מלאכת דבר האבד: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת ערך מהספר האנציקלופדיה התורנית המרוכזת) |
מ (שינוי שם הקטגוריה מ:"תורנית מרוכזת" ל"אנציקלופדיה תורנית מרוכזת") |
||
שורה 17: | שורה 17: | ||
[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] |
גרסה מ־17:37, 11 בדצמבר 2008
|
מלאכה, שאם לא תיעשה בזמנה, עלול להיגרם הפסד.@ בדיני חול המועד: כל מלאכה אשר אם לא יעשוה בחול המועד, ייגרם הפסד - מותר לעשותה. ולא רק אם ההפסד הינו וודאי, אלא גם כשקיים חשש סביר להפסד - התירו חכמים לעשות מלאכה בחול המועד.
את מלאכת דבר האבד מותר לעשות מעשה אומן, כדרך עשייתה ביום חול, ואין צריך לשנות גם אם בנקל יכול הוא לעשותה מעשה הדיוט או בשינוי. ברם, אם ההפסד הינו מועט, מותר לעשות רק מעשה הדיוט או בשינוי.
מותר לעשות מלאכת דבר האבד אפילו אם אין בה כלל משום צורך המועד, ואפילו אם בשביל העובד אין בה משום דבר האבד.
לא התירו חכמים לעשות מלאכת דבר האבד אלא כאשר לא הניחוה בכוונה למועד, אך אם הניחוה בכוונה תחילה למועד - אסור לעשותה אפילו על ידי גוי, גם אם אין בה כל טירחה יתירה.@ בדיני אבלות: האבל אסור אפילו במלאכת דבר האבד, בין האבל עצמו ובין בניו ובנותיו (שמעשה ידיהם שלו). ברם, מותר לאבל לעשות מלאכת דבר האבד על ידי אחרים.@ בדיני שכירות: השוכר את האומנים או את הפועלים, אין הם יכולים לחזור בהם אלא אם כן שכרם בעל הבית למלאכת דבר שאינו אבד, אבל אם שכרם למלאכת דבר האבד, אין הם יכולים לחזור בהם אלא אם כן נאנסו - כגון שחלו או ששמעו שמת להם מת.