אנציקלופדיה תלמודית:רגל (מזיק): הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "<span dir="rtl">'''הגדרה''' - בעל חי שהזיק דרך הילוכו.</span> == <span dir="rtl">מהותו ודינו</span> == <span dir="rtl">רג...") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
<span dir="rtl">בעל חי מועד* - היינו שכן מנהג ברייתו, לעשותו תמיד</span><ref><span dir="rtl">ע"ע מועד.</span></ref> <span dir="rtl">- להזיק ברגל, שדרכו להלך ולשבר בדרך הילוכו</span><ref><span dir="rtl">משנה ב"ק טו ב ויז א וברייתא שם ב; רמב"ם נזקי ממון פ"א ה"ב וה; טוש"ע חו"מ שפט ו.</span></ref><span dir="rtl">, ולפיכך משלם נזק שלם</span><ref><span dir="rtl">רמב"ם שם ה"ב, וע"ע תשלומי נזיקין, ושם שמשלם מעליה.</span></ref><span dir="rtl">. והואיל והוא מועד לכך, הרי זה מצוי, ובית דין שאינם סמוכים - שאין דנים אלא בדבר מצוי</span><ref><span dir="rtl">ע"ע בית דין: בחוץ לארץ ובזמן הזה.</span></ref> <span dir="rtl">- דנים בזה</span><ref><span dir="rtl">ב"ק פד ב; רמב"ם סנהדרין פ"ה הי"א; טוש"ע חו"מ א ג.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">בעל חי מועד* - היינו שכן מנהג ברייתו, לעשותו תמיד</span><ref><span dir="rtl">ע"ע מועד.</span></ref> <span dir="rtl">- להזיק ברגל, שדרכו להלך ולשבר בדרך הילוכו</span><ref><span dir="rtl">משנה ב"ק טו ב ויז א וברייתא שם ב; רמב"ם נזקי ממון פ"א ה"ב וה; טוש"ע חו"מ שפט ו.</span></ref><span dir="rtl">, ולפיכך משלם נזק שלם</span><ref><span dir="rtl">רמב"ם שם ה"ב, וע"ע תשלומי נזיקין, ושם שמשלם מעליה.</span></ref><span dir="rtl">. והואיל והוא מועד לכך, הרי זה מצוי, ובית דין שאינם סמוכים - שאין דנים אלא בדבר מצוי</span><ref><span dir="rtl">ע"ע בית דין: בחוץ לארץ ובזמן הזה.</span></ref> <span dir="rtl">- דנים בזה</span><ref><span dir="rtl">ב"ק פד ב; רמב"ם סנהדרין פ"ה הי"א; טוש"ע חו"מ א ג.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
=== <span dir="rtl"> | === <span dir="rtl">שמירתו</span> === | ||
<span dir="rtl">אדם מצווה לשמור את בעל חי שלו שלא יזיק ב'רגל', ודי בשמירה פחותה, כגון לנעול בפניו בדלת שעומדת ברוח מצויה ואינה עומדת בשאינה מצויה</span><ref><span dir="rtl">עי' גמ' ב"ק נה ב, בביאור המשנה דלהלן. וע"ע שמירת נזיקין.</span></ref><span dir="rtl">, ואין צריך שמירה מעולה</span><ref><span dir="rtl">עי' משנה וגמ' שם, ור' אלעזר וי"א תנא בברייתא שם; עי' רמב"ם נזקי ממון פ"ז ה"א; טוש"ע חו"מ שצו א. וע"ע הנ"ל.</span></ref><span dir="rtl">, ואף הסובר ששור מועד המזיק בקרן* צריך שמירה מעולה</span><ref><span dir="rtl">ע"ע קרן וע' שמירת נזיקין.</span></ref><span dir="rtl">, שהתורה מיעטה בשמירת רגל, שכן אמר הכתוב ברגל: ושלח את בעירה</span><ref><span dir="rtl">שמות כב ד.</span></ref><span dir="rtl">, אינו חייב אלא עד שיהיה כעין שישלחנה להזיק</span><ref><span dir="rtl">ר"א וי"א תנא בברייתא שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">אדם מצווה לשמור את בעל חי שלו שלא יזיק ב'רגל', ודי בשמירה פחותה, כגון לנעול בפניו בדלת שעומדת ברוח מצויה ואינה עומדת בשאינה מצויה</span><ref><span dir="rtl">עי' גמ' ב"ק נה ב, בביאור המשנה דלהלן. וע"ע שמירת נזיקין.</span></ref><span dir="rtl">, ואין צריך שמירה מעולה</span><ref><span dir="rtl">עי' משנה וגמ' שם, ור' אלעזר וי"א תנא בברייתא שם; עי' רמב"ם נזקי ממון פ"ז ה"א; טוש"ע חו"מ שצו א. וע"ע הנ"ל.</span></ref><span dir="rtl">, ואף הסובר ששור מועד המזיק בקרן* צריך שמירה מעולה</span><ref><span dir="rtl">ע"ע קרן וע' שמירת נזיקין.</span></ref><span dir="rtl">, שהתורה מיעטה בשמירת רגל, שכן אמר הכתוב ברגל: ושלח את בעירה</span><ref><span dir="rtl">שמות כב ד.</span></ref><span dir="rtl">, אינו חייב אלא עד שיהיה כעין שישלחנה להזיק</span><ref><span dir="rtl">ר"א וי"א תנא בברייתא שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
גרסה אחרונה מ־12:01, 1 בפברואר 2023
|
|
הגדרה - בעל חי שהזיק דרך הילוכו.
מהותו ודינו
רגל הוא אחד מאבות-נזיקין*[1], ואחד משלשה אבות נזיקין שבשור[2], וגדרו הוא בעל חי שהולך ומזיק ברגלו בדרך הילוכו, ודרכו בכך - והזיקו מצוי[3], שכל שעה הוא מהלך, ודורס מה שתחת רגליו[4] - ואין הנאה להזיקו[5].
המקור
בעל חי שהולך ומזיק דרך הילוכו, חייב בעליו לשלם כל הנזק[6], מן היפה שבנכסיו, שנאמר: ושלח את בעירה וגו' מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם[7], 'ושלח' זה הרגל, שכן אמר הכתוב: משלחי רגל השור והחמור[8], 'ישלם' היינו תשלומים גמורים דהיינו נזק שלם[9]. ואף שאין הבעלים שולחו אלא הולך מעצמו, ואינו בכלל 'ושלח', חייב, שכן למדים משן*, שחייב אף בהולך מעצמו[10]. 'בעירה' היינו בהמה[11], ואף חיה בכלל, לפי שחיה בכלל בהמה[12].
מועד
בעל חי מועד* - היינו שכן מנהג ברייתו, לעשותו תמיד[13] - להזיק ברגל, שדרכו להלך ולשבר בדרך הילוכו[14], ולפיכך משלם נזק שלם[15]. והואיל והוא מועד לכך, הרי זה מצוי, ובית דין שאינם סמוכים - שאין דנים אלא בדבר מצוי[16] - דנים בזה[17].
שמירתו
אדם מצווה לשמור את בעל חי שלו שלא יזיק ב'רגל', ודי בשמירה פחותה, כגון לנעול בפניו בדלת שעומדת ברוח מצויה ואינה עומדת בשאינה מצויה[18], ואין צריך שמירה מעולה[19], ואף הסובר ששור מועד המזיק בקרן* צריך שמירה מעולה[20], שהתורה מיעטה בשמירת רגל, שכן אמר הכתוב ברגל: ושלח את בעירה[21], אינו חייב אלא עד שיהיה כעין שישלחנה להזיק[22].
על בעל חי שהמית אדם ברגל, כגון שדרס על גבי תינוק, שנחלקו תנאים ואמוראים אם בעליו חייב כפר*, ע"ע כפר[23]. על בעל חי שהזיק ברגל נכסי הקדש*, שנחלקו ראשונים אם חייב, ע"ע הקדש: בנזקין[24].
תולדותיו
אב הרגל יש לו תולדות[25], דהיינו דברים הדומים לו הנלמדים ממנו[26], ככל אבות נזיקין השנויים במשנה שיש להם תולדות[27].
תולדת הרגל, היא היזק בעל חי בגופו שלא ברגלו או בדבר המחובר לגופו – שחשוב כגופו[28] - דרך הילוכו[29], ושלא בכוונה[30], לפי שהיזיקו מצוי ואין כוונתו להזיק[31], כגון בהמה שהזיקה דרך הילוכה, בגופה – וכן בקרנה[32] - או בשערה, או בשליף – משא[33] המונח באמתחת[34] - שעליה, או בפרומביא – רסן[35] - שבפיה, או בזוג שבצוארה[36], או במשא המונח עליה[37], ואף המונח על החמור[38], שאינו מהודק היטב לגופה[39], וכן באוכף שעל בעל חי[40], וכן כל דבר המחובר בגופה, כגון, עגלה המושכת בקרון והוליכתה על גבי הכלים ושברתם[41]. וכן בהמה הרובצת על פכים קטנים, לסוברים כן[42]. וכן תרנגולים שהיו פורחים ממקום למקום ושברו כלים בכנפיהם[43], או שהיו מהדסין על גבי עיסה או פירות וטנפום, או נקרו בהם[44].
כשכוש בזנב
בעל חי שכשכש בזנבו כדרכו, והזיק, יש סוברים שהוא תולדה של רגל[45]. ויש חולקים וסוברים שאינה תולדה של רגל כיון שעושה כן להנאתו[46]. בעל חי שכשכש בזנבו הרבה והזיק, נסתפקו אמוראים אם דרכו לכשכש אפילו הרבה - והוא תולדה של רגל לסוברים כן[47] - או שאין דרכו לכשכש הרבה[48]. ונחלקו ראשונים: יש סוברים בדעת אמוראים שנפשט הספק, שדרכו בכך[49]. ויש סוברים שלא נפשט הספק[50].
כשכוש באמה
בעל חי שכשכש באמתו והזיק, נסתפק ר' עינא אם הוא תולדת רגל, שדרכה בכך[51], או שאינה תולדת רגל[52], שאין דרכה בכך[53], או שאפילו דרכה בכך כיון שמכשכשת מחמת שיצרה תקפה, דומה לקרן מועדת שמזקת מחמת יצרה[54].
הכלב והגדי שקפצו מראש הגג
הכלב והגדי שהיו בראש הגג וקפצו ממנו למטה לחצר ושברו כלים בקפיצתם, דרכם בכך וחייב[55], שהרי זה תולדת רגל[56].
צרורות
צרורות*, דהיינו בעל חי המזיק בכחו[57], כגון שהיה מהלך והתיז צרורות ברגלו ושברו כלים[58], היא תולדה של רגל[59], מהלכה-למשה-מסיני*[60] - ולולא ההלכה אי אפשר לחייב מדין שור אלא מזיק בגופו[61] - שמכח רגל הם באים[62], ואף שאין דרכה לילך ולהתיז בכח[63]. ויש שכתבו שהיא תולדה של רגל כיון שדרכה בכך[64], ואין הנאה להזיקה[65], ואף שלדעת חכמים אין דינה כרגל לענין שמשלמת חצי נזק[66], מכל מקום חשובה תולדת רגל כיון שמשלמת מן העליה כרגל לסוברים כן[67], או לפי שפטורה ברשות הרבים כרגל[68]. ויש מן הראשונים שכתבו בדעת אמוראים, שנסתפקו אם צרורות הם תולדת רגל או תולדת קרן[69]. המזקת בצרורות, שיש לה הנאה בהזיקה, כגון במטילה גללים ומזקת, או בשינוי, נחלקו ראשונים אם הוא תולדה של רגל: יש סוברים שהיא תולדת רגל[70], לפי שכל מזיק על ידי כחו, אינו בכלל חיוב התורה של שור המזיק[71], ואינו אלא חידוש מהלכה למשה מסיני מדין תולדת רגל[72]. ויש חולקים וסוברים שאינה תולדת רגל[73]. על דיני צרורות ופרטיהם, ע"ע צרורות.
אם דינם כשל האב
תולדות רגל דינם כרגל[74], חוץ מצרורות ששונה בדין שמשלם חצי נזק ולא נזק שלם כברגל[75], וכן יש מאמוראים שהסתפקו אם משלם מעליה כברגל או מגופו[76]. ויש מאמוראים סוברים שמשלם מעליה[77]. וכולם מודים שפטור ברשות הרבים כברגל[78].
המקום
ברשות הניזק
הזיקה ברשות הניזק, חייב[79], שנאמר: ושלח את בעירה וביער בשדה אחר[80]. ואף אם החצר של הניזק ועוד שותף עמו[81]. הלכה ברשות הרבים והתיזה צרורות לרשות הניזק, והזיקו, חייב[82], ואפילו לסוברים שבדרסה על עץ ארוך והזיקה ברשות הניזק פטור[83], אין דרכה לדרוס בכח להתיז צרורות[84].
ברשות הרבים
הזיקה ברשות הרבים, פטור[85], שנאמר: ובער בשדה אחר[86], ולא ברשות הרבים[87], או לפי שנאמר: מיטב שדהו[88], דהיינו דוקא במזיק בשדהו של הניזק[89], שיש לבהמה רשות להלך ברשות הרבים[90], ודרכה להלך ולשבר בדרך הילוכה[91], ואי אפשר שילכו הבעלים אחריה תמיד[92].
בשל המזיק והניזק
הזיקה בחצר של המזיק והניזק, המיוחדת להניח בה פירות ולהכניס בה בהמות, כגון הבקעה וכיוצא בהם, פטור[93], מפני שיש לה רשות להלך בהם, ודרכה להלך כדרכה ולשבר דרך הילוכה[94]. וכן הדין במיוחדת לשניהם לבהמות ולא לפירות[95], שהניזק שהכניס הפירות, הרי כהכניסו לחצר המזיק[96].
במיוחדת לשניהם לבהמות ולניזק לפירות
הזיקה בחצר המיוחדת לבהמות למזיק ולניזק, ולא היתה מיוחדת לפירות אלא לניזק בלבד, יש סוברים שחייב[97], על הפירות[98], שחשוב רשות הניזק לענין הפירות[99], ואף על פי שיש רשות למזיק להכניס שם בהמתו[100]. והוא הדין במיוחדת לניזק לפירות בלבד, ולמזיק מיוחדת לבהמה בלבד[101]. ויש סוברים שפטור, כיון שיש רשות לבהמת המזיק לילך שם[102], היה לניזק לשמור פירותיו[103]. הלכה שחייב[104].
מיוחדת לפירות ולא לבהמות
הזיקה ברשות של שניהם המיוחדת לפירות ולא לבהמות, נחלקו תנאים ואמוראים: יש סוברים שחייב[105], שכיון שאינה מיוחדת לשוורים חשובה 'שדה אחר'[106]. ויש סוברים שפטור, שכיון שמיוחדת אף למזיק לפירות, אינה חשובה שדה אחר[107]. הלכה שחייב[108].
ברשות המזיק
הזיקה ברשות המזיק, פטור[109], שטוען המזיק לניזק, מה עושים הפירות שלך ברשותי[110], והכתוב מחייב דוקא 'בשדה אחר'[111], ויש שכתבו שלמדים מקרן* שחייב ברשות הרבים ופטור ברשות המזיק[112], קל וחומר רגל שפטור ברשות הרבים[113], שפטור ברשות המזיק[114].
בחצר של אחר
הזיקה בחצר שאינה של המזיק ושל הניזק, אלא של אחר – ואין רשות לניזק להכניס פירותיו לחצר[115] - נחלקו תנאים ואמוראים בדבר: יש סוברים שפטור[116], שאינו חייב אלא 'בשדה אחר', דהיינו של ניזק[117], ואף על פי שאין רשות לבהמה להלך שם[118], או לפי שנאמר בחיוב התשלומים: מיטב שדהו[119], והיינו דוקא במזיק שדהו של הניזק[120]. ויש סוברים שחייב[121], שנאמר בחיוב התשלומים: בשדה אחר[122], כל שהוא שדה אחר ואינו רשות הרבים[123]. הלכה שפטור[124]. נתן בעל החצר רשות לניזק להכניס פירותיו, אף לסוברים שבלא רשות פטור[125], חייב[126], דחשיב רשות הניזק[127], כחצר השותפים[128].
עץ מרה"ר לרשות הניזק
דרסה ברשות הרבים על עץ ארוך שהיה מונח מקצתו ברשות הרבים ומקצתו ברשות הניזק ושברה כלים ברשות הניזק, נחלקו ראשונים בדבר: יש סוברים שחייב[129]. ויש סוברים שפטור[130], כיון שדרכה לילך ולשבר[131].
הערות שוליים
- ↑ ברייתא ב"ק ב ב, ורבא שם ד א בביאור 'שור' שבמשנה ב א; רמב"ם נזקי ממון פ"א ה"י; טוש"ע חו"מ שפט יח ושצ א.
- ↑ ברייתא שם; רמב"ם שם; טוש"ע שם שפט.
- ↑ גמ' שם וג א.
- ↑ רש"י שם ד"ה רגל הזיקה.
- ↑ טוש"ע שם שצ, ועי' בהגר"א שם, שכ"ה בגמ' שם ושם, שדוקא 'שן' (ע"ע) יש הנאה להזיקה.
- ↑ ב"ק כו א; רמב"ם נז"מ פ"א ה"ב וי; טוש"ע חו"מ שפט ב.
- ↑ שמות כב ד. רמב"ם שם ה"ב; שו"ע שם. וע"ע תשלומי נזק.
- ↑ ישעיהו לב כ. ברייתא שם ב ב.
- ↑ ב"ק כו א.
- ↑ ע"ע שן. גמ' שם ג א. בטעם הדבר שלמדים רגל לשן לחייב ברגל, ואין למידים להיפך שן לרגל לפטור אף בשן בהולכת מעצמה, ע"ע לקולא ולחומרא לחומרא מקשינן ציון 83 ואילך.
- ↑ גמ' ב"ק יז ב. ועי' רש"י שם שבעירה הוא תרגום של בהמה.
- ↑ עי' גמ' שם לענין שן. ועי' מח' רש"י ותוס' בביאורה, וע"ע חיה ציונים 8, 99 ואילך.
- ↑ ע"ע מועד.
- ↑ משנה ב"ק טו ב ויז א וברייתא שם ב; רמב"ם נזקי ממון פ"א ה"ב וה; טוש"ע חו"מ שפט ו.
- ↑ רמב"ם שם ה"ב, וע"ע תשלומי נזיקין, ושם שמשלם מעליה.
- ↑ ע"ע בית דין: בחוץ לארץ ובזמן הזה.
- ↑ ב"ק פד ב; רמב"ם סנהדרין פ"ה הי"א; טוש"ע חו"מ א ג.
- ↑ עי' גמ' ב"ק נה ב, בביאור המשנה דלהלן. וע"ע שמירת נזיקין.
- ↑ עי' משנה וגמ' שם, ור' אלעזר וי"א תנא בברייתא שם; עי' רמב"ם נזקי ממון פ"ז ה"א; טוש"ע חו"מ שצו א. וע"ע הנ"ל.
- ↑ ע"ע קרן וע' שמירת נזיקין.
- ↑ שמות כב ד.
- ↑ ר"א וי"א תנא בברייתא שם.
- ↑ ציון 380 ואילך.
- ↑ ציונים 63 ואילך, 79.
- ↑ עי' להלן.
- ↑ ע"ע אב (ג).
- ↑ ע"ע אבות נזיקין ציון 48 ואילך.
- ↑ עי' תוס' ב"ק יז ב ד"ה וחמור. על היזק על ידי דבר שאינו מחובר לגופו, עי' ציון 57 ואילך, וע"ע צרורות.
- ↑ עי' משנה ב"ק יז א: הבהמה מועדת להלך כדרכה ולשבר, וגמ' שם ב: קתני תולדות, ורש"י שם ד"ה תנא.
- ↑ רש"י ב"ק ג א ד"ה כל היזק, ע"פ גמ' דלהלן.
- ↑ רש"י שם.
- ↑ רשב"א שם יז ב, ע"פ תוספתא ב"ק פ"א: ובקרנה.
- ↑ רש"י קדושין כב ב ד"ה שליף; תוס' ב"ק יז ב ד"ה וחמור; מאירי שם. ועי' ב"ח שבציון 37.
- ↑ עי' רש"י שם יז ב ד"ה שליף. ועי' טוש"ע שבציון 37.
- ↑ רש"י שם יז ב ד"ה בפרומביא.
- ↑ עי' ברייתא שם וגמ' ג א; עי' רמב"ם נז"מ פ"א ה"י (השמיט שליף); טוש"ע שם. ועי' גמ' שם שנזכר 'דרך הילוכה' רק בגופה ובשערה, ועי' רשב"א ב"ק יז ב ולח"מ נז"מ פ"א ה"י בדעתו, שבהיזק על ידי כלים הנושאת פשיטא שההיזק דרך הילוכה, ודוקא בגופה ובשערה בא לאפוקי כשמזקת בכוונה, ועי' ב"י חו"מ ר"ס שצ שבאינו דרך הילוכו אין ענינו לרגל.
- ↑ עי' להלן; עי' טוש"ע שם ופרישה וסמ"ע שם ס"ק ג. ועי' ב"ח שם שהוא ט"ס בטור, שכבר נזכר לעיל: בשליף.
- ↑ ברייתא שם.
- ↑ תוס' שם ד"ה וחמור. ועי"ש שהחידוש שמ"מ חשיב כגופה.
- ↑ ברייתא שם; רמב"ם שם; טור שם.
- ↑ ברייתא שם; רמב"ם שם פ"א ה"י; טוש"ע חו"מ שצ א.
- ↑ ר' אלעזר בלשון ראשון שם טז א; רמב"ם שם פ"א ה"ה; שו"ע שם שפט ז, דעה א. ועי' ר"א שם בלשון שני, שמשונה הוא ואינו תולדת רגל, ועי' טור שם שכן פסקו הרי"ף והרא"ש.
- ↑ עי' ברייתא שם; עי' רמב"ם שם פ"ב הי"ב; טוש"ע שם.
- ↑ עי' ברייתא שם; עי' רמב"ם שם הי"ג; טוש"ע שם.
- ↑ עי' גמ' שם יט ב ור"ח שם ורש"י שם ד"ה הא ואו"ז ח"ג פסקי בבא קמא סימן קי ורא"ש שם פ"ב סי' ב ומאירי שם ופסקי ריא"ז שם; עי' טוש"ע חו"מ שצ ב.
- ↑ רשב"א שם.
- ↑ עי' לעיל.
- ↑ גמ' ב"ק יט ב.
- ↑ או"ז שם ורא"ש שם ותלמיד הרשב"א והרא"ש שם, בד' הגמ' שם: וכי יאחזנה בזנבה וילך, והובא בטור חו"מ שצ וברמ"א שם ב.
- ↑ ר"ח שם; עי' מאירי ופסקי ריא"ז שם; רמב"ם נז"מ פ"א הי"א; שו"ע שם.
- ↑ ב"ק יט ב. ועי' רא"ש שם פ"ב סי' ב, שכיון שאין כוונתה להזיק ע"כ מה שמכשכשת משום שכן דרכה.
- ↑ ב"ק שם. רמב"ם נז"מ פ"א הי"א; טוש"ע חו"מ שצ ב.
- ↑ רא"ש שם.
- ↑ תוס' ר"פ שם ור' ישעיה בשיטמ"ק שם.
- ↑ משנה ב"ק כא ב; רמב"ם נז"מ פ"ב הט"ו; טוש"ע חו"מ שצ יב.
- ↑ רש"י שם ד"ה מפני.
- ↑ עי' ב"ק יז ב ויח א ויט א.
- ↑ עי' ב"ק שם יז ב: בהתיז צרורות, ורש"י שם ג ב ד"ה בחצי וכתובות מא ב ד"ה כיון ושבועות לג א ד"ה חצי.
- ↑ ב"ק ג ב; רמב"ם נז"מ פ"ב ה"ב; טוש"ע חו"מ שצ ג.
- ↑ רש"י כתובות שם; רשב"א ב"ק ג ב. ועי' רא"ש ב"ק סי' א, שנ' שאינו מהלמ"מ.
- ↑ ברכת שמואל ב"ק סי' יט אות ב בשם הגר"ח. ועי' ציון 71 ואילך.
- ↑ רש"י שם; נמוק"י שם (א א). ועי' חי' ר' נחום שם אות פד בביאורו.
- ↑ עי' יש"ש ב"ק פ"א סי' ד; עי' אבהא"ז נז"מ פ"א ה"ח אות ד. ועי' ציון 84.
- ↑ רש"י ב"ק יח ב ד"ה אלא, ושבועות שם; עי' תוס' שאנץ בשיטמ"ק ב"ק ג ב: דמיא לרגל; אהלי תם סי' יב עיקר ח; עי' טור חו"מ שצ. ועי' רשב"א שם.
- ↑ עי' תוס' שאנץ שם; אהלי תם שם.
- ↑ ע"ע צרורות.
- ↑ ע"ע הנ"ל. ר' פפא ב"ק ג ב.
- ↑ ע"ע הנ"ל. גמ' שם בד' רבא.
- ↑ מאירי ב"ק יח ב בד' רבא שם ור' אשי שם יט א.
- ↑ רש"י שם יח ב, ד"ה דדחיק.
- ↑ עי' ציון 61.
- ↑ ברכת שמואל שם בשם הגר"ח.
- ↑ עי' רש"י שם בפי' א; עי' תוס' ב"ק יז ב ד"ה נובר; תוס' הרא"ש בשיטמ"ק ב"ק ב ב בשם ר' יונה.
- ↑ ב"ק ג א וב; עי' רמב"ם נז"מ פ"א ה"י ופ"ב ה"ב; טוש"ע חו"מ שפט יח.
- ↑ גמ' שם ב בד' ר' פפא; רמב"ם שם פ"ב; טוש"ע שם.
- ↑ רבא שם ויח א.
- ↑ גמ' שם ג ב בד' ר' פפא.
- ↑ גמ' שם; רמב"ם שם.
- ↑ רשב"א בברייתא ב"ק יד א, ומשנה שם כד ב, וגמ' שם טז א וכה ב, ועוד; רמב"ם נז"מ פ"א ה"ז, וה"י בתולדות רגל; טוש"ע חו"מ שפט טו.
- ↑ גמ' שם יד א; רמב"ם שם.
- ↑ רש"י שם מח א ד"ה הויא; רמ"א שם טז.
- ↑ ברייתא וגמ' ב"ק יט א; רמב"ם נז"מ פ"ב ה"ד; טוש"ע שם. וע"ע צרורות, וע' בתר מעיקרא ציונים 25 ואילך, 33.
- ↑ עי' לעיל.
- ↑ יש"ש ב"ק פ"א סי' ד. ועי' ציון 63.
- ↑ משנה ב"ק כד ב, וגמ' כה ב; רמב"ם נזקי ממון פ"א ה"ח, וה"י בתולדות רגל; טוש"ע חו"מ שפט טו.
- ↑ שמות כב ד.
- ↑ ב"ק שם. ועי"ש שלפיכך אין למדים בק"ו מקרן החייב ברה"ר (ע"ע קרן).
- ↑ שמות שם. ירושלמי ב"ק פ"א ה"ב.
- ↑ פנ"מ שם.
- ↑ רמב"ם שם.
- ↑ רי"ף ריש ב"ק; רמב"ם שם.
- ↑ עי' רא"ש ריש ב"ק בד' הרי"ף שם.
- ↑ גמ' ב"ק יד א בד' רשב"א בברייתא שם; רמב"ם נז"מ פ"א ה"ח; טוש"ע חו"מ שפט יא.
- ↑ רמב"ם שם; שו"ע שם.
- ↑ טוש"ע שם. ועי' בהגר"א שם, שכ"מ בגמ' שם: לא לזה ולא לזה לפירות אלא דחד, ומבואר שאם אינו לזה ולזה לפירות, פטור.
- ↑ עי' ציון 109. ב"י שם.
- ↑ עי' רבינא בשם רבא ב"ק יד א, לגירסתינו וכ"ה ברש"י, בביאור רשב"א בברייתא שם.
- ↑ רמב"ם ושו"ע דלהלן.
- ↑ עי' רבינא שם, ורש"י שם.
- ↑ רא"ש שם פ"א סוס"י יז. ועי' נמוק"י שם (ה ב) בד' רבינא, שאין רשות למזיק להניח שם בהמתו בשעה שמונחים שם פירות. ועי' פרישה שם.
- ↑ טוש"ע שם יד.
- ↑ ר"ת בתוס' שם ד"ה לא, ורשב"א שם, והג"א, וגורסים ברבינא שם בע"א. ועי' נמוק"י הנ"ל.
- ↑ רשב"א שם.
- ↑ רמב"ם נז"מ פ"א ה"ט; שו"ע חו"מ שפט יג, ועי' טור שם.
- ↑ ברייתא דר' יוסף ב"ק יד א, וגמ' שם לד' ר' חסדא שם יג ב, וללשון ראשון שם יד א אף לד' ר' אלעזר שם.
- ↑ אביי שם.
- ↑ עי' ר' זירא שם ולשון שני שם בד' ר' אלעזר שם.
- ↑ רמב"ם נז"מ פ"א ה"ט; טוש"ע חו"מ שפט יב.
- ↑ ב"ק כא ב; עי' רמב"ם נז"מ פ"א ה"ז; טוש"ע חו"מ שפט טו.
- ↑ ב"ק שם.
- ↑ עי' ציון 80. ט"ז שם ס"י, בד' הרמב"ם שם והשו"ע שם.
- ↑ ע"ע קרן.
- ↑ עי' ציון 85.
- ↑ ב"י שם ופרישה שם אות ו, בד' הטור שם: ואצ"ל ברשות המזיק.
- ↑ עי' ציון 126 ואילך.
- ↑ ירושלמי ב"ק פ"א ה"ב: אית תניי; גמ' ב"ק יד א.
- ↑ גמ' שם.
- ↑ רא"ש שם פ"א סי' יז.
- ↑ שמות כב ד. גמ' ירושלמי שם.
- ↑ פנ"מ שם.
- ↑ ירושלמי שם: אית תניי.
- ↑ שמות שם.
- ↑ ירושלמי שם.
- ↑ רמב"ם נז"מ פ"א ה"ח; טוש"ע חו"מ שפט יא.
- ↑ עי' ציון 116.
- ↑ עי' ברייתא דר' יהודה בר סימון ב"ק מז ב וגמ' שם מח א; רמ"א בשו"ע שם טז.
- ↑ עי' גמ' שם.
- ↑ עי' ציון 81. רש"י שם ד"ה הויא; רמ"א שם.
- ↑ רא"ש וחי' תלמיד הרשב"א והרא"ש ב"ק ו א בשם תוס'; רשב"א שם; טוש"ע חו"מ שפט טו.
- ↑ רא"ש ריש ב"ק בד' הרי"ף שבציון 91.
- ↑ רא"ש שם.