977
עריכות
(יצירת דף עם התוכן "<span dir="rtl">'''הגדרת הערך:''' ולד שנולד מת או שנולד קודם זמנו, או באופן שאינו יכול לחיות, לענין...") |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 48: | שורה 48: | ||
<span dir="rtl">ישנם ולדות שלא הגיעו לכלל נפל ואינם חשובים ולד כלל, פעמים מפני שנולדו הרבה קודם זמנם, ופעמים מפני פגמים גדולים שיש בהם</span><ref><span dir="rtl">עי' להלן: ולד הדומה לבריה אחרת; ולד חסר או פגום.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">ישנם ולדות שלא הגיעו לכלל נפל ואינם חשובים ולד כלל, פעמים מפני שנולדו הרבה קודם זמנם, ופעמים מפני פגמים גדולים שיש בהם</span><ref><span dir="rtl">עי' להלן: ולד הדומה לבריה אחרת; ולד חסר או פגום.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
=== <span dir="rtl">קודם מ' יום</span> === | === <span dir="rtl">קודם מ' יום</span> === | ||
שורה 122: | שורה 120: | ||
<span dir="rtl">הלכה כחכמים, והמפלת כמין בהמה חיה או עוף אם היו פניו כפני אדם הרי זה ולד, וטמאה טומאת לידה, אף על פי ששאר הגוף דומה לבהמה או לחיה או לעוף, ואם אין פניו כצורת פני האדם אף על פי ששאר הגוף גוף אדם שלם וידיו ורגליו ידי ורגלי אדם אינו ולד ואין אמו טמאה לידה</span><ref><span dir="rtl">רמב"ם אסו"ב פ"י ה"ח.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">הלכה כחכמים, והמפלת כמין בהמה חיה או עוף אם היו פניו כפני אדם הרי זה ולד, וטמאה טומאת לידה, אף על פי ששאר הגוף דומה לבהמה או לחיה או לעוף, ואם אין פניו כצורת פני האדם אף על פי ששאר הגוף גוף אדם שלם וידיו ורגליו ידי ורגלי אדם אינו ולד ואין אמו טמאה לידה</span><ref><span dir="rtl">רמב"ם אסו"ב פ"י ה"ח.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
=== <span dir="rtl">מקצת פניו דומים לבהמה</span> === | === <span dir="rtl">מקצת פניו דומים לבהמה</span> === | ||
שורה 140: | שורה 136: | ||
<span dir="rtl">המפלת דמות אדם שיש לו כנפים של בשר אמו טמאה לידה</span><ref><span dir="rtl">נדה כד ב; רמב"ם שם.</span></ref><span dir="rtl">, שולד הוא אלא שיש לו כנפיים</span><ref><span dir="rtl">נדה שם. ועי' תוס' שם ד"ה המפלת; רשב"א נדה שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">המפלת דמות אדם שיש לו כנפים של בשר אמו טמאה לידה</span><ref><span dir="rtl">נדה כד ב; רמב"ם שם.</span></ref><span dir="rtl">, שולד הוא אלא שיש לו כנפיים</span><ref><span dir="rtl">נדה שם. ועי' תוס' שם ד"ה המפלת; רשב"א נדה שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
=== <span dir="rtl">בזמן הזה</span> === | === <span dir="rtl">בזמן הזה</span> === | ||
שורה 148: | שורה 142: | ||
<span dir="rtl">על אשה היולדת ולד הדומה לבהמה, מאמתי חשוב כילוד, ע"ע לידה</span><ref><span dir="rtl">ציון 161 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">על אשה היולדת ולד הדומה לבהמה, מאמתי חשוב כילוד, ע"ע לידה</span><ref><span dir="rtl">ציון 161 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== <span dir="rtl">ולד חסר או פגום</span> == | == <span dir="rtl">ולד חסר או פגום</span> == | ||
שורה 168: | שורה 160: | ||
<span dir="rtl">על אשה שהפילה חתיכה לבנה שיש בה עצם, אם תולים שהיא חלק מולד שלם וטמאה טומאת לידה, ע"ע יולדת</span><ref><span dir="rtl">196 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">על אשה שהפילה חתיכה לבנה שיש בה עצם, אם תולים שהיא חלק מולד שלם וטמאה טומאת לידה, ע"ע יולדת</span><ref><span dir="rtl">196 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
=== <span dir="rtl">ולד שאין בו צורת החיים</span> === | === <span dir="rtl">ולד שאין בו צורת החיים</span> === | ||
שורה 178: | שורה 168: | ||
<span dir="rtl">נברא בעין אחת וירך אחת אם היו מן הצד הרי הוא כחצי אדם ואמו טמאה לידה ואם היו באמצע אמו טהורה שהרי זו בריה אחרת</span><ref><span dir="rtl">נדה כד ב; רמב"ם אסו"ב פ"י ה"י.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">נברא בעין אחת וירך אחת אם היו מן הצד הרי הוא כחצי אדם ואמו טמאה לידה ואם היו באמצע אמו טהורה שהרי זו בריה אחרת</span><ref><span dir="rtl">נדה כד ב; רמב"ם אסו"ב פ"י ה"י.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
=== <span dir="rtl">גוף אטום</span> === | === <span dir="rtl">גוף אטום</span> === | ||
שורה 210: | שורה 198: | ||
<span dir="rtl">בזמן הזה שאין אנו בקיאים בצורת הולד, מטמאים בכל הולדות שלא נגמרה צורתם, היינו בולד שפניו טוחות, ויש לו ב' גבין וב' שדראות, וגולגלתו אטומה, וגופו אטום, וושטו אטום</span><ref><span dir="rtl">רשב"א תוה"א ב"ז ש"ו דף כז א ותוה"ב הקצר שם; הלכות נדה לרמב"ן פ" ה"ד; ראב"ד בעלי הנפש שער הפרישה; טור יו"ד קצד; ב"י שם; עי' שו"ע שם ג.</span></ref><span dir="rtl">, וכן בנברא בעין אחת ובירך אחד באמצע אמו טהורה, וולד הדומה לדקל, בכולם טמאה מספק</span><ref><span dir="rtl">ראב"ד שם; ב"י שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">בזמן הזה שאין אנו בקיאים בצורת הולד, מטמאים בכל הולדות שלא נגמרה צורתם, היינו בולד שפניו טוחות, ויש לו ב' גבין וב' שדראות, וגולגלתו אטומה, וגופו אטום, וושטו אטום</span><ref><span dir="rtl">רשב"א תוה"א ב"ז ש"ו דף כז א ותוה"ב הקצר שם; הלכות נדה לרמב"ן פ" ה"ד; ראב"ד בעלי הנפש שער הפרישה; טור יו"ד קצד; ב"י שם; עי' שו"ע שם ג.</span></ref><span dir="rtl">, וכן בנברא בעין אחת ובירך אחד באמצע אמו טהורה, וולד הדומה לדקל, בכולם טמאה מספק</span><ref><span dir="rtl">ראב"ד שם; ב"י שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== <span dir="rtl">הנולד לט' חדשים או ספק ט' חדשים</span> == | == <span dir="rtl">הנולד לט' חדשים או ספק ט' חדשים</span> == | ||
שורה 238: | שורה 224: | ||
<span dir="rtl">ולד שנולד חי, יש מהאחרונים שכתב שתוך ל' יום אין לולד חזקת חיים שחוששים שהוא נפל</span><ref><span dir="rtl">דגמ"ר יו"ד סי' שה י.</span></ref><span dir="rtl">, והסתפק שמא יש כאן חזקה הבאה מכח הרוב</span><ref><span dir="rtl">ע"ע חזקה ב (דמעיקרא) ציון 621, ואילך. וע' חזקת חיים ציון 4.</span></ref><span dir="rtl">, שרוב ולדות אינם נפלים</span><ref><span dir="rtl">דמג"ר שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתבו שגם קודם ל' יום יש לו חזקת חיים</span><ref><span dir="rtl">שו"ת חת"ס יו"ד סי' רצד, אפ' בעובר, והביא ראיה מערכין ז ב, שגם בנפל מחללים שבת, והיינו שיש לו חזקת חיים; מרכה"מ מילה פ"א הי"ג, והביא ראיה מערכין שם א, שהוצרכו לומר שהנפל מת בתחילה ולכן אינו מוריש, אבל בלא"ה היה מוריש שיש לו חזקת חיים; ועי' לעיל ציון</span> <span dir="rtl">79, דעת המהרשד"ם והגדול ממינסק אפילו בעובר.</span></ref><span dir="rtl">, ויש חזקה הבאה מכח הרוב שרוב ולדות אינם נפלים</span><ref><span dir="rtl">שו"ת בית שמואל אחרון יו"ד סי' כט; שו"ת חת"ס שם. ועי' פת"ש יו"ד סי' שה סקכ"א. וע"ע פדיון הבן.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">ולד שנולד חי, יש מהאחרונים שכתב שתוך ל' יום אין לולד חזקת חיים שחוששים שהוא נפל</span><ref><span dir="rtl">דגמ"ר יו"ד סי' שה י.</span></ref><span dir="rtl">, והסתפק שמא יש כאן חזקה הבאה מכח הרוב</span><ref><span dir="rtl">ע"ע חזקה ב (דמעיקרא) ציון 621, ואילך. וע' חזקת חיים ציון 4.</span></ref><span dir="rtl">, שרוב ולדות אינם נפלים</span><ref><span dir="rtl">דמג"ר שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתבו שגם קודם ל' יום יש לו חזקת חיים</span><ref><span dir="rtl">שו"ת חת"ס יו"ד סי' רצד, אפ' בעובר, והביא ראיה מערכין ז ב, שגם בנפל מחללים שבת, והיינו שיש לו חזקת חיים; מרכה"מ מילה פ"א הי"ג, והביא ראיה מערכין שם א, שהוצרכו לומר שהנפל מת בתחילה ולכן אינו מוריש, אבל בלא"ה היה מוריש שיש לו חזקת חיים; ועי' לעיל ציון</span> <span dir="rtl">79, דעת המהרשד"ם והגדול ממינסק אפילו בעובר.</span></ref><span dir="rtl">, ויש חזקה הבאה מכח הרוב שרוב ולדות אינם נפלים</span><ref><span dir="rtl">שו"ת בית שמואל אחרון יו"ד סי' כט; שו"ת חת"ס שם. ועי' פת"ש יו"ד סי' שה סקכ"א. וע"ע פדיון הבן.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
=== <span dir="rtl">מת ביום ל'</span> === | === <span dir="rtl">מת ביום ל'</span> === | ||
שורה 298: | שורה 282: | ||
<span dir="rtl">ועי' להלן</span><ref><span dir="rtl">ציונים:</span> <span dir="rtl">405, ועי' ציון</span> <span dir="rtl">370. ולגבי בהמה עי' ציון</span> <span dir="rtl">565.</span></ref> <span dir="rtl">אם היום בקיאים בכלו לו חדשיו.</span> | <span dir="rtl">ועי' להלן</span><ref><span dir="rtl">ציונים:</span> <span dir="rtl">405, ועי' ציון</span> <span dir="rtl">370. ולגבי בהמה עי' ציון</span> <span dir="rtl">565.</span></ref> <span dir="rtl">אם היום בקיאים בכלו לו חדשיו.</span> | ||
== <span dir="rtl">הנולד לשבעה או לשמונה</span> == | == <span dir="rtl">הנולד לשבעה או לשמונה</span> == | ||
שורה 370: | שורה 352: | ||
<span dir="rtl">ומכל מקום קודם ששהה ל' יום לכל הדעות חשוב נפל, ואם מת אמו חייבת חליצה, וגם אשת כהן תחלוץ ותצא</span><ref><span dir="rtl">בית מאיר אה"ע קנו ד.</span></ref><span dir="rtl">, ויש מהראשונים שכתב שמותרת להתייבם כיון שחשוב ודאי נפל</span><ref><span dir="rtl">יש"ש יבמות פ"ח סי' כט; עי' ראמ"ה יבמות לו ב, בדעת רש"י, שהנולד לח' ולא גמרו סימניו ופיהק ומת מותרת להתייבם; עי' חזו"א יו"ד קנה סק"ג: דבזה היא נשארת תחת בעלה היבם. וצ"ב כוונתו אם גם לכתחילה מותרת להתייבם או שרק בדיעבד אינה יוצאת.</span></ref><span dir="rtl">, ויש שכתב שאסורה להתייבם</span> <span dir="rtl">שמא הוא בן קיימא</span><ref><span dir="rtl">קרבן נתנאל על הרא"ש יבמות פ"ח סי' ו אות ק.</span></ref><span dir="rtl">; ובעודו חי אסור לטלטלו</span><ref><span dir="rtl">רמב"ם מילה פ"א הי"ג; טוש"ע או"ח של ז,ח.</span></ref><span dir="rtl">, ואין מלים אותו בשבת</span><ref><span dir="rtl">רמב"ם שם; טוש"ע יו"ד רסו יא, או"ח שלא ג. ועי' להלן: לענין מילה וחילול שבת.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתב אף בזה שהוא ספק, ובאשת כהן אינה צריכה חליצה</span><ref><span dir="rtl">עי' שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' רפו, בדעת הרמב"ם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש מהראשונים שכתב שאסורה להתייבם מהתורה, שמהתורה כל שיצא חי פוטר את אמו מהיבום גם אם הוא ודאי נפל, וחכמים החמירו להצריכה חליצה אבל אסורה ביבום מהתורה</span><ref><span dir="rtl">ראמ"ה יבמות לו ב, אפילו בפיהק ומת. ועי' לעיל ציון</span> <span dir="rtl">30 ואילך. ולהלן ציון</span> <span dir="rtl">495.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">ומכל מקום קודם ששהה ל' יום לכל הדעות חשוב נפל, ואם מת אמו חייבת חליצה, וגם אשת כהן תחלוץ ותצא</span><ref><span dir="rtl">בית מאיר אה"ע קנו ד.</span></ref><span dir="rtl">, ויש מהראשונים שכתב שמותרת להתייבם כיון שחשוב ודאי נפל</span><ref><span dir="rtl">יש"ש יבמות פ"ח סי' כט; עי' ראמ"ה יבמות לו ב, בדעת רש"י, שהנולד לח' ולא גמרו סימניו ופיהק ומת מותרת להתייבם; עי' חזו"א יו"ד קנה סק"ג: דבזה היא נשארת תחת בעלה היבם. וצ"ב כוונתו אם גם לכתחילה מותרת להתייבם או שרק בדיעבד אינה יוצאת.</span></ref><span dir="rtl">, ויש שכתב שאסורה להתייבם</span> <span dir="rtl">שמא הוא בן קיימא</span><ref><span dir="rtl">קרבן נתנאל על הרא"ש יבמות פ"ח סי' ו אות ק.</span></ref><span dir="rtl">; ובעודו חי אסור לטלטלו</span><ref><span dir="rtl">רמב"ם מילה פ"א הי"ג; טוש"ע או"ח של ז,ח.</span></ref><span dir="rtl">, ואין מלים אותו בשבת</span><ref><span dir="rtl">רמב"ם שם; טוש"ע יו"ד רסו יא, או"ח שלא ג. ועי' להלן: לענין מילה וחילול שבת.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתב אף בזה שהוא ספק, ובאשת כהן אינה צריכה חליצה</span><ref><span dir="rtl">עי' שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' רפו, בדעת הרמב"ם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש מהראשונים שכתב שאסורה להתייבם מהתורה, שמהתורה כל שיצא חי פוטר את אמו מהיבום גם אם הוא ודאי נפל, וחכמים החמירו להצריכה חליצה אבל אסורה ביבום מהתורה</span><ref><span dir="rtl">ראמ"ה יבמות לו ב, אפילו בפיהק ומת. ועי' לעיל ציון</span> <span dir="rtl">30 ואילך. ולהלן ציון</span> <span dir="rtl">495.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
=== <span dir="rtl">ילדה ולד מת אם חשוב ספק</span> === | === <span dir="rtl">ילדה ולד מת אם חשוב ספק</span> === | ||
שורה 420: | שורה 400: | ||
<span dir="rtl">ספק בן ז' ספק בן ח', ולא גמרו שערו וצפרניו, נחלקו אחרונים בדעת ראשונים: יש שכתבו שהוא ספק בן קיימא ומלים אותו בשבת מספק</span><ref><span dir="rtl">ע' סמ"ג עשין כח ובעל העיטור מילה (נא א), וב"י יו"ד שם, בדעתם; ב"ח יו"ד שם ד"ה ולפי שדברי, בדעת הסמ"ג, וביאר שבין במנה ח' חדשים מיום הטבילה, ובין בספק גמור שהוא בן ז' או בן ח', מלים אותו; כס"מ שם, בדעת הרה"מ יבום פ"א ה"ה בדעת הרמב"ם; שו"ת רדב"ז ח"ה ללשונות הרמב"ם סי' לא (אלף תד), בדעת הרמב"ם; שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' רפו; עי' ביאור הלכה או"ח של ז ד"ה או ספק, בדעת הבה"ג שם והעיטור שם, שכתבו שמלים אותו בשבת, שהסתפק שמא כוונתם גם בלא גמרו סימניו; טור או"ח שלא ויו"ד רסו; רמ"א יו"ד רסו יא, וציין לזה באו"ח שלא ג; אליה רבה או"ח שם סק"א, בשם לחם משנה (על המשניות) שבת פי"ט מ"ג. ועי' משנה ברורה שם סקי"א, שהביא מחלוקת זו וכתב שנהרא נהרא ופשטיה; חזו"א יו"ד קנה סק"ב, אה"ע קטו סק"ב.</span></ref><span dir="rtl">, שאם הוא בן קיימא מקיים מצות מילה הדוחה שבת, ואם אינו בן קיימא אין בזה איסור עשית חבורה</span><ref><span dir="rtl">ע"ע דש: חובל. וראה שם אם איסורו משום דש או משום נטילת נשמה.</span></ref> <span dir="rtl">מפני שהוא מחתך בשר בעלמא</span><ref><span dir="rtl">עי' שבת קלו א, וכס"מ שם. ועי' ציון</span> <span dir="rtl">992 ואילך על עשיית חבורה בנפל.</span></ref><span dir="rtl">, ואף שיש כאן איסור טלטול דרבנן</span><ref><span dir="rtl">ע"ע מוקצה.</span></ref><span dir="rtl">, כיון שיש ספק שמא עושה מצוה לא גזרו חכמים</span><ref><span dir="rtl">לבוש יו"ד רסו יא.</span></ref><span dir="rtl">, ובלבד שיהיה שלם</span><ref><span dir="rtl">ב"ח שם. עי' לעיל ציון</span> <span dir="rtl">732, פירושו.</span></ref><span dir="rtl">. וזו ששנינו: ספק בן שבעה ספק בן שמונה</span><ref><span dir="rtl">כך הגירסא לפנינו, וכן גרסו הרי"ף שבת קלה א (נד א) והר"ן שם, והר"ח שם, והרא"ש שבת פי"ט סי' ה, והרשב"א יבמות פ ב. אבל הרמב"ן והריטב"א שבת קלה ב, גרסו ספק בן ח' ספק בן ט', ועי' לעיל ציון:</span> <span dir="rtl">252.</span></ref> <span dir="rtl">אין מחללין עליו את השבת</span><ref><span dir="rtl">שבת קלה א.</span></ref><span dir="rtl">, העמידו בגמרא במכשירי מילה שיש בהם איסור תורה, וכדעת רבי אליעזר הסובר שמכשירי מילה דוחים שבת</span><ref><span dir="rtl">עי' משנה שבת קל.</span></ref><span dir="rtl">, אבל למה שאנו פוסקים כדעת חכמים שאין מכשירי מילה דוחים שבת</span><ref><span dir="rtl">ע"ע מילה: בשבת וביום טוב.</span></ref><span dir="rtl">, גם ספק בן ז' מלים אותו בשבת כיון שאין במילה איסור תורה</span><ref><span dir="rtl">עי' שבת קלו א. טור יו"ד רסו.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתב שמכל מקום הוא ספק של תורה</span><ref><span dir="rtl">עי' לעיל ציון</span> <span dir="rtl">512 שמטעם זה גם באשת כהן חולצת.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתב שאף שמלים אותו בשבת כיון שאין במילה איסור תורה, אבל אין מחללים עליו שבת להצילו כיון שהוא ספק גמור</span><ref><span dir="rtl">עי' סמ"ג עשין כח; דרכי משה יו"ד רסו ב בדעת הרי"ף והרא"ש; רמ"א בשו"ע שם יא.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שחולקים על כל זה וכתבו שאין מלים אותו בשבת</span><ref><span dir="rtl">טור יו"ד רסו, בדעת הרמב"ם, ועי' ב"י שם, שדחה; כס"מ מילה שם, בדעת הרמב"ם בפירוש הראשון; רמב"ן שבת קלה ב, רשב"א שם קלו א, בדעת הרי"ף שבת קלה א (נד א) והרא"ש שבת פי"ט סי' ה, שהביאו הבריייתא שבת קלה א שלא מלים ספיקות; ר"ן על הרי"ף שם, בדעתו; הגהות הרמ"ך מילה פ"א הי"ד; ב"י או"ח שלא, יו"ד רסו, בדעת הרי"ף והרא"ש; מער"ק שם, בדעתם; מלבושי יו"ט אה"ע סי' כד, בדעת הרמב"ם; המחבר בשו"ע או"ח שלא ג, יו"ד רסו יא; ב"ח או"ח שם ויו"ד שם. ועי' להלן: מילה, דין מילה בספק נפל.</span></ref><span dir="rtl">, שכיון שלא גמרו שערו וצפרניו יצא מכלל רוב הולדות שהם בני קיימא</span><ref><span dir="rtl">קרבן נתנאל שם; ב"י שם ושם.</span></ref><span dir="rtl">, ומוכח שהוא בן ח'</span><ref><span dir="rtl">מלבושי יו"ט שם.</span></ref><span dir="rtl">, ואף שאין כאן אלא איסור טלטול, למה נתיר איסור טלטול במקום שאין שקרוב לודאי שאינו בן קיימא</span><ref><span dir="rtl">ב"י שם ושם. ועי' חידושי הגר"ח שבת קלה ב (אות טו, פח) שביאר שלדעת הרי"ף בספק חיוב מילה למדים בגמ' שבת קלה א, מ"ערלתו" ודאי ולא ספק, שאינה דוחה את השבת, וגדר הלימוד הוא שודאי אין כאן חיוב מילה, ולכן אינו דוחה שבת, כיון שודאי שאין כאן חיוב מילה. ועי' שם בהערת הגרב"ד.</span></ref><span dir="rtl">. וזו ששנינו: ספק בן שבעה ספק בן שמונה אין מחללין עליו את השבת</span><ref><span dir="rtl">שבת קלה א.</span></ref><span dir="rtl">, ומה שהעמידו בגמרא דוקא במכשירי מילה כרבי אליעזר, סוברים שנדחית העמדה זו</span><ref><span dir="rtl">ר"ח שם; ועי' רמב"ן שבת קלה ב, ורשב"א שם קלו א, שכתבו לפרש שרבא בגמרא שבת שם אינו סובר העמדה זו. ועי' ב"י שם ושם, שביאר שאף שהעמידו בגמ' שבת קלו א, את הברייתא במכשירי מילה וכדעת רבי אליעזר, סוברים הרי"ף והרא"ש שהעמדה זו נדחתה מדברי הגמ' יבמות פ ב שהעמידה את הברייתא דווקא בלא גמרו סימניו, ומעתה אין צריך להעמיד דוקא בדעת רבי אליעזר אלא גם לדידן אין מחללים שבת כיון שקרוב לודאי שאינו בן קיימא. ועי' קרבן נתנאל על הרא"ש שבת פי"ט סי' ה אות פ, מה שכתב בזה.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שסובר שאם ידוע לנו שלא גמרו שערו וצפרניו, אין מלים אותו, אבל אין אנו צריכין לדקדק אחר זה, ומי שאינו בקי בסימנים אלו אין צריך לחוש כל שלא ראינו ברור שלא גמרו שערו וצפרניו</span><ref><span dir="rtl">עי' לעיל ציון</span> <span dir="rtl">270. עי' מלבושי יו"ט שם, ופירש מה שכתב הרמב"ם שצריך שיהיה שלם היינו שיגמרו שערו וצפרניו גם אם לא ברור לנו שגמרו, אבל אם ברור שלא גמרו אין מלים אותו שמוכח שהוא בן ח'.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">ספק בן ז' ספק בן ח', ולא גמרו שערו וצפרניו, נחלקו אחרונים בדעת ראשונים: יש שכתבו שהוא ספק בן קיימא ומלים אותו בשבת מספק</span><ref><span dir="rtl">ע' סמ"ג עשין כח ובעל העיטור מילה (נא א), וב"י יו"ד שם, בדעתם; ב"ח יו"ד שם ד"ה ולפי שדברי, בדעת הסמ"ג, וביאר שבין במנה ח' חדשים מיום הטבילה, ובין בספק גמור שהוא בן ז' או בן ח', מלים אותו; כס"מ שם, בדעת הרה"מ יבום פ"א ה"ה בדעת הרמב"ם; שו"ת רדב"ז ח"ה ללשונות הרמב"ם סי' לא (אלף תד), בדעת הרמב"ם; שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' רפו; עי' ביאור הלכה או"ח של ז ד"ה או ספק, בדעת הבה"ג שם והעיטור שם, שכתבו שמלים אותו בשבת, שהסתפק שמא כוונתם גם בלא גמרו סימניו; טור או"ח שלא ויו"ד רסו; רמ"א יו"ד רסו יא, וציין לזה באו"ח שלא ג; אליה רבה או"ח שם סק"א, בשם לחם משנה (על המשניות) שבת פי"ט מ"ג. ועי' משנה ברורה שם סקי"א, שהביא מחלוקת זו וכתב שנהרא נהרא ופשטיה; חזו"א יו"ד קנה סק"ב, אה"ע קטו סק"ב.</span></ref><span dir="rtl">, שאם הוא בן קיימא מקיים מצות מילה הדוחה שבת, ואם אינו בן קיימא אין בזה איסור עשית חבורה</span><ref><span dir="rtl">ע"ע דש: חובל. וראה שם אם איסורו משום דש או משום נטילת נשמה.</span></ref> <span dir="rtl">מפני שהוא מחתך בשר בעלמא</span><ref><span dir="rtl">עי' שבת קלו א, וכס"מ שם. ועי' ציון</span> <span dir="rtl">992 ואילך על עשיית חבורה בנפל.</span></ref><span dir="rtl">, ואף שיש כאן איסור טלטול דרבנן</span><ref><span dir="rtl">ע"ע מוקצה.</span></ref><span dir="rtl">, כיון שיש ספק שמא עושה מצוה לא גזרו חכמים</span><ref><span dir="rtl">לבוש יו"ד רסו יא.</span></ref><span dir="rtl">, ובלבד שיהיה שלם</span><ref><span dir="rtl">ב"ח שם. עי' לעיל ציון</span> <span dir="rtl">732, פירושו.</span></ref><span dir="rtl">. וזו ששנינו: ספק בן שבעה ספק בן שמונה</span><ref><span dir="rtl">כך הגירסא לפנינו, וכן גרסו הרי"ף שבת קלה א (נד א) והר"ן שם, והר"ח שם, והרא"ש שבת פי"ט סי' ה, והרשב"א יבמות פ ב. אבל הרמב"ן והריטב"א שבת קלה ב, גרסו ספק בן ח' ספק בן ט', ועי' לעיל ציון:</span> <span dir="rtl">252.</span></ref> <span dir="rtl">אין מחללין עליו את השבת</span><ref><span dir="rtl">שבת קלה א.</span></ref><span dir="rtl">, העמידו בגמרא במכשירי מילה שיש בהם איסור תורה, וכדעת רבי אליעזר הסובר שמכשירי מילה דוחים שבת</span><ref><span dir="rtl">עי' משנה שבת קל.</span></ref><span dir="rtl">, אבל למה שאנו פוסקים כדעת חכמים שאין מכשירי מילה דוחים שבת</span><ref><span dir="rtl">ע"ע מילה: בשבת וביום טוב.</span></ref><span dir="rtl">, גם ספק בן ז' מלים אותו בשבת כיון שאין במילה איסור תורה</span><ref><span dir="rtl">עי' שבת קלו א. טור יו"ד רסו.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתב שמכל מקום הוא ספק של תורה</span><ref><span dir="rtl">עי' לעיל ציון</span> <span dir="rtl">512 שמטעם זה גם באשת כהן חולצת.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתב שאף שמלים אותו בשבת כיון שאין במילה איסור תורה, אבל אין מחללים עליו שבת להצילו כיון שהוא ספק גמור</span><ref><span dir="rtl">עי' סמ"ג עשין כח; דרכי משה יו"ד רסו ב בדעת הרי"ף והרא"ש; רמ"א בשו"ע שם יא.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שחולקים על כל זה וכתבו שאין מלים אותו בשבת</span><ref><span dir="rtl">טור יו"ד רסו, בדעת הרמב"ם, ועי' ב"י שם, שדחה; כס"מ מילה שם, בדעת הרמב"ם בפירוש הראשון; רמב"ן שבת קלה ב, רשב"א שם קלו א, בדעת הרי"ף שבת קלה א (נד א) והרא"ש שבת פי"ט סי' ה, שהביאו הבריייתא שבת קלה א שלא מלים ספיקות; ר"ן על הרי"ף שם, בדעתו; הגהות הרמ"ך מילה פ"א הי"ד; ב"י או"ח שלא, יו"ד רסו, בדעת הרי"ף והרא"ש; מער"ק שם, בדעתם; מלבושי יו"ט אה"ע סי' כד, בדעת הרמב"ם; המחבר בשו"ע או"ח שלא ג, יו"ד רסו יא; ב"ח או"ח שם ויו"ד שם. ועי' להלן: מילה, דין מילה בספק נפל.</span></ref><span dir="rtl">, שכיון שלא גמרו שערו וצפרניו יצא מכלל רוב הולדות שהם בני קיימא</span><ref><span dir="rtl">קרבן נתנאל שם; ב"י שם ושם.</span></ref><span dir="rtl">, ומוכח שהוא בן ח'</span><ref><span dir="rtl">מלבושי יו"ט שם.</span></ref><span dir="rtl">, ואף שאין כאן אלא איסור טלטול, למה נתיר איסור טלטול במקום שאין שקרוב לודאי שאינו בן קיימא</span><ref><span dir="rtl">ב"י שם ושם. ועי' חידושי הגר"ח שבת קלה ב (אות טו, פח) שביאר שלדעת הרי"ף בספק חיוב מילה למדים בגמ' שבת קלה א, מ"ערלתו" ודאי ולא ספק, שאינה דוחה את השבת, וגדר הלימוד הוא שודאי אין כאן חיוב מילה, ולכן אינו דוחה שבת, כיון שודאי שאין כאן חיוב מילה. ועי' שם בהערת הגרב"ד.</span></ref><span dir="rtl">. וזו ששנינו: ספק בן שבעה ספק בן שמונה אין מחללין עליו את השבת</span><ref><span dir="rtl">שבת קלה א.</span></ref><span dir="rtl">, ומה שהעמידו בגמרא דוקא במכשירי מילה כרבי אליעזר, סוברים שנדחית העמדה זו</span><ref><span dir="rtl">ר"ח שם; ועי' רמב"ן שבת קלה ב, ורשב"א שם קלו א, שכתבו לפרש שרבא בגמרא שבת שם אינו סובר העמדה זו. ועי' ב"י שם ושם, שביאר שאף שהעמידו בגמ' שבת קלו א, את הברייתא במכשירי מילה וכדעת רבי אליעזר, סוברים הרי"ף והרא"ש שהעמדה זו נדחתה מדברי הגמ' יבמות פ ב שהעמידה את הברייתא דווקא בלא גמרו סימניו, ומעתה אין צריך להעמיד דוקא בדעת רבי אליעזר אלא גם לדידן אין מחללים שבת כיון שקרוב לודאי שאינו בן קיימא. ועי' קרבן נתנאל על הרא"ש שבת פי"ט סי' ה אות פ, מה שכתב בזה.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שסובר שאם ידוע לנו שלא גמרו שערו וצפרניו, אין מלים אותו, אבל אין אנו צריכין לדקדק אחר זה, ומי שאינו בקי בסימנים אלו אין צריך לחוש כל שלא ראינו ברור שלא גמרו שערו וצפרניו</span><ref><span dir="rtl">עי' לעיל ציון</span> <span dir="rtl">270. עי' מלבושי יו"ט שם, ופירש מה שכתב הרמב"ם שצריך שיהיה שלם היינו שיגמרו שערו וצפרניו גם אם לא ברור לנו שגמרו, אבל אם ברור שלא גמרו אין מלים אותו שמוכח שהוא בן ח'.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
=== <span dir="rtl">חילול שבת</span> === | === <span dir="rtl">חילול שבת</span> === | ||
שורה 448: | שורה 426: | ||
<span dir="rtl">הנולד לח' חדשים וגמרו סימניו, יש מהראשונים והאחרונים סוברים שמחללים עליו את השבת באיסור תורה במקום סכנה</span><ref><span dir="rtl">מאירי שבת קלה א; עי' שו"ע או"ח של ז, וביאור הגר"א שם, ואו"ח שלא ג, בדעתו; עי' עו"ש או"ח שם; חזו"א יו"ד קנה ס"ק א,ד, אה"ע קטו ס"ק א,ד.</span></ref><span dir="rtl">, ויש שצדדו שאין מחללים עליו את השבת</span><ref><span dir="rtl">עי' ביאור הגר"א שם ושם, שנשאר בצ"ע על דין השו"ע; עי' משנה ברורה של סק"ל; עי' ב"ח יו"ד רסו ד"ה ולפי שדברי, בדעת הסמ"ג, שמשמע מדבריו שבודאי בן ח' אין מחללים גם בגמרו שערו וצפרניו. ועי' לעיל: בן ח' וגמרו סימניו. ועי' עו"ש או"ח שם, שפירש דברי השו"ע שלא במקום סכנה, ולדבריו במקום סכנה מחללים כמו שכתב שם. ועי' עיטור שם, שהבין בדעת הבה"ג שגם בגמרו סימניו הרי הוא כאבן, ונחלק עליו.</span></ref><span dir="rtl">. הנולד לח' ולא גמרו סימניו אין מחללים עליו שבת</span><ref><span dir="rtl">עי' תנחומא (בובר) במדבר סי' כא; עי' רמב"ם שבת פכ"ה ה"ו; טוש"ע או"ח של ז; עי' ביהגר"א שם ואו"ח שלא ג; עי' ב"ח שם.</span></ref><span dir="rtl">, ויש שכתב שמכל מקום אם נשתהה ל' יום מחללים עליו את השבת, מפני שתולים את הענין בחסרון הכרתנו בסימנין אלו, ודנים אותו כבן שמנה שגמרו סימניו</span><ref><span dir="rtl">מאירי שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתב שאף שאין תולים שיחיה ל' יום, מ"מ אם חי ל' יום הוא מעשה נסים ודינו כבן קיימא</span><ref><span dir="rtl">חזו"א יו"ד קנה סק"א, אה"ע קטו סק"א.</span></ref><span dir="rtl">. ויש מי שכתב שעכשו אין אדם בקי בסימני שערו וצפרניו ואין לנו בן שמנה ודאי, וכלם מחללים עליהם את השבת</span><ref><span dir="rtl">מאירי שם, בשם יש מי שכתב. ועי' לעיל ציונים:</span> <span dir="rtl">718,</span> <span dir="rtl">781.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">הנולד לח' חדשים וגמרו סימניו, יש מהראשונים והאחרונים סוברים שמחללים עליו את השבת באיסור תורה במקום סכנה</span><ref><span dir="rtl">מאירי שבת קלה א; עי' שו"ע או"ח של ז, וביאור הגר"א שם, ואו"ח שלא ג, בדעתו; עי' עו"ש או"ח שם; חזו"א יו"ד קנה ס"ק א,ד, אה"ע קטו ס"ק א,ד.</span></ref><span dir="rtl">, ויש שצדדו שאין מחללים עליו את השבת</span><ref><span dir="rtl">עי' ביאור הגר"א שם ושם, שנשאר בצ"ע על דין השו"ע; עי' משנה ברורה של סק"ל; עי' ב"ח יו"ד רסו ד"ה ולפי שדברי, בדעת הסמ"ג, שמשמע מדבריו שבודאי בן ח' אין מחללים גם בגמרו שערו וצפרניו. ועי' לעיל: בן ח' וגמרו סימניו. ועי' עו"ש או"ח שם, שפירש דברי השו"ע שלא במקום סכנה, ולדבריו במקום סכנה מחללים כמו שכתב שם. ועי' עיטור שם, שהבין בדעת הבה"ג שגם בגמרו סימניו הרי הוא כאבן, ונחלק עליו.</span></ref><span dir="rtl">. הנולד לח' ולא גמרו סימניו אין מחללים עליו שבת</span><ref><span dir="rtl">עי' תנחומא (בובר) במדבר סי' כא; עי' רמב"ם שבת פכ"ה ה"ו; טוש"ע או"ח של ז; עי' ביהגר"א שם ואו"ח שלא ג; עי' ב"ח שם.</span></ref><span dir="rtl">, ויש שכתב שמכל מקום אם נשתהה ל' יום מחללים עליו את השבת, מפני שתולים את הענין בחסרון הכרתנו בסימנין אלו, ודנים אותו כבן שמנה שגמרו סימניו</span><ref><span dir="rtl">מאירי שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתב שאף שאין תולים שיחיה ל' יום, מ"מ אם חי ל' יום הוא מעשה נסים ודינו כבן קיימא</span><ref><span dir="rtl">חזו"א יו"ד קנה סק"א, אה"ע קטו סק"א.</span></ref><span dir="rtl">. ויש מי שכתב שעכשו אין אדם בקי בסימני שערו וצפרניו ואין לנו בן שמנה ודאי, וכלם מחללים עליהם את השבת</span><ref><span dir="rtl">מאירי שם, בשם יש מי שכתב. ועי' לעיל ציונים:</span> <span dir="rtl">718,</span> <span dir="rtl">781.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
=== <span dir="rtl">חילול שבת בזמנינו</span> === | === <span dir="rtl">חילול שבת בזמנינו</span> === | ||
שורה 486: | שורה 462: | ||
<span dir="rtl">על מדורות הגויים שגזרו עליהם טומאה מפני שקוברים שם נפליהם, ע"ע מדורות הגויים.</span> | <span dir="rtl">על מדורות הגויים שגזרו עליהם טומאה מפני שקוברים שם נפליהם, ע"ע מדורות הגויים.</span> | ||
=== <span dir="rtl">אבלות</span> === | === <span dir="rtl">אבלות</span> === | ||
שורה 522: | שורה 496: | ||
<span dir="rtl">על ברכת אבלים אם אומרים אותה בספק נפל, ע"ע ברכת אבלים</span><ref><span dir="rtl">ציון 58.</span></ref><span dir="rtl">. על הבראה בספק נפל, ע"ע הבראה</span><ref><span dir="rtl">ציון 131. ועי' ספר ועלהו לא יבול ח"ב עמ' קלו, בשם הגרשז"א, שכתב שלא נוהגים לעשות יום זכרון (יארצייט) לנפל שמת, גם אם מת לאח' ל' יום והתאבלו עליו. ועי' אנציקלופדיה הלכתית רפואית ע' ילוד ציון 447, על מקרה שההורים רוצים לנהוג אבלות אם יש להתיר להם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">על ברכת אבלים אם אומרים אותה בספק נפל, ע"ע ברכת אבלים</span><ref><span dir="rtl">ציון 58.</span></ref><span dir="rtl">. על הבראה בספק נפל, ע"ע הבראה</span><ref><span dir="rtl">ציון 131. ועי' ספר ועלהו לא יבול ח"ב עמ' קלו, בשם הגרשז"א, שכתב שלא נוהגים לעשות יום זכרון (יארצייט) לנפל שמת, גם אם מת לאח' ל' יום והתאבלו עליו. ועי' אנציקלופדיה הלכתית רפואית ע' ילוד ציון 447, על מקרה שההורים רוצים לנהוג אבלות אם יש להתיר להם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
=== <span dir="rtl">יבום וחליצה</span> === | === <span dir="rtl">יבום וחליצה</span> === | ||
<span dir="rtl">הנפל אינו פוטר את אמו מיבום</span><ref><span dir="rtl">עי' לעיל ציון</span> <span dir="rtl">299 ואילך. וע"ע יבם; יבמה ציון 369 ואילך. וראה שם בנפל שיצא חי, אם מהתורה אינו פוטר, או שמהתורה כל שיצא חי פוטר, ורק מדרבנן אינו פוטר.</span></ref><span dir="rtl">, ואינו זוקק ליבום</span><ref><span dir="rtl">עי' לעיל ציון</span> <span dir="rtl">16. וע"ע יבם; יבמה ציון 150 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">. ילדה ולד חי שהוא ספק נפל יש ראשונים ואחרונים בדעתם, הסוברים שמהתורה בת יבום היא, ומדרבנן אינה מתייבמת</span><ref><span dir="rtl">עי' ציון</span> <span dir="rtl">495.</span></ref><span dir="rtl">, ודעת רוב הראשונים והאחרונים שמהתורה אינה מתייבמת</span><ref><span dir="rtl">עי' ציון484.</span></ref><span dir="rtl">. ילדה ולד שספק אם כלו לו חדשיו, וגמרו סימניו או לא גמרו, אם פוטר מיבום, עי' לעיל: הנולד לט' חדשים או ספק ט' חדשים. וע"ע חלוצה לכהן</span><ref><span dir="rtl">ציון 87 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">. הנולד לח' חדשים או לז' חדשים, או לספק שבעה ספק שמונה אם פוטר מיבום, עי' לעיל: הנולד לשבעה או שמונה.</span> | <span dir="rtl">הנפל אינו פוטר את אמו מיבום</span><ref><span dir="rtl">עי' לעיל ציון</span> <span dir="rtl">299 ואילך. וע"ע יבם; יבמה ציון 369 ואילך. וראה שם בנפל שיצא חי, אם מהתורה אינו פוטר, או שמהתורה כל שיצא חי פוטר, ורק מדרבנן אינו פוטר.</span></ref><span dir="rtl">, ואינו זוקק ליבום</span><ref><span dir="rtl">עי' לעיל ציון</span> <span dir="rtl">16. וע"ע יבם; יבמה ציון 150 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">. ילדה ולד חי שהוא ספק נפל יש ראשונים ואחרונים בדעתם, הסוברים שמהתורה בת יבום היא, ומדרבנן אינה מתייבמת</span><ref><span dir="rtl">עי' ציון</span> <span dir="rtl">495.</span></ref><span dir="rtl">, ודעת רוב הראשונים והאחרונים שמהתורה אינה מתייבמת</span><ref><span dir="rtl">עי' ציון484.</span></ref><span dir="rtl">. ילדה ולד שספק אם כלו לו חדשיו, וגמרו סימניו או לא גמרו, אם פוטר מיבום, עי' לעיל: הנולד לט' חדשים או ספק ט' חדשים. וע"ע חלוצה לכהן</span><ref><span dir="rtl">ציון 87 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">. הנולד לח' חדשים או לז' חדשים, או לספק שבעה ספק שמונה אם פוטר מיבום, עי' לעיל: הנולד לשבעה או שמונה.</span> | ||
=== <span dir="rtl">רוצח</span> === | === <span dir="rtl">רוצח</span> === | ||
שורה 612: | שורה 582: | ||
<span dir="rtl">על טינוף בבהמה דקה אם חשוב ולד, ע"ע בהמה דקה</span><ref><span dir="rtl">ציון 4 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">, וע' בכור בהמה טהורה</span><ref><span dir="rtl">ציון 43 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">על טינוף בבהמה דקה אם חשוב ולד, ע"ע בהמה דקה</span><ref><span dir="rtl">ציון 4 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">, וע' בכור בהמה טהורה</span><ref><span dir="rtl">ציון 43 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
=== <span dir="rtl">אכילתו</span> === | === <span dir="rtl">אכילתו</span> === | ||
שורה 622: | שורה 590: | ||
<span dir="rtl">יש מהאחרונים שכתבו שבן נח שאכל אבר מהנפל בעודו חי אינו חייב משום אבר מן החי כיון שחשוב כמת</span><ref><span dir="rtl">מנחת חינוך מ' לב מוסך השבת מלאכת השוחט סק"ג, ושם מ' תנב (מהד' מ"י) אות ח. ועי' לעיל ציון</span> <span dir="rtl">61.</span></ref><span dir="rtl">, ויש שכתבו שחייב עליו, כמו שלענין טומאה חשוב כאבר מן החי</span><ref><span dir="rtl">עי' לעיל ציון 50.</span></ref><span dir="rtl">, כיון שיש בו מקצת חיות ואינו כמת גמור</span><ref><span dir="rtl">מנחת סולת על החינוך שם. ועי' לעיל ציון</span> <span dir="rtl">59.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">יש מהאחרונים שכתבו שבן נח שאכל אבר מהנפל בעודו חי אינו חייב משום אבר מן החי כיון שחשוב כמת</span><ref><span dir="rtl">מנחת חינוך מ' לב מוסך השבת מלאכת השוחט סק"ג, ושם מ' תנב (מהד' מ"י) אות ח. ועי' לעיל ציון</span> <span dir="rtl">61.</span></ref><span dir="rtl">, ויש שכתבו שחייב עליו, כמו שלענין טומאה חשוב כאבר מן החי</span><ref><span dir="rtl">עי' לעיל ציון 50.</span></ref><span dir="rtl">, כיון שיש בו מקצת חיות ואינו כמת גמור</span><ref><span dir="rtl">מנחת סולת על החינוך שם. ועי' לעיל ציון</span> <span dir="rtl">59.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
=== <span dir="rtl">אכילת חלבו</span> === | === <span dir="rtl">אכילת חלבו</span> === | ||
שורה 634: | שורה 600: | ||
<span dir="rtl">על בהמת קדשים שילדה נפל אם חלה עליו קדושה וחייב בקבורה, ע"ע ולדות קדשים</span><ref><span dir="rtl">ציון 268 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">על בהמת קדשים שילדה נפל אם חלה עליו קדושה וחייב בקבורה, ע"ע ולדות קדשים</span><ref><span dir="rtl">ציון 268 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
=== <span dir="rtl">טומאת נבילות</span> === | === <span dir="rtl">טומאת נבילות</span> === | ||
שורה 678: | שורה 642: | ||
<span dir="rtl">על ולד הנמצא במעי אמו טריפה לאחר שנשחטה, אם מועיל לו שהיית ז' ימים להתירו בשחיטה, ע"ע בן פקועה</span><ref><span dir="rtl">ציון 58 ואילך, מחלוקת אחרונים בזה.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">על ולד הנמצא במעי אמו טריפה לאחר שנשחטה, אם מועיל לו שהיית ז' ימים להתירו בשחיטה, ע"ע בן פקועה</span><ref><span dir="rtl">ציון 58 ואילך, מחלוקת אחרונים בזה.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
=== <span dir="rtl">נולד לח' חדשים</span> === | === <span dir="rtl">נולד לח' חדשים</span> === | ||
<span dir="rtl">נולד לח' חדשים בבהמה גסה</span><ref><span dir="rtl">עי' ציון</span> <span dir="rtl">572 כיצד מתברר הדבר.</span></ref><span dir="rtl">, יש מהאחרונים שכתב שאפילו גמרו סימניו</span><ref><span dir="rtl">עי' רמב"ן שבת קלה ב, וחי' הר"ן (המיוחס לו) שם קלו א, שפירשו הגמרא שבת שם בבהמה שגמרו סימניה, משמע שגם בבהמה שייך גמר סימנים, וכ"כ בחלקת יואב יו"ד סי' ד' בדעת הרמב"ן, אלא שכתב שכל הקדמונים לא סברו כן. וכ"כ בספר ידיו של משה על הרמב"ם מאכ"א פ"ד ה"ד, שיש גמר סימנים בבהמה. אבל מדברי הדגמ"ר יו"ד טו ב, משמע שלא שייך גמרו סימנים בבהמה, וכן כתב בחלקת יואב שם. ועי' או"ש יבום פ"א ה"ה.</span></ref> <span dir="rtl">חשוב ודאי נפל, שבהמה גסה אינה יולדת לפחות מט' חדשים, ואינו דומה לאשה שפעמים יולדת לז', וגם בילדה לח' הדבר ספק שמא נגמרה צורתו לז' חדשים ונשתהה חודש בבטן אמו והוא בן קיימא –לסוברים כן</span><ref><span dir="rtl">עי' לעיל ציון</span> <span dir="rtl">160. מאירי נדה כד ב; אור שמח יבום פ"ה ה"ה, בדעת הרמב"ם. ועי' להלן ציון</span> <span dir="rtl">1157 מה שהבאנו מהריטב"א שקצת משמע כן מדבריו.</span></ref><span dir="rtl">-. ואף שבגמ' הסתפקו שמא בהמה גסה יולדת לשבעה</span><ref><span dir="rtl">עי' נדה כד ב. ועי' לעיל ציון</span> <span dir="rtl">1041 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">, הלכה שאינה יולדת לשבעה, שכן אמרו בירושלמי</span><ref><span dir="rtl">יבמות פ"ד ה"ב. ששם דרשו שתי יצירות לתשעה ולשבעה מהכתוב "וייצר" בשתי יודים, ובבהמה כתוב "ויצר" ביוד אחת.</span></ref> <span dir="rtl">ובמדרש</span><ref><span dir="rtl">עי' בראשית רבה פי"ד פ"ב ה. או"ש שם. ועי' או"ש שם שכתב שהוא כדעת רב נחמן בר יצחק בבבלי נדה שם, שפשט הספק שבהמה גסה אינה יולדת לפחות מט'.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתב שהדבר ספק אם בהמה גסה יולדת לז' חדשים, וגם בנולד לח' אפשר שהוא בן קיימא ושהה חודש בבטן אמו, או שאינה יולדת לז' חדשים ובנולד לח' חשוב נפל, וסוברים שהספק בגמרא</span><ref><span dir="rtl">נדה שם.</span></ref> <span dir="rtl">לא נפשט, ולכן מספק אין להתיר בן ח' גם בשהה ח' ימים</span><ref><span dir="rtl">תבואות שור סי' יג סקט"ו, סי' טו סקט"ו, וסובר שהספק בגמ' נדה כד ב לא נפשט, ומספק יש להחמיר. ועי' שם טו סקט"ו, שכתב שהפוסקים לא הזכירו שבנולד לח' לא מועיל שהה ח' ימים, משום שהדבר לא מצוי שנדע שהוא בן ח' ודאי.</span></ref><span dir="rtl">. ומכל מקום כתב שמשיגדל ויהיה כשאר בהמות דינו כבן קיימא</span><ref><span dir="rtl">שמלה חדשה טו ד.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתבו שגם בנולד לח' וגמרו סימניו חשוב ספק נפל כמו באדם, שיש ספק שמא נגמר לז' חדשים והשתהה חודש בבטן אמו</span><ref><span dir="rtl">עי' לעיל ציון</span> <span dir="rtl">1153.</span></ref><span dir="rtl">, ודינו כספק כלו לו חדשיו</span><span dir="rtl">, שאם שהה ז' ימים הוא בן קיימא</span><ref><span dir="rtl">עי' לעיל ציון</span> <span dir="rtl">613. עי' מל"מ אסו"מ פ"ג ה"ח, ובינת אדם כלל ד סק"ה, שפירשו בדעת הגאונים שהביא הב"י סי' טו, שסוברים שמחלוקת רשב"ג וחכמים בבהמה היא בנולד לח' חדשים ודאי, ולרשב"ג חשוב ספק נפל, ולחכמים חשוב בן קיימא. וכתבו שפירוש זה דחוק; שער המלך יום טוב פ"א ה"כ; פרישה יו"ד יג סקי"ב, ועי' תבו"ש יג סקט"ו, בדעתו ובדעת הש"ך שם סקי"א, שסוברים שודאי יכולה ללדת לח', ונחלק עליהם מהגמ' נדה שם, שהוא ספק; מרכה"מ אבות הטומאות פ"ב ה"ו, בפירוש השני. ועי' שם בפירוש הראשון, שכתב שרק לאחר י"ב חודש חשוב בן קיימא, וכדעת הסוברים כן באדם עי' לעיל ציון</span> <span dir="rtl">615; הגהות אמרי ברוך לט"ז יו"ד טו סק"ד; עי' ידיו של משה מאכ"א פ"ד ה"ד. עי' רמב"ן שבת קלה ב, וחי' הר"ן (המיוחס לו) שם קלו א, שפירשו המחלוקת בברייתא על בן ח' אם שחיטתו מטהרתו, שנחלקו אם הוא חי כרבנן או שהוא ספק נפל כרשב"ג, וכתבו שמדובר בבן ח' שגמרו סימניו, משמע שגם בבהמה בנולד לח' חדשים יכול לחיות. ואפשר שלמסקנא שלכו"ע חשוב נפל, א"כ חשוב ודאי מת ולא ספק. ועי' ריטב"א שבת קלו א, שפירש כפירוש זה, ופירש בן ח' שברייתא בספק בן ח' ספק בן ט', משמע שבן ח' אינו חי גם בגמרו סימניו. ועי' מרכה"מ שם מה הדין בבן ח' שנטרף.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">נולד לח' חדשים בבהמה גסה</span><ref><span dir="rtl">עי' ציון</span> <span dir="rtl">572 כיצד מתברר הדבר.</span></ref><span dir="rtl">, יש מהאחרונים שכתב שאפילו גמרו סימניו</span><ref><span dir="rtl">עי' רמב"ן שבת קלה ב, וחי' הר"ן (המיוחס לו) שם קלו א, שפירשו הגמרא שבת שם בבהמה שגמרו סימניה, משמע שגם בבהמה שייך גמר סימנים, וכ"כ בחלקת יואב יו"ד סי' ד' בדעת הרמב"ן, אלא שכתב שכל הקדמונים לא סברו כן. וכ"כ בספר ידיו של משה על הרמב"ם מאכ"א פ"ד ה"ד, שיש גמר סימנים בבהמה. אבל מדברי הדגמ"ר יו"ד טו ב, משמע שלא שייך גמרו סימנים בבהמה, וכן כתב בחלקת יואב שם. ועי' או"ש יבום פ"א ה"ה.</span></ref> <span dir="rtl">חשוב ודאי נפל, שבהמה גסה אינה יולדת לפחות מט' חדשים, ואינו דומה לאשה שפעמים יולדת לז', וגם בילדה לח' הדבר ספק שמא נגמרה צורתו לז' חדשים ונשתהה חודש בבטן אמו והוא בן קיימא –לסוברים כן</span><ref><span dir="rtl">עי' לעיל ציון</span> <span dir="rtl">160. מאירי נדה כד ב; אור שמח יבום פ"ה ה"ה, בדעת הרמב"ם. ועי' להלן ציון</span> <span dir="rtl">1157 מה שהבאנו מהריטב"א שקצת משמע כן מדבריו.</span></ref><span dir="rtl">-. ואף שבגמ' הסתפקו שמא בהמה גסה יולדת לשבעה</span><ref><span dir="rtl">עי' נדה כד ב. ועי' לעיל ציון</span> <span dir="rtl">1041 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">, הלכה שאינה יולדת לשבעה, שכן אמרו בירושלמי</span><ref><span dir="rtl">יבמות פ"ד ה"ב. ששם דרשו שתי יצירות לתשעה ולשבעה מהכתוב "וייצר" בשתי יודים, ובבהמה כתוב "ויצר" ביוד אחת.</span></ref> <span dir="rtl">ובמדרש</span><ref><span dir="rtl">עי' בראשית רבה פי"ד פ"ב ה. או"ש שם. ועי' או"ש שם שכתב שהוא כדעת רב נחמן בר יצחק בבבלי נדה שם, שפשט הספק שבהמה גסה אינה יולדת לפחות מט'.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתב שהדבר ספק אם בהמה גסה יולדת לז' חדשים, וגם בנולד לח' אפשר שהוא בן קיימא ושהה חודש בבטן אמו, או שאינה יולדת לז' חדשים ובנולד לח' חשוב נפל, וסוברים שהספק בגמרא</span><ref><span dir="rtl">נדה שם.</span></ref> <span dir="rtl">לא נפשט, ולכן מספק אין להתיר בן ח' גם בשהה ח' ימים</span><ref><span dir="rtl">תבואות שור סי' יג סקט"ו, סי' טו סקט"ו, וסובר שהספק בגמ' נדה כד ב לא נפשט, ומספק יש להחמיר. ועי' שם טו סקט"ו, שכתב שהפוסקים לא הזכירו שבנולד לח' לא מועיל שהה ח' ימים, משום שהדבר לא מצוי שנדע שהוא בן ח' ודאי.</span></ref><span dir="rtl">. ומכל מקום כתב שמשיגדל ויהיה כשאר בהמות דינו כבן קיימא</span><ref><span dir="rtl">שמלה חדשה טו ד.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתבו שגם בנולד לח' וגמרו סימניו חשוב ספק נפל כמו באדם, שיש ספק שמא נגמר לז' חדשים והשתהה חודש בבטן אמו</span><ref><span dir="rtl">עי' לעיל ציון</span> <span dir="rtl">1153.</span></ref><span dir="rtl">, ודינו כספק כלו לו חדשיו</span><span dir="rtl">, שאם שהה ז' ימים הוא בן קיימא</span><ref><span dir="rtl">עי' לעיל ציון</span> <span dir="rtl">613. עי' מל"מ אסו"מ פ"ג ה"ח, ובינת אדם כלל ד סק"ה, שפירשו בדעת הגאונים שהביא הב"י סי' טו, שסוברים שמחלוקת רשב"ג וחכמים בבהמה היא בנולד לח' חדשים ודאי, ולרשב"ג חשוב ספק נפל, ולחכמים חשוב בן קיימא. וכתבו שפירוש זה דחוק; שער המלך יום טוב פ"א ה"כ; פרישה יו"ד יג סקי"ב, ועי' תבו"ש יג סקט"ו, בדעתו ובדעת הש"ך שם סקי"א, שסוברים שודאי יכולה ללדת לח', ונחלק עליהם מהגמ' נדה שם, שהוא ספק; מרכה"מ אבות הטומאות פ"ב ה"ו, בפירוש השני. ועי' שם בפירוש הראשון, שכתב שרק לאחר י"ב חודש חשוב בן קיימא, וכדעת הסוברים כן באדם עי' לעיל ציון</span> <span dir="rtl">615; הגהות אמרי ברוך לט"ז יו"ד טו סק"ד; עי' ידיו של משה מאכ"א פ"ד ה"ד. עי' רמב"ן שבת קלה ב, וחי' הר"ן (המיוחס לו) שם קלו א, שפירשו המחלוקת בברייתא על בן ח' אם שחיטתו מטהרתו, שנחלקו אם הוא חי כרבנן או שהוא ספק נפל כרשב"ג, וכתבו שמדובר בבן ח' שגמרו סימניו, משמע שגם בבהמה בנולד לח' חדשים יכול לחיות. ואפשר שלמסקנא שלכו"ע חשוב נפל, א"כ חשוב ודאי מת ולא ספק. ועי' ריטב"א שבת קלו א, שפירש כפירוש זה, ופירש בן ח' שברייתא בספק בן ח' ספק בן ט', משמע שבן ח' אינו חי גם בגמרו סימניו. ועי' מרכה"מ שם מה הדין בבן ח' שנטרף.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
=== <span dir="rtl">כלו לו חדשיו</span> === | === <span dir="rtl">כלו לו חדשיו</span> === | ||
שורה 702: | שורה 662: | ||
<span dir="rtl">יש מאחרונים שהסתפק שמא מנין הז' ימים אינו מהיום שיצא ראשו של הולד – שאז חשוב כילוד</span><ref><span dir="rtl">עי' לעיל ציון</span> <span dir="rtl">1055.</span></ref><span dir="rtl">-, אלא מעת שיצא כל גופו, שאף שחשוב כילוד מיש שיצא ראשו, אין ראיה מזה שחי ל' יום אחר שיצא ראשו שהוא בן קיימא, עד שיחיה ל' יום אחר יציאת הגוף</span><ref><span dir="rtl">שמלה חדשה יד א, ובתבואות שור סק"ה. וכתב בתבו"ש שם, שכמו שבמעי אמו חי יותר מל' יום אף שהוא נפל, אפשר שגם ביצא ראשו יכול לחיות יותר, וכ"ש אם אחר כך החזיר ראשו לפנים. ועוד שמהרמב"ם יבום פ"א ה"ה, וה"ו, משמע שלא לכל דבר יציאת הראש חשובה לידה, וע"ע לידה ציון 61. וכתב שסתימת הפוסקים היא שמחשבים הל' יום משעת לידה, ואין צריך שיצא כל הגוף. ועי' לעיל ציון</span> <span dir="rtl">242. ועי' מנחת חינוך מ' רצב אות ב, שכתב שמונים לו ז' ימים משעת יצירת הראש, וציין לדברי התבואות שור.</span></ref><span dir="rtl">, וכתב שלמעשה יש להחמיר שלא לשחוט בהמה עד שיעברו ח' ימים מיום יציאת הגוף</span><ref><span dir="rtl">שמלה חדשה ותבואות שור שם. ועי' שמלה חדשה טו ד.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">יש מאחרונים שהסתפק שמא מנין הז' ימים אינו מהיום שיצא ראשו של הולד – שאז חשוב כילוד</span><ref><span dir="rtl">עי' לעיל ציון</span> <span dir="rtl">1055.</span></ref><span dir="rtl">-, אלא מעת שיצא כל גופו, שאף שחשוב כילוד מיש שיצא ראשו, אין ראיה מזה שחי ל' יום אחר שיצא ראשו שהוא בן קיימא, עד שיחיה ל' יום אחר יציאת הגוף</span><ref><span dir="rtl">שמלה חדשה יד א, ובתבואות שור סק"ה. וכתב בתבו"ש שם, שכמו שבמעי אמו חי יותר מל' יום אף שהוא נפל, אפשר שגם ביצא ראשו יכול לחיות יותר, וכ"ש אם אחר כך החזיר ראשו לפנים. ועוד שמהרמב"ם יבום פ"א ה"ה, וה"ו, משמע שלא לכל דבר יציאת הראש חשובה לידה, וע"ע לידה ציון 61. וכתב שסתימת הפוסקים היא שמחשבים הל' יום משעת לידה, ואין צריך שיצא כל הגוף. ועי' לעיל ציון</span> <span dir="rtl">242. ועי' מנחת חינוך מ' רצב אות ב, שכתב שמונים לו ז' ימים משעת יצירת הראש, וציין לדברי התבואות שור.</span></ref><span dir="rtl">, וכתב שלמעשה יש להחמיר שלא לשחוט בהמה עד שיעברו ח' ימים מיום יציאת הגוף</span><ref><span dir="rtl">שמלה חדשה ותבואות שור שם. ועי' שמלה חדשה טו ד.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
=== <span dir="rtl">ספק עברו ז' ימים</span> === | === <span dir="rtl">ספק עברו ז' ימים</span> === |
עריכות