אנציקלופדיה תלמודית:סאה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(יצירת דף עם התוכן "= <span dir="rtl">'''הגדרת הערך''' - מדת נפח</span><ref><span dir="rtl">הכלי למדידת סאה נקרא גם הוא, על שם המדה, ס...")
 
אין תקציר עריכה
 
שורה 1: שורה 1:
= <span dir="rtl">'''הגדרת הערך''' - מדת נפח</span><ref><span dir="rtl">הכלי למדידת סאה נקרא גם הוא, על שם המדה, סאה, עי' שבת נט א.</span></ref> <span dir="rtl">ליבש והלח</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון 7 על השימוש בסאה ללח.</span></ref><span dir="rtl">.</span> =
<span dir="rtl">'''הגדרת הערך''' - מדת נפח</span><ref><span dir="rtl">הכלי למדידת סאה נקרא גם הוא, על שם המדה, סאה, עי' שבת נט א.</span></ref> <span dir="rtl">ליבש והלח</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון 7 על השימוש בסאה ללח.</span></ref><span dir="rtl">.</span>


== <span dir="rtl">מהותה</span> ==
== <span dir="rtl">מהותה</span> ==


<span dir="rtl">הסאה משמשת במידת היבש</span><ref><span dir="rtl"> עי' ברייתא ב&quot;ב פט ב; פהמ&quot;ש לרמב&quot;ם כלים פי&quot;ז מי&quot;א; עי' מאמר על המדות ומשקלות לר&quot;י עקנין (בתוך גנזי נסתרות קובץ ג). ועי' ציון 10 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">, וכך היא נזכרת בתורה, כמו שנאמר: שלש סאים קמח סלת</span><ref><span dir="rtl"> בראשית יח ו.</span></ref><span dir="rtl">, ובשאר מקומות במקרא</span><ref><span dir="rtl"> שמואל א כה יח כמידת קלי, ומלכים ב ז א וטז ויח, כמדת סולת.</span></ref><span dir="rtl">, במשנה ובתלמוד</span><ref><span dir="rtl"> משנה פאה פ&quot;ו מ&quot;ט ובמקומות רבים.</span></ref><span dir="rtl">. חכמים שיערו בה שיעורי הלכה אף במידות הלח, כגון שיעור מי מקוה* ושיעור מינים מעשיית הקטורת</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציונים 32, 36.</span></ref><span dir="rtl">. הוזכר גם בית-סאה* כמדת שטח קרקע, ששיעורו, מקום שאפשר לזרוע בו כמות של סאה תבואה</span><ref><span dir="rtl"> ע&quot;ע בית סאה ציון 5 ואילך, ועי&quot;ש אם משערים בחיטים או בשעורים.</span></ref><span dir="rtl">.</span>
<span dir="rtl">הסאה משמשת במידת היבש</span><ref><span dir="rtl"> עי' ברייתא ב&quot;ב פט ב; פהמ&quot;ש לרמב&quot;ם כלים פי&quot;ז מי&quot;א; עי' מאמר על המדות ומשקלות לר&quot;י עקנין (בתוך גנזי נסתרות קובץ ג). ועי' ציון 10 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">, וכך היא נזכרת בתורה, כמו שנאמר: שלש סאים קמח סלת</span><ref><span dir="rtl">בראשית יח ו.</span></ref><span dir="rtl">, ובשאר מקומות במקרא</span><ref><span dir="rtl">שמואל א כה יח כמידת קלי, ומלכים ב ז א וטז ויח, כמדת סולת.</span></ref><span dir="rtl">, במשנה ובתלמוד</span><ref><span dir="rtl">משנה פאה פ&quot;ו מ&quot;ט ובמקומות רבים.</span></ref><span dir="rtl">. חכמים שיערו בה שיעורי הלכה אף במידות הלח, כגון שיעור מי מקוה* ושיעור מינים מעשיית הקטורת</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציונים 32, 36.</span></ref><span dir="rtl">. הוזכר גם בית-סאה* כמדת שטח קרקע, ששיעורו, מקום שאפשר לזרוע בו כמות של סאה תבואה</span><ref><span dir="rtl"> ע&quot;ע בית סאה ציון 5 ואילך, ועי&quot;ש אם משערים בחיטים או בשעורים.</span></ref><span dir="rtl">.</span>


== <span dir="rtl">שמותיה</span> ==
== <span dir="rtl">שמותיה</span> ==


<span dir="rtl">הסאה נקראת לפעמים בשם מודיא</span><ref><span dir="rtl"> ערובין פג א: מודיא דקונדיס, עי' פי' ר&quot;ח שם ורש&quot;י שם ד&quot;ה מודיא וערך מלין. ועי' גיטין נז א; ירושלמי ב&quot;ק פ&quot;ט ה&quot;ה: מודי; אסתר רבה פ&quot;ב. עי' ירושלמי שם שמידה זו שימשה למדידת חיטים, ועי' הגהמ&quot;י מאכ&quot;א פי&quot;א אות פ, שהמודיא משמשת למידת הלח. עי' ערך מלין ע' מודיא, שברר השוואת שיעור המודיא לסאה ע&quot;פ המידות הרומיות. עי' ברורי המדות והשיעורין מערכת משורה אות מא, שכתב שהיא מידה קטנה ואינו יודע שיעורה.</span></ref><span dir="rtl">. וכן נקרא בשם גרב</span><ref><span dir="rtl"> כתובות קיא ב ורש&quot;י שם ד&quot;ה גרבי; עי' רש&quot;י סנהדרין צה א ד&quot;ה בארבע, אך ברש&quot;י שם הגירסא: גריבי, ועי' דק&quot;ס שם שיש גורסים שם גריוי, עי' להלן; מאמר על המדות ומשקלות לר&quot;י עקנין (בתוך גנזי נסתרות קובץ ג). ועי' תרומות פ&quot;י מ&quot;ח, שגרב היה כינוי אף לכלי במידה אחרת, ועי' ר&quot;ש ורא&quot;ש שם, שפי' שגרב הוא כינוי לכד או חבית, ועי' רמב&quot;ם שם שפי' בע&quot;א, ואפשר שהיה מצוי חבית במידת סאה, ועל שמה נקראה מידת הלח גרב, ועי' חגי ב טז: חמישים פורה, ובתרגום שם: גרבין, ואפשר שהכוונה, כלי. ועי' רש&quot;י פסחים לו ב ד&quot;ה גרבא, שפירש איפה, ועי' ערך מלין ע' אשישה שהתקשה בזה. ועי' ערובין כט ב [וכיו&quot;ב פסחים לב א] יבמות פט א ונדרים נ ב ונא א וסו ב וב&quot;ק צו א [וכיו&quot;ב ב&quot;מ קי ב] וב&quot;מ קח א וסנהדרין צו א וע&quot;ז מג א: גריוא, ובערובין יד ב וב&quot;מ סה א וב&quot;ב עג א וב&quot;ב קו ב: גריוי, ובגיטין סט ב: גריבי, ועי' ערובין יד ב ורש&quot;י שם ד&quot;ה ששת שהכוונה לסאה, וכן פירש רש&quot;י גיטין שם ד&quot;ה גריבי וב&quot;ב קח א ד&quot;ה ואי ורשב&quot;ם ב&quot;ב קו א ד&quot;ה אמר ליה, ועי' הערוך ערך גריוא ורבינו גרשום ב&quot;ב עג א ור&quot;י מלוניל על הרי&quot;ף ב&quot;מ לו א, שפירשו 'מדה', ועי' נדרים נ ב: כל גריוא דבעינא, וב&quot;ק צו ב וקי א: הב לי גריוא דארעא שיעור שבחאי, שמשמע כדבריהם, ועי' ע&quot;ז מג א, שפירושו כלי שמודדים בו, ועי' רשב&quot;ם ב&quot;ב עג א ד&quot;ה ביזרא, שפירש כור, וכן ברש&quot;י סנהדרין צה א שם בלשון אחד, עי' דק&quot;ס שם אות ת, ואפשר שגם רש&quot;י ורשב&quot;ם הנ&quot;ל שפירשו סאה, אין כוונתם לתרגם לשון גריוא, אלא שזהו מידה סתם, עי' מהרש&quot;א ציון 12, ועי' ר&quot;ח פסחים לב א ונמוקי יוסף ב&quot;מ לו א שפירשו קב, אמנם אפשר שגרב וגריוא אינו שוה, ועי' דק&quot;ס השלם גיטין שם ודק&quot;ס ב&quot;מ סה א אות ו וב&quot;ב עג א שם.</span></ref> <span dir="rtl">במידת הלח</span><ref><span dir="rtl"> מאמר על המדות ומשקלות לר&quot;י עקנין. ועי' פסחים נז א: ושותה שלוש מאות גרבי יין ואוכל ארבעים סאה גוזלות. עי' שבת יג ב וכג ב וביצה כט א ומגילה כז ב וחגיגה יג א וכתובות קיא ב וב&quot;ב עג ב וסנהדרין צה א וע&quot;ז מ ב ומנחות מה א, שהזכירוהו לגבי יין, שמן ומים.</span></ref><span dir="rtl">. יש שכתבו ששיעור הנאמר סתם ללא הזכרת המדה, מתייחס לסאה</span><ref><span dir="rtl"> מהרש&quot;א סנהדרין צג א ד&quot;ה אילימא בביאור הגמ' שם, שפירוש הכתוב רות ג יז, שש השעורים האלה נתן לי, הכוונה לשש סאין, ועי' תרגום שם ורות רבה פ&quot;ז, שתרגמו בסאין, ועי' רש&quot;י שם ע&quot;ב ד&quot;ה אלא, ועי' יפה תואר פרשת תולדות פס&quot;ז, שסתם מדה הנמכרת בשער היא כור.</span></ref><span dir="rtl">.</span>
<span dir="rtl">הסאה נקראת לפעמים בשם מודיא</span><ref><span dir="rtl">ערובין פג א: מודיא דקונדיס, עי' פי' ר&quot;ח שם ורש&quot;י שם ד&quot;ה מודיא וערך מלין. ועי' גיטין נז א; ירושלמי ב&quot;ק פ&quot;ט ה&quot;ה: מודי; אסתר רבה פ&quot;ב. עי' ירושלמי שם שמידה זו שימשה למדידת חיטים, ועי' הגהמ&quot;י מאכ&quot;א פי&quot;א אות פ, שהמודיא משמשת למידת הלח. עי' ערך מלין ע' מודיא, שברר השוואת שיעור המודיא לסאה ע&quot;פ המידות הרומיות. עי' ברורי המדות והשיעורין מערכת משורה אות מא, שכתב שהיא מידה קטנה ואינו יודע שיעורה.</span></ref><span dir="rtl">. וכן נקרא בשם גרב</span><ref><span dir="rtl">כתובות קיא ב ורש&quot;י שם ד&quot;ה גרבי; עי' רש&quot;י סנהדרין צה א ד&quot;ה בארבע, אך ברש&quot;י שם הגירסא: גריבי, ועי' דק&quot;ס שם שיש גורסים שם גריוי, עי' להלן; מאמר על המדות ומשקלות לר&quot;י עקנין (בתוך גנזי נסתרות קובץ ג). ועי' תרומות פ&quot;י מ&quot;ח, שגרב היה כינוי אף לכלי במידה אחרת, ועי' ר&quot;ש ורא&quot;ש שם, שפי' שגרב הוא כינוי לכד או חבית, ועי' רמב&quot;ם שם שפי' בע&quot;א, ואפשר שהיה מצוי חבית במידת סאה, ועל שמה נקראה מידת הלח גרב, ועי' חגי ב טז: חמישים פורה, ובתרגום שם: גרבין, ואפשר שהכוונה, כלי. ועי' רש&quot;י פסחים לו ב ד&quot;ה גרבא, שפירש איפה, ועי' ערך מלין ע' אשישה שהתקשה בזה. ועי' ערובין כט ב [וכיו&quot;ב פסחים לב א] יבמות פט א ונדרים נ ב ונא א וסו ב וב&quot;ק צו א [וכיו&quot;ב ב&quot;מ קי ב] וב&quot;מ קח א וסנהדרין צו א וע&quot;ז מג א: גריוא, ובערובין יד ב וב&quot;מ סה א וב&quot;ב עג א וב&quot;ב קו ב: גריוי, ובגיטין סט ב: גריבי, ועי' ערובין יד ב ורש&quot;י שם ד&quot;ה ששת שהכוונה לסאה, וכן פירש רש&quot;י גיטין שם ד&quot;ה גריבי וב&quot;ב קח א ד&quot;ה ואי ורשב&quot;ם ב&quot;ב קו א ד&quot;ה אמר ליה, ועי' הערוך ערך גריוא ורבינו גרשום ב&quot;ב עג א ור&quot;י מלוניל על הרי&quot;ף ב&quot;מ לו א, שפירשו 'מדה', ועי' נדרים נ ב: כל גריוא דבעינא, וב&quot;ק צו ב וקי א: הב לי גריוא דארעא שיעור שבחאי, שמשמע כדבריהם, ועי' ע&quot;ז מג א, שפירושו כלי שמודדים בו, ועי' רשב&quot;ם ב&quot;ב עג א ד&quot;ה ביזרא, שפירש כור, וכן ברש&quot;י סנהדרין צה א שם בלשון אחד, עי' דק&quot;ס שם אות ת, ואפשר שגם רש&quot;י ורשב&quot;ם הנ&quot;ל שפירשו סאה, אין כוונתם לתרגם לשון גריוא, אלא שזהו מידה סתם, עי' מהרש&quot;א ציון 12, ועי' ר&quot;ח פסחים לב א ונמוקי יוסף ב&quot;מ לו א שפירשו קב, אמנם אפשר שגרב וגריוא אינו שוה, ועי' דק&quot;ס השלם גיטין שם ודק&quot;ס ב&quot;מ סה א אות ו וב&quot;ב עג א שם.</span></ref> <span dir="rtl">במידת הלח</span><ref><span dir="rtl"> מאמר על המדות ומשקלות לר&quot;י עקנין. ועי' פסחים נז א: ושותה שלוש מאות גרבי יין ואוכל ארבעים סאה גוזלות. עי' שבת יג ב וכג ב וביצה כט א ומגילה כז ב וחגיגה יג א וכתובות קיא ב וב&quot;ב עג ב וסנהדרין צה א וע&quot;ז מ ב ומנחות מה א, שהזכירוהו לגבי יין, שמן ומים.</span></ref><span dir="rtl">. יש שכתבו ששיעור הנאמר סתם ללא הזכרת המדה, מתייחס לסאה</span><ref><span dir="rtl">מהרש&quot;א סנהדרין צג א ד&quot;ה אילימא בביאור הגמ' שם, שפירוש הכתוב רות ג יז, שש השעורים האלה נתן לי, הכוונה לשש סאין, ועי' תרגום שם ורות רבה פ&quot;ז, שתרגמו בסאין, ועי' רש&quot;י שם ע&quot;ב ד&quot;ה אלא, ועי' יפה תואר פרשת תולדות פס&quot;ז, שסתם מדה הנמכרת בשער היא כור.</span></ref><span dir="rtl">.</span>


== <span dir="rtl">יחסה למדות אחרות</span> ==
== <span dir="rtl">יחסה למדות אחרות</span> ==


<span dir="rtl">מדות היבש הקטנות, כגון הקב*, האיפה*, והעשרון, הן חלק ממידת הסאה ומתייחסות אליה</span><ref><span dir="rtl"> פיהמ&quot;ש לרמב&quot;ם כלים יז א.</span></ref><span dir="rtl">. ואף מידות הלח, כגון ההין, הלוג והרביעית, הן חלקים ממידות הסאה</span><ref><span dir="rtl"> שם.</span></ref><span dir="rtl">. שיעור היחס למדות היבש הינו, סאה: ששה קבין</span><ref><span dir="rtl"> פרה פ&quot;א מ&quot;א; תרומות פ&quot;ד מ&quot;ז. וע&quot;ע קב.</span></ref><span dir="rtl">, מאה ארבעים וארבע ביצים</span><ref><span dir="rtl"> ערובין פג, א. וע&quot;ע ביצה (שיעור).</span></ref><span dir="rtl">. שיעורה ביחס למדות הגדולות ממנה הינו, סאה: שליש איפה</span><ref><span dir="rtl"> משנה מנחות עו ב; אונקלוס שמות טז לו וויקרא ה יא וו יג ובמדבר ה טו וכח ה; תיוב&quot;ע ישעיהו ה י ויחזקאל מה יא; רמב&quot;ם ערכין פ&quot;ד ה&quot;ד. וע&quot;ע איפה ציון 6.</span></ref><span dir="rtl">, אחד משלושים בכור</span><ref><span dir="rtl"> עי' מנחות עז א, שלמדו שהאיפה והבת שהן ל' סאין הן עשירית מן הכור, ועי' רש&quot;י שם ד&quot;ה אלא, שהכור הייתה מדה ידוע בזמן חכמים, וידעו שהיא שלושים סאין, וע&quot;ע כור ציון 8; רמב&quot;ם ערכין פ&quot;ד ה&quot;ד; ספר השרשים לרד&quot;ק ע' כור וע' חמר.</span></ref><span dir="rtl">. שיעורה בייחס למדות הלח הינו, סאה: שליש הבת</span><ref><span dir="rtl"> מנחות שם, ועי' יחזקאל מה יא שהאיפה והבת שיעור אחד, ועי' ציון 17 היחס לאיפה, וע&quot;ע מדות ומשקלות ציון 132.</span></ref><span dir="rtl">, שני הין</span><ref><span dir="rtl"> עי' מנחות פט א ובכמ&quot;ק, שההין שנים עשר לוג, ועי' ציון 21, שהסאה עשרים וארבע לוג; פהמ&quot;ש לרמב&quot;ם עדיות פ&quot;א מ&quot;ג. וע&quot;ע הין ציון 30 וע' מדות ומשקלות ציון 128.</span></ref><span dir="rtl">, עשרים וארבעה לוגין</span><ref><span dir="rtl"> ירושלמי תרומות פ&quot;י ה&quot;ה. ועי&quot;ש פ&quot;ה ה&quot;א, וע&quot;ע לוג ציון 29.</span></ref><span dir="rtl">, תשעים ושש רביעיות</span><ref><span dir="rtl"> ע&quot;ע רביעית, שהוא רביעית הלוג</span></ref><span dir="rtl">.</span>
<span dir="rtl">מדות היבש הקטנות, כגון הקב*, האיפה*, והעשרון, הן חלק ממידת הסאה ומתייחסות אליה</span><ref><span dir="rtl">פיהמ&quot;ש לרמב&quot;ם כלים יז א.</span></ref><span dir="rtl">. ואף מידות הלח, כגון ההין, הלוג והרביעית, הן חלקים ממידות הסאה</span><ref><span dir="rtl">שם.</span></ref><span dir="rtl">. שיעור היחס למדות היבש הינו, סאה: ששה קבין</span><ref><span dir="rtl"> פרה פ&quot;א מ&quot;א; תרומות פ&quot;ד מ&quot;ז. וע&quot;ע קב.</span></ref><span dir="rtl">, מאה ארבעים וארבע ביצים</span><ref><span dir="rtl"> ערובין פג, א. וע&quot;ע ביצה (שיעור).</span></ref><span dir="rtl">. שיעורה ביחס למדות הגדולות ממנה הינו, סאה: שליש איפה</span><ref><span dir="rtl"> משנה מנחות עו ב; אונקלוס שמות טז לו וויקרא ה יא וו יג ובמדבר ה טו וכח ה; תיוב&quot;ע ישעיהו ה י ויחזקאל מה יא; רמב&quot;ם ערכין פ&quot;ד ה&quot;ד. וע&quot;ע איפה ציון 6.</span></ref><span dir="rtl">, אחד משלושים בכור</span><ref><span dir="rtl"> עי' מנחות עז א, שלמדו שהאיפה והבת שהן ל' סאין הן עשירית מן הכור, ועי' רש&quot;י שם ד&quot;ה אלא, שהכור הייתה מדה ידוע בזמן חכמים, וידעו שהיא שלושים סאין, וע&quot;ע כור ציון 8; רמב&quot;ם ערכין פ&quot;ד ה&quot;ד; ספר השרשים לרד&quot;ק ע' כור וע' חמר.</span></ref><span dir="rtl">. שיעורה בייחס למדות הלח הינו, סאה: שליש הבת</span><ref><span dir="rtl">מנחות שם, ועי' יחזקאל מה יא שהאיפה והבת שיעור אחד, ועי' ציון 17 היחס לאיפה, וע&quot;ע מדות ומשקלות ציון 132.</span></ref><span dir="rtl">, שני הין</span><ref><span dir="rtl">עי' מנחות פט א ובכמ&quot;ק, שההין שנים עשר לוג, ועי' ציון 21, שהסאה עשרים וארבע לוג; פהמ&quot;ש לרמב&quot;ם עדיות פ&quot;א מ&quot;ג. וע&quot;ע הין ציון 30 וע' מדות ומשקלות ציון 128.</span></ref><span dir="rtl">, עשרים וארבעה לוגין</span><ref><span dir="rtl"> ירושלמי תרומות פ&quot;י ה&quot;ה. ועי&quot;ש פ&quot;ה ה&quot;א, וע&quot;ע לוג ציון 29.</span></ref><span dir="rtl">, תשעים ושש רביעיות</span><ref><span dir="rtl"> ע&quot;ע רביעית, שהוא רביעית הלוג</span></ref><span dir="rtl">.</span>


== <span dir="rtl">הייסוף</span>  ==
== <span dir="rtl">הייסוף</span>  ==


<span dir="rtl">שיעור הסאה הנזכר הוא שיעור הסאה המדברית. בירושלים הוסיפו על סאה זו - ועל שאר מדות הנפח</span><ref><span dir="rtl"> ע&quot;ע מדות ומשקלות ציון 217 ואילך.</span></ref> <span dir="rtl">- חמישית מלגיו שהיא שישית מלבר</span><ref><span dir="rtl"> משנה מנחות עו ב וגמ' שם עז א בפירושה; ברייתא ערובין פג א וגמ' ורש&quot;י שם בפירושה.</span></ref><span dir="rtl">, נמצא שיעור הסאה הירושלמית, מאה שבעים ושלוש ביצים</span><ref><span dir="rtl"> ערובין שם.</span></ref> <span dir="rtl">פחות חומש ביצה</span><ref><span dir="rtl"> רש&quot;י שם ד&quot;ה ואי דירושלמית.</span></ref><span dir="rtl">. בציפורי הוסיפו על הסאה הירושלמית עוד חמישית מלגיו</span><ref><span dir="rtl"> ברייתא ערובין שם.</span></ref><span dir="rtl">, נמצא שיעור הסאה הציפורית, מאתיים ושבע ביצים</span><ref><span dir="rtl"> גמ' שם.</span></ref> <span dir="rtl">ומעט פחות מחצי ביצה</span><ref><span dir="rtl"> רש&quot;י שם ד&quot;ה מאתן.</span></ref><span dir="rtl">. על ייסוף זה ומשמעותו לעניין שיעורי תורה, ע&quot;ע שעורים.</span>
<span dir="rtl">שיעור הסאה הנזכר הוא שיעור הסאה המדברית. בירושלים הוסיפו על סאה זו - ועל שאר מדות הנפח</span><ref><span dir="rtl"> ע&quot;ע מדות ומשקלות ציון 217 ואילך.</span></ref> <span dir="rtl">- חמישית מלגיו שהיא שישית מלבר</span><ref><span dir="rtl">משנה מנחות עו ב וגמ' שם עז א בפירושה; ברייתא ערובין פג א וגמ' ורש&quot;י שם בפירושה.</span></ref><span dir="rtl">, נמצא שיעור הסאה הירושלמית, מאה שבעים ושלוש ביצים</span><ref><span dir="rtl"> ערובין שם.</span></ref> <span dir="rtl">פחות חומש ביצה</span><ref><span dir="rtl">רש&quot;י שם ד&quot;ה ואי דירושלמית.</span></ref><span dir="rtl">. בציפורי הוסיפו על הסאה הירושלמית עוד חמישית מלגיו</span><ref><span dir="rtl">ברייתא ערובין שם.</span></ref><span dir="rtl">, נמצא שיעור הסאה הציפורית, מאתיים ושבע ביצים</span><ref><span dir="rtl">גמ' שם.</span></ref> <span dir="rtl">ומעט פחות מחצי ביצה</span><ref><span dir="rtl"> רש&quot;י שם ד&quot;ה מאתן.</span></ref><span dir="rtl">. על ייסוף זה ומשמעותו לעניין שיעורי תורה, ע&quot;ע שעורים.</span>


== <span dir="rtl">שמושיה בהלכה</span> ==
== <span dir="rtl">שמושיה בהלכה</span> ==


<span dir="rtl">שיעורי הלכה מסוימים נמסרו בסאין: לדעת רבי יוסי, תכולת המחתה שבה היה חותה הכהן בכל יום גחלים מעל המזבח ומערה ממנה למחתה שאתה היה מקטיר, הייתה סאה</span><ref><span dir="rtl"> משנה יומא מג ב.</span></ref><span dir="rtl">. תרומת-הלשכה* הייתה נעשית בשלש קופות של שלש סאין</span><ref><span dir="rtl"> שקלים פ&quot;ג מ&quot;ב; רמב&quot;ם שקלים פ&quot;ב ה&quot;ה. וע&quot;ע.</span></ref><span dir="rtl">. יין קפריסין הנצרך לצורך עשיית הקטורת*, שיעורו שלש סאין</span><ref><span dir="rtl"> ברייתא כריתות ו א. וע&quot;ע.</span></ref><span dir="rtl">. עשירית האיפה סולת של קרבן העומר*, הייתה מנופה משלש סאין שעורים</span><ref><span dir="rtl"> משנה מנחות עו ב; רמב&quot;ם תמידין ומוספין פ&quot;ז הי&quot;ב. וע&quot;ע.</span></ref><span dir="rtl">. וכן שני עשרוני האיפה של שתי-הלחם* היו מנופים משלש סאין חיטים</span><ref><span dir="rtl"> משנה שם; רמב&quot;ם שם פ&quot;ח ה&quot;ד.</span></ref><span dir="rtl">. עשרים וארבעה העשרונים של לחם-הפנים*, היו מנופים מעשרים וארבעה סאין חיטים</span><ref><span dir="rtl"> משנה שם; רמב&quot;ם שם פ&quot;ה ה&quot;ו. וע&quot;ע.</span></ref><span dir="rtl">. מי המקוה* הכשרים לטבול בהם, שיעורם ארבעים סאה</span><ref><span dir="rtl"> מקואות פ&quot;א מ&quot;ז ופ&quot;ה מ&quot;ו ועוד מקומות; ברייתא ערובין ד ב וש&quot;נ. וע&quot;ע.</span></ref><span dir="rtl">. כלי העשוי לנחת שאינו מקבל טומאה, הוא כלי שיש בחללו ארבעים סאה</span><ref><span dir="rtl"> כלים פט&quot;ו מ&quot;א; עי' רמב&quot;ם כלים פ&quot;ג ה&quot;א והשגות הראב&quot;ד שם. וע&quot;ע טמאת כלים ציון 703 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">.</span>
<span dir="rtl">שיעורי הלכה מסוימים נמסרו בסאין: לדעת רבי יוסי, תכולת המחתה שבה היה חותה הכהן בכל יום גחלים מעל המזבח ומערה ממנה למחתה שאתה היה מקטיר, הייתה סאה</span><ref><span dir="rtl">משנה יומא מג ב.</span></ref><span dir="rtl">. תרומת-הלשכה* הייתה נעשית בשלש קופות של שלש סאין</span><ref><span dir="rtl">שקלים פ&quot;ג מ&quot;ב; רמב&quot;ם שקלים פ&quot;ב ה&quot;ה. וע&quot;ע.</span></ref><span dir="rtl">. יין קפריסין הנצרך לצורך עשיית הקטורת*, שיעורו שלש סאין</span><ref><span dir="rtl">ברייתא כריתות ו א. וע&quot;ע.</span></ref><span dir="rtl">. עשירית האיפה סולת של קרבן העומר*, הייתה מנופה משלש סאין שעורים</span><ref><span dir="rtl">משנה מנחות עו ב; רמב&quot;ם תמידין ומוספין פ&quot;ז הי&quot;ב. וע&quot;ע.</span></ref><span dir="rtl">. וכן שני עשרוני האיפה של שתי-הלחם* היו מנופים משלש סאין חיטים</span><ref><span dir="rtl">משנה שם; רמב&quot;ם שם פ&quot;ח ה&quot;ד.</span></ref><span dir="rtl">. עשרים וארבעה העשרונים של לחם-הפנים*, היו מנופים מעשרים וארבעה סאין חיטים</span><ref><span dir="rtl">משנה שם; רמב&quot;ם שם פ&quot;ה ה&quot;ו. וע&quot;ע.</span></ref><span dir="rtl">. מי המקוה* הכשרים לטבול בהם, שיעורם ארבעים סאה</span><ref><span dir="rtl"> מקואות פ&quot;א מ&quot;ז ופ&quot;ה מ&quot;ו ועוד מקומות; ברייתא ערובין ד ב וש&quot;נ. וע&quot;ע.</span></ref><span dir="rtl">. כלי העשוי לנחת שאינו מקבל טומאה, הוא כלי שיש בחללו ארבעים סאה</span><ref><span dir="rtl"> כלים פט&quot;ו מ&quot;א; עי' רמב&quot;ם כלים פ&quot;ג ה&quot;א והשגות הראב&quot;ד שם. וע&quot;ע טמאת כלים ציון 703 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">.</span>


<span dir="rtl">על שיעור הגודש שיש לתת במידת היבש, ע&quot;ע מדות ומשקלות</span><ref><span dir="rtl"> ציון 204 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">. על שיעור הסאה לפי מדות הנהוגות בזמננו, עי' בנספח לע' מדות ומשקלות וע' שיעורים.</span>
<span dir="rtl">על שיעור הגודש שיש לתת במידת היבש, ע&quot;ע מדות ומשקלות</span><ref><span dir="rtl">ציון 204 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">. על שיעור הסאה לפי מדות הנהוגות בזמננו, עי' בנספח לע' מדות ומשקלות וע' שיעורים.</span>


== <span dir="rtl">הערות שוליים</span> ==
== <span dir="rtl">הערות שוליים</span> ==


<references />
<references />
977

עריכות

תפריט ניווט