133
עריכות
יונתן תשס"א (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
(←האגרת) |
||
שורה 30: | שורה 30: | ||
לחכם שכמותו. | לחכם שכמותו. | ||
הנני מוכרח להקדים הקדמה, לבאר את תכונת ההבדל שבין העומדים | הנני<ref>מכאן, עד סוף ד"ה ע"כ, הוא תשובה לאלכסנדרוב, אגרות אלכנסרוב לראי"ה, [[פרשני:אגרת ח|אגרת ח]], ד"ה זה לשונו. וע"ע שם בד"ה 'והנה', בעניין הקמת ישיבה.</ref> מוכרח להקדים הקדמה, לבאר את תכונת ההבדל שבין העומדים | ||
בפנימיות האורה האלהית, שהיא האורה האנושית '''בכללה''' המתגלה באורן של | בפנימיות האורה האלהית, שהיא האורה האנושית '''בכללה''' המתגלה באורן של | ||
ישראל, ובין אותם שנמעדו מעט קרסוליהם, והנם רפויים ומטים לנפול וצריכים | ישראל, ובין אותם שנמעדו מעט קרסוליהם, והנם רפויים ומטים לנפול וצריכים | ||
שורה 119: | שורה 119: | ||
ציון"<ref>[ישעיה ח יז-יח]</ref>, וקודם לזה אמר "צור תעודה חתום תורה בלמודי"<ref>[ישעיה ח טז]</ref>. | ציון"<ref>[ישעיה ח יז-יח]</ref>, וקודם לזה אמר "צור תעודה חתום תורה בלמודי"<ref>[ישעיה ח טז]</ref>. | ||
העז הגדול הפנימי שלנו, לכשיתעורר ויתברר, לא יירא כלל משום כפירה | העז<ref>מכאן עד סוד"ה לא, הוא תשובה לאלכסנדרוב, [[פרשני:אגרת ט|אגרת ט]], מתחילת האגרת עד סוד"ה במאמריו היקרים.</ref> הגדול הפנימי שלנו, לכשיתעורר ויתברר, לא יירא כלל משום כפירה | ||
והתיאשות. הוא לוקח יפה מכל דבר את התוך הטוב שלו, לא מפני שהוא מחדש | והתיאשות. הוא לוקח יפה מכל דבר את התוך הטוב שלו, לא מפני שהוא מחדש | ||
אותו בקרבו משם, כ"א מפני שכל הטוב וכל האמת כבר נטוע הוא בכנסת ישראל | אותו בקרבו משם, כ"א מפני שכל הטוב וכל האמת כבר נטוע הוא בכנסת ישראל | ||
שורה 273: | שורה 273: | ||
יותר ויותר לפני ולפנים, עד שישובו ויחיו חיי אמת, חיי גדולה גבורה וקדושה. | יותר ויותר לפני ולפנים, עד שישובו ויחיו חיי אמת, חיי גדולה גבורה וקדושה. | ||
כמדומה אני, שאני פטור כבר מלדבר עם כבודו בפרטיות ע"ד התימה של | כמדומה<ref>זו תשובה לביקורתו של אלכסנדרוב על הכתוב באדר היקר על אחדות ההפכים, עיין באגרות אלכסנדרוב לראי"ה, [[פרשני:אגרת ח|אגרת ח]], ד"ה 'בצד ל"ג' עד סוד"ה ובכן.</ref> אני, שאני פטור כבר מלדבר עם כבודו בפרטיות ע"ד התימה של | ||
האַין{{אג|[לשים לב שהפתח לא יפול]}} וע"ד הזרות של התאחדות ההפכים. הכל בא מסבה של הסתכלות ארעית | האַין{{אג|[לשים לב שהפתח לא יפול]}} וע"ד הזרות של התאחדות ההפכים. הכל בא מסבה של הסתכלות ארעית | ||
בפנים וקבועה בחוץ. המחשבה הישראלית הנשאה לא תסבול כלל אי-התאחדות | בפנים וקבועה בחוץ. המחשבה הישראלית הנשאה לא תסבול כלל אי-התאחדות | ||
שורה 297: | שורה 297: | ||
לקצץ ולהפריד, או אפילו להרפות מלאחד, גם זאת היא כמו פילוסופיא של עצלנות. | לקצץ ולהפריד, או אפילו להרפות מלאחד, גם זאת היא כמו פילוסופיא של עצלנות. | ||
ואפילו אם בדברינו לא נוכל לפעול הרחבת דעה והגדלת אומץ כ"א אצל | ואפילו<ref>תשובה לביקורתו של אלכסנדרוב על סגנונו של אדר היקר, אגרות אלכסנדרוב לראי"ה, [[פרשני:אגרת ח|אגרת ח]], ד"ה ראיתי.</ref> אם בדברינו לא נוכל לפעול הרחבת דעה והגדלת אומץ כ"א אצל | ||
אותם שעומדים בפנים, שהם גם בלעדנו תמימי לב, ג"כ התועלת גדולה שיהיו | אותם שעומדים בפנים, שהם גם בלעדנו תמימי לב, ג"כ התועלת גדולה שיהיו | ||
אנשים בריאים לעצמם וממילא יוכלו להבריא ולעלה ג"כ--<ref>חסרות כאן כמה מלות שנטשטשו בהעתק.</ref>. | אנשים בריאים לעצמם וממילא יוכלו להבריא ולעלה ג"כ--<ref>חסרות כאן כמה מלות שנטשטשו בהעתק.</ref>. | ||
שורה 303: | שורה 303: | ||
דף 50 @ | דף 50 @ | ||
אילו כתבתי "ספר" הייתי בודאי נכנס בעמקי התוכן של המח, להציע המערכה | אילו<ref>מכאן עד סוד"ה צדק עולמים, הוא תשובה לאלכסנדרוב, [[פרשני:אגרת ט|אגרת ט]], ד"ה 'בצד מ"א'.</ref> כתבתי "ספר" הייתי בודאי נכנס בעמקי התוכן של המח, להציע המערכה | ||
איך אין אנו יכולים להיות מתיראים מכל גדודי הפולמוס של הכפירה, ולא שאין לנו | איך אין אנו יכולים להיות מתיראים מכל גדודי הפולמוס של הכפירה, ולא שאין לנו | ||
מה להתירא כ"א עלינו לשמוח במה שהננו מוכנים להראות שהנטיות הללו עצמן, | מה להתירא כ"א עלינו לשמוח במה שהננו מוכנים להראות שהנטיות הללו עצמן, | ||
שורה 349: | שורה 349: | ||
נבא למצא אור גדול, לבת שלהבת יה, "עד יצא כנגה צדקה וישועתה כלפיד יבער"<ref>[ישעיה סב א]</ref>. | נבא למצא אור גדול, לבת שלהבת יה, "עד יצא כנגה צדקה וישועתה כלפיד יבער"<ref>[ישעיה סב א]</ref>. | ||
וע"ד סמיכות הנקודות של המחשבה העליונה ברום עזה עם היותר דלה | וע"ד<ref>תשובה לאלכסנדרוב, [[פרשני:אגרת ט|אגרת ט]], ד"ה במאמרו הנעלה עד סוד"ה אציין.</ref> סמיכות הנקודות של המחשבה העליונה ברום עזה עם היותר דלה | ||
וקטנה, שיש סמוכים להכפירה מהמושג הפראי ביותר הקדום מכל מושג דת ואלקות. | וקטנה, שיש סמוכים להכפירה מהמושג הפראי ביותר הקדום מכל מושג דת ואלקות. | ||
ודאי כן הוא התוכן, שכל מושג '''מוגדר''' כבר קלוש הוא ועמום במקצת, כבר | ודאי כן הוא התוכן, שכל מושג '''מוגדר''' כבר קלוש הוא ועמום במקצת, כבר | ||
שורה 380: | שורה 380: | ||
יאיר לך והיה לך ד' לאור עולם ואלקיך לתפארתך"<ref>[ישעיה ס יט]</ref>. | יאיר לך והיה לך ד' לאור עולם ואלקיך לתפארתך"<ref>[ישעיה ס יט]</ref>. | ||
כמה פעמים העירותי, שיחידים מכל עם ולשון תמיד הננו מוצאים בתכלית | כמה<ref>תשובה לאלכסנדרוב על טענתו בעניין חכמי אומות העולם, אגרות אלכסנדרוב לראי"ה, [[פרשני:אגרת ט|אגרת ט]], ד"ה במאמרו וד"ה זכורני. "דעת אלהים". וע"ע אגרות ראי"ה [[אגרת קי|פרשני:אגרות הראיה: אגרת קי]], ד"ה כן מה.</ref> פעמים העירותי, שיחידים מכל עם ולשון תמיד הננו מוצאים בתכלית | ||
דף 52 @ | דף 52 @ | ||
המעלה, אפילו בירודות שבאומות. מעשי כנען גרועים היו מכל האומות ע"פ חז"ל<ref>ספרא אחרי מות פ' יג.</ref>, | המעלה, אפילו בירודות שבאומות. מעשי כנען גרועים היו מכל האומות ע"פ חז"ל<ref>ספרא אחרי מות פ' יג.</ref>, | ||
שורה 393: | שורה 393: | ||
כזאת שחושדני כבודו בה, נאמר עלי' בצדק "יהא חלקי ממי שחושדין אותו ואין בו"<ref>שבת קיח:</ref>. | כזאת שחושדני כבודו בה, נאמר עלי' בצדק "יהא חלקי ממי שחושדין אותו ואין בו"<ref>שבת קיח:</ref>. | ||
גם זאת היא הפרזה גדולה מצדו של כת"ר, שבחקרי הדת הננו עומדים | גם<ref>תשובה לאלכנסדרוב, [[פרשני:באגרתו|אגרת ט]], ד"ה אמת נכון.</ref> זאת היא הפרזה גדולה מצדו של כת"ר, שבחקרי הדת הננו עומדים | ||
למטה מכל עם. חוקרי דת מצוינים באמת בחכמתם ובחסידותם, שרק הם יכולים | למטה מכל עם. חוקרי דת מצוינים באמת בחכמתם ובחסידותם, שרק הם יכולים | ||
להיות חוקרי דת וחכמים אלקיים, הנם מעטים מאד בעולם, ובמספר המועט הנמצא | להיות חוקרי דת וחכמים אלקיים, הנם מעטים מאד בעולם, ובמספר המועט הנמצא | ||
שורה 430: | שורה 430: | ||
וחופש נעים. | וחופש נעים. | ||
כללו של דבר, יסוד ישיבה קטנה לע"ע בכמותה, ובלתי ניכרת כמעט | כללו<ref>תשובה לאלכסנדרוב [[פרשני:בסוף אגרתו|אגרת ט]], ד"ה עוד הרבה.</ref> של דבר, יסוד ישיבה קטנה לע"ע בכמותה, ובלתי ניכרת כמעט | ||
בפורמליותה, באה"ק ללימודי התורה הפנימיים, בצירוף המכשירים הדרושים לזה | בפורמליותה, באה"ק ללימודי התורה הפנימיים, בצירוף המכשירים הדרושים לזה | ||
להרחבת הדעת והארת החיים, דבר זה הוא פתח תקוה לישראל ממש כערך יסוד | להרחבת הדעת והארת החיים, דבר זה הוא פתח תקוה לישראל ממש כערך יסוד |
עריכות