פריה ורביה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
מצוות "פריה וריבה" מוטלת על כל הבנים ועל הבנות לא. העובר על מצוות פריה וריביה עובר על מצוות עשה ואמרו [[חז"ל]]{{הערה|יבמות, ס"ג, ע"ב.}} שמי שלא מקיים מצווה זאת חייב מיתה בידי שמים. | מצוות "פריה וריבה" מוטלת על כל הבנים ועל הבנות לא. העובר על מצוות פריה וריביה עובר על מצוות עשה ואמרו [[חז"ל]]{{הערה|יבמות, ס"ג, ע"ב.}} שמי שלא מקיים מצווה זאת חייב מיתה בידי שמים. | ||
כתוב בשולחן ערוך{{הערה|שולחן ערוך, אבן העזר, (הלכות פריה וריביה) סעיף א', סימן ב'.}} שמותר למכור [[ספר תורה]] כדי להתחתן אם אישה. | כתוב בשולחן ערוך{{הערה|שולחן ערוך, אבן העזר, (הלכות פריה וריביה) סעיף א', סימן ב'.}} שמותר למכור [[ספר תורה]] כדי להתחתן אם אישה.<ref>לכאורה יש להעיר, שהרי השו"ע לא הביא את ההלכה הזו בהלכות ספר תורה אלא בהלכות פריה ורביה, וצריך ביאור למה זהו מקומה? ואפשר לומר שבא ללמדינו עד כמה מצוה זו חשובה עד כדי שמותר למכור ספר תורה כדי לישא אשה, ולכך מקום הלכה זו הוא בהלכות פו"ר</ref> | ||
==טעם המצווה== | ==טעם המצווה== | ||
ב[[ספר החינוך]] (מצווה א) מובא כי טעם המצווה הוא ליישב את העולם וכי מצווה זו היא המצווה שבעקבותיה מתקיימות גם שאר המצוות {{ציטוטון|משרשי מצוה זו, כדי שיהיה העולם מיושב, שהשם ברוך הוא חפץ בישובו, כדכתיב (ישעיהו מה, יח): לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ. והיא מצוה גדולה שבסיבתה מתקיימות כל המצוות בעולם, כי לבני אדם ניתנו ולא למלאכי השרת (ברכות כה, ב)}}. בדומה לכך ה[[טור]] כותב כי בנוסף לכך שהקב"ה חפץ בטוב בריותיו ויודע שלא טוב לאדם להיות לבדו ועליו להינשא, בקיום מצוות פרו ורבו האדם מקיים גם את רצון הבריאה שהיא כדי לפרות ולרבות. והוא מוסיף כי כל מי שאינו עוסק בפרייה ורבייה הרי הוא כשופך דמים וממעט הדמות וגורם לשכינה שתסתלק מישראל. | ב[[ספר החינוך]] (מצווה א) מובא כי טעם המצווה הוא ליישב את העולם וכי מצווה זו היא המצווה שבעקבותיה מתקיימות גם שאר המצוות {{ציטוטון|משרשי מצוה זו, כדי שיהיה העולם מיושב, שהשם ברוך הוא חפץ בישובו, כדכתיב (ישעיהו מה, יח): לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ. והיא מצוה גדולה שבסיבתה מתקיימות כל המצוות בעולם, כי לבני אדם ניתנו ולא למלאכי השרת (ברכות כה, ב)}}. בדומה לכך ה[[טור]] כותב כי בנוסף לכך שהקב"ה חפץ בטוב בריותיו ויודע שלא טוב לאדם להיות לבדו ועליו להינשא, בקיום מצוות פרו ורבו האדם מקיים גם את רצון הבריאה שהיא כדי לפרות ולרבות. והוא מוסיף כי כל מי שאינו עוסק בפרייה ורבייה הרי הוא כשופך דמים וממעט הדמות וגורם לשכינה שתסתלק מישראל. | ||
| שורה 9: | שורה 10: | ||
==גדר המצווה== | ==גדר המצווה== | ||
ב[[משנה]] ב[[מסכת יבמות]] (יבמות סא, ב) חולקים בית שמאי ובית הלל בגדרי המצווה. בית הלל סוברים שכדי לקיים את מצות פרו ורבו, חייב אדם שיהיו לו לפחות בן ובת, ואילו לשיטת בית שמאי, יש צורך בשני בנים זכרים מקיימים את המצווה. להלכה, נפסק כשיטת בית הלל וניתן לקיים את המצווה גם כאשר יש לאדם בן ובת. ועוד תנאי חשוב להזכיר, שרק אדם שהוליד בן ובת שמסוגלים להוליד מקיים את המצווה, אבל אם אחד מהם עקר, לא קיים את המצווה, עד שיהיו לו בן ובת המסוגלים להוליד (שו"ע אה"ע א, ה). | ב[[משנה]] ב[[מסכת יבמות]] (יבמות סא, ב) חולקים בית שמאי ובית הלל בגדרי המצווה. בית הלל סוברים שכדי לקיים את מצות פרו ורבו, חייב אדם שיהיו לו לפחות בן ובת, ואילו לשיטת בית שמאי, יש צורך בשני בנים זכרים מקיימים את המצווה. להלכה, נפסק כשיטת בית הלל וניתן לקיים את המצווה גם כאשר יש לאדם בן ובת. ועוד תנאי חשוב להזכיר, שרק אדם שהוליד בן ובת שמסוגלים להוליד מקיים את המצווה, אבל אם אחד מהם עקר, לא קיים את המצווה, עד שיהיו לו בן ובת המסוגלים להוליד (שו"ע אה"ע א, ה). | ||
שם בגמרא מבואר מחלוקת האם כשהוליד ילדים ומתו - גם כן קיים את המצוה או לא. שיטת רב הונא שקיים כיון שסוף סוף הוליד ילדים, ושיטת ר' יוחנן שלא קיים את המצוה כיון שמטרת המצוה היא "לשבת יצרה", והגמרא דחתה את שיטת רב הונא, וא"כ קיי"ל כר' יוחנן שבכזה מקרה לא קיים את המצוה. | |||
האחרונים נחלקו האם קיום המצווה הוא בהשתדלות בקיום המצווה או בהולדת הילדים. [[הרב משה פיינשטיין]] ({{#makor-new:אבן העזר חלק ב יח|שות-אגרות-משה-אה"ע-ב|יח|null}}) פסק כי לא ייתכן שהמצווה תהיה בהולדת הילדים בפועל, שהרי הדבר אינו תלוי רק בידיו של האדם אלא תלוי ברצון שמיים שיצליחו בידו, ולכן פסק כי המצווה היא שיעשה כל שביכולתו בשביל שיוכל להוליד ילדים גם אם בפועל לא נולדו לו צאצאים. מנגד, ה[[מנחת חינוך]] פסק כי קיום המצווה הוא בהבאת הילדים בפועל, ובמידה והאדם השתדל אך בפועל לא הביא ילדים הרי שהוא מוגדר כאנוס וכמי שאינו יכול לקיים את המצווה {{מקור|מנחת חינוך מצווה א'|כן}}. | האחרונים נחלקו האם קיום המצווה הוא בהשתדלות בקיום המצווה או בהולדת הילדים. [[הרב משה פיינשטיין]] ({{#makor-new:אבן העזר חלק ב יח|שות-אגרות-משה-אה"ע-ב|יח|null}}) פסק כי לא ייתכן שהמצווה תהיה בהולדת הילדים בפועל, שהרי הדבר אינו תלוי רק בידיו של האדם אלא תלוי ברצון שמיים שיצליחו בידו, ולכן פסק כי המצווה היא שיעשה כל שביכולתו בשביל שיוכל להוליד ילדים גם אם בפועל לא נולדו לו צאצאים. מנגד, ה[[מנחת חינוך]] פסק כי קיום המצווה הוא בהבאת הילדים בפועל, ובמידה והאדם השתדל אך בפועל לא הביא ילדים הרי שהוא מוגדר כאנוס וכמי שאינו יכול לקיים את המצווה {{מקור|מנחת חינוך מצווה א'|כן}}. | ||
גרסה אחרונה מ־21:12, 11 בינואר 2023
|
|
פריה ריבה היא מצווה מדאורייתא, הרבה נחלקים האם המצווה "פריה וריבה" מפרשת בראשית הוא מפרשת נח. ע"פ ספר החינוך הצווי על "פריה וריבה" הוא מפרשת בראשית, אולם רש"י והרמב"ן כותבים שהצווי הוא בפרשת נח ומה שמוזכר בפרשת בראשית: "ויברך אותם... פרו ורבו"[1] הוא רק ברכה[2].
מצוות "פריה וריבה" מוטלת על כל הבנים ועל הבנות לא. העובר על מצוות פריה וריביה עובר על מצוות עשה ואמרו חז"ל[3] שמי שלא מקיים מצווה זאת חייב מיתה בידי שמים.
כתוב בשולחן ערוך[4] שמותר למכור ספר תורה כדי להתחתן אם אישה.[5]
טעם המצווה[עריכה]
בספר החינוך (מצווה א) מובא כי טעם המצווה הוא ליישב את העולם וכי מצווה זו היא המצווה שבעקבותיה מתקיימות גם שאר המצוות "משרשי מצוה זו, כדי שיהיה העולם מיושב, שהשם ברוך הוא חפץ בישובו, כדכתיב (ישעיהו מה, יח): לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ. והיא מצוה גדולה שבסיבתה מתקיימות כל המצוות בעולם, כי לבני אדם ניתנו ולא למלאכי השרת (ברכות כה, ב)". בדומה לכך הטור כותב כי בנוסף לכך שהקב"ה חפץ בטוב בריותיו ויודע שלא טוב לאדם להיות לבדו ועליו להינשא, בקיום מצוות פרו ורבו האדם מקיים גם את רצון הבריאה שהיא כדי לפרות ולרבות. והוא מוסיף כי כל מי שאינו עוסק בפרייה ורבייה הרי הוא כשופך דמים וממעט הדמות וגורם לשכינה שתסתלק מישראל.
גדר המצווה[עריכה]
במשנה במסכת יבמות (יבמות סא, ב) חולקים בית שמאי ובית הלל בגדרי המצווה. בית הלל סוברים שכדי לקיים את מצות פרו ורבו, חייב אדם שיהיו לו לפחות בן ובת, ואילו לשיטת בית שמאי, יש צורך בשני בנים זכרים מקיימים את המצווה. להלכה, נפסק כשיטת בית הלל וניתן לקיים את המצווה גם כאשר יש לאדם בן ובת. ועוד תנאי חשוב להזכיר, שרק אדם שהוליד בן ובת שמסוגלים להוליד מקיים את המצווה, אבל אם אחד מהם עקר, לא קיים את המצווה, עד שיהיו לו בן ובת המסוגלים להוליד (שו"ע אה"ע א, ה).
שם בגמרא מבואר מחלוקת האם כשהוליד ילדים ומתו - גם כן קיים את המצוה או לא. שיטת רב הונא שקיים כיון שסוף סוף הוליד ילדים, ושיטת ר' יוחנן שלא קיים את המצוה כיון שמטרת המצוה היא "לשבת יצרה", והגמרא דחתה את שיטת רב הונא, וא"כ קיי"ל כר' יוחנן שבכזה מקרה לא קיים את המצוה.
האחרונים נחלקו האם קיום המצווה הוא בהשתדלות בקיום המצווה או בהולדת הילדים. הרב משה פיינשטיין (אבן העזר חלק ב יח) פסק כי לא ייתכן שהמצווה תהיה בהולדת הילדים בפועל, שהרי הדבר אינו תלוי רק בידיו של האדם אלא תלוי ברצון שמיים שיצליחו בידו, ולכן פסק כי המצווה היא שיעשה כל שביכולתו בשביל שיוכל להוליד ילדים גם אם בפועל לא נולדו לו צאצאים. מנגד, המנחת חינוך פסק כי קיום המצווה הוא בהבאת הילדים בפועל, ובמידה והאדם השתדל אך בפועל לא הביא ילדים הרי שהוא מוגדר כאנוס וכמי שאינו יכול לקיים את המצווה (מנחת חינוך מצווה א').
קישורים חיצוניים[עריכה]
הערות שוליים
- ↑ בראשית, א', כ"ח.
- ↑ רש"י ורמב"ן על בראשית, ט', ז'.
- ↑ יבמות, ס"ג, ע"ב.
- ↑ שולחן ערוך, אבן העזר, (הלכות פריה וריביה) סעיף א', סימן ב'.
- ↑ לכאורה יש להעיר, שהרי השו"ע לא הביא את ההלכה הזו בהלכות ספר תורה אלא בהלכות פריה ורביה, וצריך ביאור למה זהו מקומה? ואפשר לומר שבא ללמדינו עד כמה מצוה זו חשובה עד כדי שמותר למכור ספר תורה כדי לישא אשה, ולכך מקום הלכה זו הוא בהלכות פו"ר