מאכל שטיבולו במשקה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(יצירת ערך מהספר האנציקלופדיה התורנית המרוכזת) |
מ (שינוי שם הקטגוריה מ:"תורנית מרוכזת" ל"אנציקלופדיה תורנית מרוכזת") |
||
שורה 17: | שורה 17: | ||
[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] |
גרסה מ־17:17, 11 בדצמבר 2008
|
מאכל שהוא רטוב ממשקים, שצריך ליטול את הידיים לפני אכילתו.
האוכל מאכל שהוא רטוב באחד משבעה משקים - יין, דבש דבורים, שמן זית, חלב, טל, דם, מים - צריך ליטול את ידיו במים לפני אכילתו (בלי לברך "על נטלת ידיים").
לכן, למשל, מי שרוצה לאכול פירות שרחצו אותם במים ולא נגבום, או מאכל שטבלו אותו בכוס שתיה, צריך ליטול את ידיו לפני אכילתו.
הלכה זו חלה על מאכל שדרך אכילתו הרגילה היא ביד. כלומר: מאכל שרגילים לאוכלו ביד, אפילו אם הוא נאכל כעת באמצעות כף או מזלג, יש ליטול ידיים לפני אכילתו. אולם, מאכל שהדרך לאוכלו בכף או במזלג, כתבשילים וכדומה, אין נוטלים ידיים לפני אכילתו.