ר' אברהם הופמן: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 4: | שורה 4: | ||
נולד בטרנסילבניה בא' בסיון תרפ"ג לאביו רבי מרדכי הופמן. בשנות בחרותו למד אצל האדמו"ר [[רבי אליעזר הגר (דמשק אליעזר)]] מ[[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]] בעיירה גרוסוורדיין שברומניה, שם למד בחברותא עם האדמו"ר בעל [[רבי מרדכי הגר|ה"תורת מרדכי" מויז'ניץ]]. לאחר מכן למד גם אצל [[רבי משה פורהנד]] ה"אהל משה" ממאקאווא ואף היה המלווה שלו לבית החולים לפני שנפטר במהלך מלחמת העולם השנייה<ref name=":0">משה ויסברג, החסיד מקרית אתא ומגייס הכספים של ויז'ניץ, 12 ביוני 2019</ref><ref name=":1">יוסף גרינבוים, החסיד מויז’ניץ שכיהן כיו”ר אגודת ישראל בקריית אתא נפטר בגיל 96, 12 ביוני 2019</ref>. בשנת תש"ג נסע עם רבו ממאקאווא לשבת אצל [[רבי אהרן רוקח]] בעת שהותו בפעסט-הונגריה במהלך בריחתו ל[[ארץ ישראל]]<ref>"קונטרס הנסיעה" מאקאווא תשע"ט.</ref>. | נולד בטרנסילבניה בא' בסיון תרפ"ג לאביו רבי מרדכי הופמן. בשנות בחרותו למד אצל האדמו"ר [[רבי אליעזר הגר (דמשק אליעזר)]] מ[[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]] בעיירה גרוסוורדיין שברומניה, שם למד בחברותא עם האדמו"ר בעל [[רבי מרדכי הגר|ה"תורת מרדכי" מויז'ניץ]]. לאחר מכן למד גם אצל [[רבי משה פורהנד]] ה"אהל משה" ממאקאווא ואף היה המלווה שלו לבית החולים לפני שנפטר במהלך מלחמת העולם השנייה<ref name=":0">משה ויסברג, החסיד מקרית אתא ומגייס הכספים של ויז'ניץ, 12 ביוני 2019</ref><ref name=":1">יוסף גרינבוים, החסיד מויז’ניץ שכיהן כיו”ר אגודת ישראל בקריית אתא נפטר בגיל 96, 12 ביוני 2019</ref>. בשנת תש"ג נסע עם רבו ממאקאווא לשבת אצל [[רבי אהרן רוקח]] בעת שהותו בפעסט-הונגריה במהלך בריחתו ל[[ארץ ישראל]]<ref>"קונטרס הנסיעה" מאקאווא תשע"ט.</ref>. | ||
בסוף תקופת השואה נשלח על ידי הנאצים למחנה ההשמדה אושוויץ ועם סיום המלחמה עלה לארץ ישראל והתיישב תחילה בעיר חיפה ולאחר מכן בברכתו של האדמו"ר [[רבי אהרן רוקח]] עבר להתגורר בקרית אתא שם שימש במשך שנים רבות כיושב ראש אגודת ישראל בעיר<ref name=":0" /><ref name=":1" /> ועבד רבות על הרישום של הילדים לחינוך העצמאי לצד מתן 'קמחא דפסחא' בערבי פסחים<ref name=":0" />. שימש שנים | בסוף תקופת השואה נשלח על ידי הנאצים למחנה ההשמדה אושוויץ ועם סיום המלחמה עלה לארץ ישראל והתיישב תחילה בעיר חיפה ולאחר מכן בברכתו של האדמו"ר [[רבי אהרן רוקח]] עבר להתגורר בקרית אתא שם שימש במשך שנים רבות כיושב ראש אגודת ישראל בעיר<ref name=":0" /><ref name=":1" /> ועבד רבות על הרישום של הילדים לחינוך העצמאי לצד מתן 'קמחא דפסחא' בערבי פסחים<ref name=":0" />. שימש שנים באופן קבוע כבעל תפילה בימים נוראים בבית הכנסת מאקאווא קרית אתא<ref name=":1" />. | ||
בנוסף, היה אחראי על ארגון 'חיים מאירים' בעיר ובמסגרת זו ערך את פעילות 'המתמידים'. כך גם מידי שנה בחג החנוכה, ארגן נסיעה של תלמידי התלמוד תורה בעיר להדלקת נרות אצל האדמו"ר מויז'ניץ ב[[בני ברק]]<ref name=":0" />. גייס תרומות רבות למוסדות ויזניץ'<ref name=":0" /><ref name=":1" />. | בנוסף, היה אחראי על ארגון 'חיים מאירים' בעיר ובמסגרת זו ערך את פעילות 'המתמידים'. כך גם מידי שנה בחג החנוכה, ארגן נסיעה של תלמידי התלמוד תורה בעיר להדלקת נרות אצל האדמו"ר מויז'ניץ ב[[בני ברק]]<ref name=":0" />. גייס תרומות רבות למוסדות ויזניץ'<ref name=":0" /><ref name=":1" />. | ||
בחודש טבת תשס"ט שיכל את בנו ר' הלל הופמן, ממייסדי קהילת [[חב"ד]] בקרית אתא<ref name=":0" />. נפטר בט' בסיוון ה'תשע"ט בבית החולים ‘מעיני הישועה’ בבני ברק ונטמן בהר המנוחות ב[[ירושלים]]<ref name=":1" />. | בחודש טבת תשס"ט שיכל את בנו ר' הלל הופמן, ממייסדי קהילת [[חב"ד]] בקרית אתא<ref name=":0" />. נפטר בט' בסיוון ה'תשע"ט בבית החולים ‘מעיני הישועה’ בבני ברק ונטמן בהר המנוחות ב[[ירושלים]]<ref name=":1" />. |
גרסה מ־01:01, 7 בפברואר 2025
|
ר' אברהם הופמן היה ניצול שואה חסיד ויז'ניץ. שימש כיושב ראש אגודת ישראל בקרית אתא ומקורב לאדמו"ר ממאקווא. היה חברותא של רבי מרדכי הגר.
ביוגרפיה
נולד בטרנסילבניה בא' בסיון תרפ"ג לאביו רבי מרדכי הופמן. בשנות בחרותו למד אצל האדמו"ר רבי אליעזר הגר (דמשק אליעזר) מויז'ניץ בעיירה גרוסוורדיין שברומניה, שם למד בחברותא עם האדמו"ר בעל ה"תורת מרדכי" מויז'ניץ. לאחר מכן למד גם אצל רבי משה פורהנד ה"אהל משה" ממאקאווא ואף היה המלווה שלו לבית החולים לפני שנפטר במהלך מלחמת העולם השנייה[1][2]. בשנת תש"ג נסע עם רבו ממאקאווא לשבת אצל רבי אהרן רוקח בעת שהותו בפעסט-הונגריה במהלך בריחתו לארץ ישראל[3].
בסוף תקופת השואה נשלח על ידי הנאצים למחנה ההשמדה אושוויץ ועם סיום המלחמה עלה לארץ ישראל והתיישב תחילה בעיר חיפה ולאחר מכן בברכתו של האדמו"ר רבי אהרן רוקח עבר להתגורר בקרית אתא שם שימש במשך שנים רבות כיושב ראש אגודת ישראל בעיר[1][2] ועבד רבות על הרישום של הילדים לחינוך העצמאי לצד מתן 'קמחא דפסחא' בערבי פסחים[1]. שימש שנים באופן קבוע כבעל תפילה בימים נוראים בבית הכנסת מאקאווא קרית אתא[2].
בנוסף, היה אחראי על ארגון 'חיים מאירים' בעיר ובמסגרת זו ערך את פעילות 'המתמידים'. כך גם מידי שנה בחג החנוכה, ארגן נסיעה של תלמידי התלמוד תורה בעיר להדלקת נרות אצל האדמו"ר מויז'ניץ בבני ברק[1]. גייס תרומות רבות למוסדות ויזניץ'[1][2].
בחודש טבת תשס"ט שיכל את בנו ר' הלל הופמן, ממייסדי קהילת חב"ד בקרית אתא[1]. נפטר בט' בסיוון ה'תשע"ט בבית החולים ‘מעיני הישועה’ בבני ברק ונטמן בהר המנוחות בירושלים[2].