פיקוח נפש דוחה שבת: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת ערך מהספר האנציקלופדיה התורנית המרוכזת) |
מ (שינוי שם הקטגוריה מ:"תורנית מרוכזת" ל"אנציקלופדיה תורנית מרוכזת") |
||
שורה 21: | שורה 21: | ||
[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] |
גרסה מ־18:23, 11 בדצמבר 2008
|
לשם הצלת אדם מסכנה העלולה לקפח את חייו - מחללים את קדושת השבת.
שבת - ככל מצוות התורה (פרט לעבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים) - נידחית מפני סכנת נפשות, ואפילו ספק סכנה דוחה את השבת. לכן, למשל, חולה שיש בו אפילו ספק סכנה - מחללים עליו את השבת.
וכך מובא ברמב"ם על פיקוח נפש בשבת: "ואסור להתמהמה בחילול שבת לחולה שיש בו סכנה, שנאמר: 'אשר יעשה אותם האדם וחי בהם' - ולא שימות בהם. הא למדת, שאין משפטי התורה נקמה בעולם, אלא רחמים וחסד ושלום בעולם. ואלו המינים שאומרים שזה חילול שבת, ואסור, עליהם הכתוב אומר: גם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם" (רמב"ם הלכות שבת פ"ב, ה"ג).
אם אומרים לאדם לחלל שבת, ואם לאו - ייהרג, יחלל את השבת ואל ייהרג, שגם זה בכלל פיקוח נפש הוא (אלא אם כן מטרתם בכך להעבירו על דתו. ראה על כך בערך: קידוש ה'; חילול ה').
מותר לחלל שבת, גם כדי להציל אדם מישראל מידי אנשים המאלצים אותו להמיר את דתו.