרה.
- ↑ רמב"ם שקלים פ"ד ה"ח. ועי' מאירי שקלים שם שפסק כאבא שאול.
- ↑ פי' הרא"ש שם; רע"ב שם. ועי' שקל הקודש שם בביאור ההלכה ד"ה כבש.
- ↑ פי' הרא"ש שם; רע"ב שם.
- ↑ עי' ציון 35.
- ↑ רש"ס שם פ"ד ה"ב.
- ↑ ע"ע שעיר המשתלח.
- ↑ משנה שם; רמב"ם שם.
- ↑ ריבב"ן שקלים שם. ועי' מרכה"מ הנ"ל.
- ↑ פי' הרא"ש שם.
- ↑ ע"ע שעיר המשתלח.
- ↑ משנה שקלים שם לגי' שלפנינו, וכ"ה בתו"י יומא סז א. ועי' שנו"ס שם, ועי' שקל הקודש שם ה"א בביאור ההלכה ד"ה ולשון.
- ↑ רא"ש שם; ריבב"ן שם; פי' ר' משולם שם; רע"ב שם. ועי' שקל הקודש שם.
- ↑ עי' רמב"ם שם ה"א; מאירי שקלים שם. ועי' מל"מ שם שתמה, ועי' שקל הקודש שם.
- ↑ ע"ע ציונים 498 ואילך, 508 ואילך.
- ↑ ירושלמי סוטה פ"א ה"ו; רמב"ם סוטה פ"ג הי"ב. וע"ע מגילת סוטה ציון 74 ואילך, על מגילת סוטה אם באה משירי הלשכה.
- ↑ פנ"מ שם.
- ↑ ע"ע בית דין ציון 739 ואילך.
- ↑ עי' רש"ס שקלים פ"ד ה"ב, שגרס כן בירושלמי. וע"ע תרומת הלשכה שי"ס שבאה מתרומת הלשכה.
- ↑ ע"ע כלאי זרעים: חובת מניעתם.
- ↑ שיטה לתלמיד ר"י מפריש מו"ק ו א בביאור הגמ' שם.
- ↑ שיטה לתלמיד ר"י מפריש שם. וע"ע תרומת הלשכה שי"מ שמתרומת הלשכה.
- ↑ עי' כס"מ שקלים פ"ב ה"ו, ע"פ קדושין נד א.
- ↑ ברייתא בירושלמי שקלים פ"ג ה"ג.
- ↑ תוס' קדושין שם ד"ה מועלין. ועי"ש בתי' א, שאף אם עבר שנה, בדיעבד מותר.
- ↑ ברייתא שם.
- ↑ רמב"ם שקלים שם. ועי' מקורות שבס' המפתח (פרנקל) שם שתמהו מהרמב"ם שבציון 26.
- ↑ עי' לעיל: השימוש.
- ↑ תלמיד רשב"ש ורש"ס ירושלמי שקלים פ"ד ה"ב.
- ↑ ר' משולם שם.
- ↑ רש"ס שם.
- ↑ שקלים פ"ד מ"ג.
- ↑ שקלים שם.
- ↑ כתובות קו ב. וע"ע הקדש: במקח וממכר ציון 253 ואילך.
- ↑ פהמ"ש להרמב"ם ערכין סופ"ו ורע"ב שם; רש"ס שם ע"פ הירושלמי שם: אא"כ רוצה ויהא מפסיד משלו. ועי' תלמיד הרשב"ש ור' משולם שביאור בע"א.
- ↑ רמב"ם שקלים פ"ד ה"ט; מאירי שקלים וכתובות שם; רע"ב סוכה פ"ה מ"ז ד"ה ומקריב.
- ↑ רמב"ם שם; רע"ב שקלים שם.
- ↑ מאירי שקלים שם בשם רבותיו.