יעקב יצחק פרידמן: הבדלים בין גרסאות בדף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''יעקב | הרב '''יעקב פרידמן''' (נולד ב[[י"ט בטבת]] [[ה'תרצ"ד]], [[6 בינואר]] [[1934]]) הוא מייסדן של ישיבות ליטאיות רבות וראש [[ישיבת תושיה]] במושב [[תפרח]] ("ישיבת תפרח"). | ||
==תולדותיו== | ==תולדותיו== | ||
גרסה אחרונה מ־03:50, 8 בדצמבר 2022
|
|
הרב יעקב פרידמן (נולד בי"ט בטבת ה'תרצ"ד, 6 בינואר 1934) הוא מייסדן של ישיבות ליטאיות רבות וראש ישיבת תושיה במושב תפרח ("ישיבת תפרח").
תולדותיו[עריכה]
נולד לשלום ורחל לאה פרידמן, וחונך בהשקפת עולם דתית לאומית, למד בישיבת מרכז הרב והיה מתלמידיו של הרב צבי יהודה הכהן קוק[1], בתקופה זו ריכז את פעילות סניף בני עקיבא בירושלים[2]. לאחר נישואיו אף כיהן בישיבת מרכז הרב במשך תקופה מסוימת כר"מ ופרש לאחר חילוקי דעות קשים עם ראש הישיבה, הרב צבי יהודה, בעיקר סביב המעמד שניתן בישיבה למיכאל צבי נהוראי באותה תקופה ודעות ליברליות בנושאי אקדמיה שהובעו בשיעוריו. נישא[3] ללאה בתו של רבי משה ברויער[4], ותקופה מסוימת לאחר הנישואין שינה את השקפת עולמו להשקפה חרדית.
ייסד והקים ישיבות רבות ברחבי הארץ. הישיבה הגדולה והחשובה בהן היא ישיבת תפרח, כעבור שנים אחדות מהקמתה העמיד בראשה בפועל את הרב אביעזר פילץ, אך הוא עדיין ממשיך למסור בה שיעורים כלליים, שיחות, ויושב ללמוד בה במרבית זמנו. חתנו הרב מתתיהו שוימר מכהן החל משנת תשנ"ט כר"מ בישיבה. בענייני השקפה יש לו השפעה על תלמידי הישיבה, והוא מעביר שיחות רבות ו"ועדים" בהם הוא מלמד מספרות ההשקפה החרדית-ליטאית כמו "נפש החיים" וכדומה, ומאריך ברעיונות ובסיפורים נוספים. בהשראתו מתאפיינת הישיבה בהקפדה רבה בענייני הלכה, באווירה של הסתפקות במועט ובהתמדה ושקיעות בלימוד התורה. בראשות ישיבה נוספת בתפרח שהקים הרב פרידמן העמיד את אחד מתלמידיו הרב שמעון הלל.
הרב פרידמן היה מקורב אל הרב חיים גריינימן שגם היה נוסע ללמוד בעצמו בימות החול במושב תפרח, בתקופה הראשונה בחדר שהקצה לו הרב פרידמן מחדרי הישיבה, ולאחר מכן בדירה פרטית במושב. בניו נישאו לבנותיהם של הרב יהודה בויאר והרב יחזקאל ברטלר מרבני חוג חזון איש, ושל הרב ישראל מאיר וייס ראש ישיבת נחלת הלויים, והרב אברהם שמואלביץ בנו של הרב חיים שמואלביץ.
מלבד ישיבת תפרח, ייסד הקים וליווה הרב פרידמן גם את ישיבת קריית מלאכי, ישיבת אור לישרים (בית שמש), ישיבת בני ראם, ישיבת ברכת יצחק שבאור יהודה, ישיבת ירוחם, ישיבת ברכת יוסף (קריית הרצוג), ישיבת בית חלקיה (הראשונה), ישיבת באר שבע, ישיבת דרכי צבי (חישבתי דרכי) בבני ברק, וישיבות נוספות שחלקן איבדו ממעמדן במשך השנים, וחלקן נסגרו. דרכו היא להשיג את המימון, ראשי ישיבה ותלמידים, ולאחר שהישיבה עומדת על תילה, להמשיך ולייסד את הישיבה הבאה. מסופר עליו כי לאדם שהתלונן אודותיו אצל הרב שך כי "יש בדרום משוגע שכל שבוע פותח ישיבה חדשה", הגיב הרב שך "לו היה גם בצפון משוגע כזה, המשיח היה כבר מגיע". הרב פרידמן נוהג לפקוד מפעם לפעם את ישיבותיו ולמסור בהן שיחות וכמו כן היה מוסר בקביעות ועדים לקבוצות אברכים מתלמידיו בירושלים ובני ברק.
בין תלמידיו: הרב אליעזר יהודה פינקל (הנין) ראש ישיבת מיר מירושלים. הרב אריה שטרן רבה הראשי של ירושלים, הרב יעקב חיים סופר (הנין) ראש ישיבת "כף החיים"[5] מירושלים.
משפחתו[עריכה]
אשתו, לאה פרידמן, היא פרופסור אמריטה באוניברסיטת בן-גוריון. הם הורים לארבעה בנים ושתי בנות. בנו הרב צבי פרידמן הוא ראש כולל בזכרון יעקב ומורה הוראה בחוג חזון איש. כמו כן, הוא בן דודו של הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא ראש ישיבת 'מרכז הרב' והרב הראשי לישראל שאיתו היה בקשרים עמוקים.