אל אליהו: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "{{חלונית | ניקוד= כן | כותרת = '''אֵ-ל אֵלִיָּהוּ''' | רוחב = 25% | תוכן = '''אֵ-ל אֵלִיָּהוּ'''. אֵ-ל...") |
אברהם שמח מאד (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
'''הָמַּ'''לְאָךְ הַגּוֹאֵל. לִפְנֵי דַל שׁוֹאֵל. | '''הָמַּ'''לְאָךְ הַגּוֹאֵל. לִפְנֵי דַל שׁוֹאֵל. | ||
אָנָּא הָאֵ-ל. | אָנָּא הָאֵ-ל. אֵ-ל אַבְרָהָם הַקְרֵה נָא: | ||
אֵ-ל אֵלִיָּהוּ. אֵ-ל אֵלִיָּהוּ. בִּזְכוּת אֵלִיָּהוּ | אֵ-ל אֵלִיָּהוּ. אֵ-ל אֵלִיָּהוּ. בִּזְכוּת אֵלִיָּהוּ | ||
| שורה 43: | שורה 43: | ||
הפיוט מושר בפי הקהילות הספרדיות בלחנים שונים. כפיוטים רבים המיועדים להבדלה ולמוצאי שבת, אף הוא מעמיד במרכזו את אליהו, שבואו המיוחל מגלם את כיסופי הגאולה והישועה ההולמים את שעות הדמדומים שבין השבת לשבוע שאחריו. אולם אליהו אינו הגיבור ה'בלעדי' של השיר: לצידו עומד המשיח, שדמותו היא בבחינת 'נוכח-נפקד' בפיוט, שכן אין הוא מוזכר במפורש, אך רמזים רבים מוליכים אליו; לצידו עומד גם הפייטן עצמו – אברהם – המתגלה בשמו באקרוסטיכון ובטור החותם את השיר, והוא ככל הנראה ומיוחס לרבי [[אברהם אבן עזרא]], מגדולי פייטני ספרד. | הפיוט מושר בפי הקהילות הספרדיות בלחנים שונים. כפיוטים רבים המיועדים להבדלה ולמוצאי שבת, אף הוא מעמיד במרכזו את אליהו, שבואו המיוחל מגלם את כיסופי הגאולה והישועה ההולמים את שעות הדמדומים שבין השבת לשבוע שאחריו. אולם אליהו אינו הגיבור ה'בלעדי' של השיר: לצידו עומד המשיח, שדמותו היא בבחינת 'נוכח-נפקד' בפיוט, שכן אין הוא מוזכר במפורש, אך רמזים רבים מוליכים אליו; לצידו עומד גם הפייטן עצמו – אברהם – המתגלה בשמו באקרוסטיכון ובטור החותם את השיר, והוא ככל הנראה ומיוחס לרבי [[אברהם אבן עזרא]], מגדולי פייטני ספרד. | ||
הבית האחרון חותם בברכתו של יעקב אבינו בחיר שבאבות לנכדיו אפרים ומנשה בפרשת ויחי המלאך הגואל אותי מכל רע יברך את הנערים וכו'. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה אחרונה מ־01:19, 6 באוקטובר 2024
|
|
אֵ-ל אֵלִיָּהוּ
|
|---|
|
אֵ-ל אֵלִיָּהוּ. אֵ-ל אֵלִיָּהוּ. בִּזְכוּת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא. הָבֵא נָא: אֵ-ל אֵלִיָּהוּ. אֵ-ל אֵלִיָּהוּ. בִּזְכוּת אֵלִיָּהוּ. הַנָּבִיא הָבֵא נָא: בּוֹ יִרְתּוֹם רִכְבּוֹ. נָע בַּשְּׁבִי כִּי בוֹ. לֹא שָׁכַב לִבּוֹ. גַּם לֹא רָאָה שֵׁנָה: אֵ-ל אֵלִיָּהוּ. אֵ-ל אֵלִיָּהוּ. בִּזְכוּת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא. הָבֵא נָא: רַב מַחְלִי בִּרְאוֹת. כַּחְשִׁי וּמְשַׂנְאוֹת. יָפוֹת וּבְרִיאוֹת. בָּשָׂר וַתִּרְעֶינָה: אֵ-ל אֵלִיָּהוּ. אֵ-ל אֵלִיָּהוּ. בִּזְכוּת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא. הָבֵא נָא: הַשְׁקֵה צוּר מֵי רֹאשׁ. צָר עֵינָיו יִלְטוֹשׁ. יוֹם עֵינַי לִקְדוֹשׁ. יִשְׂרָאֵל תִּשְׁעֶינָּה: אֵ-ל אֵלִיָּהוּ. אֵ-ל אֵלִיָּהוּ. בִּזְכוּת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא. הָבֵא נָא: מָתַי תַּרְאֶה אוֹת. יֶשַׁע אֵ-ל קוֹרְאוֹת. לָךְ וּלְךָ נוֹשְׂאוֹת. קוֹלָן וַתָּרֹנָּה: אֵ-ל אֵלִיָּהוּ. אֵ-ל אֵלִיָּהוּ. בִּזְכוּת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא. הָבֵא נָא: הָמַּלְאָךְ הַגּוֹאֵל. לִפְנֵי דַל שׁוֹאֵל. אָנָּא הָאֵ-ל. אֵ-ל אַבְרָהָם הַקְרֵה נָא: אֵ-ל אֵלִיָּהוּ. אֵ-ל אֵלִיָּהוּ. בִּזְכוּת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא. הָבֵא נָא: |
א-ל אליהו הינו פיוט למוצאי שבת שחיבר רבי אברהם בן עזרא בן מאיר לכבוד אליהו הנביא, וחתם שמו באקרוסטיכון סימן אברהם. נוהגים לשוררו במוצאי שבת וכן בליל ברית יצחק.
הפיוט מושר בפי הקהילות הספרדיות בלחנים שונים. כפיוטים רבים המיועדים להבדלה ולמוצאי שבת, אף הוא מעמיד במרכזו את אליהו, שבואו המיוחל מגלם את כיסופי הגאולה והישועה ההולמים את שעות הדמדומים שבין השבת לשבוע שאחריו. אולם אליהו אינו הגיבור ה'בלעדי' של השיר: לצידו עומד המשיח, שדמותו היא בבחינת 'נוכח-נפקד' בפיוט, שכן אין הוא מוזכר במפורש, אך רמזים רבים מוליכים אליו; לצידו עומד גם הפייטן עצמו – אברהם – המתגלה בשמו באקרוסטיכון ובטור החותם את השיר, והוא ככל הנראה ומיוחס לרבי אברהם אבן עזרא, מגדולי פייטני ספרד. הבית האחרון חותם בברכתו של יעקב אבינו בחיר שבאבות לנכדיו אפרים ומנשה בפרשת ויחי המלאך הגואל אותי מכל רע יברך את הנערים וכו'.
קישורים חיצוניים[עריכה]
ערך זה קצרמר, אתם מוזמנים לתרום לויקישיבה ולהרחיב את הערך