אנציקלופדיה תלמודית:משיחה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "<span dir="rtl">'''הגדרת הערך -''' נתינת שמן על אדם או חפץ בעת שמתקדש בקדושה מסוימת או בעת שמתמנה למ...") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<span dir="rtl">'''הגדרת הערך | <span dir="rtl">'''הגדרת הערך''' - נתינת שמן על אדם או חפץ בעת שמתקדש בקדושה מסוימת או בעת שמתמנה למשרה מסוימת.</span> | ||
== <span dir="rtl">פתיחה</span> == | == <span dir="rtl">פתיחה</span> == | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
<span dir="rtl">משיחה מצינו במשכן* ובכליו, באהרן, בבניו - לסוברים כן</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">26, ועי' ציון</span> <span dir="rtl">27 שי"ח.</span></ref> <span dir="rtl"> - ולדורות בכהן-גדול*, במלך* ובמשוח-מלחמה*, ועל כך עי' להלן.</span> | <span dir="rtl">משיחה מצינו במשכן* ובכליו, באהרן, בבניו - לסוברים כן</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">26, ועי' ציון</span> <span dir="rtl">27 שי"ח.</span></ref> <span dir="rtl"> - ולדורות בכהן-גדול*, במלך* ובמשוח-מלחמה*, ועל כך עי' להלן.</span> | ||
=== | === <span dir="rtl">המשכן וכליו</span> === | ||
<span dir="rtl">המשכן וכליו, ציותה תורה למושחם בשמן המשחה, שנאמר: ומשחת בו - בשמן המשחה - את אהל מועד ואת ארון העדות ואת השלחן ואת כל כליו ואת המנרה ואת כליה ואת מזבח הקטרת ואת מזבח העלה ואת כל כליו ואת הכיר ואת כנו</span><ref><span dir="rtl"> שמות ל כו – כט (ועי' שם מ ט - יא). ועי' ויקרא ח יא, שמלבד משיחת המזבח אף הזו עליו משמן המשחה, ועי' רמב"ן וגור אריה שם.</span></ref><span dir="rtl">, והמשיחה מקדשתם, כמו שממשיך הכתוב: וקדשת אתם והיו קדש קדשים</span><ref><span dir="rtl"> שמות שם. עי' רש"י שם כט וגור אריה שם ושפתי חכמים שם אות ח, (ולא ש"וקדשת אתם" הוא מעשה נוסף שיש לעשות בהם מלבד המשיחה).</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">המשכן וכליו, ציותה תורה למושחם בשמן המשחה, שנאמר: ומשחת בו - בשמן המשחה - את אהל מועד ואת ארון העדות ואת השלחן ואת כל כליו ואת המנרה ואת כליה ואת מזבח הקטרת ואת מזבח העלה ואת כל כליו ואת הכיר ואת כנו</span><ref><span dir="rtl"> שמות ל כו – כט (ועי' שם מ ט - יא). ועי' ויקרא ח יא, שמלבד משיחת המזבח אף הזו עליו משמן המשחה, ועי' רמב"ן וגור אריה שם.</span></ref><span dir="rtl">, והמשיחה מקדשתם, כמו שממשיך הכתוב: וקדשת אתם והיו קדש קדשים</span><ref><span dir="rtl"> שמות שם. עי' רש"י שם כט וגור אריה שם ושפתי חכמים שם אות ח, (ולא ש"וקדשת אתם" הוא מעשה נוסף שיש לעשות בהם מלבד המשיחה).</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
<span dir="rtl">על ההזאה שהזו על המזבח החיצון משמן המשחה שבע פעמים, מלבד המשיחה שנמשח כשאר הכלים</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">6.</span></ref><span dir="rtl">, ע"ע הזאה</span><ref><span dir="rtl"> ציון 470 ואילך.</span></ref> <span dir="rtl">וע' מילואים.</span> | <span dir="rtl">על ההזאה שהזו על המזבח החיצון משמן המשחה שבע פעמים, מלבד המשיחה שנמשח כשאר הכלים</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">6.</span></ref><span dir="rtl">, ע"ע הזאה</span><ref><span dir="rtl"> ציון 470 ואילך.</span></ref> <span dir="rtl">וע' מילואים.</span> | ||
=== | === <span dir="rtl">חלקי המשכן שנמשחו</span> === | ||
<span dir="rtl">חלקי המשכן שנמשחו, נחלקו בהם אחרונים: יש סוברים שכל חלקי המשכן נמשחו</span><ref><span dir="rtl"> עי' מהרז"ו למד"ר פר' נשא פי"ב סי' טו ד"ה ראשון; עי' צפנת פענח שמות ל טז ומתנו"ע פ"ב הי"ח וביא"מ פ"ג הי"א ובתנינא ע' 146. ועי' פ"מ יומא פ"א ה"א ד"ה היה משה, שהקרשים נמשחו, וצ"ע אם לד' הם בלבד נמשחו, או כל חלקי המשכן.</span></ref><span dir="rtl">, ויש שנראה מדבריהם שלא נמשחו אלא יריעות המשכן</span><ref><span dir="rtl"> עי' ז"ר לילקו"ש פ' נשא סוס"י תשיא; עי' רד"ל למד"ר שם ד"ה ואחד; עי' עץ יוסף שם ד"ה ואחד, בפי' המד"ר שם וילקו"ש שם, ועי' מהרז"ו שם ד"ה אחד שכ' בפי' המד"ר בע"א.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">חלקי המשכן שנמשחו, נחלקו בהם אחרונים: יש סוברים שכל חלקי המשכן נמשחו</span><ref><span dir="rtl"> עי' מהרז"ו למד"ר פר' נשא פי"ב סי' טו ד"ה ראשון; עי' צפנת פענח שמות ל טז ומתנו"ע פ"ב הי"ח וביא"מ פ"ג הי"א ובתנינא ע' 146. ועי' פ"מ יומא פ"א ה"א ד"ה היה משה, שהקרשים נמשחו, וצ"ע אם לד' הם בלבד נמשחו, או כל חלקי המשכן.</span></ref><span dir="rtl">, ויש שנראה מדבריהם שלא נמשחו אלא יריעות המשכן</span><ref><span dir="rtl"> עי' ז"ר לילקו"ש פ' נשא סוס"י תשיא; עי' רד"ל למד"ר שם ד"ה ואחד; עי' עץ יוסף שם ד"ה ואחד, בפי' המד"ר שם וילקו"ש שם, ועי' מהרז"ו שם ד"ה אחד שכ' בפי' המד"ר בע"א.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
=== | === <span dir="rtl">כלים שנעשו לאחר חנוכת המשכן</span> === | ||
<span dir="rtl">כלי שרת שנעשו לאחר חנוכת המשכן, אינם טעונים משיחה, והמשיחה אינה מועילה בהם</span><ref><span dir="rtl"> ברייתא סנהדרין טז ב וש"נ; רמב"ם כהמ"ק פ"א הי"ב.</span></ref><span dir="rtl">, שנאמר בכלי המשכן: וימשחם ויקדש אותם</span><ref><span dir="rtl"> שם ז א.</span></ref><span dir="rtl">, ומשמע שאותם הכלים שהיו בחנוכת המשכן בלבד במשיחה, אבל לדורות מתקדשים אף בלא משיחה, ואין לומר שלדורות כשם שמתקדשים בעבודה בהם</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע חנוך כלי המקדש ציון 94 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">, כך מתקדשים אף במשיחה, שהכתוב תולה את קדושתם בשירות, שנאמר: אשר ישרתו בם בקדש</span><ref><span dir="rtl"> במדבר ד יב.</span></ref><span dir="rtl">, שדוקא העבודה בהם היא שמקדשתם</span><ref><span dir="rtl"> גמ' שם וש"נ; עי' רמב"ם שם, וע"ע הנ"ל ציון 96.</span></ref><span dir="rtl">, ויש מן האחרונים שכתבו בדעת הספרי, שאין ממעטים כלים שנעשו לאחר הקמת המשכן מהצורך במשיחה, ומכל מקום דורשים מהכתוב וימשחם ויקדש אותם, שהמשיחה שמשח משה את הכלים, נמשכת על הכלים שלאחר מכן על ידי העבודה בהם</span><ref><span dir="rtl"> שו"ת חת"ס או"ח סי' לז ועמק הנצי"ב לספרי נשא פיס' מד, בד' ספרי שם, ועי' פי' הראב"ד שם שדרשת הספרי כדרשה שבציון</span> <span dir="rtl">17, (ועי' כתר כהונה שם אות קמז שפי' הספרי בע"א, אבל עי' סהמ"צ לרמב"ם ע' לה והראב"ד הנ"ל ורבינו הלל שם, שדרשת הספרי לענין שאי"צ למשוח את הכלים שנעשו לאחר חנוכת המשכן).</span></ref><span dir="rtl">, וכתבו ראשונים שכיון שהכלים אינם טעונים משיחה, אף כשהיה שם שמן המשחה, לא היו מושחים אותם</span><ref><span dir="rtl"> עי' רבינו יונה סנהדרין שם ד"ה משיחתן; עי' מאירי שם ד"ה כל.</span></ref><span dir="rtl">, ויש אחרונים שכתבו שאף על פי שאין הכלים טעונים משיחה, מכל מקום אם היה שם שמן המשחה היו מושחים בו</span><ref><span dir="rtl"> מזל שעה כהמ"ק שם בפי' ראשון ושואל ומשיב קמא ח"ג סוס"י מב, בד' רש"י ע"ז נב ב ד"ה והקדשנום, ועי' ציון</span> <span dir="rtl">21 שי"ס בד' רש"י בע"א.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתבו שנחלקו תנאים אם הכלים שמחנוכת המשכן ואילך טעונים משיחה, ויש תנאים שסוברים שאף הכלים שמחנוכת המשכן ואילך אינם מתקדשים אלא במשיחה</span><ref><span dir="rtl"> עי' הג' ר"ב רנשבורג שם, ותשובה מאהבה או"ח ח"ב סוס"י רפה, וחת"ס שם, בד' רש"י שם, ובד' תוס' מנחות נז ב ד"ה רבי, לד' ר' יאשיה ור' יונתן במנחות שם שדורשים את הכתוב וימשחם ויקדש אותם לדרשה אחרת, ועי' קר"א שם ועמק הנצי"ב שם שכ' בד' תוס' שם בע"א. ועי' כתר כהונה שם שדן אם לד' זו עשו כלים חדשים בזמן בית שני, שבאותו זמן לא היה שמן המשחה, ע"ע שמן המשחה.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">כלי שרת שנעשו לאחר חנוכת המשכן, אינם טעונים משיחה, והמשיחה אינה מועילה בהם</span><ref><span dir="rtl"> ברייתא סנהדרין טז ב וש"נ; רמב"ם כהמ"ק פ"א הי"ב.</span></ref><span dir="rtl">, שנאמר בכלי המשכן: וימשחם ויקדש אותם</span><ref><span dir="rtl"> שם ז א.</span></ref><span dir="rtl">, ומשמע שאותם הכלים שהיו בחנוכת המשכן בלבד במשיחה, אבל לדורות מתקדשים אף בלא משיחה, ואין לומר שלדורות כשם שמתקדשים בעבודה בהם</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע חנוך כלי המקדש ציון 94 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">, כך מתקדשים אף במשיחה, שהכתוב תולה את קדושתם בשירות, שנאמר: אשר ישרתו בם בקדש</span><ref><span dir="rtl"> במדבר ד יב.</span></ref><span dir="rtl">, שדוקא העבודה בהם היא שמקדשתם</span><ref><span dir="rtl"> גמ' שם וש"נ; עי' רמב"ם שם, וע"ע הנ"ל ציון 96.</span></ref><span dir="rtl">, ויש מן האחרונים שכתבו בדעת הספרי, שאין ממעטים כלים שנעשו לאחר הקמת המשכן מהצורך במשיחה, ומכל מקום דורשים מהכתוב וימשחם ויקדש אותם, שהמשיחה שמשח משה את הכלים, נמשכת על הכלים שלאחר מכן על ידי העבודה בהם</span><ref><span dir="rtl"> שו"ת חת"ס או"ח סי' לז ועמק הנצי"ב לספרי נשא פיס' מד, בד' ספרי שם, ועי' פי' הראב"ד שם שדרשת הספרי כדרשה שבציון</span> <span dir="rtl">17, (ועי' כתר כהונה שם אות קמז שפי' הספרי בע"א, אבל עי' סהמ"צ לרמב"ם ע' לה והראב"ד הנ"ל ורבינו הלל שם, שדרשת הספרי לענין שאי"צ למשוח את הכלים שנעשו לאחר חנוכת המשכן).</span></ref><span dir="rtl">, וכתבו ראשונים שכיון שהכלים אינם טעונים משיחה, אף כשהיה שם שמן המשחה, לא היו מושחים אותם</span><ref><span dir="rtl"> עי' רבינו יונה סנהדרין שם ד"ה משיחתן; עי' מאירי שם ד"ה כל.</span></ref><span dir="rtl">, ויש אחרונים שכתבו שאף על פי שאין הכלים טעונים משיחה, מכל מקום אם היה שם שמן המשחה היו מושחים בו</span><ref><span dir="rtl"> מזל שעה כהמ"ק שם בפי' ראשון ושואל ומשיב קמא ח"ג סוס"י מב, בד' רש"י ע"ז נב ב ד"ה והקדשנום, ועי' ציון</span> <span dir="rtl">21 שי"ס בד' רש"י בע"א.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתבו שנחלקו תנאים אם הכלים שמחנוכת המשכן ואילך טעונים משיחה, ויש תנאים שסוברים שאף הכלים שמחנוכת המשכן ואילך אינם מתקדשים אלא במשיחה</span><ref><span dir="rtl"> עי' הג' ר"ב רנשבורג שם, ותשובה מאהבה או"ח ח"ב סוס"י רפה, וחת"ס שם, בד' רש"י שם, ובד' תוס' מנחות נז ב ד"ה רבי, לד' ר' יאשיה ור' יונתן במנחות שם שדורשים את הכתוב וימשחם ויקדש אותם לדרשה אחרת, ועי' קר"א שם ועמק הנצי"ב שם שכ' בד' תוס' שם בע"א. ועי' כתר כהונה שם שדן אם לד' זו עשו כלים חדשים בזמן בית שני, שבאותו זמן לא היה שמן המשחה, ע"ע שמן המשחה.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
<span dir="rtl">כלי שרת שעשה משה ונמשח בשמן המשחה, אם לאחר מכן יצא לחולין - על האופן בו כלי שרת יוצא לחולין, ע"ע כלי שרת</span><ref><span dir="rtl"> ציון 28, וציון 56 ואילך, וציון 81 ואילך.</span></ref> <span dir="rtl">- יש מן האחרונים שכתבו שאין הוא מתקדש אלא במשיחה בלבד, שאת הכלים שעשה משה הטעינה תורה משיחה</span><ref><span dir="rtl"> שאלת הכהנים תורה יומא יב א ד"ה ויש לישב.</span></ref><span dir="rtl">, ויש מצדדים שאף הוא מתקדש בעבודה</span><ref><span dir="rtl"> מקד"ד קדשים סי' ב ד"ה ובזה אתי.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">כלי שרת שעשה משה ונמשח בשמן המשחה, אם לאחר מכן יצא לחולין - על האופן בו כלי שרת יוצא לחולין, ע"ע כלי שרת</span><ref><span dir="rtl"> ציון 28, וציון 56 ואילך, וציון 81 ואילך.</span></ref> <span dir="rtl">- יש מן האחרונים שכתבו שאין הוא מתקדש אלא במשיחה בלבד, שאת הכלים שעשה משה הטעינה תורה משיחה</span><ref><span dir="rtl"> שאלת הכהנים תורה יומא יב א ד"ה ויש לישב.</span></ref><span dir="rtl">, ויש מצדדים שאף הוא מתקדש בעבודה</span><ref><span dir="rtl"> מקד"ד קדשים סי' ב ד"ה ובזה אתי.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
=== | === <span dir="rtl">אהרן הכהן</span> === | ||
<span dir="rtl">אהרן הכהן, ציותה תורה למושחו בשמן המשחה כדי לקדשו לכהונתו</span><ref><span dir="rtl"> הוריות יא ב; כריתות ה ב.</span></ref><span dir="rtl">, שנאמר: ואת אהרן ואת בניו תמשח וקדשת אתם לכהן לי</span><ref><span dir="rtl"> שמות ל ל, ועי' הכתב והקבלה שם בשם הגר"א ש"וקדשת אתם" אינו מעשה נוסף שיש לעשות בהם, אלא המשיחה היא שתקדשם. ועי' שם כט ז ושם מ יג.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">אהרן הכהן, ציותה תורה למושחו בשמן המשחה כדי לקדשו לכהונתו</span><ref><span dir="rtl"> הוריות יא ב; כריתות ה ב.</span></ref><span dir="rtl">, שנאמר: ואת אהרן ואת בניו תמשח וקדשת אתם לכהן לי</span><ref><span dir="rtl"> שמות ל ל, ועי' הכתב והקבלה שם בשם הגר"א ש"וקדשת אתם" אינו מעשה נוסף שיש לעשות בהם, אלא המשיחה היא שתקדשם. ועי' שם כט ז ושם מ יג.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
=== | === <span dir="rtl">בני אהרן</span> === | ||
<span dir="rtl">בני אהרן, נחלקו ראשונים אם ציותה תורה למושחם בשמן המשחה כדי לקדשם לכהונתם: יש סוברים שציותה תורה למושחם, שהרי נאמר ואת בניו תמשח</span> <span dir="rtl">וקדשת אתם לכהן לי</span><ref><span dir="rtl"> שמות ל ל, ועי' ציון</span> <span dir="rtl">24. רמב"ן ויקרא ח יב בפי' ראשון ושני; עי' מלבי"ם פר' צו אות קעג, ועי"ש שכ"כ בד' גמ' הוריות שם וכריתות שם; עי' העמק דבר שמות כט ח ושם ויקרא שם י; אמבוהא דספרי נשא ז א אות ה, בד' ספ"ז שם. ועי' רמב"ן שם, שאע"פ שבעשייה לא נאמר שמשח את בני אהרן, כדלהלן, מ"מ כללה תורה את הדבר בכתוב: ויקרב משה את בני אהרן וכו' כאשר צוה ה' את משה, ויקרא שם יג, שעשה כפי שנצטוה.</span></ref><span dir="rtl">, ויש סוברים שלא ציותה תורה למושחם, שהרי לא מצינו בתורה שנעשתה משיחה אלא באהרן בלבד, אבל בבניו לא מצינו משיחה</span><ref><span dir="rtl"> עי' ויקרא שם יב - יג, ושם שם כא.</span></ref><span dir="rtl">, ומה שנאמר ואת בניו תמשח, היינו בהזאות שהזו מהשמן ומדם איל המילואים על אהרן ובניו בשבעת ימי המילואים - על הזאות אלו ע"ע הזאה</span><ref><span dir="rtl"> ציון 450 ואילך.</span></ref> <span dir="rtl">- אבל לא במשיחה</span><ref><span dir="rtl"> רמב"ן שם בפי' שלישי; עי' מלבי"ם שם אות מא ואות קעג, ואמבוהא דספרי שם ז א אות ה, בד' מד"ר פ' נשא פי"ב סי' טו. ועי' העמק דבר שמות שם מש"כ בד' גמ' הוריות שם וכריתות שם לד' זו. במדב"ר נשא פי"ב סי' טו; רמב"ן דלהלן; ראב"ע וחזקוני שמות שם. ועי' קרבן אהרן לתו"כ צו מכילתא דמילואים. ועי' התוהמ"צ סי' קפח שיטה נוספת.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">בני אהרן, נחלקו ראשונים אם ציותה תורה למושחם בשמן המשחה כדי לקדשם לכהונתם: יש סוברים שציותה תורה למושחם, שהרי נאמר ואת בניו תמשח</span> <span dir="rtl">וקדשת אתם לכהן לי</span><ref><span dir="rtl"> שמות ל ל, ועי' ציון</span> <span dir="rtl">24. רמב"ן ויקרא ח יב בפי' ראשון ושני; עי' מלבי"ם פר' צו אות קעג, ועי"ש שכ"כ בד' גמ' הוריות שם וכריתות שם; עי' העמק דבר שמות כט ח ושם ויקרא שם י; אמבוהא דספרי נשא ז א אות ה, בד' ספ"ז שם. ועי' רמב"ן שם, שאע"פ שבעשייה לא נאמר שמשח את בני אהרן, כדלהלן, מ"מ כללה תורה את הדבר בכתוב: ויקרב משה את בני אהרן וכו' כאשר צוה ה' את משה, ויקרא שם יג, שעשה כפי שנצטוה.</span></ref><span dir="rtl">, ויש סוברים שלא ציותה תורה למושחם, שהרי לא מצינו בתורה שנעשתה משיחה אלא באהרן בלבד, אבל בבניו לא מצינו משיחה</span><ref><span dir="rtl"> עי' ויקרא שם יב - יג, ושם שם כא.</span></ref><span dir="rtl">, ומה שנאמר ואת בניו תמשח, היינו בהזאות שהזו מהשמן ומדם איל המילואים על אהרן ובניו בשבעת ימי המילואים - על הזאות אלו ע"ע הזאה</span><ref><span dir="rtl"> ציון 450 ואילך.</span></ref> <span dir="rtl">- אבל לא במשיחה</span><ref><span dir="rtl"> רמב"ן שם בפי' שלישי; עי' מלבי"ם שם אות מא ואות קעג, ואמבוהא דספרי שם ז א אות ה, בד' מד"ר פ' נשא פי"ב סי' טו. ועי' העמק דבר שמות שם מש"כ בד' גמ' הוריות שם וכריתות שם לד' זו. במדב"ר נשא פי"ב סי' טו; רמב"ן דלהלן; ראב"ע וחזקוני שמות שם. ועי' קרבן אהרן לתו"כ צו מכילתא דמילואים. ועי' התוהמ"צ סי' קפח שיטה נוספת.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
=== | === <span dir="rtl">בתחיית המתים</span> === | ||
<span dir="rtl">בזמן תחיית-המתים*, אמר רבי יהודה בתורת כהנים, שאין אהרן ובניו צריכים משיחה נוספת, אלא הם עומדים בקדושתם, שנאמר: זאת משחת אהרן ומשחת בניו</span><ref><span dir="rtl"> ויקרא ז לה.</span></ref><span dir="rtl">, היא בלבד</span><ref><span dir="rtl"> תו"כ פ' צו פר' יא פר' יח אות א.</span></ref><span dir="rtl">, ויש מן הראשונים שמשמע מדבריהם שאהרן ובניו ימשחו לכהונה פעם נוספת, שבשעה שמתו בטלה משיחתם</span><ref><span dir="rtl"> עי' השגות רמב"ן לסהמ"צ שורש ג' בסופו, ועי' אמרי כהן סי' מז ד"ה אכן, שמצדד שאף לד' רמב"ן לא ימשחו, ועי' עזרת כהנים שם בתוספות העזרה ואמבוהא דספרי סו"פ נשא אות כא.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">בזמן תחיית-המתים*, אמר רבי יהודה בתורת כהנים, שאין אהרן ובניו צריכים משיחה נוספת, אלא הם עומדים בקדושתם, שנאמר: זאת משחת אהרן ומשחת בניו</span><ref><span dir="rtl"> ויקרא ז לה.</span></ref><span dir="rtl">, היא בלבד</span><ref><span dir="rtl"> תו"כ פ' צו פר' יא פר' יח אות א.</span></ref><span dir="rtl">, ויש מן הראשונים שמשמע מדבריהם שאהרן ובניו ימשחו לכהונה פעם נוספת, שבשעה שמתו בטלה משיחתם</span><ref><span dir="rtl"> עי' השגות רמב"ן לסהמ"צ שורש ג' בסופו, ועי' אמרי כהן סי' מז ד"ה אכן, שמצדד שאף לד' רמב"ן לא ימשחו, ועי' עזרת כהנים שם בתוספות העזרה ואמבוהא דספרי סו"פ נשא אות כא.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
| שורה 47: | שורה 47: | ||
<span dir="rtl">על כך שבנוסף למשיחה שנמשחו אהרן, וכן בניו - לסוברים כן</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">25.</span></ref> <span dir="rtl">- אף הזו עליהם משמן המשחה ודם איל המילואים, ע"ע הזאה*</span><ref><span dir="rtl"> ציון 450 ואילך.</span></ref> <span dir="rtl">וע' מילואים.</span> | <span dir="rtl">על כך שבנוסף למשיחה שנמשחו אהרן, וכן בניו - לסוברים כן</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">25.</span></ref> <span dir="rtl">- אף הזו עליהם משמן המשחה ודם איל המילואים, ע"ע הזאה*</span><ref><span dir="rtl"> ציון 450 ואילך.</span></ref> <span dir="rtl">וע' מילואים.</span> | ||
=== | === <span dir="rtl">כהן גדול</span> === | ||
<span dir="rtl">כהן גדול, בעת שמתמנה לכהונתו מושחים אותו בשמן המשחה</span><ref><span dir="rtl"> יומא ה א; הוריות יא ב; כריתות ה ב; רמב"ם כהמ"ק פ"א ה"ז ושם פ"ד הי"ב ובסהמ"צ ע' לה.</span></ref><span dir="rtl">, שנאמר: והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שמן המשחה</span><ref><span dir="rtl"> ויקרא כא י. סהמ"צ לרמב"ם שם.</span></ref><span dir="rtl">. על כך שמלבד המשיחה בשמן המשחה אף מרבים את הכהן בבגדי כהונה גדולה, ועל כך שבזמן שאין שם שמן המשחה, מרבים את הכהן בבגדים בלבד, ע"ע כהן גדול</span><ref><span dir="rtl"> ציון 271 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">כהן גדול, בעת שמתמנה לכהונתו מושחים אותו בשמן המשחה</span><ref><span dir="rtl"> יומא ה א; הוריות יא ב; כריתות ה ב; רמב"ם כהמ"ק פ"א ה"ז ושם פ"ד הי"ב ובסהמ"צ ע' לה.</span></ref><span dir="rtl">, שנאמר: והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שמן המשחה</span><ref><span dir="rtl"> ויקרא כא י. סהמ"צ לרמב"ם שם.</span></ref><span dir="rtl">. על כך שמלבד המשיחה בשמן המשחה אף מרבים את הכהן בבגדי כהונה גדולה, ועל כך שבזמן שאין שם שמן המשחה, מרבים את הכהן בבגדים בלבד, ע"ע כהן גדול</span><ref><span dir="rtl"> ציון 271 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
=== | === <span dir="rtl">במקום שיורש את הכהונה</span> === | ||
<span dir="rtl">היה אביו או אחד ממורישיו כהן גדול ומת ונתמנה תחתיו - על כך שיורש קם תחת מורישו לכהונה גדולה, ועל האופנים שאינו קם תחתיו, ע"ע כהן גדול</span><ref><span dir="rtl"> ציון 136 ואילך.</span></ref> <span dir="rtl">וע' חזקת שררה</span><ref><span dir="rtl">ציון 111 ואילך. על אופנים שונים שאין הראוי לירש מתמנה, עי"ש ציון 219 ואילך. כך שהיינו בכל הראוי לירש, עי"ש ציון 216 ואילך.</span></ref> <span dir="rtl">- הרי הוא טעון משיחה, שנאמר: והכהן המשיח תחתיו מבניו, אף בנו של כהן גדול היורש מאביו את הכהונה טעון משיחה בשעה שמתמנה</span><ref><span dir="rtl"> הוריות יא ב; כריתות ה ב; רמב"ם כלי המקדש פ"א ה"ז. בטעם הס"ד שאינו טעון משיחה, ובגדר מה שנתחדש שטעון משיחה, עי' חי' רא"ל מלין ח"ב סי' נח אות א, ואבנ"ז יו"ד סי' שיב אות טז ואילך.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">היה אביו או אחד ממורישיו כהן גדול ומת ונתמנה תחתיו - על כך שיורש קם תחת מורישו לכהונה גדולה, ועל האופנים שאינו קם תחתיו, ע"ע כהן גדול</span><ref><span dir="rtl"> ציון 136 ואילך.</span></ref> <span dir="rtl">וע' חזקת שררה</span><ref><span dir="rtl">ציון 111 ואילך. על אופנים שונים שאין הראוי לירש מתמנה, עי"ש ציון 219 ואילך. כך שהיינו בכל הראוי לירש, עי"ש ציון 216 ואילך.</span></ref> <span dir="rtl">- הרי הוא טעון משיחה, שנאמר: והכהן המשיח תחתיו מבניו, אף בנו של כהן גדול היורש מאביו את הכהונה טעון משיחה בשעה שמתמנה</span><ref><span dir="rtl"> הוריות יא ב; כריתות ה ב; רמב"ם כלי המקדש פ"א ה"ז. בטעם הס"ד שאינו טעון משיחה, ובגדר מה שנתחדש שטעון משיחה, עי' חי' רא"ל מלין ח"ב סי' נח אות א, ואבנ"ז יו"ד סי' שיב אות טז ואילך.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
=== | === <span dir="rtl">בנמשח בעודו הדיוט</span> === | ||
<span dir="rtl">כהן שנמשח בעודו הדיוט מאיזה טעם, כגון שנעשה משוח מלחמה, כתבו אחרונים שאינו טעון משיחה בכדי להתמנות לכהן גדול, ומינויו הוא בריבוי בגדים בלבד, שעל ידי המשיחה הראשונה הוא חשוב משוח, ולפיכך אלעזר הכהן, הואיל ונמשח בשמן המשחה בימי המילואים, אף בשעה שנתמנה לכהונה גדולה, לא היה טעון משיחה נוספת</span><ref><span dir="rtl"> שפ"א כריתות ה ב ד"ה כ"ג; חי' הגר"ח (מישור) יומא עג א בענין משוח מלחמה; חי' הגרי"ז סוטה מב א וזבחים קא ב, ועי' שפ"א שם וחי' הגרי"ז שם שהוכיחו מהכתוב: והלבשתם את אלעזר בנו, במדבר כ כו, ולא כ' למושחו, וכ"מ ברמב"ן שם שלא היה שם אלא ריבוי בגדים, ועי' חי' הגרי"ז זבחים שם ד"ה לפי, שדחה הראיה.</span></ref><span dir="rtl">, וכן פנחס שנמשח כמשוח מלחמה - לסוברים כן</span><ref><span dir="rtl"> עי' זבחים קב א: בן בנה משוח מלחמה, ורש"י שם ד"ה בן בנה. ועי' מל"מ איסו"ב פי"ז הט"ו, שהיינו רק למ"ד שפנחס נתכהן בימי המילואים או כשהרגו לזמרי, שם קא ב, אבל למ"ד שנתכהן כששם שלום בין השבטים, גמ' שם, לא היה משוח מלחמה, שאותה מלחמה שהיה בה משוח, לסוברים כן, היינו מלחמת מדין, עי' רש"י שם, ובאותה שעה עדיין לא נתכהן.</span></ref> <span dir="rtl">- אף בשעה שנתמנה לכהונה גדולה - לסוברים כן</span><ref><span dir="rtl"> עי' ירושלמי יומא פ"א ה"א: ומנין שהוא מתמנה וכו', וקה"ע שם ד"ה נגיד, בד'; עי' מד"ר קהלת י אות יז. ועי' רש"י שמואל א ב ל שמשמע שלא היה כה"ג.</span></ref> <span dir="rtl">- לא היה טעון משיחה נוספת</span><ref><span dir="rtl"> חי' הגר"ח שם; חי' הגרי"ז זבחים שם, ועי' שם ושם שכ' בד' ירושלמי יומא פ"א ה"א, שלסוברים שמשוח מלחמה משמש בח' בגדים, ולד' לא שייך בו ריבוי בגדים, הוא מתמנה במינוי בעלמא.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">כהן שנמשח בעודו הדיוט מאיזה טעם, כגון שנעשה משוח מלחמה, כתבו אחרונים שאינו טעון משיחה בכדי להתמנות לכהן גדול, ומינויו הוא בריבוי בגדים בלבד, שעל ידי המשיחה הראשונה הוא חשוב משוח, ולפיכך אלעזר הכהן, הואיל ונמשח בשמן המשחה בימי המילואים, אף בשעה שנתמנה לכהונה גדולה, לא היה טעון משיחה נוספת</span><ref><span dir="rtl"> שפ"א כריתות ה ב ד"ה כ"ג; חי' הגר"ח (מישור) יומא עג א בענין משוח מלחמה; חי' הגרי"ז סוטה מב א וזבחים קא ב, ועי' שפ"א שם וחי' הגרי"ז שם שהוכיחו מהכתוב: והלבשתם את אלעזר בנו, במדבר כ כו, ולא כ' למושחו, וכ"מ ברמב"ן שם שלא היה שם אלא ריבוי בגדים, ועי' חי' הגרי"ז זבחים שם ד"ה לפי, שדחה הראיה.</span></ref><span dir="rtl">, וכן פנחס שנמשח כמשוח מלחמה - לסוברים כן</span><ref><span dir="rtl"> עי' זבחים קב א: בן בנה משוח מלחמה, ורש"י שם ד"ה בן בנה. ועי' מל"מ איסו"ב פי"ז הט"ו, שהיינו רק למ"ד שפנחס נתכהן בימי המילואים או כשהרגו לזמרי, שם קא ב, אבל למ"ד שנתכהן כששם שלום בין השבטים, גמ' שם, לא היה משוח מלחמה, שאותה מלחמה שהיה בה משוח, לסוברים כן, היינו מלחמת מדין, עי' רש"י שם, ובאותה שעה עדיין לא נתכהן.</span></ref> <span dir="rtl">- אף בשעה שנתמנה לכהונה גדולה - לסוברים כן</span><ref><span dir="rtl"> עי' ירושלמי יומא פ"א ה"א: ומנין שהוא מתמנה וכו', וקה"ע שם ד"ה נגיד, בד'; עי' מד"ר קהלת י אות יז. ועי' רש"י שמואל א ב ל שמשמע שלא היה כה"ג.</span></ref> <span dir="rtl">- לא היה טעון משיחה נוספת</span><ref><span dir="rtl"> חי' הגר"ח שם; חי' הגרי"ז זבחים שם, ועי' שם ושם שכ' בד' ירושלמי יומא פ"א ה"א, שלסוברים שמשוח מלחמה משמש בח' בגדים, ולד' לא שייך בו ריבוי בגדים, הוא מתמנה במינוי בעלמא.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
=== | === <span dir="rtl">מלך</span> === | ||
<span dir="rtl">מלך מבית דוד, בעת שמתמנה למלכותו מושחים אותו בשמן המשחה</span><ref><span dir="rtl"> הוריות יא ב; כריתות ה ב; רמב"ם כלי המקדש פ"א ה"ז ומלכים פ"א ה"ז ובסהמ"צ ע' לה ובפהמ"ש כריתות פ"א מ"א; סמ"ג ע' קסו; החינוך מ' קז. ועי' ראב"ע שמות ל לג בפי' הארוך, שמלכי בית דוד אין מושחים אותם בשמן המשחה, שהרי בתורה לא נאמר כן, והמשיחה שמצינו שנמשחו לא היתה בשמן המשחה, ואע"פ ששלמה נמשח בשמן המשחה, כמו שמשמע מהכתוב: ויקח צדוק את קרן השמן מן האהל, מלכים שם, והשמן הנמצא באהל הוא שמן המשחה, עי' רש"י שם ורד"ק שם לח, היה זה הוראת-שעה, ע"ע, רמב"ן שמות שם שאין כן דעת רבותינו, ועי' ציון</span> <span dir="rtl">49 ואילך על המקור מן התורה למשיחת מלכי בית דוד בשמן המשחה.</span></ref><span dir="rtl">, וכן מצינו בדוד: ויקח שמואל את קרן השמן וימשח אתו</span><ref><span dir="rtl"> שמואל א טז יג.</span></ref><span dir="rtl">, וכן בשלמה נאמר: ויקח צדוק את קרן השמן מן האהל וימשח את שלמה</span><ref><span dir="rtl"> מלכים א א לט.</span></ref><span dir="rtl">, וכן ביואש מלך יהודה נאמר: וימליכו אתו וימשחהו</span><ref><span dir="rtl"> מלכים ב יא יב.</span></ref><span dir="rtl">, וכל אותן משיחות היו בשמן המשחה</span><ref><span dir="rtl"> הוריות שם; כריתות שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">מלך מבית דוד, בעת שמתמנה למלכותו מושחים אותו בשמן המשחה</span><ref><span dir="rtl"> הוריות יא ב; כריתות ה ב; רמב"ם כלי המקדש פ"א ה"ז ומלכים פ"א ה"ז ובסהמ"צ ע' לה ובפהמ"ש כריתות פ"א מ"א; סמ"ג ע' קסו; החינוך מ' קז. ועי' ראב"ע שמות ל לג בפי' הארוך, שמלכי בית דוד אין מושחים אותם בשמן המשחה, שהרי בתורה לא נאמר כן, והמשיחה שמצינו שנמשחו לא היתה בשמן המשחה, ואע"פ ששלמה נמשח בשמן המשחה, כמו שמשמע מהכתוב: ויקח צדוק את קרן השמן מן האהל, מלכים שם, והשמן הנמצא באהל הוא שמן המשחה, עי' רש"י שם ורד"ק שם לח, היה זה הוראת-שעה, ע"ע, רמב"ן שמות שם שאין כן דעת רבותינו, ועי' ציון</span> <span dir="rtl">49 ואילך על המקור מן התורה למשיחת מלכי בית דוד בשמן המשחה.</span></ref><span dir="rtl">, וכן מצינו בדוד: ויקח שמואל את קרן השמן וימשח אתו</span><ref><span dir="rtl"> שמואל א טז יג.</span></ref><span dir="rtl">, וכן בשלמה נאמר: ויקח צדוק את קרן השמן מן האהל וימשח את שלמה</span><ref><span dir="rtl"> מלכים א א לט.</span></ref><span dir="rtl">, וכן ביואש מלך יהודה נאמר: וימליכו אתו וימשחהו</span><ref><span dir="rtl"> מלכים ב יא יב.</span></ref><span dir="rtl">, וכל אותן משיחות היו בשמן המשחה</span><ref><span dir="rtl"> הוריות שם; כריתות שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
=== | === <span dir="rtl">מקורה</span> === | ||
<span dir="rtl">במקור הדבר שמלך נמשח בשמן המשחה, יש ראשונים שכתבו שהוא מהכתוב: שמן משחת קדש יהיה זה לי</span><ref><span dir="rtl"> שמות ל לא.</span></ref><span dir="rtl">, ולא אמרה תורה יהיה לאהרן ולבניו, ללמד שיהיה לכל מי שיבחר בו ה' למשיח קדשו, ואף המלך בכלל, כמו שנאמר: מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו</span><ref><span dir="rtl"> תהלים פט כא. רמב"ן שם שם לג. ועי' שמחת יהודה (נג'אר) כריתות ה ב ד"ה ובו נמשחו, ויפה תלמוד הוריות יא ב ד"ה ובו, שלמדים גז"ש, שבשמן המשחה נאמר: יהיה זה, שמות ל לא, ובדוד נאמר: קום משחהו כי זה הוא, שמואל א טז יב, או ממה שנאמר בשמן: יהיה זה לי, ובדוד נאמר: כי ראיתי בבניו לי מלך, שם שם א, וכן נאמר בדוד: ומשחת לי, שם שם ג.</span></ref><span dir="rtl">. ויש ראשונים שסוברים, שמשיחת מלך אין לה מקור מן התורה</span><ref><span dir="rtl"> ראב"ע שם שם לא, בשם גאון; עי' תוס' רא"ש שם ד"ה ובו, ור"י פערלא לרס"ג עונש יא ד"ה וכן נראה בד'.</span></ref><span dir="rtl">, אלא כך היתה קבלה ביד ישראל</span><ref><span dir="rtl"> ראב"ע שם שם לא, בשם גאון, וכ"כ ר"י פערלא שם בד' תוס' רא"ש שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">במקור הדבר שמלך נמשח בשמן המשחה, יש ראשונים שכתבו שהוא מהכתוב: שמן משחת קדש יהיה זה לי</span><ref><span dir="rtl"> שמות ל לא.</span></ref><span dir="rtl">, ולא אמרה תורה יהיה לאהרן ולבניו, ללמד שיהיה לכל מי שיבחר בו ה' למשיח קדשו, ואף המלך בכלל, כמו שנאמר: מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו</span><ref><span dir="rtl"> תהלים פט כא. רמב"ן שם שם לג. ועי' שמחת יהודה (נג'אר) כריתות ה ב ד"ה ובו נמשחו, ויפה תלמוד הוריות יא ב ד"ה ובו, שלמדים גז"ש, שבשמן המשחה נאמר: יהיה זה, שמות ל לא, ובדוד נאמר: קום משחהו כי זה הוא, שמואל א טז יב, או ממה שנאמר בשמן: יהיה זה לי, ובדוד נאמר: כי ראיתי בבניו לי מלך, שם שם א, וכן נאמר בדוד: ומשחת לי, שם שם ג.</span></ref><span dir="rtl">. ויש ראשונים שסוברים, שמשיחת מלך אין לה מקור מן התורה</span><ref><span dir="rtl"> ראב"ע שם שם לא, בשם גאון; עי' תוס' רא"ש שם ד"ה ובו, ור"י פערלא לרס"ג עונש יא ד"ה וכן נראה בד'.</span></ref><span dir="rtl">, אלא כך היתה קבלה ביד ישראל</span><ref><span dir="rtl"> ראב"ע שם שם לא, בשם גאון, וכ"כ ר"י פערלא שם בד' תוס' רא"ש שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
=== | === <span dir="rtl">ביורש</span> === | ||
<span dir="rtl">הקם למלוך תחת אביו או מורישו שהיו מלכים ומתו, אינו טעון משיחה</span><ref><span dir="rtl"> הוריות יא ב; כריתות ה ב; ירושלמי סוטה פ"ח ה"ג; רמב"ם כלי המקדש א יא ושם מלכים א יב.</span></ref><span dir="rtl">, ובטעם הדבר אמרו בירושלמי שדורשים מהכתוב בדוד: קום משחהו כי זה הוא</span><ref><span dir="rtl"> שמואל א טז יב.</span></ref><span dir="rtl">, הוא טעון משיחה ואין בנו טעון משיחה</span><ref><span dir="rtl"> ירושלמי שם.</span></ref><span dir="rtl">. בבבלי אמרו טעם אחר, משום שירושה היא המלכות לבן</span><ref><span dir="rtl"> הוריות שם; כריתות שם.</span></ref><span dir="rtl">, ונחלקו אחרונים: יש שנראה מדבריהם שאין טעון משיחה אלא המתמנה למלכות, לפי שענין המשיחה הוא מינוי למלכות על ידה, לסוברים כן</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">97.</span></ref><span dir="rtl">, והיורש את המלכות אינו טעון מינוי, לסוברים כן</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע מלך, ושם שי"ח. עי' ספרי דבי רב פ' שופטים פיס' קנז ונובי"ק חו"מ סי' א וחת"ס או"ח סי' יב וחי' רא"ל מלין ח"ב סי' נח אות א ומשנת יעבץ יו"ד סי לו אות ב, בד' גמ' שם ושם: ירושה היא.</span></ref><span dir="rtl">, ויש שכתבו שבירושת המלוכה הוא יורש אף את מעלת המשיחה</span><ref><span dir="rtl"> עי' אבנ"ז יו"ד סי' שיב אות יד; הר אפרים הוריות סי' יז ד"ה ואחרי. וכעי"ז בחי' רא"ל מלין ח"ב סי' נח אות ב בסופו.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">הקם למלוך תחת אביו או מורישו שהיו מלכים ומתו, אינו טעון משיחה</span><ref><span dir="rtl"> הוריות יא ב; כריתות ה ב; ירושלמי סוטה פ"ח ה"ג; רמב"ם כלי המקדש א יא ושם מלכים א יב.</span></ref><span dir="rtl">, ובטעם הדבר אמרו בירושלמי שדורשים מהכתוב בדוד: קום משחהו כי זה הוא</span><ref><span dir="rtl"> שמואל א טז יב.</span></ref><span dir="rtl">, הוא טעון משיחה ואין בנו טעון משיחה</span><ref><span dir="rtl"> ירושלמי שם.</span></ref><span dir="rtl">. בבבלי אמרו טעם אחר, משום שירושה היא המלכות לבן</span><ref><span dir="rtl"> הוריות שם; כריתות שם.</span></ref><span dir="rtl">, ונחלקו אחרונים: יש שנראה מדבריהם שאין טעון משיחה אלא המתמנה למלכות, לפי שענין המשיחה הוא מינוי למלכות על ידה, לסוברים כן</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">97.</span></ref><span dir="rtl">, והיורש את המלכות אינו טעון מינוי, לסוברים כן</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע מלך, ושם שי"ח. עי' ספרי דבי רב פ' שופטים פיס' קנז ונובי"ק חו"מ סי' א וחת"ס או"ח סי' יב וחי' רא"ל מלין ח"ב סי' נח אות א ומשנת יעבץ יו"ד סי לו אות ב, בד' גמ' שם ושם: ירושה היא.</span></ref><span dir="rtl">, ויש שכתבו שבירושת המלוכה הוא יורש אף את מעלת המשיחה</span><ref><span dir="rtl"> עי' אבנ"ז יו"ד סי' שיב אות יד; הר אפרים הוריות סי' יז ד"ה ואחרי. וכעי"ז בחי' רא"ל מלין ח"ב סי' נח אות ב בסופו.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
=== | === <span dir="rtl">במקום מחלוקת על היורש</span> === | ||
<span dir="rtl">מלך שמת והניח יורש, והיתה שם מחלוקת על מלכות היורש, ולאחר מכן מלך, אף לסוברים שמחלוקת על המלכות אינה מבטלת את ירושת המלכות, ואף אינה מצריכה מינוי חדש למלך שהתמנה - על מחלוקת על היורש אם מבטלת את ירושת המלכות, ואם אף לסוברים שאינה מבטלת את המלכות מכל מקום מצריכה מינוי חדש, ועל החולקים על המלכות, ע"ע חזקת שררה</span><ref><span dir="rtl"> עי"ש ציונים 211 – 215 שי"ס שמחלוקת מצריכה מינוי חדש, ושם ציונים 208 – 209 שי"ס שבמקום מחלוקת אין הבן יורש את המלכות מאביו כלל, ולדעות אלו אם נתמנה הבן הרי הוא כמלך חדש המתמנה שטעון משיחה, ע"ע הנ"ל ציון 207.</span></ref> <span dir="rtl">וע' מלך - כתבו ראשונים שהבן המתמנה למלכות טעון משיחה, כדי לסלק את המחלוקת ולהודיע שהוא המלך</span><ref><span dir="rtl"> עי' רמב"ם כהמ"ק פ"א הי"א ומלכים פ"א הי"ב ובפהמ"ש כריתות פ"א מ"א, ע"פ גמ' הוריות יא ב וכריתות ה ב, ועי' הדעות שבציון</span> <span dir="rtl">60 שכ' בד' גמ' שם בע"א. ועי' אבנ"ז יו"ד סי' שיב אות ו וכלי חמדה דברים יז יד, שאף משיחה זו בכלל משיחת מלכים שמותר לעשותה בשמן המשחה ואין בה איסור משום סך משמן המשחה, לפי שהיא צורך המלכות, ועי' חי' הגרי"ז כריתות שם ד"ה אולם, טעם נוסף.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">מלך שמת והניח יורש, והיתה שם מחלוקת על מלכות היורש, ולאחר מכן מלך, אף לסוברים שמחלוקת על המלכות אינה מבטלת את ירושת המלכות, ואף אינה מצריכה מינוי חדש למלך שהתמנה - על מחלוקת על היורש אם מבטלת את ירושת המלכות, ואם אף לסוברים שאינה מבטלת את המלכות מכל מקום מצריכה מינוי חדש, ועל החולקים על המלכות, ע"ע חזקת שררה</span><ref><span dir="rtl"> עי"ש ציונים 211 – 215 שי"ס שמחלוקת מצריכה מינוי חדש, ושם ציונים 208 – 209 שי"ס שבמקום מחלוקת אין הבן יורש את המלכות מאביו כלל, ולדעות אלו אם נתמנה הבן הרי הוא כמלך חדש המתמנה שטעון משיחה, ע"ע הנ"ל ציון 207.</span></ref> <span dir="rtl">וע' מלך - כתבו ראשונים שהבן המתמנה למלכות טעון משיחה, כדי לסלק את המחלוקת ולהודיע שהוא המלך</span><ref><span dir="rtl"> עי' רמב"ם כהמ"ק פ"א הי"א ומלכים פ"א הי"ב ובפהמ"ש כריתות פ"א מ"א, ע"פ גמ' הוריות יא ב וכריתות ה ב, ועי' הדעות שבציון</span> <span dir="rtl">60 שכ' בד' גמ' שם בע"א. ועי' אבנ"ז יו"ד סי' שיב אות ו וכלי חמדה דברים יז יד, שאף משיחה זו בכלל משיחת מלכים שמותר לעשותה בשמן המשחה ואין בה איסור משום סך משמן המשחה, לפי שהיא צורך המלכות, ועי' חי' הגרי"ז כריתות שם ד"ה אולם, טעם נוסף.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
=== | === <span dir="rtl">מלכי ישראל</span> === | ||
<span dir="rtl">מלכי ישראל אין מושחים אותם</span> <span dir="rtl">בשמן המשחה</span><ref><span dir="rtl"> הוריות יא ב; כריתות ה ב; רמב"ם כלי המקדש פ"א ה"ז ומלכים פ"א ה"י.</span></ref><span dir="rtl">, שנאמר בדוד: קום משחהו כי זה הוא</span><ref><span dir="rtl"> שמואל א טז יב.</span></ref><span dir="rtl">, זה טעון משיחה ואין אחר טעון משיחה</span><ref><span dir="rtl"> הוריות שם; כריתות שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">מלכי ישראל אין מושחים אותם</span> <span dir="rtl">בשמן המשחה</span><ref><span dir="rtl"> הוריות יא ב; כריתות ה ב; רמב"ם כלי המקדש פ"א ה"ז ומלכים פ"א ה"י.</span></ref><span dir="rtl">, שנאמר בדוד: קום משחהו כי זה הוא</span><ref><span dir="rtl"> שמואל א טז יב.</span></ref><span dir="rtl">, זה טעון משיחה ואין אחר טעון משיחה</span><ref><span dir="rtl"> הוריות שם; כריתות שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
=== | === <span dir="rtl">קודם שנבחר דוד</span> === | ||
<span dir="rtl">קודם שנבחר דוד למלך, יש סוברים שכל מלך נמשח בשמן המשחה, ומשיחת שאול, הנזכרת בכתוב: ויקח שמואל את פך השמן ויצק על ראשו</span><ref><span dir="rtl"> שמואל א י א.</span></ref><span dir="rtl">, היתה בשמן המשחה</span><ref><span dir="rtl"> עי' רמב"ם מלכים פ"א ה"ז, ומאירי הוריות יא ב ד"ה משיחה, בד'; עי' קרית ספר שם אזהרת שנג; שו"ת רמ"ע מפאנו סי' קב; יפה מראה לירושלמי שקלים פ"ו ה"ג ד"ה ומלכים; חסדי דוד סנהדרין פ"ד ה"ו ד"ה והא; עי' באר שבע הוריות שם ד"ה מלכי, וערול"נ כריתות ה ב בפי' שני, בד' רש"י כריתות שם ד"ה ולא, ובד' תוס' שם ד"ה מלכי; הורה גבר הוריות יא ב ד"ה מלכי, ואילך, ועי' שער יוסף שם ד"ה מלכי. ועי' מאירי שם, שמשיחה זו אע"פ שהיא בשמן המשחה, אינה כמשיחת דוד, אלא היה שאול כגזבר על המלכות מצד שבט יהודה, עד שימצא מהם ראוי למלכות.</span></ref><span dir="rtl">, ויש סוברים שאף קודם שנבחר דוד אין מושחים מלכים בשמן המשחה, ומשיחת שאול לא בשמן המשחה היתה אלא בשמן אפרסמון</span><ref><span dir="rtl"> רד"ק שם; אברבנאל שם; אלשיך שם; עי' כס"מ מלכים פ"א ה"י; עי' זרע אברהם (כטורזא) הוריות יא ב ד"ה ת"ר, וערול"נ כריתות שם בפי' ראשון, בד' רש"י שם ובד' תוס' שם; קרן אורה הוריות יא ב ד"ה מלכי; מלבי"ם שם. ועי' אבות הראש קונ' שמן ראש דף לט א ואילך, שהאריך בענין זה.</span></ref><span dir="rtl">. על הטעם שהוצרך למשיחה בשמן אפרסמון, עי' להלן</span><ref><span dir="rtl"> ציונים</span> <span dir="rtl">74 -</span> <span dir="rtl">76.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">קודם שנבחר דוד למלך, יש סוברים שכל מלך נמשח בשמן המשחה, ומשיחת שאול, הנזכרת בכתוב: ויקח שמואל את פך השמן ויצק על ראשו</span><ref><span dir="rtl"> שמואל א י א.</span></ref><span dir="rtl">, היתה בשמן המשחה</span><ref><span dir="rtl"> עי' רמב"ם מלכים פ"א ה"ז, ומאירי הוריות יא ב ד"ה משיחה, בד'; עי' קרית ספר שם אזהרת שנג; שו"ת רמ"ע מפאנו סי' קב; יפה מראה לירושלמי שקלים פ"ו ה"ג ד"ה ומלכים; חסדי דוד סנהדרין פ"ד ה"ו ד"ה והא; עי' באר שבע הוריות שם ד"ה מלכי, וערול"נ כריתות ה ב בפי' שני, בד' רש"י כריתות שם ד"ה ולא, ובד' תוס' שם ד"ה מלכי; הורה גבר הוריות יא ב ד"ה מלכי, ואילך, ועי' שער יוסף שם ד"ה מלכי. ועי' מאירי שם, שמשיחה זו אע"פ שהיא בשמן המשחה, אינה כמשיחת דוד, אלא היה שאול כגזבר על המלכות מצד שבט יהודה, עד שימצא מהם ראוי למלכות.</span></ref><span dir="rtl">, ויש סוברים שאף קודם שנבחר דוד אין מושחים מלכים בשמן המשחה, ומשיחת שאול לא בשמן המשחה היתה אלא בשמן אפרסמון</span><ref><span dir="rtl"> רד"ק שם; אברבנאל שם; אלשיך שם; עי' כס"מ מלכים פ"א ה"י; עי' זרע אברהם (כטורזא) הוריות יא ב ד"ה ת"ר, וערול"נ כריתות שם בפי' ראשון, בד' רש"י שם ובד' תוס' שם; קרן אורה הוריות יא ב ד"ה מלכי; מלבי"ם שם. ועי' אבות הראש קונ' שמן ראש דף לט א ואילך, שהאריך בענין זה.</span></ref><span dir="rtl">. על הטעם שהוצרך למשיחה בשמן אפרסמון, עי' להלן</span><ref><span dir="rtl"> ציונים</span> <span dir="rtl">74 -</span> <span dir="rtl">76.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
=== | === <span dir="rtl">משיחתם בשמן אפרסמון</span> === | ||
<span dir="rtl">מלך ממלכי ישראל שיש מחלוקת על מינויו למלכות, אף על פי שאין מושחים אותו בשמן המשחה</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">62.</span></ref><span dir="rtl">, מושחים אותו בשמן אפרסמון</span><ref><span dir="rtl"> הוריות יא ב; כריתות ה ב; רמב"ם כהמ"ק פ"א הי"א ומלכים פ"א ה"י.</span></ref><span dir="rtl">, כדי לסלק את המחלוקת ולהודיע שהוא המלך</span><ref><span dir="rtl"> רמב"ם כהמ"ק שם.</span></ref><span dir="rtl">, ומטעם זה יהוא נמשח למלכות, לפי שנחלק על המלכות עם יורם בן אחאב</span><ref><span dir="rtl"> עי' מלכים ב ט. הוריות שם; כריתות שם.</span></ref><span dir="rtl">, ויש מן האחרונים שכתבו שזה הטעם ששאול נמשח בשמן אפרסמון - לסוברים כן</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> 67<span dir="rtl">.</span></ref> <span dir="rtl">- לפי שהיתה שם מחלוקת עם בני בליעל</span><ref><span dir="rtl"> עי' שמואל א י כז. עי' חסדי דוד סנהדרין פ"ד ה"ו ד"ה והא.</span></ref><span dir="rtl">. קודם שמלך דוד, יש מן האחרונים שכתבו שמושחים בשמן אפרסמון כל מלך בעת שמתמנה למלכותו, ולדעתם זה הטעם ששאול נמשח בשמן אפרסמון, לסוברים כן</span><ref><span dir="rtl"> ערול"נ כריתות שם ד"ה בתוד"ה מלכי, בד' רש"י שם ד"ה ולא, ובד' תוס' שם ד"ה מלכי.</span></ref><span dir="rtl">. מלך ממלכי ישראל המולך על כל ישראל - כגון מלכות שאול שהיתה על כל ישראל - יש מן האחרונים שכתבו שמושחים אותו בשמן אפרסמון בעת שמתמנה למלכותו, ולדעתם זה הטעם ששאול נמשח בשמן אפרסמון, לסוברים כן</span><ref><span dir="rtl"> כס"מ מלכים שם. ועי' הורה גבר הוריות שם ד"ה מלכי.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">מלך ממלכי ישראל שיש מחלוקת על מינויו למלכות, אף על פי שאין מושחים אותו בשמן המשחה</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">62.</span></ref><span dir="rtl">, מושחים אותו בשמן אפרסמון</span><ref><span dir="rtl"> הוריות יא ב; כריתות ה ב; רמב"ם כהמ"ק פ"א הי"א ומלכים פ"א ה"י.</span></ref><span dir="rtl">, כדי לסלק את המחלוקת ולהודיע שהוא המלך</span><ref><span dir="rtl"> רמב"ם כהמ"ק שם.</span></ref><span dir="rtl">, ומטעם זה יהוא נמשח למלכות, לפי שנחלק על המלכות עם יורם בן אחאב</span><ref><span dir="rtl"> עי' מלכים ב ט. הוריות שם; כריתות שם.</span></ref><span dir="rtl">, ויש מן האחרונים שכתבו שזה הטעם ששאול נמשח בשמן אפרסמון - לסוברים כן</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> 67<span dir="rtl">.</span></ref> <span dir="rtl">- לפי שהיתה שם מחלוקת עם בני בליעל</span><ref><span dir="rtl"> עי' שמואל א י כז. עי' חסדי דוד סנהדרין פ"ד ה"ו ד"ה והא.</span></ref><span dir="rtl">. קודם שמלך דוד, יש מן האחרונים שכתבו שמושחים בשמן אפרסמון כל מלך בעת שמתמנה למלכותו, ולדעתם זה הטעם ששאול נמשח בשמן אפרסמון, לסוברים כן</span><ref><span dir="rtl"> ערול"נ כריתות שם ד"ה בתוד"ה מלכי, בד' רש"י שם ד"ה ולא, ובד' תוס' שם ד"ה מלכי.</span></ref><span dir="rtl">. מלך ממלכי ישראל המולך על כל ישראל - כגון מלכות שאול שהיתה על כל ישראל - יש מן האחרונים שכתבו שמושחים אותו בשמן אפרסמון בעת שמתמנה למלכותו, ולדעתם זה הטעם ששאול נמשח בשמן אפרסמון, לסוברים כן</span><ref><span dir="rtl"> כס"מ מלכים שם. ועי' הורה גבר הוריות שם ד"ה מלכי.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
=== | === <span dir="rtl">משוח מלחמה</span> === | ||
<span dir="rtl">משוח-מלחמה*, בעת שמתמנה לכהונתו, מושחים אותו בשמן המשחה</span><ref><span dir="rtl"> רמב"ם כלי המקדש פ"א ה"ז ומלכים פ"ז ה"א.</span></ref><span dir="rtl">, וכתבו אחרונים שלמדים כן מהכתוב: אשר יוצק על ראשו שמן המשחה</span><ref><span dir="rtl"> ויקרא כא י.</span></ref><span dir="rtl">, ודורשים: זה משוח מלחמה</span><ref><span dir="rtl"> חקרי לב (חזן) או"ח סי' קיט ד"ה שוב, ואמבוהא דספרי במדבר ז א אות ה, ע"פ גמ' הוריות יב ב.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">משוח-מלחמה*, בעת שמתמנה לכהונתו, מושחים אותו בשמן המשחה</span><ref><span dir="rtl"> רמב"ם כלי המקדש פ"א ה"ז ומלכים פ"ז ה"א.</span></ref><span dir="rtl">, וכתבו אחרונים שלמדים כן מהכתוב: אשר יוצק על ראשו שמן המשחה</span><ref><span dir="rtl"> ויקרא כא י.</span></ref><span dir="rtl">, ודורשים: זה משוח מלחמה</span><ref><span dir="rtl"> חקרי לב (חזן) או"ח סי' קיט ד"ה שוב, ואמבוהא דספרי במדבר ז א אות ה, ע"פ גמ' הוריות יב ב.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
| שורה 93: | שורה 93: | ||
== <span dir="rtl">פעולתה בהם</span> == | == <span dir="rtl">פעולתה בהם</span> == | ||
=== | === <span dir="rtl">בכלי המשכן</span> === | ||
<span dir="rtl">משיחת כלי המשכן קידשה את הכלים, הן להכשירם לעבודות הטעונות כלי שרת</span><ref><span dir="rtl"> חזו"א מנחות סי' ל ס"ק א.</span></ref><span dir="rtl">, הן לקדש את הנוגע בהם, ככלי שרת</span><ref><span dir="rtl"> רש"י שמות ל כט ושבועות טו א ד"ה מקדשתן; מאירי סנהדרין טז ב ד"ה כל.</span></ref><span dir="rtl">, הן לקדשם בקדושת הגוף, לסוברים כן</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע כלי שרת ציון 28 וציון 56. רש"י שם; רבינו יונה סנהדרין שם ד"ה משיחתם; מאירי שם; חי' הר"ן שם ד"ה משיחתן.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">משיחת כלי המשכן קידשה את הכלים, הן להכשירם לעבודות הטעונות כלי שרת</span><ref><span dir="rtl"> חזו"א מנחות סי' ל ס"ק א.</span></ref><span dir="rtl">, הן לקדש את הנוגע בהם, ככלי שרת</span><ref><span dir="rtl"> רש"י שמות ל כט ושבועות טו א ד"ה מקדשתן; מאירי סנהדרין טז ב ד"ה כל.</span></ref><span dir="rtl">, הן לקדשם בקדושת הגוף, לסוברים כן</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע כלי שרת ציון 28 וציון 56. רש"י שם; רבינו יונה סנהדרין שם ד"ה משיחתם; מאירי שם; חי' הר"ן שם ד"ה משיחתן.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
=== | === <span dir="rtl">בבני אהרן</span> === | ||
<span dir="rtl">בני אהרן, הואיל ונמשחו בשמן המשחה, מצדדים ראשונים שדינם ככהן גדול וכמשוח מלחמה שאסורים בפריעה ופרימה</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע כהן גדול ציון 791 ואילך, וע' משוח מלחמה.</span></ref><span dir="rtl">, שנאמר בבני אהרן: ראשיכם אל תפרעו ובגדיכם לא תפרמו וכו' כי שמן משחת ה' עליכם</span><ref><span dir="rtl"> ויקרא י ו – ז. רמב"ן שם בפי' שני.</span></ref><span dir="rtl">, ויש מצדדים שמותרים בפריעה ופרימה, ככהן הדיוט</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע הנ"ל ציון 798 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">, ובימי המילואים בלבד היו אסורים בפריעה ופרימה</span><ref><span dir="rtl"> רמב"ן שם בפי' ראשון.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">בני אהרן, הואיל ונמשחו בשמן המשחה, מצדדים ראשונים שדינם ככהן גדול וכמשוח מלחמה שאסורים בפריעה ופרימה</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע כהן גדול ציון 791 ואילך, וע' משוח מלחמה.</span></ref><span dir="rtl">, שנאמר בבני אהרן: ראשיכם אל תפרעו ובגדיכם לא תפרמו וכו' כי שמן משחת ה' עליכם</span><ref><span dir="rtl"> ויקרא י ו – ז. רמב"ן שם בפי' שני.</span></ref><span dir="rtl">, ויש מצדדים שמותרים בפריעה ופרימה, ככהן הדיוט</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע הנ"ל ציון 798 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">, ובימי המילואים בלבד היו אסורים בפריעה ופרימה</span><ref><span dir="rtl"> רמב"ן שם בפי' ראשון.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
=== | === <span dir="rtl">בכהנים</span> === | ||
<span dir="rtl">משיחת כהן, כתבו אחרונים שאין היא המעשה בו מתמנה הכהן לכהונה גדולה, אלא ענינה קידוש הכהן בקדושת "כהן משיח"</span><ref><span dir="rtl"> חי' הגרי"ז סוטה מב א ד"ה יומא, ואילך, בשם ר"ח מבריסק; חי' רא"ל מלין ח"ב סי' נח אות א.</span></ref><span dir="rtl">, הנותנת על כהן שקדוש באותה קדושה כמה דינים, כגון שאסור בפריעה ופרימה</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע כהן גדול ציון 791 ואילך.</span></ref> <span dir="rtl"> ולהטמא לקרובים</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע הנ"ל ציון 755 ואילך, וע' טמאת כהנים; טמאת קרובים ציון 582 ואילך.</span></ref> <span dir="rtl"> ולישא אלמנה</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע אלמנה לכהן גדול.</span></ref><span dir="rtl">, וכן שמצווה לישא בתולה</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע בעולה לכהן גדול. חי' הגרי"ז שם.</span></ref><span dir="rtl">, וכתבו אחרונים, שהואיל והמשיחה מקדשת את הכהן הנמשח אף על פי שאינו מתמנה על ידה לכהונה גדולה, זה הטעם שמשוח מלחמה נוהגים בו דינים אלו</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע משוח מלחמה.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שאף הוא נתקדש במשיחה בקדושת "כהן משיח"</span><ref><span dir="rtl"> חי' הגרי"ז שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">משיחת כהן, כתבו אחרונים שאין היא המעשה בו מתמנה הכהן לכהונה גדולה, אלא ענינה קידוש הכהן בקדושת "כהן משיח"</span><ref><span dir="rtl"> חי' הגרי"ז סוטה מב א ד"ה יומא, ואילך, בשם ר"ח מבריסק; חי' רא"ל מלין ח"ב סי' נח אות א.</span></ref><span dir="rtl">, הנותנת על כהן שקדוש באותה קדושה כמה דינים, כגון שאסור בפריעה ופרימה</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע כהן גדול ציון 791 ואילך.</span></ref> <span dir="rtl"> ולהטמא לקרובים</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע הנ"ל ציון 755 ואילך, וע' טמאת כהנים; טמאת קרובים ציון 582 ואילך.</span></ref> <span dir="rtl"> ולישא אלמנה</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע אלמנה לכהן גדול.</span></ref><span dir="rtl">, וכן שמצווה לישא בתולה</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע בעולה לכהן גדול. חי' הגרי"ז שם.</span></ref><span dir="rtl">, וכתבו אחרונים, שהואיל והמשיחה מקדשת את הכהן הנמשח אף על פי שאינו מתמנה על ידה לכהונה גדולה, זה הטעם שמשוח מלחמה נוהגים בו דינים אלו</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע משוח מלחמה.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שאף הוא נתקדש במשיחה בקדושת "כהן משיח"</span><ref><span dir="rtl"> חי' הגרי"ז שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
=== | === <span dir="rtl">במלך</span> === | ||
<span dir="rtl">משיחת מלך, לסוברים שאין לה מקור מן התורה</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">51.</span></ref> <span dir="rtl">כתבו אחרונים - ויש שכתבו כן אף לסוברים שיש למשיחת מלך מקור מן התורה</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">49 ואילך. עי' הר אפרים הוריות סי' יז ד"ה ואחרי, וכ"מ מאבנ"ז יו"ד סי' שיב אות יד, (ועי' חי' רא"ל מלין שם אות ב בסופו), ועי' ציון</span> <span dir="rtl">59.</span></ref> <span dir="rtl">- שהיא נעשית בעת שמתמנה המלך למלכות, כדי שיראו העם מפניו, וכדי לקדשו כ"משיח", אבל אין היא המעשה בו מתמנה המלך למלכות</span><ref><span dir="rtl"> עי' חקרי לב או"ח סוס"י קיט (ועי' אחרונים שבציון</span> <span dir="rtl">95).</span></ref><span dir="rtl">, ויש אחרונים שכתבו שלסוברים שיש למשיחת מלך מקור מן התורה, המשיחה היא המעשה בו מתמנה המלך למלכות</span><ref><span dir="rtl"> עי' חקרי לב שם; חי' רא"ל מלין ח"ב סי' נח אות א; משנת יעבץ יו"ד סי' לו אות ו, וכ"מ מאחרונים שבציון</span> <span dir="rtl">58.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">משיחת מלך, לסוברים שאין לה מקור מן התורה</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">51.</span></ref> <span dir="rtl">כתבו אחרונים - ויש שכתבו כן אף לסוברים שיש למשיחת מלך מקור מן התורה</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">49 ואילך. עי' הר אפרים הוריות סי' יז ד"ה ואחרי, וכ"מ מאבנ"ז יו"ד סי' שיב אות יד, (ועי' חי' רא"ל מלין שם אות ב בסופו), ועי' ציון</span> <span dir="rtl">59.</span></ref> <span dir="rtl">- שהיא נעשית בעת שמתמנה המלך למלכות, כדי שיראו העם מפניו, וכדי לקדשו כ"משיח", אבל אין היא המעשה בו מתמנה המלך למלכות</span><ref><span dir="rtl"> עי' חקרי לב או"ח סוס"י קיט (ועי' אחרונים שבציון</span> <span dir="rtl">95).</span></ref><span dir="rtl">, ויש אחרונים שכתבו שלסוברים שיש למשיחת מלך מקור מן התורה, המשיחה היא המעשה בו מתמנה המלך למלכות</span><ref><span dir="rtl"> עי' חקרי לב שם; חי' רא"ל מלין ח"ב סי' נח אות א; משנת יעבץ יו"ד סי' לו אות ו, וכ"מ מאחרונים שבציון</span> <span dir="rtl">58.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
=== | === <span dir="rtl">עיכובה</span> === | ||
<span dir="rtl">משיחת מלך - לסוברים שלמדים אותה מהפסוקים</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">95 -</span> <span dir="rtl">54.</span></ref> <span dir="rtl">- יש אחרונים שכתבו שהיא מעכבת במינוי המלכות, שאם לא נמשח המתמנה למלכות, אין הוא חשוב מלך</span><ref><span dir="rtl"> עי' רדב"ז כהמ"ק פ"א הי"ב; חקרי לב או"ח סי' קיט ד"ה והנה אמת, ואילך; הר אפרים הוריות סי' טז ד"ה ונראה, (ועי"ש שמ"מ דין מלך זה כמלכי ישראל שאינם טעונים משיחה, עי' ציון</span> <span dir="rtl">62). ולכא' לסוברים שבמקום שיש מחלוקת על היורש טעון משיחה מעיקר הדין, עי' ציון</span> <span dir="rtl">60, בהכרח אין המשיחה מעכבת אלא בזמן שיש שמן, שהרי היתה מחלוקת על מלכות צדקיהו, עי' הוריות יא ב וכריתות ה ב, ובזמנו לא היה שמן המשחה, שנגנז בימי יאשיהו, ע"ע שמן המשחה, ועי' צפנת פענח הוריות יא ב ד"ה התם שבט.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">משיחת מלך - לסוברים שלמדים אותה מהפסוקים</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">95 -</span> <span dir="rtl">54.</span></ref> <span dir="rtl">- יש אחרונים שכתבו שהיא מעכבת במינוי המלכות, שאם לא נמשח המתמנה למלכות, אין הוא חשוב מלך</span><ref><span dir="rtl"> עי' רדב"ז כהמ"ק פ"א הי"ב; חקרי לב או"ח סי' קיט ד"ה והנה אמת, ואילך; הר אפרים הוריות סי' טז ד"ה ונראה, (ועי"ש שמ"מ דין מלך זה כמלכי ישראל שאינם טעונים משיחה, עי' ציון</span> <span dir="rtl">62). ולכא' לסוברים שבמקום שיש מחלוקת על היורש טעון משיחה מעיקר הדין, עי' ציון</span> <span dir="rtl">60, בהכרח אין המשיחה מעכבת אלא בזמן שיש שמן, שהרי היתה מחלוקת על מלכות צדקיהו, עי' הוריות יא ב וכריתות ה ב, ובזמנו לא היה שמן המשחה, שנגנז בימי יאשיהו, ע"ע שמן המשחה, ועי' צפנת פענח הוריות יא ב ד"ה התם שבט.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
=== | === <span dir="rtl">פועלת פעולה עולמית</span> === | ||
<span dir="rtl">משיחה בשמן המשחה, כתבו אחרונים שפועלת את פעולתה בדבר הנמשח, לעולם, וזה הטעם שאף על פי שכהן גדול שנתרבה בבגדים ולא נמשח בשמן המשחה, אם עבר מכהונתו מחמת מום, אין נוהגים בו דיני כהן גדול, לסוברים כן</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע כהן גדול ציון 84, ועי"ש ציון 85 שי"ח.</span></ref><span dir="rtl">, מכל מקום כהן גדול שנמשח בשמן המשחה ועבר מחמת מום, נוהגים בו דיני כהן גדול</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע הנ"ל ציון 59 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">, וכן זה הטעם שאף על פי שאבני היכל שנשרו ממקומם מותר לטמא לגעת בהם, מכל מקום חלקי המשכן שנתפרקו ממקומם הרי הם בקדושתם ואסור לטמא לגעת בהם</span><ref><span dir="rtl"> עי' תוס' יומא מד א ד"ה בשילה, וצפנת פענח דלהלן בד'.</span></ref><span dir="rtl">, וכן זה הטעם שכלי שרת שהיו בימי משה ונתקדשו על ידי משיחה בשמן המשחה, שנשתמשו בהם גויים - והשתמשות גויים בכלי שרת שנתקדשו על ידי העבודה בהם ולא על ידי משיחה, כגון הכלים שלאחר הקמת המשכן, מוציאה את הכלים לחולין, לסוברים כן</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע כלי שרת ציון 81 ואילך, ועי' צפנת פענח דלהלן שהיינו בכלים שלא נמשחו בלבד. וע"ע הנ"ל ציון 91 ואילך, שי"ס שאין כלי שרת יוצאים לחולין ע"י השתמשות גויים.</span></ref> <span dir="rtl">- הרי הם בקדושתם</span><ref><span dir="rtl"> צפנת פענח איסו"ב פי"ז ה"א.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">משיחה בשמן המשחה, כתבו אחרונים שפועלת את פעולתה בדבר הנמשח, לעולם, וזה הטעם שאף על פי שכהן גדול שנתרבה בבגדים ולא נמשח בשמן המשחה, אם עבר מכהונתו מחמת מום, אין נוהגים בו דיני כהן גדול, לסוברים כן</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע כהן גדול ציון 84, ועי"ש ציון 85 שי"ח.</span></ref><span dir="rtl">, מכל מקום כהן גדול שנמשח בשמן המשחה ועבר מחמת מום, נוהגים בו דיני כהן גדול</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע הנ"ל ציון 59 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">, וכן זה הטעם שאף על פי שאבני היכל שנשרו ממקומם מותר לטמא לגעת בהם, מכל מקום חלקי המשכן שנתפרקו ממקומם הרי הם בקדושתם ואסור לטמא לגעת בהם</span><ref><span dir="rtl"> עי' תוס' יומא מד א ד"ה בשילה, וצפנת פענח דלהלן בד'.</span></ref><span dir="rtl">, וכן זה הטעם שכלי שרת שהיו בימי משה ונתקדשו על ידי משיחה בשמן המשחה, שנשתמשו בהם גויים - והשתמשות גויים בכלי שרת שנתקדשו על ידי העבודה בהם ולא על ידי משיחה, כגון הכלים שלאחר הקמת המשכן, מוציאה את הכלים לחולין, לסוברים כן</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע כלי שרת ציון 81 ואילך, ועי' צפנת פענח דלהלן שהיינו בכלים שלא נמשחו בלבד. וע"ע הנ"ל ציון 91 ואילך, שי"ס שאין כלי שרת יוצאים לחולין ע"י השתמשות גויים.</span></ref> <span dir="rtl">- הרי הם בקדושתם</span><ref><span dir="rtl"> צפנת פענח איסו"ב פי"ז ה"א.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
| שורה 119: | שורה 119: | ||
== <span dir="rtl">צורת המשיחה</span> == | == <span dir="rtl">צורת המשיחה</span> == | ||
=== | === <span dir="rtl">באהרן</span> === | ||
<span dir="rtl">משיחת אהרן לכהונה גדולה, נאמר בה: ויצק משמן המשחה על ראש אהרן וימשח אותו לקדשו</span><ref><span dir="rtl"> ויקרא ח יב.</span></ref><span dir="rtl">, יציקה ומשיחה שתי נתינות מהשמן הן</span><ref><span dir="rtl"> הוריות יב א; כריתות ה ב.</span></ref><span dir="rtl">, יציקה היינו בכלי, ומשיחה היינו ביד</span><ref><span dir="rtl"> חומש לקט בהיר ויקרא ח יב בשם מפרשי רש"י, וכ"מ באברבנאל פ' כי תשא שמות ל כב העיקר הה'.</span></ref><span dir="rtl">, היציקה היא על ראשו, והמשיחה בין ריסי עיניו</span><ref><span dir="rtl"> גמ' שם ושם.</span></ref><span dir="rtl">, ונחלקו תנאים בסדרן: יש סוברים שתחילה יוצקים על ראשו ולאחר מכן מושחים בין ריסי עיניו, שכך סדרן בכתוב, ויש סוברים שתחילה מושחים בין ריסי עיניו ולאחר מכן יוצקים על ראשו, שמשיחה עדיפה מיציקה, שמשיחה נוהגת אף בכלי שרת, אבל יציקה אינה נוהגת בכלי שרת</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">126. גמ' שם ושם. ועי"ש ושם, שלד' זו מש"כ תחילה ויצק ואח"כ וימשח, הפי' ויצק לפי שכבר נמשח. ועי' רמב"ם כהמ"ק פ"א ה"ט לגבי כה"ג שמשיחתו ביציקה ומשיחה, עי' ציון</span> <span dir="rtl">129, שיוצק תחילה ואח"כ מושח.</span></ref><span dir="rtl">. לדעת הסוברים שיוצק תחילה ולאחר מכן מושח, נחלקו בו מאיזה שמן הוא מושח: יש סוברים שנוטל מהשמן היצוק על ראש הכהן ומושח ממנו</span><ref><span dir="rtl"> קר"א הוריות שם, בד' רמב"ם שם.</span></ref><span dir="rtl">, ויש סוברים שנוטל שמן מהכלי ומושח ממנו</span><ref><span dir="rtl"> קר"א שם ויריעות שלמה שם, בד' גמ' שם, ועי' יריעות שלמה שכ"כ גם בד' רמב"ם שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">משיחת אהרן לכהונה גדולה, נאמר בה: ויצק משמן המשחה על ראש אהרן וימשח אותו לקדשו</span><ref><span dir="rtl"> ויקרא ח יב.</span></ref><span dir="rtl">, יציקה ומשיחה שתי נתינות מהשמן הן</span><ref><span dir="rtl"> הוריות יב א; כריתות ה ב.</span></ref><span dir="rtl">, יציקה היינו בכלי, ומשיחה היינו ביד</span><ref><span dir="rtl"> חומש לקט בהיר ויקרא ח יב בשם מפרשי רש"י, וכ"מ באברבנאל פ' כי תשא שמות ל כב העיקר הה'.</span></ref><span dir="rtl">, היציקה היא על ראשו, והמשיחה בין ריסי עיניו</span><ref><span dir="rtl"> גמ' שם ושם.</span></ref><span dir="rtl">, ונחלקו תנאים בסדרן: יש סוברים שתחילה יוצקים על ראשו ולאחר מכן מושחים בין ריסי עיניו, שכך סדרן בכתוב, ויש סוברים שתחילה מושחים בין ריסי עיניו ולאחר מכן יוצקים על ראשו, שמשיחה עדיפה מיציקה, שמשיחה נוהגת אף בכלי שרת, אבל יציקה אינה נוהגת בכלי שרת</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">126. גמ' שם ושם. ועי"ש ושם, שלד' זו מש"כ תחילה ויצק ואח"כ וימשח, הפי' ויצק לפי שכבר נמשח. ועי' רמב"ם כהמ"ק פ"א ה"ט לגבי כה"ג שמשיחתו ביציקה ומשיחה, עי' ציון</span> <span dir="rtl">129, שיוצק תחילה ואח"כ מושח.</span></ref><span dir="rtl">. לדעת הסוברים שיוצק תחילה ולאחר מכן מושח, נחלקו בו מאיזה שמן הוא מושח: יש סוברים שנוטל מהשמן היצוק על ראש הכהן ומושח ממנו</span><ref><span dir="rtl"> קר"א הוריות שם, בד' רמב"ם שם.</span></ref><span dir="rtl">, ויש סוברים שנוטל שמן מהכלי ומושח ממנו</span><ref><span dir="rtl"> קר"א שם ויריעות שלמה שם, בד' גמ' שם, ועי' יריעות שלמה שכ"כ גם בד' רמב"ם שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
| שורה 125: | שורה 125: | ||
<span dir="rtl">משיחת אהרן, אמרו בגמרא שהיתה כמין "כי" יווני</span><ref><span dir="rtl"> הוריות יב א; כריתות ה ב; רמב"ם כהמ"ק פ"א ה"ט.</span></ref> <span dir="rtl">- שנחלקו בה ראשונים: יש סוברים שהיא בצורת</span> x<ref><span dir="rtl"> עי' הערוך ע' כי (ועי' תפא"י זבחים פ"י יכין אות לז שכ' בד' בע"א ע"פ ד' תוס' מנחות עה א ד"ה כמין, וצ"ע); עי' בד' לפנינו ברש"י כריתות שם ד"ה כמין, ועי' מסורת הש"ס הוריות שם בד' רש"י שם שכ"כ (וצ"ע מד' רש"י שם בד"ה כמין, שמשמע שהצורה היא ח), וכ"כ בכמה ד' ברמב"ם שם, ועי' תפא"י שם.</span></ref><span dir="rtl">, ויש סוברים שהיא בצורת</span> c<ref><span dir="rtl"> עי' רמב"ם שם מהד' פרנקל שכ"כ ע"פ כת"י, ועי' ילקוט שינויי נוסחאות שם.</span></ref><span dir="rtl">, או ח</span><ref><span dir="rtl"> רבנו גרשום שם ד"ה כמין; עי' רש"י הוריות שם ד"ה כמין.</span></ref><span dir="rtl">, או ט, כהפרשת אגודל מאצבע</span><ref><span dir="rtl"> רבנו גרשום מנחות עד ב ד"ה כמין; רש"י כ"י שם ד"ה כי.</span></ref><span dir="rtl">, או כמין נ או כ</span><ref><span dir="rtl"> עי' רש"י שמות כט ב; תוס' שם עה א ד"ה כמין, בשם יש מפרשים.</span></ref> <span dir="rtl">- ונחלקו ראשונים במקום בראש הכהן ובאופן בו מושחים אותו בצורת "כי": יש סוברים - לדעת הסוברים ש"כי יוונית" היינו</span> c <span dir="rtl">- שהיה מצרף את השמן שנתן בעין אחת לשמן שיצק על ראשו ומשם לשמן שבעין השניה, ועל ידי כן נעשה השמן בצורת</span> c <span dir="rtl">(או ח)</span><ref><span dir="rtl"> עי' רש"י כריתות ה ב ד"ה כמין, והוריות יב א ד"ה כמין וד"ה נותנין, וישועות מלכו כהמ"ק פ"א ה"ט בד'.</span></ref><span dir="rtl">, ויש שמשמע מדבריהם שאת השמן שיצק על הראש בלבד היה מושח על הראש בצורת</span> c<span dir="rtl">, שהיה מתחיל למשוח מצד אחד של הראש עד לעורף ומושח את העורף לאורכו, וחוזר ומושח את הצד השני של הראש, ואת אורך המצח אינו מושח</span><ref><span dir="rtl"> עי' רבנו גרשום כריתות שם ד"ה כך; עי' מאירי הוריות שם ד"ה בתחלה.</span></ref><span dir="rtl">, ויש סוברים שהמשיחה בצורת "כי יוונית" היא במשיחה שמשח בין עיניו, שהיה מושח בצורה זו את כל עין ועין, אבל את השמן שיוצק על הראש אין מושחים</span><ref><span dir="rtl"> עי' רמב"ם שם ובפהמ"ש כריתות פ"א מ"א, וקרן אורה הוריות שם ד"ה בתחלה, וישועות מלכו שם, בד', ועי' רד"ק שבציון</span> 138 <span dir="rtl">שמשמע שסובר כן.</span></ref><span dir="rtl">. ויש מן הראשונים שמשמע מדבריהם - לדעת הסוברים ש"כי יוונית" היינו</span> x <span dir="rtl">- שלא היה מושח בידו בצורה זו, אלא אחר שהיה יוצק על הראש היה השמן יורד על ראשו אילך ואילך בצורה זו</span><ref><span dir="rtl"> עי' הערוך שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">משיחת אהרן, אמרו בגמרא שהיתה כמין "כי" יווני</span><ref><span dir="rtl"> הוריות יב א; כריתות ה ב; רמב"ם כהמ"ק פ"א ה"ט.</span></ref> <span dir="rtl">- שנחלקו בה ראשונים: יש סוברים שהיא בצורת</span> x<ref><span dir="rtl"> עי' הערוך ע' כי (ועי' תפא"י זבחים פ"י יכין אות לז שכ' בד' בע"א ע"פ ד' תוס' מנחות עה א ד"ה כמין, וצ"ע); עי' בד' לפנינו ברש"י כריתות שם ד"ה כמין, ועי' מסורת הש"ס הוריות שם בד' רש"י שם שכ"כ (וצ"ע מד' רש"י שם בד"ה כמין, שמשמע שהצורה היא ח), וכ"כ בכמה ד' ברמב"ם שם, ועי' תפא"י שם.</span></ref><span dir="rtl">, ויש סוברים שהיא בצורת</span> c<ref><span dir="rtl"> עי' רמב"ם שם מהד' פרנקל שכ"כ ע"פ כת"י, ועי' ילקוט שינויי נוסחאות שם.</span></ref><span dir="rtl">, או ח</span><ref><span dir="rtl"> רבנו גרשום שם ד"ה כמין; עי' רש"י הוריות שם ד"ה כמין.</span></ref><span dir="rtl">, או ט, כהפרשת אגודל מאצבע</span><ref><span dir="rtl"> רבנו גרשום מנחות עד ב ד"ה כמין; רש"י כ"י שם ד"ה כי.</span></ref><span dir="rtl">, או כמין נ או כ</span><ref><span dir="rtl"> עי' רש"י שמות כט ב; תוס' שם עה א ד"ה כמין, בשם יש מפרשים.</span></ref> <span dir="rtl">- ונחלקו ראשונים במקום בראש הכהן ובאופן בו מושחים אותו בצורת "כי": יש סוברים - לדעת הסוברים ש"כי יוונית" היינו</span> c <span dir="rtl">- שהיה מצרף את השמן שנתן בעין אחת לשמן שיצק על ראשו ומשם לשמן שבעין השניה, ועל ידי כן נעשה השמן בצורת</span> c <span dir="rtl">(או ח)</span><ref><span dir="rtl"> עי' רש"י כריתות ה ב ד"ה כמין, והוריות יב א ד"ה כמין וד"ה נותנין, וישועות מלכו כהמ"ק פ"א ה"ט בד'.</span></ref><span dir="rtl">, ויש שמשמע מדבריהם שאת השמן שיצק על הראש בלבד היה מושח על הראש בצורת</span> c<span dir="rtl">, שהיה מתחיל למשוח מצד אחד של הראש עד לעורף ומושח את העורף לאורכו, וחוזר ומושח את הצד השני של הראש, ואת אורך המצח אינו מושח</span><ref><span dir="rtl"> עי' רבנו גרשום כריתות שם ד"ה כך; עי' מאירי הוריות שם ד"ה בתחלה.</span></ref><span dir="rtl">, ויש סוברים שהמשיחה בצורת "כי יוונית" היא במשיחה שמשח בין עיניו, שהיה מושח בצורה זו את כל עין ועין, אבל את השמן שיוצק על הראש אין מושחים</span><ref><span dir="rtl"> עי' רמב"ם שם ובפהמ"ש כריתות פ"א מ"א, וקרן אורה הוריות שם ד"ה בתחלה, וישועות מלכו שם, בד', ועי' רד"ק שבציון</span> 138 <span dir="rtl">שמשמע שסובר כן.</span></ref><span dir="rtl">. ויש מן הראשונים שמשמע מדבריהם - לדעת הסוברים ש"כי יוונית" היינו</span> x <span dir="rtl">- שלא היה מושח בידו בצורה זו, אלא אחר שהיה יוצק על הראש היה השמן יורד על ראשו אילך ואילך בצורה זו</span><ref><span dir="rtl"> עי' הערוך שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
=== | === <span dir="rtl">בבני אהרן</span> === | ||
<span dir="rtl">בני אהרן, נחלקו ראשונים באופן משיחתם לכהונה - לסוברים שנמשחו</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">25.</span></ref> <span dir="rtl">- יש סוברים שנמשחו כדרך שנמשח אהרן</span><ref><span dir="rtl"> רמב"ן ויקרא ח יב בפי' ראשון; עי' מלבי"ם פר' צו אות קעג; עי' העמק דבר שמות כט ח ושם ויקרא ח י; אמבוהא דספרי נשא ז א אות ה, בד' ספ"ז שם, (ועי' ספ"ז שם שבני אהרן נמשחו כמין כי, אבל לא מפורש שיצקו על ראשם, וצ"ע).</span></ref><span dir="rtl">, שנאמר: ומשחת אתם כאשר משחת את אביהם</span><ref><span dir="rtl"> שמות מ טו.</span></ref><span dir="rtl">, ויש סוברים שנמשחו במשיחה באצבע, שנאמר בהם ומשחת אתם, אבל לא יצקו מהשמן על ראשם, שלא נאמרה יציקה אלא באהרן בלבד</span><ref><span dir="rtl"> רמב"ן שם בפי' שני, ע"פ הכתוב בשמות כט ז.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">בני אהרן, נחלקו ראשונים באופן משיחתם לכהונה - לסוברים שנמשחו</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">25.</span></ref> <span dir="rtl">- יש סוברים שנמשחו כדרך שנמשח אהרן</span><ref><span dir="rtl"> רמב"ן ויקרא ח יב בפי' ראשון; עי' מלבי"ם פר' צו אות קעג; עי' העמק דבר שמות כט ח ושם ויקרא ח י; אמבוהא דספרי נשא ז א אות ה, בד' ספ"ז שם, (ועי' ספ"ז שם שבני אהרן נמשחו כמין כי, אבל לא מפורש שיצקו על ראשם, וצ"ע).</span></ref><span dir="rtl">, שנאמר: ומשחת אתם כאשר משחת את אביהם</span><ref><span dir="rtl"> שמות מ טו.</span></ref><span dir="rtl">, ויש סוברים שנמשחו במשיחה באצבע, שנאמר בהם ומשחת אתם, אבל לא יצקו מהשמן על ראשם, שלא נאמרה יציקה אלא באהרן בלבד</span><ref><span dir="rtl"> רמב"ן שם בפי' שני, ע"פ הכתוב בשמות כט ז.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
=== | === <span dir="rtl">במשכן ובכליו</span> === | ||
<span dir="rtl">המשכן וכליו נמשחו במשיחה באצבע ולא ביציקה מן הכלי</span><ref><span dir="rtl"> עי' הוריות יב א וכריתות ה ב, ורש"י הוריות שם ד"ה שכן.</span></ref><span dir="rtl">, וכתבו ראשונים ואחרונים שמשיחתם היתה כמין "כי יוונית" במקום כלשהו בהם</span><ref><span dir="rtl"> רש"י שמות כט לו ושם ל כו; חזו"א קדשים סי' כז ס"ק יא (כ"כ מדעתו); עי' חי' הגרי"ז מנחות נז ב ד"ה מדת, וכ"מ בהעמק דבר שמות ל כז ובמשך חכמה שם.</span></ref><span dir="rtl">, ויש מן האחרונים שכתבו שהמשכן כולו והכלים כולם נמשחו, ואף על פי שלא היה סיפק לכך מכמות השמן שהיתה י"ב לוג, הרי נס נעשה בשמן שכולו קיים לעולם</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע שמן המשחה. עי' פ"מ יומא פ"א ה"א ד"ה ר' יוסי, בד' ירושלמי שם; יריעות שלמה כהמ"ק פ"א הי"ב.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">המשכן וכליו נמשחו במשיחה באצבע ולא ביציקה מן הכלי</span><ref><span dir="rtl"> עי' הוריות יב א וכריתות ה ב, ורש"י הוריות שם ד"ה שכן.</span></ref><span dir="rtl">, וכתבו ראשונים ואחרונים שמשיחתם היתה כמין "כי יוונית" במקום כלשהו בהם</span><ref><span dir="rtl"> רש"י שמות כט לו ושם ל כו; חזו"א קדשים סי' כז ס"ק יא (כ"כ מדעתו); עי' חי' הגרי"ז מנחות נז ב ד"ה מדת, וכ"מ בהעמק דבר שמות ל כז ובמשך חכמה שם.</span></ref><span dir="rtl">, ויש מן האחרונים שכתבו שהמשכן כולו והכלים כולם נמשחו, ואף על פי שלא היה סיפק לכך מכמות השמן שהיתה י"ב לוג, הרי נס נעשה בשמן שכולו קיים לעולם</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע שמן המשחה. עי' פ"מ יומא פ"א ה"א ד"ה ר' יוסי, בד' ירושלמי שם; יריעות שלמה כהמ"ק פ"א הי"ב.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
=== | === <span dir="rtl">בכהן גדול</span> === | ||
<span dir="rtl">כהן גדול, נמשח כדרך שנמשח אהרן, ביציקה ובמשיחה</span><ref><span dir="rtl"> עי' הוריות יב א; עי' כריתות ה ב; רמב"ם כהמ"ק פ"א ה"ט. ועי' רמב"ם שם, שיוצק תחילה ואחר כך מושח, כסוברים שכך היה אצל אהרן, עי' ציון</span> <span dir="rtl">109.</span></ref><span dir="rtl">, שלמדים ממשיחת אהרן לכהונה גדולה למשיחת כהנים גדולים לדורות</span><ref><span dir="rtl"> עי' רמב"ם שם, וכ"מ מגמ' שם ושם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">כהן גדול, נמשח כדרך שנמשח אהרן, ביציקה ובמשיחה</span><ref><span dir="rtl"> עי' הוריות יב א; עי' כריתות ה ב; רמב"ם כהמ"ק פ"א ה"ט. ועי' רמב"ם שם, שיוצק תחילה ואחר כך מושח, כסוברים שכך היה אצל אהרן, עי' ציון</span> <span dir="rtl">109.</span></ref><span dir="rtl">, שלמדים ממשיחת אהרן לכהונה גדולה למשיחת כהנים גדולים לדורות</span><ref><span dir="rtl"> עי' רמב"ם שם, וכ"מ מגמ' שם ושם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
=== | === <span dir="rtl">במשוח מלחמה</span> === | ||
<span dir="rtl">משוח מלחמה, משיחתו ככהן גדול</span><ref><span dir="rtl"> מאירי הוריות יב א ד"ה כשמושחין; אמבוהא דספרי פר' נשא ז א אות ה.</span></ref><span dir="rtl">, שנאמרה בו יציקה על ראשו, בכתוב: אשר יוצק על ראשו שמן המשחה</span><ref><span dir="rtl"> ויקרא כא י.</span></ref><span dir="rtl">, ודורשים: זה משוח מלחמה</span><ref><span dir="rtl"> הוריות יב ב.</span></ref><span dir="rtl">, ומשמע שמשיחתו שוה למשיחת כהן גדול שנאמרה בו יציקה</span><ref><span dir="rtl"> אמבוהא דספרי שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">משוח מלחמה, משיחתו ככהן גדול</span><ref><span dir="rtl"> מאירי הוריות יב א ד"ה כשמושחין; אמבוהא דספרי פר' נשא ז א אות ה.</span></ref><span dir="rtl">, שנאמרה בו יציקה על ראשו, בכתוב: אשר יוצק על ראשו שמן המשחה</span><ref><span dir="rtl"> ויקרא כא י.</span></ref><span dir="rtl">, ודורשים: זה משוח מלחמה</span><ref><span dir="rtl"> הוריות יב ב.</span></ref><span dir="rtl">, ומשמע שמשיחתו שוה למשיחת כהן גדול שנאמרה בו יציקה</span><ref><span dir="rtl"> אמבוהא דספרי שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
=== | === <span dir="rtl">במלך</span> === | ||
<span dir="rtl">משיחת מלך אמרו בגמרא שהיא בנתינת שמן על ראשו כעין נזר</span><ref><span dir="rtl"> עי' הוריות יב א וכריתות ה ב, ורש"י שם ד"ה כמו; רמב"ם כהמ"ק פ"א ה"ט. ועי' פהמ"ש לרמב"ם כריתות פ"א מ"א שנותנים על מצחו, וצ"ע אם זו ד' אחרת.</span></ref><span dir="rtl">, כדמות עיגול סביב על ראשו</span><ref><span dir="rtl"> עי' רש"י הוריות שם ד"ה כמין; עי' רש"י כריתות שם; מאירי הוריות שם ד"ה כשמושחין.</span></ref><span dir="rtl">, ונחלקו ראשונים: יש שכתבו שמשיחתו באצבע ולא ביציקה מן הכלי</span><ref><span dir="rtl"> מאירי שם; שער יוסף שם ד"ה תני חדא.</span></ref><span dir="rtl">, ויש מן הראשונים שכתבו שאף מלך יוצקים שמן מכלי על ראשו ומושחים באצבע בין ריסי עיניו כעין נזר</span><ref><span dir="rtl"> רד"ק מלכים א א לח.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">משיחת מלך אמרו בגמרא שהיא בנתינת שמן על ראשו כעין נזר</span><ref><span dir="rtl"> עי' הוריות יב א וכריתות ה ב, ורש"י שם ד"ה כמו; רמב"ם כהמ"ק פ"א ה"ט. ועי' פהמ"ש לרמב"ם כריתות פ"א מ"א שנותנים על מצחו, וצ"ע אם זו ד' אחרת.</span></ref><span dir="rtl">, כדמות עיגול סביב על ראשו</span><ref><span dir="rtl"> עי' רש"י הוריות שם ד"ה כמין; עי' רש"י כריתות שם; מאירי הוריות שם ד"ה כשמושחין.</span></ref><span dir="rtl">, ונחלקו ראשונים: יש שכתבו שמשיחתו באצבע ולא ביציקה מן הכלי</span><ref><span dir="rtl"> מאירי שם; שער יוסף שם ד"ה תני חדא.</span></ref><span dir="rtl">, ויש מן הראשונים שכתבו שאף מלך יוצקים שמן מכלי על ראשו ומושחים באצבע בין ריסי עיניו כעין נזר</span><ref><span dir="rtl"> רד"ק מלכים א א לח.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
=== | === <span dir="rtl">שיעורה</span> === | ||
<span dir="rtl">שיעור השמן הנצרך למשיחת מלכים וכהנים - וכן למשכן וכליו, לדעת הסוברים שנמשחו במקום כלשהו בהם</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">127.</span></ref> <span dir="rtl">- היא בכל שהוא</span><ref><span dir="rtl"> עי' כריתות ו ב, ותוס' שם ד"ה מלכים, בד'; עי' מרכה"מ כהמ"ק פ"א ה"י, ושער יוסף הוריות יא ב ד"ה אמנם, ומנ"ח מ' קז בסופו, וערול"נ כריתות שם ד"ה אבל, וליקוטי הלכות שם עין משפט אות ע, ואבהא"ז שם, בד' רמב"ם שם.</span></ref><span dir="rtl">, ויש מן הראשונים שכתב, ששיעור משיחת מלך הוא מלא הקרן בה הוא נמשח</span><ref><span dir="rtl"> רד"ק מלכים א א לח.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">שיעור השמן הנצרך למשיחת מלכים וכהנים - וכן למשכן וכליו, לדעת הסוברים שנמשחו במקום כלשהו בהם</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">127.</span></ref> <span dir="rtl">- היא בכל שהוא</span><ref><span dir="rtl"> עי' כריתות ו ב, ותוס' שם ד"ה מלכים, בד'; עי' מרכה"מ כהמ"ק פ"א ה"י, ושער יוסף הוריות יא ב ד"ה אמנם, ומנ"ח מ' קז בסופו, וערול"נ כריתות שם ד"ה אבל, וליקוטי הלכות שם עין משפט אות ע, ואבהא"ז שם, בד' רמב"ם שם.</span></ref><span dir="rtl">, ויש מן הראשונים שכתב, ששיעור משיחת מלך הוא מלא הקרן בה הוא נמשח</span><ref><span dir="rtl"> רד"ק מלכים א א לח.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
| שורה 151: | שורה 151: | ||
== <span dir="rtl">עשייתה</span> == | == <span dir="rtl">עשייתה</span> == | ||
=== <span dir="rtl"> | === <span dir="rtl"> הזמן בו נמשחו המשכן וכליו</span> === | ||
<span dir="rtl">המשכן וכליו נמשחו בשבעת ימי המילואים</span><ref><span dir="rtl"> ירושלמי יומא פ"א ה"א; ספרי פ' נשא ז א, וכ"מ בהוריות ה ב ובתו"כ פ' צו מכילתא דמילואים פסוק י.</span></ref><span dir="rtl">, שנאמר בימי המילואים: ויקח משה את שמן המשחה וימשח את המשכן ואת כל אשר בו ויקדש אתם וכו' וימשח את המזבח ואת כל כליו ואת הכיר ואת כנו לקדשם</span><ref><span dir="rtl"> ויקרא ח י – יא, ועי' שם שם לג שאותה פרשה עוסקת בשבעת ימי המילואים. על הציווי שנצטוה משה למושחם בשבעת ימי המילואים, לסוברים שימי המילואים התחילו בכ"ג אדר, ע"ע מילואים, ואע"פ שבכתוב לא נאמרה משיחת המשכן וכליו (מלבד המזבח, עי' שמות כט לו) אלא בא' ניסן, עי' שם מ א ואילך, עי' העמק דבר שבציון</span> <span dir="rtl">146.</span></ref><span dir="rtl">, ונחלקו אחרונים: יש שכתבו שמשיחה זו נעשתה בכל יום משבעת ימי המילואים</span><ref><span dir="rtl"> העמק דבר ויקרא ח י, וכ"מ בתו"כ פ' צו מכילתא דמילואים אות ט לגי' הגר"א שם.</span></ref><span dir="rtl">, שכך נצטוה משה מפי הגבורה, ונרמז הדבר בכתוב: ומשחת אתו לקדשו שבעת ימים תכפר על המזבח וקדשת אתו</span><ref><span dir="rtl"> שמות כט לו – לז.</span></ref><span dir="rtl">, לקדשו מיותר שהרי נאמר וקדשת אתו, ונרמז כאן שאף המשכן וכליו, כיון שטעונים קידוש, טעונים</span> <span dir="rtl">משיחה שבעה ימים</span><ref><span dir="rtl"> העמק דבר שם, ועי"ש שכאן נצטוה משה אף על משיחת המשכן וכליו בשבעת ימי המילואים, ועי' ציון</span> 143<span dir="rtl">.</span></ref><span dir="rtl">, ויש שנראה מדבריהם שלא נצטוו לעשות משיחה זו בכל יום ויום מימי המילואים, אלא פעם אחת בלבד, ולפיכך כלי המשכן לא נמשחו אלא פעם אחת, אבל המשכן, הואיל ופירקו משה בכל יום מימי המילואים והקימו מחדש - על כך, ועל מנין הפעמים שפירק והקים משה את המשכן בכל יום, ע"ע מילואים - משח אותו בכל פעם שהקימו, וכן המזבח, נמשח בכל</span> <span dir="rtl">פעם שהקימו את המשכן</span><ref><span dir="rtl"> עי' פ"מ יומא פ"א ה"א ד"ה מ"ד נתפרק, ואילך, וקה"ע שם ד"ה ה"ג שבעת, ואילך, בד' ירושלמי שם, ומשמע מדבריהם ששאר הכלים שלא אירע בהם מאומה בפירוק המשכן, לא הוצרכו אלא למשיחה אחת. ועי' כריתות ה ב: ובו נמשחו המשכן וכליו ואהרן ובניו כל שבעת ימי המילואים, ולסוברים שכלי המשכן נמשחו פעם אחת בלבד, צ"ל ש"כל שבעת" אינו אלא באהרן ובניו, וכ"מ קצת ברש"י שם ד"ה וכי. ועי' קה"ע שם שכ' בד' הירושלמי שיש תנאים שחולקים וסוברים שהמזבח נמשח פעם אחת בלבד, ועי"ש שד' צ"ב, ועי' מרה"פ שם ד"ה דכתיב, שא"א לפרש כן, ובפ"מ שם פי' בע"א.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">המשכן וכליו נמשחו בשבעת ימי המילואים</span><ref><span dir="rtl"> ירושלמי יומא פ"א ה"א; ספרי פ' נשא ז א, וכ"מ בהוריות ה ב ובתו"כ פ' צו מכילתא דמילואים פסוק י.</span></ref><span dir="rtl">, שנאמר בימי המילואים: ויקח משה את שמן המשחה וימשח את המשכן ואת כל אשר בו ויקדש אתם וכו' וימשח את המזבח ואת כל כליו ואת הכיר ואת כנו לקדשם</span><ref><span dir="rtl"> ויקרא ח י – יא, ועי' שם שם לג שאותה פרשה עוסקת בשבעת ימי המילואים. על הציווי שנצטוה משה למושחם בשבעת ימי המילואים, לסוברים שימי המילואים התחילו בכ"ג אדר, ע"ע מילואים, ואע"פ שבכתוב לא נאמרה משיחת המשכן וכליו (מלבד המזבח, עי' שמות כט לו) אלא בא' ניסן, עי' שם מ א ואילך, עי' העמק דבר שבציון</span> <span dir="rtl">146.</span></ref><span dir="rtl">, ונחלקו אחרונים: יש שכתבו שמשיחה זו נעשתה בכל יום משבעת ימי המילואים</span><ref><span dir="rtl"> העמק דבר ויקרא ח י, וכ"מ בתו"כ פ' צו מכילתא דמילואים אות ט לגי' הגר"א שם.</span></ref><span dir="rtl">, שכך נצטוה משה מפי הגבורה, ונרמז הדבר בכתוב: ומשחת אתו לקדשו שבעת ימים תכפר על המזבח וקדשת אתו</span><ref><span dir="rtl"> שמות כט לו – לז.</span></ref><span dir="rtl">, לקדשו מיותר שהרי נאמר וקדשת אתו, ונרמז כאן שאף המשכן וכליו, כיון שטעונים קידוש, טעונים</span> <span dir="rtl">משיחה שבעה ימים</span><ref><span dir="rtl"> העמק דבר שם, ועי"ש שכאן נצטוה משה אף על משיחת המשכן וכליו בשבעת ימי המילואים, ועי' ציון</span> 143<span dir="rtl">.</span></ref><span dir="rtl">, ויש שנראה מדבריהם שלא נצטוו לעשות משיחה זו בכל יום ויום מימי המילואים, אלא פעם אחת בלבד, ולפיכך כלי המשכן לא נמשחו אלא פעם אחת, אבל המשכן, הואיל ופירקו משה בכל יום מימי המילואים והקימו מחדש - על כך, ועל מנין הפעמים שפירק והקים משה את המשכן בכל יום, ע"ע מילואים - משח אותו בכל פעם שהקימו, וכן המזבח, נמשח בכל</span> <span dir="rtl">פעם שהקימו את המשכן</span><ref><span dir="rtl"> עי' פ"מ יומא פ"א ה"א ד"ה מ"ד נתפרק, ואילך, וקה"ע שם ד"ה ה"ג שבעת, ואילך, בד' ירושלמי שם, ומשמע מדבריהם ששאר הכלים שלא אירע בהם מאומה בפירוק המשכן, לא הוצרכו אלא למשיחה אחת. ועי' כריתות ה ב: ובו נמשחו המשכן וכליו ואהרן ובניו כל שבעת ימי המילואים, ולסוברים שכלי המשכן נמשחו פעם אחת בלבד, צ"ל ש"כל שבעת" אינו אלא באהרן ובניו, וכ"מ קצת ברש"י שם ד"ה וכי. ועי' קה"ע שם שכ' בד' הירושלמי שיש תנאים שחולקים וסוברים שהמזבח נמשח פעם אחת בלבד, ועי"ש שד' צ"ב, ועי' מרה"פ שם ד"ה דכתיב, שא"א לפרש כן, ובפ"מ שם פי' בע"א.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
=== | === <span dir="rtl">בשמיני למילואים</span> === | ||
<span dir="rtl">ביום השמיני למילואים, לדעת הסוברים שהוא א' בניסן</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע מילואים.</span></ref><span dir="rtl">, נחלקו אחרונים אם נצטוה משה למשוח בו את המשכן וכליו: יש סוברים שנצטוה למושחם אף בשמיני, מלבד המשיחה שבשבעת ימי המילואים, שנאמר: ביום החדש הראשון באחד לחדש וכו' ומשחת את המשכן ואת כל אשר בו וכו'</span><ref><span dir="rtl"> שמות מ ב ושם ט. הרחב דבר שם שם יא, וכ"כ בהעמק דבר ויקרא ח י. ומשמע מד' שלסוברים שבא' ניסן התחילו שבעת ימי המילואים, ע"ע מילואים, הכתוב ומשחת את המשכן וכו' היינו בשבעת ימי המילואים, אבל בשמיני למילואים לא נמשחו.</span></ref><span dir="rtl">, ויש סוברים שלא נצטוה למושחם בשמיני</span><ref><span dir="rtl"> עי' פ"מ שבציון</span> <span dir="rtl">162 וקה"ע שבציון</span> <span dir="rtl">160, שלד' משיחה הוצרכה בשמיני רק במשכן והמזבח הואיל ונתפרקו והוקמו באותו יום, ולא משום ציווי שנאמר למשוח באותו יום, (ולא משמע בד' שהיינו רק לסוברים שהמשכן הוקם בא' ניסן).</span></ref><span dir="rtl">, והכתוב ומשחת את המשכן וכו', היינו בשבעת ימי המילואים</span><ref><span dir="rtl"> עי' רמב"ן שבציון</span> <span dir="rtl">194.</span></ref><span dir="rtl">. אף לסוברים שנצטוה למושחם בשמיני, לא נאמרה משיחה זו אלא למצוה ולא לעכב</span><ref><span dir="rtl"> הרחב דבר שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">ביום השמיני למילואים, לדעת הסוברים שהוא א' בניסן</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע מילואים.</span></ref><span dir="rtl">, נחלקו אחרונים אם נצטוה משה למשוח בו את המשכן וכליו: יש סוברים שנצטוה למושחם אף בשמיני, מלבד המשיחה שבשבעת ימי המילואים, שנאמר: ביום החדש הראשון באחד לחדש וכו' ומשחת את המשכן ואת כל אשר בו וכו'</span><ref><span dir="rtl"> שמות מ ב ושם ט. הרחב דבר שם שם יא, וכ"כ בהעמק דבר ויקרא ח י. ומשמע מד' שלסוברים שבא' ניסן התחילו שבעת ימי המילואים, ע"ע מילואים, הכתוב ומשחת את המשכן וכו' היינו בשבעת ימי המילואים, אבל בשמיני למילואים לא נמשחו.</span></ref><span dir="rtl">, ויש סוברים שלא נצטוה למושחם בשמיני</span><ref><span dir="rtl"> עי' פ"מ שבציון</span> <span dir="rtl">162 וקה"ע שבציון</span> <span dir="rtl">160, שלד' משיחה הוצרכה בשמיני רק במשכן והמזבח הואיל ונתפרקו והוקמו באותו יום, ולא משום ציווי שנאמר למשוח באותו יום, (ולא משמע בד' שהיינו רק לסוברים שהמשכן הוקם בא' ניסן).</span></ref><span dir="rtl">, והכתוב ומשחת את המשכן וכו', היינו בשבעת ימי המילואים</span><ref><span dir="rtl"> עי' רמב"ן שבציון</span> <span dir="rtl">194.</span></ref><span dir="rtl">. אף לסוברים שנצטוה למושחם בשמיני, לא נאמרה משיחה זו אלא למצוה ולא לעכב</span><ref><span dir="rtl"> הרחב דבר שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
| שורה 161: | שורה 161: | ||
<span dir="rtl">בשמיני למילואים, נחלקו אחרונים בדעת הירושלמי אם המשכן וכליו נמשחו בו: א) יש שכתבו שלדעת הסוברים שהוא בא' בניסן</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע מילואים.</span></ref><span dir="rtl">, נחלקו בכך תנאים בירושלמי, שיש סוברים שנמשחו, שהרי נצטוו למושחו באותו יום, לסוברים כן</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">149.</span></ref><span dir="rtl">, ולכך נאמר במשכן: וימשח אותו</span><ref><span dir="rtl"> במדבר ז א.</span></ref><span dir="rtl">, שמקרא מיותר הוא, שהרי נאמר: וימשחם</span><ref><span dir="rtl"> במדבר שם.</span></ref><span dir="rtl">, ובא ללמד שאף בשמיני משחו, ויש סוברים שלא נמשח, ואף על פי שנצטוה למושחם, לסוברים כן, מכל מקום הואיל ולא נאמרה משיחה זו אלא למצוה, לגודל חביבות אותו היום לפני ה', החשיב להם כאילו משחוהו, ולכך נאמר וימשח אותו, ומשמע מדבריהם שלסוברים שהוא בח' בניסן</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע הנ"ל.</span></ref><span dir="rtl">, לא נמשחו בו המשכן וכליו, שהרי לדעה זו לא נצטוו למושחו באותו יום</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">148 ואילך, שהסוברים שנצטוו למשוח את המשכן וכליו בשמיני למילואים, היינו רק לסוברים שהוא בא' בניסן. הרחב דבר שמות מ יא, בד' ירושלמי יומא פ"א ה"א.</span></ref><span dir="rtl">. ב) ויש סוברים, שמחלוקת התנאים בירושלמי אינה אלא במשכן ובמזבח בלבד, שיש סוברים שנמשחו - ואף לסוברים ששמיני למילואים הוא ח' בניסן - הואיל ולדעתם פירק משה את המשכן והקימו באותו היום - על הדעות החולקות בדבר, ע"ע מילואים - ובעת הקמת המשכן והמזבח בימי המילואים יש למושחם</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">147.</span></ref><span dir="rtl">, ויש סוברים שלא נמשחו, שלדעתם בשמיני לא פירק משה את המשכן</span><ref><span dir="rtl"> עי' קה"ע שם ד"ה בשמיני, בד' ירושלמי שם.</span></ref><span dir="rtl">, אבל כלי המשכן, שבפירוקו לא אירע בהם דבר, לא הוצרכו למשיחה, ולדברי הכל לא נמשחו בשמיני</span><ref><span dir="rtl"> עי' פ"מ דלהלן וקה"ע שם, שלא דנו אלא במזבח הואיל ונתפרק עם המשכן, ומשמע ששאר הכלים אי"צ משיחה, ועי' ציון</span> <span dir="rtl">150.</span></ref><span dir="rtl">. ג) ויש סוברים, שאף במשכן ובמזבח לא נחלקו תנאים, לפי שהכל מודים שפירק משה את המשכן בשמיני והקימו, ומשח את המשכן והמזבח</span><ref><span dir="rtl"> עי' פ"מ שם ד"ה פשט, בד' ירושלמי שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">בשמיני למילואים, נחלקו אחרונים בדעת הירושלמי אם המשכן וכליו נמשחו בו: א) יש שכתבו שלדעת הסוברים שהוא בא' בניסן</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע מילואים.</span></ref><span dir="rtl">, נחלקו בכך תנאים בירושלמי, שיש סוברים שנמשחו, שהרי נצטוו למושחו באותו יום, לסוברים כן</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">149.</span></ref><span dir="rtl">, ולכך נאמר במשכן: וימשח אותו</span><ref><span dir="rtl"> במדבר ז א.</span></ref><span dir="rtl">, שמקרא מיותר הוא, שהרי נאמר: וימשחם</span><ref><span dir="rtl"> במדבר שם.</span></ref><span dir="rtl">, ובא ללמד שאף בשמיני משחו, ויש סוברים שלא נמשח, ואף על פי שנצטוה למושחם, לסוברים כן, מכל מקום הואיל ולא נאמרה משיחה זו אלא למצוה, לגודל חביבות אותו היום לפני ה', החשיב להם כאילו משחוהו, ולכך נאמר וימשח אותו, ומשמע מדבריהם שלסוברים שהוא בח' בניסן</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע הנ"ל.</span></ref><span dir="rtl">, לא נמשחו בו המשכן וכליו, שהרי לדעה זו לא נצטוו למושחו באותו יום</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">148 ואילך, שהסוברים שנצטוו למשוח את המשכן וכליו בשמיני למילואים, היינו רק לסוברים שהוא בא' בניסן. הרחב דבר שמות מ יא, בד' ירושלמי יומא פ"א ה"א.</span></ref><span dir="rtl">. ב) ויש סוברים, שמחלוקת התנאים בירושלמי אינה אלא במשכן ובמזבח בלבד, שיש סוברים שנמשחו - ואף לסוברים ששמיני למילואים הוא ח' בניסן - הואיל ולדעתם פירק משה את המשכן והקימו באותו היום - על הדעות החולקות בדבר, ע"ע מילואים - ובעת הקמת המשכן והמזבח בימי המילואים יש למושחם</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">147.</span></ref><span dir="rtl">, ויש סוברים שלא נמשחו, שלדעתם בשמיני לא פירק משה את המשכן</span><ref><span dir="rtl"> עי' קה"ע שם ד"ה בשמיני, בד' ירושלמי שם.</span></ref><span dir="rtl">, אבל כלי המשכן, שבפירוקו לא אירע בהם דבר, לא הוצרכו למשיחה, ולדברי הכל לא נמשחו בשמיני</span><ref><span dir="rtl"> עי' פ"מ דלהלן וקה"ע שם, שלא דנו אלא במזבח הואיל ונתפרק עם המשכן, ומשמע ששאר הכלים אי"צ משיחה, ועי' ציון</span> <span dir="rtl">150.</span></ref><span dir="rtl">. ג) ויש סוברים, שאף במשכן ובמזבח לא נחלקו תנאים, לפי שהכל מודים שפירק משה את המשכן בשמיני והקימו, ומשח את המשכן והמזבח</span><ref><span dir="rtl"> עי' פ"מ שם ד"ה פשט, בד' ירושלמי שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
=== | === <span dir="rtl">משיחת המשכן בעודו מפורק</span> === | ||
<span dir="rtl">המשכן, נחלקו אחרונים אם נמשח כשהוא מפורק או כשהוא מחובר: יש סוברים שנמשח כשהוא מפורק</span><ref><span dir="rtl"> עי' פ"מ יומא פ"א ה"א ד"ה היה משה, ואילך, בד' ת"ק שם ור' יוסי ב"ר יהודה שם; רד"ל למד"ר פ' נשא פי"ב סי' טו ד"ה ואחד, בד' ר' שמעון בן לקיש שם, (ועי' ציון</span> <span dir="rtl">166 לגבי ד' ר' איבו בשם ר' תחליפא שם).</span></ref><span dir="rtl">, ואינו צריך משיחה נוספת לאחר שהוקם, שנאמר: ויהי המשכן אחד</span><ref><span dir="rtl"> שמות לו יג.</span></ref><span dir="rtl">, די לו במשיחה שכבר נמשח קודם שהוקם, ואינו טעון משיחה נוספת אחר הקמתו</span><ref><span dir="rtl"> רד"ל שם, בד' ר' שמעון בן לקיש שם.</span></ref><span dir="rtl">, ויש סוברים שנמשח כשהוא מחובר, שנאמר: ויהי המשכן אחד, ללמד שיש למשוח את המשכן אחר שנתחברו חלקיו ונעשה אחד</span><ref><span dir="rtl"> ז"ר לילקו"ש במדבר סוס"י תשיא, ועץ יוסף למד"ר שם ד"ה ואחד, בד' ר' שמעון בן לקיש שם ושם, ועי' שם ושם שר' איבו בשם ר' תחליפא דורש הכתוב בע"א, וצ"ע אם חולק על דין זה.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">המשכן, נחלקו אחרונים אם נמשח כשהוא מפורק או כשהוא מחובר: יש סוברים שנמשח כשהוא מפורק</span><ref><span dir="rtl"> עי' פ"מ יומא פ"א ה"א ד"ה היה משה, ואילך, בד' ת"ק שם ור' יוסי ב"ר יהודה שם; רד"ל למד"ר פ' נשא פי"ב סי' טו ד"ה ואחד, בד' ר' שמעון בן לקיש שם, (ועי' ציון</span> <span dir="rtl">166 לגבי ד' ר' איבו בשם ר' תחליפא שם).</span></ref><span dir="rtl">, ואינו צריך משיחה נוספת לאחר שהוקם, שנאמר: ויהי המשכן אחד</span><ref><span dir="rtl"> שמות לו יג.</span></ref><span dir="rtl">, די לו במשיחה שכבר נמשח קודם שהוקם, ואינו טעון משיחה נוספת אחר הקמתו</span><ref><span dir="rtl"> רד"ל שם, בד' ר' שמעון בן לקיש שם.</span></ref><span dir="rtl">, ויש סוברים שנמשח כשהוא מחובר, שנאמר: ויהי המשכן אחד, ללמד שיש למשוח את המשכן אחר שנתחברו חלקיו ונעשה אחד</span><ref><span dir="rtl"> ז"ר לילקו"ש במדבר סוס"י תשיא, ועץ יוסף למד"ר שם ד"ה ואחד, בד' ר' שמעון בן לקיש שם ושם, ועי' שם ושם שר' איבו בשם ר' תחליפא דורש הכתוב בע"א, וצ"ע אם חולק על דין זה.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
=== | === <span dir="rtl">המשיחה שבכל פעם שהקימו את המשכן</span> === | ||
<span dir="rtl">משיחת המשכן והמזבח שבכל הקמה שהקימו את המשכן, יש מן האחרונים שכתבו - לדעת הסוברים שהמשכן נמשח כשהוא מפורק</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">163.</span></ref> <span dir="rtl">- שנחלקו בה תנאים בירושלמי, שתנא קמא סובר שהיתה קודם הקמתו, ור' יוסי בן ר' יהודה סובר שהיתה שתי פעמים, קודם הקמתו ולאחר הקמתו, ואף המשיחה שלאחר הקמתו אינה כשהמשכן מחובר בדוקא, אלא לסוברים שמשיחת המשכן אינה במקום כלשהו בו אלא בכולו</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> 128<span dir="rtl">.</span></ref><span dir="rtl">, אחר שהקים משה את המשכן בכל יום היה חוזר ומפרקו כדי למשחו שוב אחר הקמתו מכל צדדיו</span><ref><span dir="rtl"> פ"מ יומא פ"א ה"א ד"ה היה משה, ואילך, בד' ירושלמי שם, ועי' קה"ע שם שכ' בד' הירושלמי בע"א, ועי' ראב"ד לתו"כ סו"פ צו.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">משיחת המשכן והמזבח שבכל הקמה שהקימו את המשכן, יש מן האחרונים שכתבו - לדעת הסוברים שהמשכן נמשח כשהוא מפורק</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">163.</span></ref> <span dir="rtl">- שנחלקו בה תנאים בירושלמי, שתנא קמא סובר שהיתה קודם הקמתו, ור' יוסי בן ר' יהודה סובר שהיתה שתי פעמים, קודם הקמתו ולאחר הקמתו, ואף המשיחה שלאחר הקמתו אינה כשהמשכן מחובר בדוקא, אלא לסוברים שמשיחת המשכן אינה במקום כלשהו בו אלא בכולו</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> 128<span dir="rtl">.</span></ref><span dir="rtl">, אחר שהקים משה את המשכן בכל יום היה חוזר ומפרקו כדי למשחו שוב אחר הקמתו מכל צדדיו</span><ref><span dir="rtl"> פ"מ יומא פ"א ה"א ד"ה היה משה, ואילך, בד' ירושלמי שם, ועי' קה"ע שם שכ' בד' הירושלמי בע"א, ועי' ראב"ד לתו"כ סו"פ צו.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
=== | === <span dir="rtl">זמן חלות הקדושה על הכלים</span> === | ||
<span dir="rtl">כלי המשכן, אמרו במדרש שאף על פי שנמשחו בזה אחר זה, לא נתקדשו עד שנמשחו כולם, שנאמר: וימשחם ויקדש אתם, אחר שנמשחו כולם נתקדשו</span><ref><span dir="rtl"> מד"ר פ' נשא פי"ב סי' טו, ומהרז"ו שם ד"ה ראשון, בד'. ועי' במד"ר שם שיש דורשים מ"וימשחם ויקדש אותם", שאחר שמשח כל כלי בפנ"ע חזר ומשח את כולם בב"א בלי הפסק, וצ"ע אם לד' נתקדשו רק במשיחה השניה וזה הטעם שנתקדשו כולם כאחד, וא"כ חולק על הסוברים שם שנתקדשו כשסיים למשוח את הכלי האחרון.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">כלי המשכן, אמרו במדרש שאף על פי שנמשחו בזה אחר זה, לא נתקדשו עד שנמשחו כולם, שנאמר: וימשחם ויקדש אתם, אחר שנמשחו כולם נתקדשו</span><ref><span dir="rtl"> מד"ר פ' נשא פי"ב סי' טו, ומהרז"ו שם ד"ה ראשון, בד'. ועי' במד"ר שם שיש דורשים מ"וימשחם ויקדש אותם", שאחר שמשח כל כלי בפנ"ע חזר ומשח את כולם בב"א בלי הפסק, וצ"ע אם לד' נתקדשו רק במשיחה השניה וזה הטעם שנתקדשו כולם כאחד, וא"כ חולק על הסוברים שם שנתקדשו כשסיים למשוח את הכלי האחרון.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
=== | === <span dir="rtl">המידות שהיו במשכן</span> === | ||
<span dir="rtl">המידות שהיו במשכן ונמשחו - מידות הלח, ונחלקו תנאים אם אף מידות היבש</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע כלי שרת ציון 236 ואילך וציון 247 ואילך.</span></ref> <span dir="rtl">- לדעת הסוברים שמשיחת הכלים לא היתה במקום כלשהו בהם בלבד, אלא הכלים כולם נמשחו</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">128.</span></ref><span dir="rtl">, כתבו אחרונים שנחלקו תנאים אם נמשחו ונתקדשו הן מתוכן והן מגבן, שר' יאשיה סובר שמידות הלח נמשחו ונתקדשו בין מתוכן ובין מגבן, ומידות היבש נמשחו ונתקדשו מתוכן בלבד ולא מגבן, שנאמר: וימשחם ויקדש אתם</span><ref><span dir="rtl"> במדבר ז א.</span></ref><span dir="rtl">, אתם משמע בתוך הכלי בלבד, וממעטים מידות היבש שלא נמשחו ונתקדשו אלא בתוך הכלי, ואין ממעטים מידות הלח, שהכתוב וימשחם מדבר בכלי המזבח שהם מידות הלח, ומשמע שבהם היתה משיחה יתירה מאשר במידות היבש</span><ref><span dir="rtl"> עי' רש"י מנחות נז ב ד"ה וימשחם; תוס' שם ד"ה רבי.</span></ref><span dir="rtl">, ור' יונתן סובר שמידות הלח נמשחו ונתקדשו מתוכן בלבד ולא מגבן, שנאמר אתם, למעט מידות הלח מבחוץ, ומידות היבש לא נמשחו ונתקדשו כלל, שלדעתו אינן כלי שרת אלא כלי חול הן</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע הנ"ל ציון 251 ואילך. עי' חזו"א קדשים סי' כז ס"ק יא, וחי' הגרי"ז מנחות שם, בד' ר' יאשיה ור' יונתן שם.</span></ref><span dir="rtl">, ולדעת הסוברים שמשיחת הכלים היתה במקום כלשהו בהם בלבד</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">127.</span></ref><span dir="rtl">, כתבו אחרונים שהכל מודים שנמשחו במקום כלשהו בהם בלבד, אלא שכלי שקדושתו אינה אלא בתוכו - מידות הלח, לסוברים כן</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">179, שלד' זו ר' יונתן במנחות שם סובר שהמשיחה מקדשת את מידות הלח מתוכן בלבד.</span></ref><span dir="rtl">, ומידות היבש, לסוברים כן</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">178, שלד' זו ר' יאשיה במנחות שם סובר שהמשיחה מקדשת את מידות היבש מתוכן בלבד.</span></ref> <span dir="rtl">- יש למושחו במקום כלשהו בתוכו</span><ref><span dir="rtl"> עי' חזו"א שם; עי' חי' הגרי"ז שם, ועי' שם ושם שמח' ר' יאשיה ור' יונתן שם היא אם המשיחה מקדשת את הכלים מבפנים בלבד או אף מבחוץ.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">המידות שהיו במשכן ונמשחו - מידות הלח, ונחלקו תנאים אם אף מידות היבש</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע כלי שרת ציון 236 ואילך וציון 247 ואילך.</span></ref> <span dir="rtl">- לדעת הסוברים שמשיחת הכלים לא היתה במקום כלשהו בהם בלבד, אלא הכלים כולם נמשחו</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">128.</span></ref><span dir="rtl">, כתבו אחרונים שנחלקו תנאים אם נמשחו ונתקדשו הן מתוכן והן מגבן, שר' יאשיה סובר שמידות הלח נמשחו ונתקדשו בין מתוכן ובין מגבן, ומידות היבש נמשחו ונתקדשו מתוכן בלבד ולא מגבן, שנאמר: וימשחם ויקדש אתם</span><ref><span dir="rtl"> במדבר ז א.</span></ref><span dir="rtl">, אתם משמע בתוך הכלי בלבד, וממעטים מידות היבש שלא נמשחו ונתקדשו אלא בתוך הכלי, ואין ממעטים מידות הלח, שהכתוב וימשחם מדבר בכלי המזבח שהם מידות הלח, ומשמע שבהם היתה משיחה יתירה מאשר במידות היבש</span><ref><span dir="rtl"> עי' רש"י מנחות נז ב ד"ה וימשחם; תוס' שם ד"ה רבי.</span></ref><span dir="rtl">, ור' יונתן סובר שמידות הלח נמשחו ונתקדשו מתוכן בלבד ולא מגבן, שנאמר אתם, למעט מידות הלח מבחוץ, ומידות היבש לא נמשחו ונתקדשו כלל, שלדעתו אינן כלי שרת אלא כלי חול הן</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע הנ"ל ציון 251 ואילך. עי' חזו"א קדשים סי' כז ס"ק יא, וחי' הגרי"ז מנחות שם, בד' ר' יאשיה ור' יונתן שם.</span></ref><span dir="rtl">, ולדעת הסוברים שמשיחת הכלים היתה במקום כלשהו בהם בלבד</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">127.</span></ref><span dir="rtl">, כתבו אחרונים שהכל מודים שנמשחו במקום כלשהו בהם בלבד, אלא שכלי שקדושתו אינה אלא בתוכו - מידות הלח, לסוברים כן</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">179, שלד' זו ר' יונתן במנחות שם סובר שהמשיחה מקדשת את מידות הלח מתוכן בלבד.</span></ref><span dir="rtl">, ומידות היבש, לסוברים כן</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">178, שלד' זו ר' יאשיה במנחות שם סובר שהמשיחה מקדשת את מידות היבש מתוכן בלבד.</span></ref> <span dir="rtl">- יש למושחו במקום כלשהו בתוכו</span><ref><span dir="rtl"> עי' חזו"א שם; עי' חי' הגרי"ז שם, ועי' שם ושם שמח' ר' יאשיה ור' יונתן שם היא אם המשיחה מקדשת את הכלים מבפנים בלבד או אף מבחוץ.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
=== | === <span dir="rtl">הזמן בו נמשח אהרן</span> === | ||
<span dir="rtl">אהרן הכהן נמשח בשבעת ימי המילואים</span><ref><span dir="rtl"> עי' שמות כט ז; עי' ויקרא ח יב; כריתות ה ב.</span></ref><span dir="rtl">, שנאמר בימי המילואים: ויצק משמן המשחה על ראש אהרן וימשח אתו לקדשו</span><ref><span dir="rtl"> ויקרא ח יב, ועי' שם שם לג שאותה פרשה עוסקת בשבעת ימי המילואים. על הציווי למשוח את אהרן בשבעת ימי המילואים, עי' שמות כט ז.</span></ref><span dir="rtl">. המשיחה היתה בכל יום מימי המילואים</span><ref><span dir="rtl"> עי' כריתות שם, ורש"י שם ד"ה וכי, בד'.</span></ref><span dir="rtl">, וכתבו ראשונים שלמדים כן ממה שדרשו לענין כהן המתמנה לכהונה גדולה שמושחים אותו שבעה ימים, מהכתוב: למשחה בהם ולמלא בם את ידם</span><ref><span dir="rtl"> שמות כט כט.</span></ref><span dir="rtl">, הוקשה משיחה לריבוי בגדים, מה ריבוי בגדים שבעה ימים, שנאמר: שבעת ימים ילבשם הכהן תחתיו מבניו</span><ref><span dir="rtl"> שם שם ל. ע"ע כהן גדול ציון 298 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">, אף משיחה שבעה, או שלמדים סתום מן המפורש, כשם שריבוי בגדים מפורש שהוא שבעה, כך משיחה שבעה</span><ref><span dir="rtl"> עי' יומא ה א, ותוס' שם ד"ה איתקש, בד', וע"ע הנ"ל שם.</span></ref><span dir="rtl">, ומשמע שאף משיחת אהרן היתה שבעה ימים</span><ref><span dir="rtl"> עי' רש"י כריתות שם ד"ה וכי.</span></ref><span dir="rtl">, ויש שכתבו שלמדים כן מהכתוב: כאשר עשה ביום הזה צוה ה' לעשות לכפר עליכם</span><ref><span dir="rtl"> ויקרא ח לד.</span></ref><span dir="rtl">, והיינו שכל מה שעשו ביום הראשון מימי המילואים, צוה ה' לעשותו בכל יום ויום מהם</span><ref><span dir="rtl"> יפה תואר ויקרא פר' י סי' ח, ע"פ רש"י ויקרא שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">אהרן הכהן נמשח בשבעת ימי המילואים</span><ref><span dir="rtl"> עי' שמות כט ז; עי' ויקרא ח יב; כריתות ה ב.</span></ref><span dir="rtl">, שנאמר בימי המילואים: ויצק משמן המשחה על ראש אהרן וימשח אתו לקדשו</span><ref><span dir="rtl"> ויקרא ח יב, ועי' שם שם לג שאותה פרשה עוסקת בשבעת ימי המילואים. על הציווי למשוח את אהרן בשבעת ימי המילואים, עי' שמות כט ז.</span></ref><span dir="rtl">. המשיחה היתה בכל יום מימי המילואים</span><ref><span dir="rtl"> עי' כריתות שם, ורש"י שם ד"ה וכי, בד'.</span></ref><span dir="rtl">, וכתבו ראשונים שלמדים כן ממה שדרשו לענין כהן המתמנה לכהונה גדולה שמושחים אותו שבעה ימים, מהכתוב: למשחה בהם ולמלא בם את ידם</span><ref><span dir="rtl"> שמות כט כט.</span></ref><span dir="rtl">, הוקשה משיחה לריבוי בגדים, מה ריבוי בגדים שבעה ימים, שנאמר: שבעת ימים ילבשם הכהן תחתיו מבניו</span><ref><span dir="rtl"> שם שם ל. ע"ע כהן גדול ציון 298 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">, אף משיחה שבעה, או שלמדים סתום מן המפורש, כשם שריבוי בגדים מפורש שהוא שבעה, כך משיחה שבעה</span><ref><span dir="rtl"> עי' יומא ה א, ותוס' שם ד"ה איתקש, בד', וע"ע הנ"ל שם.</span></ref><span dir="rtl">, ומשמע שאף משיחת אהרן היתה שבעה ימים</span><ref><span dir="rtl"> עי' רש"י כריתות שם ד"ה וכי.</span></ref><span dir="rtl">, ויש שכתבו שלמדים כן מהכתוב: כאשר עשה ביום הזה צוה ה' לעשות לכפר עליכם</span><ref><span dir="rtl"> ויקרא ח לד.</span></ref><span dir="rtl">, והיינו שכל מה שעשו ביום הראשון מימי המילואים, צוה ה' לעשותו בכל יום ויום מהם</span><ref><span dir="rtl"> יפה תואר ויקרא פר' י סי' ח, ע"פ רש"י ויקרא שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
| שורה 183: | שורה 183: | ||
<span dir="rtl">בשמיני למילואים, לדעת הסוברים שהוא בא' בניסן</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע מילואים.</span></ref><span dir="rtl">, יש מן האחרונים שמשמע מדבריהם שאהרן נמשח בו, מלבד המשיחה שבשבעת ימי המילואים, שנאמר: ביום החדש הראשון באחד לחדש וכו' ומשחת אתו</span><ref><span dir="rtl"> שמות מ ב ושם יג. עי' העמק דבר שמות כט ח ושם ויקרא ח י, ועי' הרחב דבר שבציון</span> <span dir="rtl">158.</span></ref><span dir="rtl">, ויש ראשונים ואחרונים שמשמע מדבריהם שלא נמשח בשמיני, שהכתוב ומשחת אתו היינו בשבעת ימי המילואים</span><ref><span dir="rtl"> עי' פ"מ וקה"ע שבציון</span> <span dir="rtl">150, וכ"מ ברמב"ן שם ח יב, ועי' העמק דבר ויקרא שם בד'.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">בשמיני למילואים, לדעת הסוברים שהוא בא' בניסן</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע מילואים.</span></ref><span dir="rtl">, יש מן האחרונים שמשמע מדבריהם שאהרן נמשח בו, מלבד המשיחה שבשבעת ימי המילואים, שנאמר: ביום החדש הראשון באחד לחדש וכו' ומשחת אתו</span><ref><span dir="rtl"> שמות מ ב ושם יג. עי' העמק דבר שמות כט ח ושם ויקרא ח י, ועי' הרחב דבר שבציון</span> <span dir="rtl">158.</span></ref><span dir="rtl">, ויש ראשונים ואחרונים שמשמע מדבריהם שלא נמשח בשמיני, שהכתוב ומשחת אתו היינו בשבעת ימי המילואים</span><ref><span dir="rtl"> עי' פ"מ וקה"ע שבציון</span> <span dir="rtl">150, וכ"מ ברמב"ן שם ח יב, ועי' העמק דבר ויקרא שם בד'.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
=== | === <span dir="rtl">הזמן בו נמשחו בני אהרן</span> === | ||
<span dir="rtl">בני אהרן, לסוברים שמלבד ההזיה שהזו עליהם בשבעת ימי המילואים, אף נמשחו</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציונים</span> <span dir="rtl">123,</span> <span dir="rtl">125.</span></ref><span dir="rtl">, נחלקו ראשונים ואחרונים אימתי נמשחו: א) יש ראשונים שסוברים שנמשחו בשבעת ימי המילואים, בכל יום מהם, ובשמיני למילואים לא נמשחו, כמשיחת אהרן שהיתה בשבעת ימי המילואים ובשמיני לא נמשח, לסוברים כן</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">191. עי' רש"י כריתות ה ב ד"ה וכי, בד' גמ' שם, וכ"מ ברמב"ן ויקרא ח יב.</span></ref><span dir="rtl">, שנאמר: ומשחת אתם כאשר משחת את אביהם</span><ref><span dir="rtl"> שמות מ טו. עי' רמב"ן שם, ומשמע מד' שהיינו אף לסוברים ששמיני למילואים הוא א' ניסן, ואע"פ שנאמר באותה פרשה: ביום החדש הראשון באחד לחדש, שם שם א, מ"מ הכתוב ומשחת אתם, אין כוונתו לעשות כן ביום החדש הראשון באחד לחדש, אלא בז' ימי המילואים, שהרי ד' רמב"ן שם שא' ניסן הוא שמיני למילואים.</span></ref><span dir="rtl">. ב) ויש מן האחרונים שכתבו, שלסוברים שא' בניסן הוא היום הראשון לשבעת ימי המילואים, בני אהרן נמשחו בשבעת ימי המילואים, שנאמר: ביום החדש הראשון באחד לחדש וכו' ומשחת אתם כאשר משחת את אביהם, ולסוברים שא' בניסן הוא שמיני למילואים, נמשחו בשמיני למילואים</span><ref><span dir="rtl"> מלבי"ם פר' צו סי' קעג; העמק דבר שמות כט ח, ושם ויקרא ח י, ועי"ש שלסוברים שנמשחו בשמיני, ד' הגמ' שם שבני אהרן נמשחו בשבעת ימי המילואים, היינו בהזיה שהזו עליהם מהשמן בז' ימי המילואים.</span></ref><span dir="rtl">, ומהם יש שכתבו שנחלקו בדבר תנאים בירושלמי, שר' יוסי סובר שנמשחו בשבעת ימי המילואים, שלדעתו א' בניסן הוא הראשון לשבעת ימי המילואים, ור' יהודה סובר שנמשחו בשמיני למילואים, שלדעתו א' בניסן הוא השמיני למילואים</span><ref><span dir="rtl"> מלבי"ם שם, ועי' קה"ע שם ד"ה ותחת. ועי' פ"מ שם שכ' בד' הירושלמי בע"א.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">בני אהרן, לסוברים שמלבד ההזיה שהזו עליהם בשבעת ימי המילואים, אף נמשחו</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציונים</span> <span dir="rtl">123,</span> <span dir="rtl">125.</span></ref><span dir="rtl">, נחלקו ראשונים ואחרונים אימתי נמשחו: א) יש ראשונים שסוברים שנמשחו בשבעת ימי המילואים, בכל יום מהם, ובשמיני למילואים לא נמשחו, כמשיחת אהרן שהיתה בשבעת ימי המילואים ובשמיני לא נמשח, לסוברים כן</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">191. עי' רש"י כריתות ה ב ד"ה וכי, בד' גמ' שם, וכ"מ ברמב"ן ויקרא ח יב.</span></ref><span dir="rtl">, שנאמר: ומשחת אתם כאשר משחת את אביהם</span><ref><span dir="rtl"> שמות מ טו. עי' רמב"ן שם, ומשמע מד' שהיינו אף לסוברים ששמיני למילואים הוא א' ניסן, ואע"פ שנאמר באותה פרשה: ביום החדש הראשון באחד לחדש, שם שם א, מ"מ הכתוב ומשחת אתם, אין כוונתו לעשות כן ביום החדש הראשון באחד לחדש, אלא בז' ימי המילואים, שהרי ד' רמב"ן שם שא' ניסן הוא שמיני למילואים.</span></ref><span dir="rtl">. ב) ויש מן האחרונים שכתבו, שלסוברים שא' בניסן הוא היום הראשון לשבעת ימי המילואים, בני אהרן נמשחו בשבעת ימי המילואים, שנאמר: ביום החדש הראשון באחד לחדש וכו' ומשחת אתם כאשר משחת את אביהם, ולסוברים שא' בניסן הוא שמיני למילואים, נמשחו בשמיני למילואים</span><ref><span dir="rtl"> מלבי"ם פר' צו סי' קעג; העמק דבר שמות כט ח, ושם ויקרא ח י, ועי"ש שלסוברים שנמשחו בשמיני, ד' הגמ' שם שבני אהרן נמשחו בשבעת ימי המילואים, היינו בהזיה שהזו עליהם מהשמן בז' ימי המילואים.</span></ref><span dir="rtl">, ומהם יש שכתבו שנחלקו בדבר תנאים בירושלמי, שר' יוסי סובר שנמשחו בשבעת ימי המילואים, שלדעתו א' בניסן הוא הראשון לשבעת ימי המילואים, ור' יהודה סובר שנמשחו בשמיני למילואים, שלדעתו א' בניסן הוא השמיני למילואים</span><ref><span dir="rtl"> מלבי"ם שם, ועי' קה"ע שם ד"ה ותחת. ועי' פ"מ שם שכ' בד' הירושלמי בע"א.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
=== | === <span dir="rtl">משך משיחת כהן גדול</span> === | ||
<span dir="rtl">כהן גדול, לכתחילה מושחים אותו שבעה ימים רצופים</span><ref><span dir="rtl"> יומא ה א; רמב"ם כלי המקדש פ"ד הי"ג.</span></ref><span dir="rtl">, שנאמרו בכהן משיחה וריבוי בגדים - על ריבוי הבגדים הנעשה בכהן המתמנה לכהונה גדולה, ע"ע כהן גדול</span><ref><span dir="rtl"> ציון 271 ואילך.</span></ref> <span dir="rtl">- ובריבוי בגדים פירשה תורה שהוא שבעת ימים, שנאמר: שבעת ימים ילבשם הכהן תחתיו מבניו</span><ref><span dir="rtl"> שמות כט ל.</span></ref><span dir="rtl">, ובמשיחה לא פירשה תורה כמה ימים היא, ולמדים סתום מן המפורש, או משום שנאמר: למשחה בהם ולמלא בם את ידם</span><ref><span dir="rtl"> שם שם כט.</span></ref><span dir="rtl">, מילוי ידים היינו ריבוי בגדים, והוקשו משיחה וריבוי בגדים זה לזה, כשם שריבוי בגדים שבעה ימים, כך משיחה שבעה ימים, ובדיעבד אפילו נמשח פעם אחת בלבד נעשה כהן גדול, שנאמר: אשר ימשח אתו</span><ref><span dir="rtl"> ויקרא טז לב.</span></ref><span dir="rtl">, כל שנמשח הרי הוא כהן גדול</span><ref><span dir="rtl"> יומא שם, ותוס' שם ד"ה איתקש.</span></ref><span dir="rtl">. על דין הכהן באותם שבעה ימים שנמשח בהם, ע"ע כהן גדול</span><ref><span dir="rtl"> ציון 317 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">כהן גדול, לכתחילה מושחים אותו שבעה ימים רצופים</span><ref><span dir="rtl"> יומא ה א; רמב"ם כלי המקדש פ"ד הי"ג.</span></ref><span dir="rtl">, שנאמרו בכהן משיחה וריבוי בגדים - על ריבוי הבגדים הנעשה בכהן המתמנה לכהונה גדולה, ע"ע כהן גדול</span><ref><span dir="rtl"> ציון 271 ואילך.</span></ref> <span dir="rtl">- ובריבוי בגדים פירשה תורה שהוא שבעת ימים, שנאמר: שבעת ימים ילבשם הכהן תחתיו מבניו</span><ref><span dir="rtl"> שמות כט ל.</span></ref><span dir="rtl">, ובמשיחה לא פירשה תורה כמה ימים היא, ולמדים סתום מן המפורש, או משום שנאמר: למשחה בהם ולמלא בם את ידם</span><ref><span dir="rtl"> שם שם כט.</span></ref><span dir="rtl">, מילוי ידים היינו ריבוי בגדים, והוקשו משיחה וריבוי בגדים זה לזה, כשם שריבוי בגדים שבעה ימים, כך משיחה שבעה ימים, ובדיעבד אפילו נמשח פעם אחת בלבד נעשה כהן גדול, שנאמר: אשר ימשח אתו</span><ref><span dir="rtl"> ויקרא טז לב.</span></ref><span dir="rtl">, כל שנמשח הרי הוא כהן גדול</span><ref><span dir="rtl"> יומא שם, ותוס' שם ד"ה איתקש.</span></ref><span dir="rtl">. על דין הכהן באותם שבעה ימים שנמשח בהם, ע"ע כהן גדול</span><ref><span dir="rtl"> ציון 317 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
| שורה 193: | שורה 193: | ||
<span dir="rtl">משוח מלחמה, כתבו אחרונים שנמשח פעם אחת בלבד, ואינו טעון משיחה שבעה ימים, שהואיל ולא למדו משיחה שבעה אלא מריבוי בגדים</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">202.</span></ref><span dir="rtl">, משוח מלחמה הואיל ואינו משמש בשמונה בגדים אלא בארבעה</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע משוח מלחמה.</span></ref><span dir="rtl">, אין למדים את משיחתו מריבוי בגדים</span><ref><span dir="rtl"> ערוה"ש קדשים סי' יח אות ב.</span></ref><span dir="rtl">, ויש מן האחרונים שנראה מדבריהם שמשיחתו לכתחילה שבעה ימים ככהן גדול, שמשוח מלחמה בכלל כהן גדול לענין המקראות שנאמרו במשיחה</span><ref><span dir="rtl"> עי' מנחה חדשה שבציון</span> <span dir="rtl">210.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">משוח מלחמה, כתבו אחרונים שנמשח פעם אחת בלבד, ואינו טעון משיחה שבעה ימים, שהואיל ולא למדו משיחה שבעה אלא מריבוי בגדים</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">202.</span></ref><span dir="rtl">, משוח מלחמה הואיל ואינו משמש בשמונה בגדים אלא בארבעה</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע משוח מלחמה.</span></ref><span dir="rtl">, אין למדים את משיחתו מריבוי בגדים</span><ref><span dir="rtl"> ערוה"ש קדשים סי' יח אות ב.</span></ref><span dir="rtl">, ויש מן האחרונים שנראה מדבריהם שמשיחתו לכתחילה שבעה ימים ככהן גדול, שמשוח מלחמה בכלל כהן גדול לענין המקראות שנאמרו במשיחה</span><ref><span dir="rtl"> עי' מנחה חדשה שבציון</span> <span dir="rtl">210.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
=== | === <span dir="rtl">ביום</span> === | ||
<span dir="rtl">כהן גדול אין מושחים אותו אלא ביום, שנאמר: ביום המשח אותו</span><ref><span dir="rtl"> ויקרא ו יג. תו"כ פ' צו פר' ג אות ד; רמב"ם כהמ"ק פ"ד הט"ו.</span></ref><span dir="rtl">. במלך ומשוח מלחמה, נחלקו אחרונים אם כיון שבמשיחתם לא נאמר ביום, מושחים אותם אף בלילה: יש סוברים שמושחים אותם אף בלילה</span><ref><span dir="rtl"> מנ"ח מ' קח אות ז.</span></ref><span dir="rtl">, ויש סוברים שאינם נמשחים אלא ביום, לפי שהדרשה "ביום המשח" היא בכל הנמשחים</span><ref><span dir="rtl"> מנחה חדשה מ' קח אות ג, ע"פ הגמ' הוריות יב א שסברו לרבות מלך ומשוח מלחמה לפר כהן משיח לפי שנאמר בו: המשיח, ויקרא ד ג.</span></ref><span dir="rtl">, ועוד - אף אם הדרשה אינה בכל הנמשחים - שמשוח מלחמה בכלל כהן גדול לענין המקראות שנאמרו במשיחה</span><ref><span dir="rtl"> מנחה חדשה שם, ע"פ תו"כ פר' צו פ"ה אות א שסברו לרבות משוח מלחמה להבאת חביתי כה"ג לפי שנאמר בהם: הכהן המשיח, ויקרא ו טו.</span></ref><span dir="rtl">, ובמלך יש ללמוד ממה שנאמר במשיחת שאול: ויהי כעלת השחר וכו' ויקח שמואל את פך השמן ויצק על ראשו</span><ref><span dir="rtl"> שמואל א ט כו - י א. מנחה חדשה שם. ועי' אברבנאל שמות ל כב העיקר הי"ב.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">כהן גדול אין מושחים אותו אלא ביום, שנאמר: ביום המשח אותו</span><ref><span dir="rtl"> ויקרא ו יג. תו"כ פ' צו פר' ג אות ד; רמב"ם כהמ"ק פ"ד הט"ו.</span></ref><span dir="rtl">. במלך ומשוח מלחמה, נחלקו אחרונים אם כיון שבמשיחתם לא נאמר ביום, מושחים אותם אף בלילה: יש סוברים שמושחים אותם אף בלילה</span><ref><span dir="rtl"> מנ"ח מ' קח אות ז.</span></ref><span dir="rtl">, ויש סוברים שאינם נמשחים אלא ביום, לפי שהדרשה "ביום המשח" היא בכל הנמשחים</span><ref><span dir="rtl"> מנחה חדשה מ' קח אות ג, ע"פ הגמ' הוריות יב א שסברו לרבות מלך ומשוח מלחמה לפר כהן משיח לפי שנאמר בו: המשיח, ויקרא ד ג.</span></ref><span dir="rtl">, ועוד - אף אם הדרשה אינה בכל הנמשחים - שמשוח מלחמה בכלל כהן גדול לענין המקראות שנאמרו במשיחה</span><ref><span dir="rtl"> מנחה חדשה שם, ע"פ תו"כ פר' צו פ"ה אות א שסברו לרבות משוח מלחמה להבאת חביתי כה"ג לפי שנאמר בהם: הכהן המשיח, ויקרא ו טו.</span></ref><span dir="rtl">, ובמלך יש ללמוד ממה שנאמר במשיחת שאול: ויהי כעלת השחר וכו' ויקח שמואל את פך השמן ויצק על ראשו</span><ref><span dir="rtl"> שמואל א ט כו - י א. מנחה חדשה שם. ועי' אברבנאל שמות ל כב העיקר הי"ב.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
| שורה 199: | שורה 199: | ||
<span dir="rtl">המשכן וכליו, כתבו אחרונים שלא נמשחו אלא ביום, שאף בהם נאמר: ביום המשח אותו</span><ref><span dir="rtl"> במדבר ז פד. ז"ר לילקו"ש במדבר סי' תשטז.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">המשכן וכליו, כתבו אחרונים שלא נמשחו אלא ביום, שאף בהם נאמר: ביום המשח אותו</span><ref><span dir="rtl"> במדבר ז פד. ז"ר לילקו"ש במדבר סי' תשטז.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
=== | === <span dir="rtl">המקום בו נעשית</span> === | ||
<span dir="rtl">משיחת מלך, נעשית בסמוך למעיין</span><ref><span dir="rtl"> הוריות יב א; כריתות ה ב; רמב"ם כהמ"ק פ"א הי"א ומלכים פ"א הי"א.</span></ref><span dir="rtl">, שנאמר: והורדתם אתו אל גחון ומשח אותו שם</span><ref><span dir="rtl"> מלכים א א לג – לד. גמ' שם ושם.</span></ref><span dir="rtl">, ובטעם הדבר אמרו בגמרא שהוא לסימן טוב שתמשך מלכותו כמעיין שאין מימיו מכזבים</span><ref><span dir="rtl"> גמ' שם ושם, ומאירי הוריות שם בד'. ועי' מאירי שם, שאין בכך משום לא תנחשו, ויקרא יט כו, לפי שאי"ז דרך נחש, אלא כדי לעוררו לנהוג במלכותו באופן שתהיה קיימת כמעיין.</span></ref><span dir="rtl">, וכתבו אחרונים שהטעם שהצריכו מלך לסימן זה, שכיון שאין מושחים אותו אלא במקום שיש מחלוקת</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">61.</span></ref><span dir="rtl">, עושים לו סימן טוב שלא תפסק מלכותו על ידי מחלוקת</span><ref><span dir="rtl"> מהרש"א שם ד"ה אין.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">משיחת מלך, נעשית בסמוך למעיין</span><ref><span dir="rtl"> הוריות יב א; כריתות ה ב; רמב"ם כהמ"ק פ"א הי"א ומלכים פ"א הי"א.</span></ref><span dir="rtl">, שנאמר: והורדתם אתו אל גחון ומשח אותו שם</span><ref><span dir="rtl"> מלכים א א לג – לד. גמ' שם ושם.</span></ref><span dir="rtl">, ובטעם הדבר אמרו בגמרא שהוא לסימן טוב שתמשך מלכותו כמעיין שאין מימיו מכזבים</span><ref><span dir="rtl"> גמ' שם ושם, ומאירי הוריות שם בד'. ועי' מאירי שם, שאין בכך משום לא תנחשו, ויקרא יט כו, לפי שאי"ז דרך נחש, אלא כדי לעוררו לנהוג במלכותו באופן שתהיה קיימת כמעיין.</span></ref><span dir="rtl">, וכתבו אחרונים שהטעם שהצריכו מלך לסימן זה, שכיון שאין מושחים אותו אלא במקום שיש מחלוקת</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">61.</span></ref><span dir="rtl">, עושים לו סימן טוב שלא תפסק מלכותו על ידי מחלוקת</span><ref><span dir="rtl"> מהרש"א שם ד"ה אין.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
גרסה אחרונה מ־18:02, 13 באפריל 2023
|
|
הגדרת הערך - נתינת שמן על אדם או חפץ בעת שמתקדש בקדושה מסוימת או בעת שמתמנה למשרה מסוימת.
פתיחה
אנשים או חפצים המיועדים לקדושה מסוימת, כגון קדושת כהן גדול, וקדושת המשכן וכליו, או למינוי מסוים, כגון מלכות, טעונים משיחה קודם שיתקדשו באותה קדושה או שיתמנו באותו המינוי.
המשיחה ציותה עליה תורה, שנאמר: ומשחת בו את אהל מועד ואת ארון העדת ואת השלחן ואת כל כליו ואת המנרה ואת כליה ואת מזבח הקטרת ואת מזבח העלה ואת כל כליו ואת הכיר אות כנו וכו' ואת אהרן ואת בניו תמשח[1], וכן נאמר: והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שמן המשחה[2], וכן בשמואל נאמר כשמשח את דוד: ויקח שמואל את קרן השמן וימשח אתו[3].
משיחת הטעונים משיחה, נעשית בשמן המיוחד למטרה זו, והוא שמן-המשחה*, עליו עי' ערכו.
המשיחה את הטעונים משיחה בשמן המשחה, כתבו ראשונים ואחרונים בדעתם, שהיא חלק ממצות עשה שנאמרה בפרשת שמן המשחה בכללותה, שענינה קיום דינו של שמן המשחה, והיינו עשייתו והמשיחה בו[4].
במהות המשיחה כתבו ראשונים, שענינה פעולה המורה על גדולת הדבר הנמשח[5].
הנמשחים
משיחה מצינו במשכן* ובכליו, באהרן, בבניו - לסוברים כן[6] - ולדורות בכהן-גדול*, במלך* ובמשוח-מלחמה*, ועל כך עי' להלן.
המשכן וכליו
המשכן וכליו, ציותה תורה למושחם בשמן המשחה, שנאמר: ומשחת בו - בשמן המשחה - את אהל מועד ואת ארון העדות ואת השלחן ואת כל כליו ואת המנרה ואת כליה ואת מזבח הקטרת ואת מזבח העלה ואת כל כליו ואת הכיר ואת כנו[7], והמשיחה מקדשתם, כמו שממשיך הכתוב: וקדשת אתם והיו קדש קדשים[8].
על ההזאה שהזו על המזבח החיצון משמן המשחה שבע פעמים, מלבד המשיחה שנמשח כשאר הכלים[9], ע"ע הזאה[10] וע' מילואים.
חלקי המשכן שנמשחו
חלקי המשכן שנמשחו, נחלקו בהם אחרונים: יש סוברים שכל חלקי המשכן נמשחו[11], ויש שנראה מדבריהם שלא נמשחו אלא יריעות המשכן[12].
כלים שנעשו לאחר חנוכת המשכן
כלי שרת שנעשו לאחר חנוכת המשכן, אינם טעונים משיחה, והמשיחה אינה מועילה בהם[13], שנאמר בכלי המשכן: וימשחם ויקדש אותם[14], ומשמע שאותם הכלים שהיו בחנוכת המשכן בלבד במשיחה, אבל לדורות מתקדשים אף בלא משיחה, ואין לומר שלדורות כשם שמתקדשים בעבודה בהם[15], כך מתקדשים אף במשיחה, שהכתוב תולה את קדושתם בשירות, שנאמר: אשר ישרתו בם בקדש[16], שדוקא העבודה בהם היא שמקדשתם[17], ויש מן האחרונים שכתבו בדעת הספרי, שאין ממעטים כלים שנעשו לאחר הקמת המשכן מהצורך במשיחה, ומכל מקום דורשים מהכתוב וימשחם ויקדש אותם, שהמשיחה שמשח משה את הכלים, נמשכת על הכלים שלאחר מכן על ידי העבודה בהם[18], וכתבו ראשונים שכיון שהכלים אינם טעונים משיחה, אף כשהיה שם שמן המשחה, לא היו מושחים אותם[19], ויש אחרונים שכתבו שאף על פי שאין הכלים טעונים משיחה, מכל מקום אם היה שם שמן המשחה היו מושחים בו[20]. ויש שכתבו שנחלקו תנאים אם הכלים שמחנוכת המשכן ואילך טעונים משיחה, ויש תנאים שסוברים שאף הכלים שמחנוכת המשכן ואילך אינם מתקדשים אלא במשיחה[21].
כלי שרת שעשה משה ונמשח בשמן המשחה, אם לאחר מכן יצא לחולין - על האופן בו כלי שרת יוצא לחולין, ע"ע כלי שרת[22] - יש מן האחרונים שכתבו שאין הוא מתקדש אלא במשיחה בלבד, שאת הכלים שעשה משה הטעינה תורה משיחה[23], ויש מצדדים שאף הוא מתקדש בעבודה[24].
אהרן הכהן
אהרן הכהן, ציותה תורה למושחו בשמן המשחה כדי לקדשו לכהונתו[25], שנאמר: ואת אהרן ואת בניו תמשח וקדשת אתם לכהן לי[26].
בני אהרן
בני אהרן, נחלקו ראשונים אם ציותה תורה למושחם בשמן המשחה כדי לקדשם לכהונתם: יש סוברים שציותה תורה למושחם, שהרי נאמר ואת בניו תמשח וקדשת אתם לכהן לי[27], ויש סוברים שלא ציותה תורה למושחם, שהרי לא מצינו בתורה שנעשתה משיחה אלא באהרן בלבד, אבל בבניו לא מצינו משיחה[28], ומה שנאמר ואת בניו תמשח, היינו בהזאות שהזו מהשמן ומדם איל המילואים על אהרן ובניו בשבעת ימי המילואים - על הזאות אלו ע"ע הזאה[29] - אבל לא במשיחה[30].
בתחיית המתים
בזמן תחיית-המתים*, אמר רבי יהודה בתורת כהנים, שאין אהרן ובניו צריכים משיחה נוספת, אלא הם עומדים בקדושתם, שנאמר: זאת משחת אהרן ומשחת בניו[31], היא בלבד[32], ויש מן הראשונים שמשמע מדבריהם שאהרן ובניו ימשחו לכהונה פעם נוספת, שבשעה שמתו בטלה משיחתם[33].
על כך שבנוסף למשיחה שנמשחו אהרן, וכן בניו - לסוברים כן[34] - אף הזו עליהם משמן המשחה ודם איל המילואים, ע"ע הזאה*[35] וע' מילואים.
כהן גדול
כהן גדול, בעת שמתמנה לכהונתו מושחים אותו בשמן המשחה[36], שנאמר: והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שמן המשחה[37]. על כך שמלבד המשיחה בשמן המשחה אף מרבים את הכהן בבגדי כהונה גדולה, ועל כך שבזמן שאין שם שמן המשחה, מרבים את הכהן בבגדים בלבד, ע"ע כהן גדול[38].
במקום שיורש את הכהונה
היה אביו או אחד ממורישיו כהן גדול ומת ונתמנה תחתיו - על כך שיורש קם תחת מורישו לכהונה גדולה, ועל האופנים שאינו קם תחתיו, ע"ע כהן גדול[39] וע' חזקת שררה[40] - הרי הוא טעון משיחה, שנאמר: והכהן המשיח תחתיו מבניו, אף בנו של כהן גדול היורש מאביו את הכהונה טעון משיחה בשעה שמתמנה[41].
בנמשח בעודו הדיוט
כהן שנמשח בעודו הדיוט מאיזה טעם, כגון שנעשה משוח מלחמה, כתבו אחרונים שאינו טעון משיחה בכדי להתמנות לכהן גדול, ומינויו הוא בריבוי בגדים בלבד, שעל ידי המשיחה הראשונה הוא חשוב משוח, ולפיכך אלעזר הכהן, הואיל ונמשח בשמן המשחה בימי המילואים, אף בשעה שנתמנה לכהונה גדולה, לא היה טעון משיחה נוספת[42], וכן פנחס שנמשח כמשוח מלחמה - לסוברים כן[43] - אף בשעה שנתמנה לכהונה גדולה - לסוברים כן[44] - לא היה טעון משיחה נוספת[45].
מלך
מלך מבית דוד, בעת שמתמנה למלכותו מושחים אותו בשמן המשחה[46], וכן מצינו בדוד: ויקח שמואל את קרן השמן וימשח אתו[47], וכן בשלמה נאמר: ויקח צדוק את קרן השמן מן האהל וימשח את שלמה[48], וכן ביואש מלך יהודה נאמר: וימליכו אתו וימשחהו[49], וכל אותן משיחות היו בשמן המשחה[50].
מקורה
במקור הדבר שמלך נמשח בשמן המשחה, יש ראשונים שכתבו שהוא מהכתוב: שמן משחת קדש יהיה זה לי[51], ולא אמרה תורה יהיה לאהרן ולבניו, ללמד שיהיה לכל מי שיבחר בו ה' למשיח קדשו, ואף המלך בכלל, כמו שנאמר: מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו[52]. ויש ראשונים שסוברים, שמשיחת מלך אין לה מקור מן התורה[53], אלא כך היתה קבלה ביד ישראל[54].
ביורש
הקם למלוך תחת אביו או מורישו שהיו מלכים ומתו, אינו טעון משיחה[55], ובטעם הדבר אמרו בירושלמי שדורשים מהכתוב בדוד: קום משחהו כי זה הוא[56], הוא טעון משיחה ואין בנו טעון משיחה[57]. בבבלי אמרו טעם אחר, משום שירושה היא המלכות לבן[58], ונחלקו אחרונים: יש שנראה מדבריהם שאין טעון משיחה אלא המתמנה למלכות, לפי שענין המשיחה הוא מינוי למלכות על ידה, לסוברים כן[59], והיורש את המלכות אינו טעון מינוי, לסוברים כן[60], ויש שכתבו שבירושת המלוכה הוא יורש אף את מעלת המשיחה[61].
במקום מחלוקת על היורש
מלך שמת והניח יורש, והיתה שם מחלוקת על מלכות היורש, ולאחר מכן מלך, אף לסוברים שמחלוקת על המלכות אינה מבטלת את ירושת המלכות, ואף אינה מצריכה מינוי חדש למלך שהתמנה - על מחלוקת על היורש אם מבטלת את ירושת המלכות, ואם אף לסוברים שאינה מבטלת את המלכות מכל מקום מצריכה מינוי חדש, ועל החולקים על המלכות, ע"ע חזקת שררה[62] וע' מלך - כתבו ראשונים שהבן המתמנה למלכות טעון משיחה, כדי לסלק את המחלוקת ולהודיע שהוא המלך[63].
מלכי ישראל
מלכי ישראל אין מושחים אותם בשמן המשחה[64], שנאמר בדוד: קום משחהו כי זה הוא[65], זה טעון משיחה ואין אחר טעון משיחה[66].
קודם שנבחר דוד
קודם שנבחר דוד למלך, יש סוברים שכל מלך נמשח בשמן המשחה, ומשיחת שאול, הנזכרת בכתוב: ויקח שמואל את פך השמן ויצק על ראשו[67], היתה בשמן המשחה[68], ויש סוברים שאף קודם שנבחר דוד אין מושחים מלכים בשמן המשחה, ומשיחת שאול לא בשמן המשחה היתה אלא בשמן אפרסמון[69]. על הטעם שהוצרך למשיחה בשמן אפרסמון, עי' להלן[70].
משיחתם בשמן אפרסמון
מלך ממלכי ישראל שיש מחלוקת על מינויו למלכות, אף על פי שאין מושחים אותו בשמן המשחה[71], מושחים אותו בשמן אפרסמון[72], כדי לסלק את המחלוקת ולהודיע שהוא המלך[73], ומטעם זה יהוא נמשח למלכות, לפי שנחלק על המלכות עם יורם בן אחאב[74], ויש מן האחרונים שכתבו שזה הטעם ששאול נמשח בשמן אפרסמון - לסוברים כן[75] - לפי שהיתה שם מחלוקת עם בני בליעל[76]. קודם שמלך דוד, יש מן האחרונים שכתבו שמושחים בשמן אפרסמון כל מלך בעת שמתמנה למלכותו, ולדעתם זה הטעם ששאול נמשח בשמן אפרסמון, לסוברים כן[77]. מלך ממלכי ישראל המולך על כל ישראל - כגון מלכות שאול שהיתה על כל ישראל - יש מן האחרונים שכתבו שמושחים אותו בשמן אפרסמון בעת שמתמנה למלכותו, ולדעתם זה הטעם ששאול נמשח בשמן אפרסמון, לסוברים כן[78].
משוח מלחמה
משוח-מלחמה*, בעת שמתמנה לכהונתו, מושחים אותו בשמן המשחה[79], וכתבו אחרונים שלמדים כן מהכתוב: אשר יוצק על ראשו שמן המשחה[80], ודורשים: זה משוח מלחמה[81].
פעולתה בהם
בכלי המשכן
משיחת כלי המשכן קידשה את הכלים, הן להכשירם לעבודות הטעונות כלי שרת[82], הן לקדש את הנוגע בהם, ככלי שרת[83], הן לקדשם בקדושת הגוף, לסוברים כן[84].
בבני אהרן
בני אהרן, הואיל ונמשחו בשמן המשחה, מצדדים ראשונים שדינם ככהן גדול וכמשוח מלחמה שאסורים בפריעה ופרימה[85], שנאמר בבני אהרן: ראשיכם אל תפרעו ובגדיכם לא תפרמו וכו' כי שמן משחת ה' עליכם[86], ויש מצדדים שמותרים בפריעה ופרימה, ככהן הדיוט[87], ובימי המילואים בלבד היו אסורים בפריעה ופרימה[88].
בכהנים
משיחת כהן, כתבו אחרונים שאין היא המעשה בו מתמנה הכהן לכהונה גדולה, אלא ענינה קידוש הכהן בקדושת "כהן משיח"[89], הנותנת על כהן שקדוש באותה קדושה כמה דינים, כגון שאסור בפריעה ופרימה[90] ולהטמא לקרובים[91] ולישא אלמנה[92], וכן שמצווה לישא בתולה[93], וכתבו אחרונים, שהואיל והמשיחה מקדשת את הכהן הנמשח אף על פי שאינו מתמנה על ידה לכהונה גדולה, זה הטעם שמשוח מלחמה נוהגים בו דינים אלו[94], לפי שאף הוא נתקדש במשיחה בקדושת "כהן משיח"[95].
במלך
משיחת מלך, לסוברים שאין לה מקור מן התורה[96] כתבו אחרונים - ויש שכתבו כן אף לסוברים שיש למשיחת מלך מקור מן התורה[97] - שהיא נעשית בעת שמתמנה המלך למלכות, כדי שיראו העם מפניו, וכדי לקדשו כ"משיח", אבל אין היא המעשה בו מתמנה המלך למלכות[98], ויש אחרונים שכתבו שלסוברים שיש למשיחת מלך מקור מן התורה, המשיחה היא המעשה בו מתמנה המלך למלכות[99].
עיכובה
משיחת מלך - לסוברים שלמדים אותה מהפסוקים[100] - יש אחרונים שכתבו שהיא מעכבת במינוי המלכות, שאם לא נמשח המתמנה למלכות, אין הוא חשוב מלך[101].
פועלת פעולה עולמית
משיחה בשמן המשחה, כתבו אחרונים שפועלת את פעולתה בדבר הנמשח, לעולם, וזה הטעם שאף על פי שכהן גדול שנתרבה בבגדים ולא נמשח בשמן המשחה, אם עבר מכהונתו מחמת מום, אין נוהגים בו דיני כהן גדול, לסוברים כן[102], מכל מקום כהן גדול שנמשח בשמן המשחה ועבר מחמת מום, נוהגים בו דיני כהן גדול[103], וכן זה הטעם שאף על פי שאבני היכל שנשרו ממקומם מותר לטמא לגעת בהם, מכל מקום חלקי המשכן שנתפרקו ממקומם הרי הם בקדושתם ואסור לטמא לגעת בהם[104], וכן זה הטעם שכלי שרת שהיו בימי משה ונתקדשו על ידי משיחה בשמן המשחה, שנשתמשו בהם גויים - והשתמשות גויים בכלי שרת שנתקדשו על ידי העבודה בהם ולא על ידי משיחה, כגון הכלים שלאחר הקמת המשכן, מוציאה את הכלים לחולין, לסוברים כן[105] - הרי הם בקדושתם[106].
צורת המשיחה
באהרן
משיחת אהרן לכהונה גדולה, נאמר בה: ויצק משמן המשחה על ראש אהרן וימשח אותו לקדשו[107], יציקה ומשיחה שתי נתינות מהשמן הן[108], יציקה היינו בכלי, ומשיחה היינו ביד[109], היציקה היא על ראשו, והמשיחה בין ריסי עיניו[110], ונחלקו תנאים בסדרן: יש סוברים שתחילה יוצקים על ראשו ולאחר מכן מושחים בין ריסי עיניו, שכך סדרן בכתוב, ויש סוברים שתחילה מושחים בין ריסי עיניו ולאחר מכן יוצקים על ראשו, שמשיחה עדיפה מיציקה, שמשיחה נוהגת אף בכלי שרת, אבל יציקה אינה נוהגת בכלי שרת[111]. לדעת הסוברים שיוצק תחילה ולאחר מכן מושח, נחלקו בו מאיזה שמן הוא מושח: יש סוברים שנוטל מהשמן היצוק על ראש הכהן ומושח ממנו[112], ויש סוברים שנוטל שמן מהכלי ומושח ממנו[113].
משיחת אהרן, אמרו בגמרא שהיתה כמין "כי" יווני[114] - שנחלקו בה ראשונים: יש סוברים שהיא בצורת x[115], ויש סוברים שהיא בצורת c[116], או ח[117], או ט, כהפרשת אגודל מאצבע[118], או כמין נ או כ[119] - ונחלקו ראשונים במקום בראש הכהן ובאופן בו מושחים אותו בצורת "כי": יש סוברים - לדעת הסוברים ש"כי יוונית" היינו c - שהיה מצרף את השמן שנתן בעין אחת לשמן שיצק על ראשו ומשם לשמן שבעין השניה, ועל ידי כן נעשה השמן בצורת c (או ח)[120], ויש שמשמע מדבריהם שאת השמן שיצק על הראש בלבד היה מושח על הראש בצורת c, שהיה מתחיל למשוח מצד אחד של הראש עד לעורף ומושח את העורף לאורכו, וחוזר ומושח את הצד השני של הראש, ואת אורך המצח אינו מושח[121], ויש סוברים שהמשיחה בצורת "כי יוונית" היא במשיחה שמשח בין עיניו, שהיה מושח בצורה זו את כל עין ועין, אבל את השמן שיוצק על הראש אין מושחים[122]. ויש מן הראשונים שמשמע מדבריהם - לדעת הסוברים ש"כי יוונית" היינו x - שלא היה מושח בידו בצורה זו, אלא אחר שהיה יוצק על הראש היה השמן יורד על ראשו אילך ואילך בצורה זו[123].
בבני אהרן
בני אהרן, נחלקו ראשונים באופן משיחתם לכהונה - לסוברים שנמשחו[124] - יש סוברים שנמשחו כדרך שנמשח אהרן[125], שנאמר: ומשחת אתם כאשר משחת את אביהם[126], ויש סוברים שנמשחו במשיחה באצבע, שנאמר בהם ומשחת אתם, אבל לא יצקו מהשמן על ראשם, שלא נאמרה יציקה אלא באהרן בלבד[127].
במשכן ובכליו
המשכן וכליו נמשחו במשיחה באצבע ולא ביציקה מן הכלי[128], וכתבו ראשונים ואחרונים שמשיחתם היתה כמין "כי יוונית" במקום כלשהו בהם[129], ויש מן האחרונים שכתבו שהמשכן כולו והכלים כולם נמשחו, ואף על פי שלא היה סיפק לכך מכמות השמן שהיתה י"ב לוג, הרי נס נעשה בשמן שכולו קיים לעולם[130].
בכהן גדול
כהן גדול, נמשח כדרך שנמשח אהרן, ביציקה ובמשיחה[131], שלמדים ממשיחת אהרן לכהונה גדולה למשיחת כהנים גדולים לדורות[132].
במשוח מלחמה
משוח מלחמה, משיחתו ככהן גדול[133], שנאמרה בו יציקה על ראשו, בכתוב: אשר יוצק על ראשו שמן המשחה[134], ודורשים: זה משוח מלחמה[135], ומשמע שמשיחתו שוה למשיחת כהן גדול שנאמרה בו יציקה[136].
במלך
משיחת מלך אמרו בגמרא שהיא בנתינת שמן על ראשו כעין נזר[137], כדמות עיגול סביב על ראשו[138], ונחלקו ראשונים: יש שכתבו שמשיחתו באצבע ולא ביציקה מן הכלי[139], ויש מן הראשונים שכתבו שאף מלך יוצקים שמן מכלי על ראשו ומושחים באצבע בין ריסי עיניו כעין נזר[140].
שיעורה
שיעור השמן הנצרך למשיחת מלכים וכהנים - וכן למשכן וכליו, לדעת הסוברים שנמשחו במקום כלשהו בהם[141] - היא בכל שהוא[142], ויש מן הראשונים שכתב, ששיעור משיחת מלך הוא מלא הקרן בה הוא נמשח[143].
עשייתה
הזמן בו נמשחו המשכן וכליו
המשכן וכליו נמשחו בשבעת ימי המילואים[144], שנאמר בימי המילואים: ויקח משה את שמן המשחה וימשח את המשכן ואת כל אשר בו ויקדש אתם וכו' וימשח את המזבח ואת כל כליו ואת הכיר ואת כנו לקדשם[145], ונחלקו אחרונים: יש שכתבו שמשיחה זו נעשתה בכל יום משבעת ימי המילואים[146], שכך נצטוה משה מפי הגבורה, ונרמז הדבר בכתוב: ומשחת אתו לקדשו שבעת ימים תכפר על המזבח וקדשת אתו[147], לקדשו מיותר שהרי נאמר וקדשת אתו, ונרמז כאן שאף המשכן וכליו, כיון שטעונים קידוש, טעונים משיחה שבעה ימים[148], ויש שנראה מדבריהם שלא נצטוו לעשות משיחה זו בכל יום ויום מימי המילואים, אלא פעם אחת בלבד, ולפיכך כלי המשכן לא נמשחו אלא פעם אחת, אבל המשכן, הואיל ופירקו משה בכל יום מימי המילואים והקימו מחדש - על כך, ועל מנין הפעמים שפירק והקים משה את המשכן בכל יום, ע"ע מילואים - משח אותו בכל פעם שהקימו, וכן המזבח, נמשח בכל פעם שהקימו את המשכן[149].
בשמיני למילואים
ביום השמיני למילואים, לדעת הסוברים שהוא א' בניסן[150], נחלקו אחרונים אם נצטוה משה למשוח בו את המשכן וכליו: יש סוברים שנצטוה למושחם אף בשמיני, מלבד המשיחה שבשבעת ימי המילואים, שנאמר: ביום החדש הראשון באחד לחדש וכו' ומשחת את המשכן ואת כל אשר בו וכו'[151], ויש סוברים שלא נצטוה למושחם בשמיני[152], והכתוב ומשחת את המשכן וכו', היינו בשבעת ימי המילואים[153]. אף לסוברים שנצטוה למושחם בשמיני, לא נאמרה משיחה זו אלא למצוה ולא לעכב[154].
בשמיני למילואים, נחלקו אחרונים בדעת הירושלמי אם המשכן וכליו נמשחו בו: א) יש שכתבו שלדעת הסוברים שהוא בא' בניסן[155], נחלקו בכך תנאים בירושלמי, שיש סוברים שנמשחו, שהרי נצטוו למושחו באותו יום, לסוברים כן[156], ולכך נאמר במשכן: וימשח אותו[157], שמקרא מיותר הוא, שהרי נאמר: וימשחם[158], ובא ללמד שאף בשמיני משחו, ויש סוברים שלא נמשח, ואף על פי שנצטוה למושחם, לסוברים כן, מכל מקום הואיל ולא נאמרה משיחה זו אלא למצוה, לגודל חביבות אותו היום לפני ה', החשיב להם כאילו משחוהו, ולכך נאמר וימשח אותו, ומשמע מדבריהם שלסוברים שהוא בח' בניסן[159], לא נמשחו בו המשכן וכליו, שהרי לדעה זו לא נצטוו למושחו באותו יום[160]. ב) ויש סוברים, שמחלוקת התנאים בירושלמי אינה אלא במשכן ובמזבח בלבד, שיש סוברים שנמשחו - ואף לסוברים ששמיני למילואים הוא ח' בניסן - הואיל ולדעתם פירק משה את המשכן והקימו באותו היום - על הדעות החולקות בדבר, ע"ע מילואים - ובעת הקמת המשכן והמזבח בימי המילואים יש למושחם[161], ויש סוברים שלא נמשחו, שלדעתם בשמיני לא פירק משה את המשכן[162], אבל כלי המשכן, שבפירוקו לא אירע בהם דבר, לא הוצרכו למשיחה, ולדברי הכל לא נמשחו בשמיני[163]. ג) ויש סוברים, שאף במשכן ובמזבח לא נחלקו תנאים, לפי שהכל מודים שפירק משה את המשכן בשמיני והקימו, ומשח את המשכן והמזבח[164].
משיחת המשכן בעודו מפורק
המשכן, נחלקו אחרונים אם נמשח כשהוא מפורק או כשהוא מחובר: יש סוברים שנמשח כשהוא מפורק[165], ואינו צריך משיחה נוספת לאחר שהוקם, שנאמר: ויהי המשכן אחד[166], די לו במשיחה שכבר נמשח קודם שהוקם, ואינו טעון משיחה נוספת אחר הקמתו[167], ויש סוברים שנמשח כשהוא מחובר, שנאמר: ויהי המשכן אחד, ללמד שיש למשוח את המשכן אחר שנתחברו חלקיו ונעשה אחד[168].
המשיחה שבכל פעם שהקימו את המשכן
משיחת המשכן והמזבח שבכל הקמה שהקימו את המשכן, יש מן האחרונים שכתבו - לדעת הסוברים שהמשכן נמשח כשהוא מפורק[169] - שנחלקו בה תנאים בירושלמי, שתנא קמא סובר שהיתה קודם הקמתו, ור' יוסי בן ר' יהודה סובר שהיתה שתי פעמים, קודם הקמתו ולאחר הקמתו, ואף המשיחה שלאחר הקמתו אינה כשהמשכן מחובר בדוקא, אלא לסוברים שמשיחת המשכן אינה במקום כלשהו בו אלא בכולו[170], אחר שהקים משה את המשכן בכל יום היה חוזר ומפרקו כדי למשחו שוב אחר הקמתו מכל צדדיו[171].
זמן חלות הקדושה על הכלים
כלי המשכן, אמרו במדרש שאף על פי שנמשחו בזה אחר זה, לא נתקדשו עד שנמשחו כולם, שנאמר: וימשחם ויקדש אתם, אחר שנמשחו כולם נתקדשו[172].
המידות שהיו במשכן
המידות שהיו במשכן ונמשחו - מידות הלח, ונחלקו תנאים אם אף מידות היבש[173] - לדעת הסוברים שמשיחת הכלים לא היתה במקום כלשהו בהם בלבד, אלא הכלים כולם נמשחו[174], כתבו אחרונים שנחלקו תנאים אם נמשחו ונתקדשו הן מתוכן והן מגבן, שר' יאשיה סובר שמידות הלח נמשחו ונתקדשו בין מתוכן ובין מגבן, ומידות היבש נמשחו ונתקדשו מתוכן בלבד ולא מגבן, שנאמר: וימשחם ויקדש אתם[175], אתם משמע בתוך הכלי בלבד, וממעטים מידות היבש שלא נמשחו ונתקדשו אלא בתוך הכלי, ואין ממעטים מידות הלח, שהכתוב וימשחם מדבר בכלי המזבח שהם מידות הלח, ומשמע שבהם היתה משיחה יתירה מאשר במידות היבש[176], ור' יונתן סובר שמידות הלח נמשחו ונתקדשו מתוכן בלבד ולא מגבן, שנאמר אתם, למעט מידות הלח מבחוץ, ומידות היבש לא נמשחו ונתקדשו כלל, שלדעתו אינן כלי שרת אלא כלי חול הן[177], ולדעת הסוברים שמשיחת הכלים היתה במקום כלשהו בהם בלבד[178], כתבו אחרונים שהכל מודים שנמשחו במקום כלשהו בהם בלבד, אלא שכלי שקדושתו אינה אלא בתוכו - מידות הלח, לסוברים כן[179], ומידות היבש, לסוברים כן[180] - יש למושחו במקום כלשהו בתוכו[181].
הזמן בו נמשח אהרן
אהרן הכהן נמשח בשבעת ימי המילואים[182], שנאמר בימי המילואים: ויצק משמן המשחה על ראש אהרן וימשח אתו לקדשו[183]. המשיחה היתה בכל יום מימי המילואים[184], וכתבו ראשונים שלמדים כן ממה שדרשו לענין כהן המתמנה לכהונה גדולה שמושחים אותו שבעה ימים, מהכתוב: למשחה בהם ולמלא בם את ידם[185], הוקשה משיחה לריבוי בגדים, מה ריבוי בגדים שבעה ימים, שנאמר: שבעת ימים ילבשם הכהן תחתיו מבניו[186], אף משיחה שבעה, או שלמדים סתום מן המפורש, כשם שריבוי בגדים מפורש שהוא שבעה, כך משיחה שבעה[187], ומשמע שאף משיחת אהרן היתה שבעה ימים[188], ויש שכתבו שלמדים כן מהכתוב: כאשר עשה ביום הזה צוה ה' לעשות לכפר עליכם[189], והיינו שכל מה שעשו ביום הראשון מימי המילואים, צוה ה' לעשותו בכל יום ויום מהם[190].
בשמיני למילואים, לדעת הסוברים שהוא בא' בניסן[191], יש מן האחרונים שמשמע מדבריהם שאהרן נמשח בו, מלבד המשיחה שבשבעת ימי המילואים, שנאמר: ביום החדש הראשון באחד לחדש וכו' ומשחת אתו[192], ויש ראשונים ואחרונים שמשמע מדבריהם שלא נמשח בשמיני, שהכתוב ומשחת אתו היינו בשבעת ימי המילואים[193].
הזמן בו נמשחו בני אהרן
בני אהרן, לסוברים שמלבד ההזיה שהזו עליהם בשבעת ימי המילואים, אף נמשחו[194], נחלקו ראשונים ואחרונים אימתי נמשחו: א) יש ראשונים שסוברים שנמשחו בשבעת ימי המילואים, בכל יום מהם, ובשמיני למילואים לא נמשחו, כמשיחת אהרן שהיתה בשבעת ימי המילואים ובשמיני לא נמשח, לסוברים כן[195], שנאמר: ומשחת אתם כאשר משחת את אביהם[196]. ב) ויש מן האחרונים שכתבו, שלסוברים שא' בניסן הוא היום הראשון לשבעת ימי המילואים, בני אהרן נמשחו בשבעת ימי המילואים, שנאמר: ביום החדש הראשון באחד לחדש וכו' ומשחת אתם כאשר משחת את אביהם, ולסוברים שא' בניסן הוא שמיני למילואים, נמשחו בשמיני למילואים[197], ומהם יש שכתבו שנחלקו בדבר תנאים בירושלמי, שר' יוסי סובר שנמשחו בשבעת ימי המילואים, שלדעתו א' בניסן הוא הראשון לשבעת ימי המילואים, ור' יהודה סובר שנמשחו בשמיני למילואים, שלדעתו א' בניסן הוא השמיני למילואים[198].
משך משיחת כהן גדול
כהן גדול, לכתחילה מושחים אותו שבעה ימים רצופים[199], שנאמרו בכהן משיחה וריבוי בגדים - על ריבוי הבגדים הנעשה בכהן המתמנה לכהונה גדולה, ע"ע כהן גדול[200] - ובריבוי בגדים פירשה תורה שהוא שבעת ימים, שנאמר: שבעת ימים ילבשם הכהן תחתיו מבניו[201], ובמשיחה לא פירשה תורה כמה ימים היא, ולמדים סתום מן המפורש, או משום שנאמר: למשחה בהם ולמלא בם את ידם[202], מילוי ידים היינו ריבוי בגדים, והוקשו משיחה וריבוי בגדים זה לזה, כשם שריבוי בגדים שבעה ימים, כך משיחה שבעה ימים, ובדיעבד אפילו נמשח פעם אחת בלבד נעשה כהן גדול, שנאמר: אשר ימשח אתו[203], כל שנמשח הרי הוא כהן גדול[204]. על דין הכהן באותם שבעה ימים שנמשח בהם, ע"ע כהן גדול[205].
משוח מלחמה, כתבו אחרונים שנמשח פעם אחת בלבד, ואינו טעון משיחה שבעה ימים, שהואיל ולא למדו משיחה שבעה אלא מריבוי בגדים[206], משוח מלחמה הואיל ואינו משמש בשמונה בגדים אלא בארבעה[207], אין למדים את משיחתו מריבוי בגדים[208], ויש מן האחרונים שנראה מדבריהם שמשיחתו לכתחילה שבעה ימים ככהן גדול, שמשוח מלחמה בכלל כהן גדול לענין המקראות שנאמרו במשיחה[209].
ביום
כהן גדול אין מושחים אותו אלא ביום, שנאמר: ביום המשח אותו[210]. במלך ומשוח מלחמה, נחלקו אחרונים אם כיון שבמשיחתם לא נאמר ביום, מושחים אותם אף בלילה: יש סוברים שמושחים אותם אף בלילה[211], ויש סוברים שאינם נמשחים אלא ביום, לפי שהדרשה "ביום המשח" היא בכל הנמשחים[212], ועוד - אף אם הדרשה אינה בכל הנמשחים - שמשוח מלחמה בכלל כהן גדול לענין המקראות שנאמרו במשיחה[213], ובמלך יש ללמוד ממה שנאמר במשיחת שאול: ויהי כעלת השחר וכו' ויקח שמואל את פך השמן ויצק על ראשו[214].
המשכן וכליו, כתבו אחרונים שלא נמשחו אלא ביום, שאף בהם נאמר: ביום המשח אותו[215].
המקום בו נעשית
משיחת מלך, נעשית בסמוך למעיין[216], שנאמר: והורדתם אתו אל גחון ומשח אותו שם[217], ובטעם הדבר אמרו בגמרא שהוא לסימן טוב שתמשך מלכותו כמעיין שאין מימיו מכזבים[218], וכתבו אחרונים שהטעם שהצריכו מלך לסימן זה, שכיון שאין מושחים אותו אלא במקום שיש מחלוקת[219], עושים לו סימן טוב שלא תפסק מלכותו על ידי מחלוקת[220].
משיחת כהן גדול ומשוח מלחמה, כתבו אחרונים שנעשית בעזרה, שדבר שנתקדש בכלי שרת אין מוציאים אותו מן העזרה שלא לצורך[221], ואף השמן נתקדש על ידי ההין שהוא כלי שרת, לסוברים כן[222].
הערות שוליים
- ↑ שמות ל כו - ל.
- ↑ ויקרא כא י.
- ↑ שמואל א טז יג.
- ↑ עי' סהמ"צ לרמב"ם שורש י' ושם מ"ע לה, ועי' זהר הרקיע מ"ע קכג, וקנאת סופרים מ"ע לה, ור"י פערלא לרס"ג עונש יא ד"ה ועכ"פ מתבאר, ומעשי למלך כהמ"ק פ"א ה"א אות ב, וחי' הגרי"ז כריתות ה ב ד"ה והתניא, בד'. ועי' רדב"ז לרמב"ם ריש הל' כהמ"ק שכ' בד' רמב"ם בע"א, וצ"ב.
- ↑ החינוך מ' קז, וכעי"ז במו"נ ח"ג פ' מה. ועי' אברבנאל שמות ל כב העיקר הא', ואילך.
- ↑ עי' ציון 26, ועי' ציון 27 שי"ח.
- ↑ שמות ל כו – כט (ועי' שם מ ט - יא). ועי' ויקרא ח יא, שמלבד משיחת המזבח אף הזו עליו משמן המשחה, ועי' רמב"ן וגור אריה שם.
- ↑ שמות שם. עי' רש"י שם כט וגור אריה שם ושפתי חכמים שם אות ח, (ולא ש"וקדשת אתם" הוא מעשה נוסף שיש לעשות בהם מלבד המשיחה).
- ↑ עי' ציון 6.
- ↑ ציון 470 ואילך.
- ↑ עי' מהרז"ו למד"ר פר' נשא פי"ב סי' טו ד"ה ראשון; עי' צפנת פענח שמות ל טז ומתנו"ע פ"ב הי"ח וביא"מ פ"ג הי"א ובתנינא ע' 146. ועי' פ"מ יומא פ"א ה"א ד"ה היה משה, שהקרשים נמשחו, וצ"ע אם לד' הם בלבד נמשחו, או כל חלקי המשכן.
- ↑ עי' ז"ר לילקו"ש פ' נשא סוס"י תשיא; עי' רד"ל למד"ר שם ד"ה ואחד; עי' עץ יוסף שם ד"ה ואחד, בפי' המד"ר שם וילקו"ש שם, ועי' מהרז"ו שם ד"ה אחד שכ' בפי' המד"ר בע"א.
- ↑ ברייתא סנהדרין טז ב וש"נ; רמב"ם כהמ"ק פ"א הי"ב.
- ↑ שם ז א.
- ↑ ע"ע חנוך כלי המקדש ציון 94 ואילך.
- ↑ במדבר ד יב.
- ↑ גמ' שם וש"נ; עי' רמב"ם שם, וע"ע הנ"ל ציון 96.
- ↑ שו"ת חת"ס או"ח סי' לז ועמק הנצי"ב לספרי נשא פיס' מד, בד' ספרי שם, ועי' פי' הראב"ד שם שדרשת הספרי כדרשה שבציון 17, (ועי' כתר כהונה שם אות קמז שפי' הספרי בע"א, אבל עי' סהמ"צ לרמב"ם ע' לה והראב"ד הנ"ל ורבינו הלל שם, שדרשת הספרי לענין שאי"צ למשוח את הכלים שנעשו לאחר חנוכת המשכן).
- ↑ עי' רבינו יונה סנהדרין שם ד"ה משיחתן; עי' מאירי שם ד"ה כל.
- ↑ מזל שעה כהמ"ק שם בפי' ראשון ושואל ומשיב קמא ח"ג סוס"י מב, בד' רש"י ע"ז נב ב ד"ה והקדשנום, ועי' ציון 21 שי"ס בד' רש"י בע"א.
- ↑ עי' הג' ר"ב רנשבורג שם, ותשובה מאהבה או"ח ח"ב סוס"י רפה, וחת"ס שם, בד' רש"י שם, ובד' תוס' מנחות נז ב ד"ה רבי, לד' ר' יאשיה ור' יונתן במנחות שם שדורשים את הכתוב וימשחם ויקדש אותם לדרשה אחרת, ועי' קר"א שם ועמק הנצי"ב שם שכ' בד' תוס' שם בע"א. ועי' כתר כהונה שם שדן אם לד' זו עשו כלים חדשים בזמן בית שני, שבאותו זמן לא היה שמן המשחה, ע"ע שמן המשחה.
- ↑ ציון 28, וציון 56 ואילך, וציון 81 ואילך.
- ↑ שאלת הכהנים תורה יומא יב א ד"ה ויש לישב.
- ↑ מקד"ד קדשים סי' ב ד"ה ובזה אתי.
- ↑ הוריות יא ב; כריתות ה ב.
- ↑ שמות ל ל, ועי' הכתב והקבלה שם בשם הגר"א ש"וקדשת אתם" אינו מעשה נוסף שיש לעשות בהם, אלא המשיחה היא שתקדשם. ועי' שם כט ז ושם מ יג.
- ↑ שמות ל ל, ועי' ציון 24. רמב"ן ויקרא ח יב בפי' ראשון ושני; עי' מלבי"ם פר' צו אות קעג, ועי"ש שכ"כ בד' גמ' הוריות שם וכריתות שם; עי' העמק דבר שמות כט ח ושם ויקרא שם י; אמבוהא דספרי נשא ז א אות ה, בד' ספ"ז שם. ועי' רמב"ן שם, שאע"פ שבעשייה לא נאמר שמשח את בני אהרן, כדלהלן, מ"מ כללה תורה את הדבר בכתוב: ויקרב משה את בני אהרן וכו' כאשר צוה ה' את משה, ויקרא שם יג, שעשה כפי שנצטוה.
- ↑ עי' ויקרא שם יב - יג, ושם שם כא.
- ↑ ציון 450 ואילך.
- ↑ רמב"ן שם בפי' שלישי; עי' מלבי"ם שם אות מא ואות קעג, ואמבוהא דספרי שם ז א אות ה, בד' מד"ר פ' נשא פי"ב סי' טו. ועי' העמק דבר שמות שם מש"כ בד' גמ' הוריות שם וכריתות שם לד' זו. במדב"ר נשא פי"ב סי' טו; רמב"ן דלהלן; ראב"ע וחזקוני שמות שם. ועי' קרבן אהרן לתו"כ צו מכילתא דמילואים. ועי' התוהמ"צ סי' קפח שיטה נוספת.
- ↑ ויקרא ז לה.
- ↑ תו"כ פ' צו פר' יא פר' יח אות א.
- ↑ עי' השגות רמב"ן לסהמ"צ שורש ג' בסופו, ועי' אמרי כהן סי' מז ד"ה אכן, שמצדד שאף לד' רמב"ן לא ימשחו, ועי' עזרת כהנים שם בתוספות העזרה ואמבוהא דספרי סו"פ נשא אות כא.
- ↑ עי' ציון 25.
- ↑ ציון 450 ואילך.
- ↑ יומא ה א; הוריות יא ב; כריתות ה ב; רמב"ם כהמ"ק פ"א ה"ז ושם פ"ד הי"ב ובסהמ"צ ע' לה.
- ↑ ויקרא כא י. סהמ"צ לרמב"ם שם.
- ↑ ציון 271 ואילך.
- ↑ ציון 136 ואילך.
- ↑ ציון 111 ואילך. על אופנים שונים שאין הראוי לירש מתמנה, עי"ש ציון 219 ואילך. כך שהיינו בכל הראוי לירש, עי"ש ציון 216 ואילך.
- ↑ הוריות יא ב; כריתות ה ב; רמב"ם כלי המקדש פ"א ה"ז. בטעם הס"ד שאינו טעון משיחה, ובגדר מה שנתחדש שטעון משיחה, עי' חי' רא"ל מלין ח"ב סי' נח אות א, ואבנ"ז יו"ד סי' שיב אות טז ואילך.
- ↑ שפ"א כריתות ה ב ד"ה כ"ג; חי' הגר"ח (מישור) יומא עג א בענין משוח מלחמה; חי' הגרי"ז סוטה מב א וזבחים קא ב, ועי' שפ"א שם וחי' הגרי"ז שם שהוכיחו מהכתוב: והלבשתם את אלעזר בנו, במדבר כ כו, ולא כ' למושחו, וכ"מ ברמב"ן שם שלא היה שם אלא ריבוי בגדים, ועי' חי' הגרי"ז זבחים שם ד"ה לפי, שדחה הראיה.
- ↑ עי' זבחים קב א: בן בנה משוח מלחמה, ורש"י שם ד"ה בן בנה. ועי' מל"מ איסו"ב פי"ז הט"ו, שהיינו רק למ"ד שפנחס נתכהן בימי המילואים או כשהרגו לזמרי, שם קא ב, אבל למ"ד שנתכהן כששם שלום בין השבטים, גמ' שם, לא היה משוח מלחמה, שאותה מלחמה שהיה בה משוח, לסוברים כן, היינו מלחמת מדין, עי' רש"י שם, ובאותה שעה עדיין לא נתכהן.
- ↑ עי' ירושלמי יומא פ"א ה"א: ומנין שהוא מתמנה וכו', וקה"ע שם ד"ה נגיד, בד'; עי' מד"ר קהלת י אות יז. ועי' רש"י שמואל א ב ל שמשמע שלא היה כה"ג.
- ↑ חי' הגר"ח שם; חי' הגרי"ז זבחים שם, ועי' שם ושם שכ' בד' ירושלמי יומא פ"א ה"א, שלסוברים שמשוח מלחמה משמש בח' בגדים, ולד' לא שייך בו ריבוי בגדים, הוא מתמנה במינוי בעלמא.
- ↑ הוריות יא ב; כריתות ה ב; רמב"ם כלי המקדש פ"א ה"ז ומלכים פ"א ה"ז ובסהמ"צ ע' לה ובפהמ"ש כריתות פ"א מ"א; סמ"ג ע' קסו; החינוך מ' קז. ועי' ראב"ע שמות ל לג בפי' הארוך, שמלכי בית דוד אין מושחים אותם בשמן המשחה, שהרי בתורה לא נאמר כן, והמשיחה שמצינו שנמשחו לא היתה בשמן המשחה, ואע"פ ששלמה נמשח בשמן המשחה, כמו שמשמע מהכתוב: ויקח צדוק את קרן השמן מן האהל, מלכים שם, והשמן הנמצא באהל הוא שמן המשחה, עי' רש"י שם ורד"ק שם לח, היה זה הוראת-שעה, ע"ע, רמב"ן שמות שם שאין כן דעת רבותינו, ועי' ציון 49 ואילך על המקור מן התורה למשיחת מלכי בית דוד בשמן המשחה.
- ↑ שמואל א טז יג.
- ↑ מלכים א א לט.
- ↑ מלכים ב יא יב.
- ↑ הוריות שם; כריתות שם.
- ↑ שמות ל לא.
- ↑ תהלים פט כא. רמב"ן שם שם לג. ועי' שמחת יהודה (נג'אר) כריתות ה ב ד"ה ובו נמשחו, ויפה תלמוד הוריות יא ב ד"ה ובו, שלמדים גז"ש, שבשמן המשחה נאמר: יהיה זה, שמות ל לא, ובדוד נאמר: קום משחהו כי זה הוא, שמואל א טז יב, או ממה שנאמר בשמן: יהיה זה לי, ובדוד נאמר: כי ראיתי בבניו לי מלך, שם שם א, וכן נאמר בדוד: ומשחת לי, שם שם ג.
- ↑ ראב"ע שם שם לא, בשם גאון; עי' תוס' רא"ש שם ד"ה ובו, ור"י פערלא לרס"ג עונש יא ד"ה וכן נראה בד'.
- ↑ ראב"ע שם שם לא, בשם גאון, וכ"כ ר"י פערלא שם בד' תוס' רא"ש שם.
- ↑ הוריות יא ב; כריתות ה ב; ירושלמי סוטה פ"ח ה"ג; רמב"ם כלי המקדש א יא ושם מלכים א יב.
- ↑ שמואל א טז יב.
- ↑ ירושלמי שם.
- ↑ הוריות שם; כריתות שם.
- ↑ עי' ציון 97.
- ↑ ע"ע מלך, ושם שי"ח. עי' ספרי דבי רב פ' שופטים פיס' קנז ונובי"ק חו"מ סי' א וחת"ס או"ח סי' יב וחי' רא"ל מלין ח"ב סי' נח אות א ומשנת יעבץ יו"ד סי לו אות ב, בד' גמ' שם ושם: ירושה היא.
- ↑ עי' אבנ"ז יו"ד סי' שיב אות יד; הר אפרים הוריות סי' יז ד"ה ואחרי. וכעי"ז בחי' רא"ל מלין ח"ב סי' נח אות ב בסופו.
- ↑ עי"ש ציונים 211 – 215 שי"ס שמחלוקת מצריכה מינוי חדש, ושם ציונים 208 – 209 שי"ס שבמקום מחלוקת אין הבן יורש את המלכות מאביו כלל, ולדעות אלו אם נתמנה הבן הרי הוא כמלך חדש המתמנה שטעון משיחה, ע"ע הנ"ל ציון 207.
- ↑ עי' רמב"ם כהמ"ק פ"א הי"א ומלכים פ"א הי"ב ובפהמ"ש כריתות פ"א מ"א, ע"פ גמ' הוריות יא ב וכריתות ה ב, ועי' הדעות שבציון 60 שכ' בד' גמ' שם בע"א. ועי' אבנ"ז יו"ד סי' שיב אות ו וכלי חמדה דברים יז יד, שאף משיחה זו בכלל משיחת מלכים שמותר לעשותה בשמן המשחה ואין בה איסור משום סך משמן המשחה, לפי שהיא צורך המלכות, ועי' חי' הגרי"ז כריתות שם ד"ה אולם, טעם נוסף.
- ↑ הוריות יא ב; כריתות ה ב; רמב"ם כלי המקדש פ"א ה"ז ומלכים פ"א ה"י.
- ↑ שמואל א טז יב.
- ↑ הוריות שם; כריתות שם.
- ↑ שמואל א י א.
- ↑ עי' רמב"ם מלכים פ"א ה"ז, ומאירי הוריות יא ב ד"ה משיחה, בד'; עי' קרית ספר שם אזהרת שנג; שו"ת רמ"ע מפאנו סי' קב; יפה מראה לירושלמי שקלים פ"ו ה"ג ד"ה ומלכים; חסדי דוד סנהדרין פ"ד ה"ו ד"ה והא; עי' באר שבע הוריות שם ד"ה מלכי, וערול"נ כריתות ה ב בפי' שני, בד' רש"י כריתות שם ד"ה ולא, ובד' תוס' שם ד"ה מלכי; הורה גבר הוריות יא ב ד"ה מלכי, ואילך, ועי' שער יוסף שם ד"ה מלכי. ועי' מאירי שם, שמשיחה זו אע"פ שהיא בשמן המשחה, אינה כמשיחת דוד, אלא היה שאול כגזבר על המלכות מצד שבט יהודה, עד שימצא מהם ראוי למלכות.
- ↑ רד"ק שם; אברבנאל שם; אלשיך שם; עי' כס"מ מלכים פ"א ה"י; עי' זרע אברהם (כטורזא) הוריות יא ב ד"ה ת"ר, וערול"נ כריתות שם בפי' ראשון, בד' רש"י שם ובד' תוס' שם; קרן אורה הוריות יא ב ד"ה מלכי; מלבי"ם שם. ועי' אבות הראש קונ' שמן ראש דף לט א ואילך, שהאריך בענין זה.
- ↑ ציונים 74 - 76.
- ↑ עי' ציון 62.
- ↑ הוריות יא ב; כריתות ה ב; רמב"ם כהמ"ק פ"א הי"א ומלכים פ"א ה"י.
- ↑ רמב"ם כהמ"ק שם.
- ↑ עי' מלכים ב ט. הוריות שם; כריתות שם.
- ↑ עי' ציון 67.
- ↑ עי' שמואל א י כז. עי' חסדי דוד סנהדרין פ"ד ה"ו ד"ה והא.
- ↑ ערול"נ כריתות שם ד"ה בתוד"ה מלכי, בד' רש"י שם ד"ה ולא, ובד' תוס' שם ד"ה מלכי.
- ↑ כס"מ מלכים שם. ועי' הורה גבר הוריות שם ד"ה מלכי.
- ↑ רמב"ם כלי המקדש פ"א ה"ז ומלכים פ"ז ה"א.
- ↑ ויקרא כא י.
- ↑ חקרי לב (חזן) או"ח סי' קיט ד"ה שוב, ואמבוהא דספרי במדבר ז א אות ה, ע"פ גמ' הוריות יב ב.
- ↑ חזו"א מנחות סי' ל ס"ק א.
- ↑ רש"י שמות ל כט ושבועות טו א ד"ה מקדשתן; מאירי סנהדרין טז ב ד"ה כל.
- ↑ ע"ע כלי שרת ציון 28 וציון 56. רש"י שם; רבינו יונה סנהדרין שם ד"ה משיחתם; מאירי שם; חי' הר"ן שם ד"ה משיחתן.
- ↑ ע"ע כהן גדול ציון 791 ואילך, וע' משוח מלחמה.
- ↑ ויקרא י ו – ז. רמב"ן שם בפי' שני.
- ↑ ע"ע הנ"ל ציון 798 ואילך.
- ↑ רמב"ן שם בפי' ראשון.
- ↑ חי' הגרי"ז סוטה מב א ד"ה יומא, ואילך, בשם ר"ח מבריסק; חי' רא"ל מלין ח"ב סי' נח אות א.
- ↑ ע"ע כהן גדול ציון 791 ואילך.
- ↑ ע"ע הנ"ל ציון 755 ואילך, וע' טמאת כהנים; טמאת קרובים ציון 582 ואילך.
- ↑ ע"ע אלמנה לכהן גדול.
- ↑ ע"ע בעולה לכהן גדול. חי' הגרי"ז שם.
- ↑ ע"ע משוח מלחמה.
- ↑ חי' הגרי"ז שם.
- ↑ עי' ציון 51.
- ↑ עי' ציון 49 ואילך. עי' הר אפרים הוריות סי' יז ד"ה ואחרי, וכ"מ מאבנ"ז יו"ד סי' שיב אות יד, (ועי' חי' רא"ל מלין שם אות ב בסופו), ועי' ציון 59.
- ↑ עי' חקרי לב או"ח סוס"י קיט (ועי' אחרונים שבציון 95).
- ↑ עי' חקרי לב שם; חי' רא"ל מלין ח"ב סי' נח אות א; משנת יעבץ יו"ד סי' לו אות ו, וכ"מ מאחרונים שבציון 58.
- ↑ עי' ציון 95 - 54.
- ↑ עי' רדב"ז כהמ"ק פ"א הי"ב; חקרי לב או"ח סי' קיט ד"ה והנה אמת, ואילך; הר אפרים הוריות סי' טז ד"ה ונראה, (ועי"ש שמ"מ דין מלך זה כמלכי ישראל שאינם טעונים משיחה, עי' ציון 62). ולכא' לסוברים שבמקום שיש מחלוקת על היורש טעון משיחה מעיקר הדין, עי' ציון 60, בהכרח אין המשיחה מעכבת אלא בזמן שיש שמן, שהרי היתה מחלוקת על מלכות צדקיהו, עי' הוריות יא ב וכריתות ה ב, ובזמנו לא היה שמן המשחה, שנגנז בימי יאשיהו, ע"ע שמן המשחה, ועי' צפנת פענח הוריות יא ב ד"ה התם שבט.
- ↑ ע"ע כהן גדול ציון 84, ועי"ש ציון 85 שי"ח.
- ↑ ע"ע הנ"ל ציון 59 ואילך.
- ↑ עי' תוס' יומא מד א ד"ה בשילה, וצפנת פענח דלהלן בד'.
- ↑ ע"ע כלי שרת ציון 81 ואילך, ועי' צפנת פענח דלהלן שהיינו בכלים שלא נמשחו בלבד. וע"ע הנ"ל ציון 91 ואילך, שי"ס שאין כלי שרת יוצאים לחולין ע"י השתמשות גויים.
- ↑ צפנת פענח איסו"ב פי"ז ה"א.
- ↑ ויקרא ח יב.
- ↑ הוריות יב א; כריתות ה ב.
- ↑ חומש לקט בהיר ויקרא ח יב בשם מפרשי רש"י, וכ"מ באברבנאל פ' כי תשא שמות ל כב העיקר הה'.
- ↑ גמ' שם ושם.
- ↑ עי' ציון 126. גמ' שם ושם. ועי"ש ושם, שלד' זו מש"כ תחילה ויצק ואח"כ וימשח, הפי' ויצק לפי שכבר נמשח. ועי' רמב"ם כהמ"ק פ"א ה"ט לגבי כה"ג שמשיחתו ביציקה ומשיחה, עי' ציון 129, שיוצק תחילה ואח"כ מושח.
- ↑ קר"א הוריות שם, בד' רמב"ם שם.
- ↑ קר"א שם ויריעות שלמה שם, בד' גמ' שם, ועי' יריעות שלמה שכ"כ גם בד' רמב"ם שם.
- ↑ הוריות יב א; כריתות ה ב; רמב"ם כהמ"ק פ"א ה"ט.
- ↑ עי' הערוך ע' כי (ועי' תפא"י זבחים פ"י יכין אות לז שכ' בד' בע"א ע"פ ד' תוס' מנחות עה א ד"ה כמין, וצ"ע); עי' בד' לפנינו ברש"י כריתות שם ד"ה כמין, ועי' מסורת הש"ס הוריות שם בד' רש"י שם שכ"כ (וצ"ע מד' רש"י שם בד"ה כמין, שמשמע שהצורה היא ח), וכ"כ בכמה ד' ברמב"ם שם, ועי' תפא"י שם.
- ↑ עי' רמב"ם שם מהד' פרנקל שכ"כ ע"פ כת"י, ועי' ילקוט שינויי נוסחאות שם.
- ↑ רבנו גרשום שם ד"ה כמין; עי' רש"י הוריות שם ד"ה כמין.
- ↑ רבנו גרשום מנחות עד ב ד"ה כמין; רש"י כ"י שם ד"ה כי.
- ↑ עי' רש"י שמות כט ב; תוס' שם עה א ד"ה כמין, בשם יש מפרשים.
- ↑ עי' רש"י כריתות ה ב ד"ה כמין, והוריות יב א ד"ה כמין וד"ה נותנין, וישועות מלכו כהמ"ק פ"א ה"ט בד'.
- ↑ עי' רבנו גרשום כריתות שם ד"ה כך; עי' מאירי הוריות שם ד"ה בתחלה.
- ↑ עי' רמב"ם שם ובפהמ"ש כריתות פ"א מ"א, וקרן אורה הוריות שם ד"ה בתחלה, וישועות מלכו שם, בד', ועי' רד"ק שבציון 138 שמשמע שסובר כן.
- ↑ עי' הערוך שם.
- ↑ עי' ציון 25.
- ↑ רמב"ן ויקרא ח יב בפי' ראשון; עי' מלבי"ם פר' צו אות קעג; עי' העמק דבר שמות כט ח ושם ויקרא ח י; אמבוהא דספרי נשא ז א אות ה, בד' ספ"ז שם, (ועי' ספ"ז שם שבני אהרן נמשחו כמין כי, אבל לא מפורש שיצקו על ראשם, וצ"ע).
- ↑ שמות מ טו.
- ↑ רמב"ן שם בפי' שני, ע"פ הכתוב בשמות כט ז.
- ↑ עי' הוריות יב א וכריתות ה ב, ורש"י הוריות שם ד"ה שכן.
- ↑ רש"י שמות כט לו ושם ל כו; חזו"א קדשים סי' כז ס"ק יא (כ"כ מדעתו); עי' חי' הגרי"ז מנחות נז ב ד"ה מדת, וכ"מ בהעמק דבר שמות ל כז ובמשך חכמה שם.
- ↑ ע"ע שמן המשחה. עי' פ"מ יומא פ"א ה"א ד"ה ר' יוסי, בד' ירושלמי שם; יריעות שלמה כהמ"ק פ"א הי"ב.
- ↑ עי' הוריות יב א; עי' כריתות ה ב; רמב"ם כהמ"ק פ"א ה"ט. ועי' רמב"ם שם, שיוצק תחילה ואחר כך מושח, כסוברים שכך היה אצל אהרן, עי' ציון 109.
- ↑ עי' רמב"ם שם, וכ"מ מגמ' שם ושם.
- ↑ מאירי הוריות יב א ד"ה כשמושחין; אמבוהא דספרי פר' נשא ז א אות ה.
- ↑ ויקרא כא י.
- ↑ הוריות יב ב.
- ↑ אמבוהא דספרי שם.
- ↑ עי' הוריות יב א וכריתות ה ב, ורש"י שם ד"ה כמו; רמב"ם כהמ"ק פ"א ה"ט. ועי' פהמ"ש לרמב"ם כריתות פ"א מ"א שנותנים על מצחו, וצ"ע אם זו ד' אחרת.
- ↑ עי' רש"י הוריות שם ד"ה כמין; עי' רש"י כריתות שם; מאירי הוריות שם ד"ה כשמושחין.
- ↑ מאירי שם; שער יוסף שם ד"ה תני חדא.
- ↑ רד"ק מלכים א א לח.
- ↑ עי' ציון 127.
- ↑ עי' כריתות ו ב, ותוס' שם ד"ה מלכים, בד'; עי' מרכה"מ כהמ"ק פ"א ה"י, ושער יוסף הוריות יא ב ד"ה אמנם, ומנ"ח מ' קז בסופו, וערול"נ כריתות שם ד"ה אבל, וליקוטי הלכות שם עין משפט אות ע, ואבהא"ז שם, בד' רמב"ם שם.
- ↑ רד"ק מלכים א א לח.
- ↑ ירושלמי יומא פ"א ה"א; ספרי פ' נשא ז א, וכ"מ בהוריות ה ב ובתו"כ פ' צו מכילתא דמילואים פסוק י.
- ↑ ויקרא ח י – יא, ועי' שם שם לג שאותה פרשה עוסקת בשבעת ימי המילואים. על הציווי שנצטוה משה למושחם בשבעת ימי המילואים, לסוברים שימי המילואים התחילו בכ"ג אדר, ע"ע מילואים, ואע"פ שבכתוב לא נאמרה משיחת המשכן וכליו (מלבד המזבח, עי' שמות כט לו) אלא בא' ניסן, עי' שם מ א ואילך, עי' העמק דבר שבציון 146.
- ↑ העמק דבר ויקרא ח י, וכ"מ בתו"כ פ' צו מכילתא דמילואים אות ט לגי' הגר"א שם.
- ↑ שמות כט לו – לז.
- ↑ העמק דבר שם, ועי"ש שכאן נצטוה משה אף על משיחת המשכן וכליו בשבעת ימי המילואים, ועי' ציון 143.
- ↑ עי' פ"מ יומא פ"א ה"א ד"ה מ"ד נתפרק, ואילך, וקה"ע שם ד"ה ה"ג שבעת, ואילך, בד' ירושלמי שם, ומשמע מדבריהם ששאר הכלים שלא אירע בהם מאומה בפירוק המשכן, לא הוצרכו אלא למשיחה אחת. ועי' כריתות ה ב: ובו נמשחו המשכן וכליו ואהרן ובניו כל שבעת ימי המילואים, ולסוברים שכלי המשכן נמשחו פעם אחת בלבד, צ"ל ש"כל שבעת" אינו אלא באהרן ובניו, וכ"מ קצת ברש"י שם ד"ה וכי. ועי' קה"ע שם שכ' בד' הירושלמי שיש תנאים שחולקים וסוברים שהמזבח נמשח פעם אחת בלבד, ועי"ש שד' צ"ב, ועי' מרה"פ שם ד"ה דכתיב, שא"א לפרש כן, ובפ"מ שם פי' בע"א.
- ↑ ע"ע מילואים.
- ↑ שמות מ ב ושם ט. הרחב דבר שם שם יא, וכ"כ בהעמק דבר ויקרא ח י. ומשמע מד' שלסוברים שבא' ניסן התחילו שבעת ימי המילואים, ע"ע מילואים, הכתוב ומשחת את המשכן וכו' היינו בשבעת ימי המילואים, אבל בשמיני למילואים לא נמשחו.
- ↑ עי' פ"מ שבציון 162 וקה"ע שבציון 160, שלד' משיחה הוצרכה בשמיני רק במשכן והמזבח הואיל ונתפרקו והוקמו באותו יום, ולא משום ציווי שנאמר למשוח באותו יום, (ולא משמע בד' שהיינו רק לסוברים שהמשכן הוקם בא' ניסן).
- ↑ עי' רמב"ן שבציון 194.
- ↑ הרחב דבר שם.
- ↑ ע"ע מילואים.
- ↑ עי' ציון 149.
- ↑ במדבר ז א.
- ↑ במדבר שם.
- ↑ ע"ע הנ"ל.
- ↑ עי' ציון 148 ואילך, שהסוברים שנצטוו למשוח את המשכן וכליו בשמיני למילואים, היינו רק לסוברים שהוא בא' בניסן. הרחב דבר שמות מ יא, בד' ירושלמי יומא פ"א ה"א.
- ↑ עי' ציון 147.
- ↑ עי' קה"ע שם ד"ה בשמיני, בד' ירושלמי שם.
- ↑ עי' פ"מ דלהלן וקה"ע שם, שלא דנו אלא במזבח הואיל ונתפרק עם המשכן, ומשמע ששאר הכלים אי"צ משיחה, ועי' ציון 150.
- ↑ עי' פ"מ שם ד"ה פשט, בד' ירושלמי שם.
- ↑ עי' פ"מ יומא פ"א ה"א ד"ה היה משה, ואילך, בד' ת"ק שם ור' יוסי ב"ר יהודה שם; רד"ל למד"ר פ' נשא פי"ב סי' טו ד"ה ואחד, בד' ר' שמעון בן לקיש שם, (ועי' ציון 166 לגבי ד' ר' איבו בשם ר' תחליפא שם).
- ↑ שמות לו יג.
- ↑ רד"ל שם, בד' ר' שמעון בן לקיש שם.
- ↑ ז"ר לילקו"ש במדבר סוס"י תשיא, ועץ יוסף למד"ר שם ד"ה ואחד, בד' ר' שמעון בן לקיש שם ושם, ועי' שם ושם שר' איבו בשם ר' תחליפא דורש הכתוב בע"א, וצ"ע אם חולק על דין זה.
- ↑ עי' ציון 163.
- ↑ עי' ציון 128.
- ↑ פ"מ יומא פ"א ה"א ד"ה היה משה, ואילך, בד' ירושלמי שם, ועי' קה"ע שם שכ' בד' הירושלמי בע"א, ועי' ראב"ד לתו"כ סו"פ צו.
- ↑ מד"ר פ' נשא פי"ב סי' טו, ומהרז"ו שם ד"ה ראשון, בד'. ועי' במד"ר שם שיש דורשים מ"וימשחם ויקדש אותם", שאחר שמשח כל כלי בפנ"ע חזר ומשח את כולם בב"א בלי הפסק, וצ"ע אם לד' נתקדשו רק במשיחה השניה וזה הטעם שנתקדשו כולם כאחד, וא"כ חולק על הסוברים שם שנתקדשו כשסיים למשוח את הכלי האחרון.
- ↑ ע"ע כלי שרת ציון 236 ואילך וציון 247 ואילך.
- ↑ עי' ציון 128.
- ↑ במדבר ז א.
- ↑ עי' רש"י מנחות נז ב ד"ה וימשחם; תוס' שם ד"ה רבי.
- ↑ ע"ע הנ"ל ציון 251 ואילך. עי' חזו"א קדשים סי' כז ס"ק יא, וחי' הגרי"ז מנחות שם, בד' ר' יאשיה ור' יונתן שם.
- ↑ עי' ציון 127.
- ↑ עי' ציון 179, שלד' זו ר' יונתן במנחות שם סובר שהמשיחה מקדשת את מידות הלח מתוכן בלבד.
- ↑ עי' ציון 178, שלד' זו ר' יאשיה במנחות שם סובר שהמשיחה מקדשת את מידות היבש מתוכן בלבד.
- ↑ עי' חזו"א שם; עי' חי' הגרי"ז שם, ועי' שם ושם שמח' ר' יאשיה ור' יונתן שם היא אם המשיחה מקדשת את הכלים מבפנים בלבד או אף מבחוץ.
- ↑ עי' שמות כט ז; עי' ויקרא ח יב; כריתות ה ב.
- ↑ ויקרא ח יב, ועי' שם שם לג שאותה פרשה עוסקת בשבעת ימי המילואים. על הציווי למשוח את אהרן בשבעת ימי המילואים, עי' שמות כט ז.
- ↑ עי' כריתות שם, ורש"י שם ד"ה וכי, בד'.
- ↑ שמות כט כט.
- ↑ שם שם ל. ע"ע כהן גדול ציון 298 ואילך.
- ↑ עי' יומא ה א, ותוס' שם ד"ה איתקש, בד', וע"ע הנ"ל שם.
- ↑ עי' רש"י כריתות שם ד"ה וכי.
- ↑ ויקרא ח לד.
- ↑ יפה תואר ויקרא פר' י סי' ח, ע"פ רש"י ויקרא שם.
- ↑ ע"ע מילואים.
- ↑ שמות מ ב ושם יג. עי' העמק דבר שמות כט ח ושם ויקרא ח י, ועי' הרחב דבר שבציון 158.
- ↑ עי' פ"מ וקה"ע שבציון 150, וכ"מ ברמב"ן שם ח יב, ועי' העמק דבר ויקרא שם בד'.
- ↑ עי' ציונים 123, 125.
- ↑ עי' ציון 191. עי' רש"י כריתות ה ב ד"ה וכי, בד' גמ' שם, וכ"מ ברמב"ן ויקרא ח יב.
- ↑ שמות מ טו. עי' רמב"ן שם, ומשמע מד' שהיינו אף לסוברים ששמיני למילואים הוא א' ניסן, ואע"פ שנאמר באותה פרשה: ביום החדש הראשון באחד לחדש, שם שם א, מ"מ הכתוב ומשחת אתם, אין כוונתו לעשות כן ביום החדש הראשון באחד לחדש, אלא בז' ימי המילואים, שהרי ד' רמב"ן שם שא' ניסן הוא שמיני למילואים.
- ↑ מלבי"ם פר' צו סי' קעג; העמק דבר שמות כט ח, ושם ויקרא ח י, ועי"ש שלסוברים שנמשחו בשמיני, ד' הגמ' שם שבני אהרן נמשחו בשבעת ימי המילואים, היינו בהזיה שהזו עליהם מהשמן בז' ימי המילואים.
- ↑ מלבי"ם שם, ועי' קה"ע שם ד"ה ותחת. ועי' פ"מ שם שכ' בד' הירושלמי בע"א.
- ↑ יומא ה א; רמב"ם כלי המקדש פ"ד הי"ג.
- ↑ ציון 271 ואילך.
- ↑ שמות כט ל.
- ↑ שם שם כט.
- ↑ ויקרא טז לב.
- ↑ יומא שם, ותוס' שם ד"ה איתקש.
- ↑ ציון 317 ואילך.
- ↑ עי' ציון 202.
- ↑ ע"ע משוח מלחמה.
- ↑ ערוה"ש קדשים סי' יח אות ב.
- ↑ עי' מנחה חדשה שבציון 210.
- ↑ ויקרא ו יג. תו"כ פ' צו פר' ג אות ד; רמב"ם כהמ"ק פ"ד הט"ו.
- ↑ מנ"ח מ' קח אות ז.
- ↑ מנחה חדשה מ' קח אות ג, ע"פ הגמ' הוריות יב א שסברו לרבות מלך ומשוח מלחמה לפר כהן משיח לפי שנאמר בו: המשיח, ויקרא ד ג.
- ↑ מנחה חדשה שם, ע"פ תו"כ פר' צו פ"ה אות א שסברו לרבות משוח מלחמה להבאת חביתי כה"ג לפי שנאמר בהם: הכהן המשיח, ויקרא ו טו.
- ↑ שמואל א ט כו - י א. מנחה חדשה שם. ועי' אברבנאל שמות ל כב העיקר הי"ב.
- ↑ במדבר ז פד. ז"ר לילקו"ש במדבר סי' תשטז.
- ↑ הוריות יב א; כריתות ה ב; רמב"ם כהמ"ק פ"א הי"א ומלכים פ"א הי"א.
- ↑ מלכים א א לג – לד. גמ' שם ושם.
- ↑ גמ' שם ושם, ומאירי הוריות שם בד'. ועי' מאירי שם, שאין בכך משום לא תנחשו, ויקרא יט כו, לפי שאי"ז דרך נחש, אלא כדי לעוררו לנהוג במלכותו באופן שתהיה קיימת כמעיין.
- ↑ עי' ציון 61.
- ↑ מהרש"א שם ד"ה אין.
- ↑ עי' תוס' זבחים כ ב ד"ה יציאה, ותוס' מנחות ט א ד"ה ריש לקיש.
- ↑ ע"ע שמן המשחה. יריעות שלמה כהמ"ק פ"א ה"ט.