אנציקלופדיה תלמודית:תופר: הבדלים בין גרסאות בדף

'''<span dir="rtl">הגדרת הערך - איסור מלאכת תפירה בשבת וביום טוב.</span>'''

=== '''<span dir="rtl">המלאכה</span>''' ===

'''<span dir="rtl">תופר הוא אחד משלושים ותשעה אבות-מלאכות* האסורים בשבת</span>'''<ref><span dir="rtl"> משנה שבת עג א; רמב&quot;ם שבת פ&quot;ז ה&quot;א. וע&quot;ע אבות מלאכות.</span></ref>'''<span dir="rtl">, לפי שהיו תופרים במשכן את יריעות המשכן</span>'''<ref><span dir="rtl"> ע&quot;ע הנ&quot;ל: גדר האב. רש&quot;י שבת שם וצה א ד&quot;ה ונראין; נמוק&quot;י שם עג א.</span></ref>'''<span dir="rtl">, ואותו שאמר הכתוב: חמש היריעת תהיין חברת אשה את אחתה וחמש יריעת חברת אשה אל אחתה</span>'''<ref><span dir="rtl"> שמות שם.</span></ref>'''<span dir="rtl">, היינו שהיו מחברים אותם בתפירה</span>'''<ref><span dir="rtl"> רש&quot;י שמות כו ג; רשב&quot;ם שמות שם; חזקוני שם. ועי' שבת צו ב וקב, וירושלמי שבת פ&quot;ז ה&quot;ב ופי&quot;א ה&quot;א ופט&quot;ו ה&quot;א: תופרי יריעות, ועי' רש&quot;י שם צו ב ד&quot;ה תופרי יריעות: מעשה רוקם, ועי' רש&quot;ש שם ודעת לרח&quot;ק על ברייתא דמלאכת המשכן פ&quot;ד ה&quot;ד, ומלואים לתו&quot;ש כי תשא סי' טו.</span></ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''

=== '''<span dir="rtl">מהותה</span>''' ===

'''<span dir="rtl">תופר היינו שמחברים שני דברים שיהיו מהודקים בלי פירוד</span>'''<ref><span dir="rtl"> פסקי רי&quot;ד שבת עה א, והובא בשבלי הלקט סי' קח; ראבי&quot;ה סי' רו; או&quot;ז שבת סי' סז; הגהות מרדכי שבת עד ב בשם הרא&quot;ה (ועי' ציון</span> <span dir="rtl">49); בה&quot;ל סי' שמ סי&quot;ד ד&quot;ה הרי; ועי' אג&quot;מ או&quot;ח ח&quot;ב סי' פד, ושש&quot;כ פ&quot;ט הערה פה בשם רש&quot;ז אויערבאך.</span></ref>'''<span dir="rtl">, ויהיו לדבר אחד</span>'''<ref><span dir="rtl"> בה&quot;ל שם; ועי' אג&quot;מ שם ורש&quot;ז אויערבאך שם.</span></ref>'''<span dir="rtl">, והפרדתם הוא דוקא בקלקול וקריעה</span>'''<ref><span dir="rtl"> ערוה&quot;ש או&quot;ח סי' שיז סי&quot;ח; אג&quot;מ או&quot;ח ח&quot;ב סי' פד.</span></ref>'''<span dir="rtl">, ובזה שונה מקשירת שני דברים</span>''''''<span dir="rtl">, שבהפרדתו אין קלקול</span>'''<ref><span dir="rtl"> ערוה&quot;ש שם; אג&quot;מ שם.</span></ref>'''<span dir="rtl">. וחיבורם על ידי דבר שלישי, שהוא החוט</span>'''<ref><span dir="rtl"> מרכה&quot;מ שבת פ&quot;י הי&quot;א. ועי' להלן: התולדות, שבשאר אופני החיבור, הוא תולדה.</span></ref>'''<span dir="rtl">, ושונים ממלאכת קושר* שאין חיבורם על ידי דבר שלישי</span>'''<ref><span dir="rtl"> מרכה&quot;מ שם. ועי' אבנ&quot;ז או&quot;ח סי' קפ אות ה, ועי' ציון</span> <span dir="rtl">8.</span></ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''

=== '''<span dir="rtl">כניסת החוט</span>''' ===

'''<span dir="rtl">בשיעור כניסת החוט בבגד הנתפר, נחלקו בדבר: יש סוברים שאינה חשובה תפירה אלא אם מעבירים את החוט מצד לצד בבגד</span>'''<ref><span dir="rtl"> עי' ר' חנינא בירושלמי כלאים פ&quot;ט ה&quot;ו ושבת פ&quot;ז ה&quot;ב: עד יחות כל סיטרה, ופנ&quot;מ שם בביאורה.</span></ref>'''<span dir="rtl">. ויש סוברים שאין צריך מצד לצד אלא אף תפירתו לאמצע הבד, חשובה תפירה</span>'''<ref><span dir="rtl"> ר' ינאי בירושלמי שם ושם ע&quot;פ כלאים פ&quot;ט מ&quot;י, ופנ&quot;מ שם.</span></ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''

=== '''<span dir="rtl">ראש החוט</span>''' ===

'''<span dir="rtl">ראש החוט, יש סוברים שלא תישאר תלויה בחוץ</span>'''<ref><span dir="rtl"> עי' קה&quot;ע שבת שם בפי' א וביאור רח&quot;ק שם, בביאור ר' חנינא שם.</span></ref>'''<span dir="rtl">, שבנשארת בחוץ אינה מהודקת</span>'''<ref><span dir="rtl"> רח&quot;ק שם.</span></ref>'''<span dir="rtl">. ויש חולקים וסוברים שאף אם נשארת תלויה בחוץ חשובה תפירה</span>'''<ref><span dir="rtl"> עי' קה&quot;ע וח&quot;ק שם בביאור ר' ינאי שם.</span></ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''

=== '''<span dir="rtl">הנתפר</span>''' ===

'''<span dir="rtl">דבר הנתפר שחייבים עליו היינו ביריעות, שכן היה במשכן</span>'''<ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">2 ואילך. מנ&quot;ח מוסך השבת סוף מלאכת קורע.</span></ref>'''<span dir="rtl">, וכן בקנים של עץ, כגון שכפף פיה למטה ותפרה</span>'''<ref><span dir="rtl"> עי' שבת עד ב: חייטיה לפומיה, והערוך ע' חלתא ורש&quot;י שבת שם ד&quot;ה ואי חייטיה ומיוחס לר&quot;ן שם.</span></ref>'''<span dir="rtl">. ודוקא בדברים הרכים – כגון קנים הרכים</span>'''<ref><span dir="rtl"> עי' רש&quot;ז אויערבך בשש&quot;כ פ&quot;ט הע' פה וחוט שני שבת ריש מלאכת קורע, בביאור שבת שם.</span></ref> '''<span dir="rtl">- או עורות שהדרך לתופרם, אבל בדברים הקשים כגון תפירת כלי חרס שבורים, אינם בכלל תופר</span>'''<ref><span dir="rtl"> מנ&quot;ח מוסך השבת שם. ועי' יסודי ישרון מלאכת שבת ח&quot;א עמ' 200, בדעת המנ&quot;ח שהוא דוקא בכלי חרס שתופרם בחוט, שאינם מתחברים לדבר אחד, אבל חיבור עצים בדבק שמתחברים לדבר אחד חשוב תופר, עי' ציון</span> <span dir="rtl">62, ועי' ציון</span> <span dir="rtl">62.</span></ref>'''<span dir="rtl">. על הדברים הנתפרים שהם תולדת תופר, עי' להלן: התולדות.</span>'''

=== '''<span dir="rtl">שיעורה</span>''' ===

'''<span dir="rtl">שיעור התפירה שעליו חייב, שנינו שהוא כשתופר שתי תפירות</span>'''<ref><span dir="rtl"> משנה שבת עג א וקה א; רמב&quot;ם שבת פ&quot;י ה&quot;ט.</span></ref>'''<span dir="rtl">, במקום אחד</span>'''<ref><span dir="rtl"> גור אריה שבת עג א; תוס' חדשים שבת פ&quot;ז מ&quot;ב; מנ&quot;ח מ' לב אות כג צד ב.</span></ref>'''<span dir="rtl">, או אפילו בשני מקומות בבגד אחד</span>'''<ref><span dir="rtl"> מנ&quot;ח שם צד א.</span></ref>'''<span dir="rtl">. ותפר אחת אין עליה שם תפירה</span>'''<ref><span dir="rtl"> ר&quot;י קורקוס כלאים פ&quot;י הכ&quot;ד. ועי' תוס' שם עה א ד&quot;ה שכן, לענין קורע ע&quot;מ לתפור שתי תפירות (ע&quot;ע קורע), שסברא היא ששתי תפירות היא דבר חשוב.</span></ref>'''<span dir="rtl">, ויש שכתבו שאף אין אסורה משום חצי-שיעור*, שאינה תפירה כלל</span>'''<ref><span dir="rtl"> עי' מגן אבות דף ג ב ד&quot;ה והמיסך ואבנ&quot;ז או&quot;ח סי' קפז.</span></ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''

=== '''<span dir="rtl">הוספה על התפור</span>''' ===

'''<span dir="rtl">בגד התפור ומוסיפים לתופרו, יש מן האחרונים סוברים שנחלקו תנאים בשיעורה, שר' אליעזר סובר שאף בתפר אחת חייב</span>'''<ref><span dir="rtl"> עי' ר&quot;א במשנה שבת קה א, לענין אורג, ושפ&quot;א שם בדעתו.</span></ref>'''<span dir="rtl">, וחכמים סוברים שאין חיובה אלא בשתי תפירות</span>'''<ref><span dir="rtl"> עי' חכמים שם לענין אורג, ושפ&quot;א שם בדעתם.</span></ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''

=== '''<span dir="rtl">קשירה</span>''' ===

'''<span dir="rtl">התופר שתי תפירות שחייב</span>'''<ref><span dir="rtl"> עי' לעיל.</span></ref>'''<span dir="rtl">, הוא דוקא במקיים את התפירות בקשר שלא ישמטו</span>'''<ref><span dir="rtl"> שבת עד ב; רמב&quot;ם שבת פ&quot;י ה&quot;ט.</span></ref>'''<span dir="rtl">, שבשבת מלאכת-מחשבת* אסרה תורה</span>'''<ref><span dir="rtl"> ע&quot;ע מלאכת מחשבת.</span></ref>'''<span dir="rtl">, ולפיכך צריך מלאכה המתקיימת</span>'''<ref><span dir="rtl"> ע&quot;ע הנ&quot;ל ציון 250. ושם ציון 251 שי&quot;מ שצריך מלאכה המתקיימת מטעם אחר.</span></ref>'''<span dir="rtl">, ואם אינה עומדת, אינה תפירה</span>'''<ref><span dir="rtl"> פסקי הרוקח מכת&quot;י סי' כב בקובץ זרע ברך עמ' ה; ט&quot;ז יו&quot;ד סי' ש ס&quot;ק ג; דעת תורה או&quot;ח סי' שמ ס&quot;ו בשם עיקרי הד&quot;ט; חוות יאיר סוס&quot;י קמג.</span></ref>'''<span dir="rtl">. ויש סוברים שמכל מקום בלא קשירה אסור מדרבנן</span>'''<ref><span dir="rtl"> קר&quot;נ שבת פ&quot;ז סי' ז' אות נ, הובא במשנ&quot;ב סי' שמ ס&quot;ק כז.</span></ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''

=== '''<span dir="rtl">הקשר</span>''' ===

'''<span dir="rtl">הקשר שאמרו שצריך בתופר שתי תפירות</span>'''<ref><span dir="rtl"> עי' לעיל.</span></ref>'''<span dir="rtl">, לא קשר ממש הוא, אלא כל שמקיים את התפירות שלא ישמטו, ואף קשר על מנת להתיר</span>'''<ref><span dir="rtl"> ריטב&quot;א שבת עד ב.</span></ref>'''<span dir="rtl">, או קשר עניבה או ששזרן יחד בכלל</span>'''<ref><span dir="rtl"> תוס' רי&quot;ד שם; רמב&quot;ן שם; ריטב&quot;א שבת קה א, ושם עד ב בשם מו&quot;ר; שיטה להר&quot;ן שם; יראה&quot;ש רעד; משנ&quot;ב סי' שמ ס&quot;ק כז.</span></ref>'''<span dir="rtl">. ויש שנראה מדבריהם שצריך שיעמידם דוקא על ידי קשר של קיימא</span>'''<ref><span dir="rtl"> ריטב&quot;א שם קה א, ושם עד ב בשם התוס'; מאירי שבת עג א; רע&quot;ב שבת פ&quot;ז מ&quot;ב; שו&quot;ת מהר&quot;ח אור זרוע רטו; טל אורות (בן ג'וייא מהד' תשמ&quot;ז) עמ' רסב, בשם בעל המאור.</span></ref>'''<span dir="rtl">, מהם שסברו שמתחייב בכך אף על מלאכת קושר*</span>'''<ref><span dir="rtl"> מאירי ורע&quot;ב שבציון הקודם. וע&quot;ע קושר.</span></ref>'''<span dir="rtl">, ומהם שסברו שחייב רק על מלאכת תופר</span>'''<ref><span dir="rtl"> ריטב&quot;א שם בשם תוס'.</span></ref>'''<span dir="rtl">, וביארו טעמם שכיון שהקשר בא רק בכדי להעמיד את התפירות, אין חולק שם לעצמו</span>'''<ref><span dir="rtl"> טל אורות (בן ג'וייא מהד' תשמ&quot;ז) עמ' רמט.</span></ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''

=== '''<span dir="rtl">בשלש תפירות</span>''' ===

'''<span dir="rtl">התופר יותר משתי תפירות חייב אף כשלא מעמידם בקשר, שהרי התפירה מתקיימת על ידי עצמה ואינה נשמטת</span>'''<ref><span dir="rtl"> רמב&quot;ם שם; ריטב&quot;א שבת קה א, ושכן דעת מורינו; מאירי שם עג א ושם עד ב; ר&quot;י קורקוס כלאים פ&quot;י סוף הכ&quot;ד, ושכן כוונת ר' יהודה כלאים פ&quot;ט מ&quot;י: עד שישלש, ושם שת&quot;ק שם חולק.</span></ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''

'''<span dir="rtl">על התוחב שתי תכיפות בכלאים ולא עשה קשר בסוף התפירה שנחלקו אם אסור משום שעטנז, ע&quot;ע כלאי בגדים</span>'''<ref><span dir="rtl"> ציון 1164 ואילך.</span></ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''

'''<span dir="rtl">על אופני איסור תפירה בכלאי-בגדים* ע&quot;ע כלאי בגדים: חיבורם זה לזה</span>'''<ref><span dir="rtl"> ועי'&quot;ש ציונים 1009, 1024 ואילך, 1030 ואילך, 1067 ואילך, 1124 ואילך.</span></ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''

=== '''<span dir="rtl">אינה של קיימא</span>''' ===

'''<span dir="rtl">תפירה שאינה אלא לזמן, יש סוברים שמותרת מן התורה</span>'''<ref><span dir="rtl"> הגהות מרדכי שבת מח א בשם ר' יואל ורשב&quot;ם ועד ב בשם הרא&quot;ה, והובא בב&quot;י או&quot;ח סי' שיז ורמ&quot;א שם ג, ועי' ב&quot;י ורמ&quot;א שם שאין להקל בפני ע&quot;ה. ועי' ארחות שבת פי&quot;א הערה מג.</span></ref>'''<span dir="rtl">. ויש סוברים שאסורה</span>'''<ref><span dir="rtl"> עי' ראשונים שבציון</span> <span dir="rtl">47; עי' פסקי רי&quot;ד שבת עה א, והובא בשבלי הלקט סי' קח: מה לי תפירה ביום אחד ומה לי תפירה עולמית, ועי' גינת ורדים או&quot;ח כלל ג סי' יז, בדעתו (ועי&quot;ש סי' יח); עי' ריטב&quot;א שבת עד ב ד&quot;ה והוא: משום תפירה איכא כיון שהיא מתקיימת עכשיו; עי' הגה&quot;מ שבת פ&quot;י ה&quot;ט; עי' הגהות מרדכי שבת מח א בשם ריב&quot;א; עי' רי&quot;ו תא&quot;ו נתיב יב חי&quot;ד; עי' חי' ר&quot;א בן הרמב&quot;ם שבריש ס' מער&quot;ק לשבת פ&quot;י; גינת ורדים שם ומשנה ראשונה כלאים פ&quot;ט מ&quot;י, שכ&quot;מ בכלאים שם.</span></ref>'''<span dir="rtl">, שאין חילוק בתפירה בין של קיימא לאינו של קיימא</span>'''<ref><span dir="rtl"> עי' ריב&quot;א שם</span></ref>'''<span dir="rtl">, ולפיכך אסור להדק הבגד סביב הזרועות על ידי חוט שמותחים אותו כשלובשים הבגד</span>'''<ref><span dir="rtl"> עי' ראשונים דלהלן, ועי' ארחות שבת פי&quot;א הערה ח, שדן איזה חיבור יש בדבר שחשוב תופר.</span></ref>'''<span dir="rtl">, ואף על פי שפותחו כשפושטו</span>'''<ref><span dir="rtl"> עי' פסקי רי&quot;ד שם וגינת ורדים שם בדעתו; מרדכי שבת סי' שסח; הג' ר&quot;פ לסמ&quot;ק סי' רפב הערה טז, וטור או&quot;ח שמ בשם ר&quot;פ; שו&quot;ע שם ז.</span></ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''

=== '''<span dir="rtl">הידוק התפירה</span>''' ===

'''<span dir="rtl">מתיחת החוט להדק תפירה שהיא רפויה, כתבו ראשונים שהרי זה תופר</span>'''<ref><span dir="rtl"> רש&quot;י שבת עה א ד&quot;ה המותח ופסקי רי&quot;ד שם; ראבי&quot;ה סי' רו; או&quot;ז שבת סי' סז; טוש&quot;ע או&quot;ח שמ ו.</span></ref>'''<span dir="rtl">, שהרי זה כתופר מעיקרו לפי שעיקר תופר הוא לחבר בלא פירוד</span>'''<ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">5. הגהת מרדכי שבת עד ב בשם רא&quot;ה. ועי' א&quot;ר או&quot;ח שם ס&quot;ק יד בד' הרמב&quot;ם שבת פ&quot;י ה&quot;ט, שמטעם אחר חייב לפי שהוא צורך התפירה.</span></ref>'''<span dir="rtl">, וזו היא שאמר רב המותח חוט של תפירה חייב חטאת</span>'''<ref><span dir="rtl"> גמ' שם, וראשונים הנ&quot;ל בביאורה. ועי' ציון</span> <span dir="rtl"></span>54<span dir="rtl">.</span></ref>'''<span dir="rtl">. ואם הוא של שתי תפירות הוא דוקא בשעשה קשר בסוף</span>'''<ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">28 ואילך. ב&quot;י שם בשם הגהות מרדכי; משנ&quot;ב שם ס&quot;ק כז.</span></ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''

=== '''<span dir="rtl">צורכי התפירה</span>''' ===

'''<span dir="rtl">צורכי התפירה אסורים</span>'''<ref><span dir="rtl"> עי' להלן, וציון</span> <span dir="rtl">54.</span></ref>'''<span dir="rtl">, ולפיכך מחט שנתעקמה אסור לפושטה, שצורך תפירה היא</span>'''<ref><span dir="rtl"> שלחן עצי שיטים מלאכת תופר.</span></ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''

=== '''<span dir="rtl">מתיחת החוט קודם התפירה</span>''' ===

'''<span dir="rtl">המותח חוט של תפירה קודם התפירה כדי לתקן את התפירה, יש מן הראשונים סוברים שחייב, לפי שהוא מצרכי התפירה</span>'''<ref><span dir="rtl"> ר' פרחיה שבת עה א בד' רב שם (ועי' ציון</span> <span dir="rtl">50); עי' רמב&quot;ם שבת פ&quot;י ה&quot;ט וב&quot;י או&quot;ח שמ (ו) בדעתו.</span></ref>'''<span dir="rtl">, וכשם שהמגיס בקדירה שהוא מצרכי הבישול, חייב משום מבשל</span>'''<ref><span dir="rtl"> ע&quot;ע מבשל. ר' פרחיה שם.</span></ref>'''<span dir="rtl">. ויש מן האחרונים שכתבו שפטור</span>'''<ref><span dir="rtl"> א&quot;ר או&quot;ח סי' שמ ס&quot;ק יד, בד' הרמב&quot;ם שם ושאר ראשונים, ומבאר ד' הרמב&quot;ם בע&quot;א, עי' ציון</span> <span dir="rtl"></span>49<span dir="rtl">. ועי' מער&quot;ק שאף פי' את הרמב&quot;ם בע&quot;א.</span></ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''

=== '''<span dir="rtl">תולדה</span>''' ===

'''<span dir="rtl">תולדת תופר, הוא דבוק ניירות או עורות בקולון של סופרים, וכיוצא בזה</span>'''<ref><span dir="rtl"> רמב&quot;ם שבת פ&quot;י הי&quot;א; שו&quot;ע או&quot;ח שמ יד.</span></ref>'''<span dir="rtl">, כי ענין תופר הוא חיבור דברים נפרדים</span>'''<ref><span dir="rtl"> באה&quot;ל שם ד&quot;ה הרי.</span></ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''

=== '''<span dir="rtl">השיעור</span>''' ===

'''<span dir="rtl">שיעור דיבוק ניירות וכיוצא בזה, כתבו אחרונים שהוא בכל שהוא, שאין שייך בו שיעור של שתי תפירות</span>'''<ref><span dir="rtl"> מנ&quot;ח מוסך השבת אות כג.</span></ref>'''<span dir="rtl">. ויש מן האחרונים מצדדים ששיעורו שיעור שתי תפירות</span>'''<ref><span dir="rtl"> עי' משנ&quot;ב סי' שמ ס&quot;ק מב ובאה&quot;ל שם ד&quot;ה וחייב. וצ&quot;ב שיעור הדבר.</span></ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''

=== '''<span dir="rtl">חיבור לדבר אחד</span>''' ===

'''<span dir="rtl">הדבקת דברים, יש מצדדים שכיון שאינו אלא תולדת תופר, אינו אלא דוקא בהדבקת שני דברים לגוף אחד ממש, אבל לא כשאינם מתחברים לגוף אחד</span>'''<ref><span dir="rtl"> עי' רש&quot;ז אויערבך בשש&quot;כ פ&quot;ט הע' פה. ושם דלפי&quot;ז הדבקת ניר לבקבוק שאין הנייר נעשה חלק מהבקבוק, אינו תופר, אף לשיטות שיש תפירה בדברים קשים, עי' ציון</span> <span dir="rtl">62.</span></ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''

=== '''<span dir="rtl">בעצים</span>''' ===

'''<span dir="rtl">הדבקת עצים זו לזו, בדבק וכדומה, יש מן האחרונים שכתבו שחשוב תופר</span>'''<ref><span dir="rtl"> באה&quot;ל סי' שמ סי&quot;ד ד&quot;ה הרי, ע&quot;פ גמ' שבציון</span> <span dir="rtl">17. ועי' ציון</span> <span dir="rtl">19.</span></ref>'''<span dir="rtl">. ויש שכתבו שהוא דוקא בעצים רכים</span>'''<ref><span dir="rtl"> שלחן שלמה שבת ח&quot;ג סי' שמ סי&quot;ד עמ' שלא, בד' הבאה&quot;ל שם: אפשר; שבות יצחק מלאכות שבת פ&quot;כ אות ז וקובץ עטרת שלמה (תשס&quot;ה) עמ' מו, בשם רי&quot;ש אלישיב בד' הבאה&quot;ל שם.</span></ref>'''<span dir="rtl">, שבקשים אין זה תפירה</span>'''<ref><span dir="rtl"> רש&quot;ז אויערבך ורי&quot;ש אלישיב שם, ורש&quot;ז אויערבך בשש&quot;כ פ&quot;ט הע' פה; חוט שני שבת ריש מלאכת קורע, ע&quot;פ המנ&quot;ח שבציון</span> <span dir="rtl">19. ועי' שש&quot;כ שם וחוט שני שם, שתמהו על הבאה&quot;ל שם.</span></ref>'''<span dir="rtl">. ויש סוברים שאין תופר בהדבקת עצים, שאינו אלא בונה*</span>'''<ref><span dir="rtl"> עי' שלחן שלמה שם ע&quot;פ הרמב&quot;ם שבת פ&quot;י הי&quot;ג. ועי&quot;ש שבגמ' שבציון הנ&quot;ל היינו דוקא תפירה בחוט. ועי' חוט שני שם.</span></ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''

=== '''<span dir="rtl">בגוף האדם</span>''' ===

'''<span dir="rtl">תפירת גוף האדם, כגון תפירת חתך בגוף האדם, יש שכתבו שהיא תפירה האסורה מן התורה</span>'''<ref><span dir="rtl"> רש&quot;ז אויערבך בשש&quot;כ פל&quot;ה הערה סו, ומנח&quot;ש ח&quot;ב סי' לד אות לב-לג, ובנשמת אברהם מהדו&quot;ב ח&quot;א סי' שמ אות ז הערה 2.</span></ref>'''<span dir="rtl">. ויש סוברים שאין איסור תופר בגוף האדם</span>'''<ref><span dir="rtl"> תורת היולדת פל&quot;ד הע' לח אות ד בשם ר&quot;י אברמסקי; ציץ אליעזר ח&quot;כ סי' יח.</span></ref>'''<span dir="rtl">, שאין דרך תפירה באדם</span>'''<ref><span dir="rtl"> ציץ אליעזר שם.</span></ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''

=== '''<span dir="rtl">באוכלים</span>''' ===

'''<span dir="rtl">תפירת אוכלים, יש מן האחרונים שכתבו שאינו תופר האסור מן התורה</span>'''<ref><span dir="rtl"> קהלת יעקב (לבעל נתיה&quot;מ) או&quot;ח סי' תקט ס&quot;ג, ועי' חי&quot;א כלל פז ס&quot;ב.</span></ref>'''<span dir="rtl">, שאינו עשוי להתקיים</span>'''<ref><span dir="rtl"> קהלת יעקב שם. ועע&quot;ש שאינו כדרך מלאכה שעושים לימים רבים.</span></ref>'''<span dir="rtl">. ויש מן הראשונים שנראה מדבריהם שאיסור תופר הוא</span>'''<ref><span dir="rtl"> עי' שו&quot;ת הרשב&quot;א ח&quot;א סי' תקעו הובא בב&quot;י או&quot;ח תקט, שהותר ביו&quot;ט לצורך אוכל נפש, ועי' חי&quot;א שם.</span></ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''

=== '''<span dir="rtl">בסיכה</span>''' ===

'''<span dir="rtl">חיבור שני חלקי בגד בסיכה, כתבו אחרונים שנהגו העולם היתר בדבר</span>'''<ref><span dir="rtl"> ק&quot;נ שבת פ&quot;ז אות נ.</span></ref>'''<span dir="rtl">, וכן יש מן האחרונים שכתבו שאין זה תפירה</span>'''<ref><span dir="rtl"> חזו&quot;א או&quot;ח סי' קנו לסי' שמ; אג&quot;מ או&quot;ח ח&quot;ב סי' פד; שש&quot;כ פט&quot;ו הערה רלז, בשם רש&quot;ז אויערבך, ועוד.</span></ref>'''<span dir="rtl">, שאינו מחבר שני חלקי הבגד לדבר אחד</span>'''<ref><span dir="rtl"> אג&quot;מ שם.</span></ref>'''<span dir="rtl">. ויש מהאחרונים שחששו בזה לתפירה</span>'''<ref><span dir="rtl"> ק&quot;נ שם הובא במשנ&quot;ב סי' שמ ס&quot;ק יז; גינת ורדים או&quot;ח כלל ג סי' יז.</span></ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''