מלאכות שביעית: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת ערך מהספר האנציקלופדיה התורנית המרוכזת) |
מ (שינוי שם הקטגוריה מ:"תורנית מרוכזת" ל"אנציקלופדיה תורנית מרוכזת") |
||
שורה 21: | שורה 21: | ||
[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] |
גרסה מ־17:37, 11 בדצמבר 2008
|
מלאכות האסורות בשביעית מדאורייתא או מדרבנן.
איסורן של ארבע מלאכות בשביעית נאמר בתורה במפורש, והן: זריעה, זמירה, קצירה ובצירה, והעושה אחת מהן עובר על לא תעשה ומבטל מצות עשה של שביתת הארץ, ואם עבר במזיד ובהתראה - לוקה.
לדעת רוב הראשונים, גם "חרישה" אסורה מן התורה, ואילו מלאכת "נטיעה" שנויה במחלוקת - האם נאסרה מן התורה, קל וחומר מ"זמירה", או שמא אין דורשין מידה זו כאן.
מלבד המלאכות האסורות בשביעית מן התורה, אסרו חכמים כל מלאכה שבשדה ובכרם. דין זה אינו מפורש במשנה, אבל מדברי המשנה בשביעית (פ"ב, ב-ה) המונה מלאכות שהותרו בתוספת שביעית שלפני ראש השנה, אנו למדים שבשביעית עצמה הן אסורות. הן נאסרו מכיון שהן באות להשביח את הקרקע או את הצמחים.
מלאכות האסורות בשביעית מן התורה, אסורות גם כאשר ההמנעות מהן כרוכה בהפסד. מאידך, רוב המלאכות האסורות מדרבנן, הותרו במקום שקיים חשש לתמותת העצים או נזק ליבול.