ברכת שהחיינו: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־16:22, 23 בדצמבר 2008

ברכת הודאה לה' שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן מיוחד.

את ברכת שהחיינו מברכים:

א. על המועדים, כגון: פסח, שבועות, סוכות, ראש השנה, יום הכיפורים.

ב. על קיום מצוות הבאות מזמן לזמן, כגון: ישיבת סוכה, אכילת מצה, מקרא מגילה, נר חנוכה.

ג. על פרי חדש שנאכל בפעם הראשונה בעונתו.

ד. על ראיית חברו - החביב עליו ביותר והינו שמח בראייתו - שלא ראהו שלושים יום.

ה. על קניית בגדים חשובים, כלים וחפצים חשובים, או על טובה אישית שהגיעה לאדם. אם הטובה מטיבה גם עם אנשים אחרים, מברכים, במקום שהחיינו, את ברכת "הטוב והמטיב". נוסח ברכת שהחיינו הוא: "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה".

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''ברכת שהחיינו''' ברכת הודאה שנתקנה לומר במצב של שמחה גדולה. נקראת גם '''ברכת הזמן'''.
+ברכת הודאה לה' שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן מיוחד.
-==נוסח הברכה==
-ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.
-==על הברכה==
-[[ברכה|ברכת]] שהחיינו היא [[ברכות השבח|ברכת הודאה]] כללית שהאדם מברך בשעת [[שמחה]] לעצמו. גדר השמחה לעניין זה הוא רחב, ויש אפשרויות רבות לסיבת השמחה.
-ברכה זו יש לברך בשעת שמחה דווקא (כפי שנראה מנוסח הברכה - "לזמן הזה") וכל עוד הוא שמח מאותו מעשה. אם לא בירך אותה ועברה השמחה - הפסיד, לכן מזהירים שמי שקונה דבר חדש יזדרז לברך על הקנייה. על בגדים כתוב, שמי שלא בירך בזמן הקנייה, גם אם עברה שמחת הקנייה, יכול לברך בשעת לבישה, כנראה שבה יש התעוררות של השמחה על הבגד החדש. ואם הבגד לא היה ראוי ללבישה בעת הקנייה, אלא היה צריך עוד לתקן בו משהו, לא מברכים כלל בשעת הקנייה, אלא בעת השימוש.
+את ברכת שהחיינו מברכים:
-התקנה היא לברך אותה על כל דבר שמשמח את האדם, אך בדברים שמשמחים גם אותו וגם אחרים מברכים [[הטוב והמטיב]]. בגמרא נאמר: {{ציטוט|"על שלו הוא אומר ברוך שהחיינו וקיימנו, על שלו ועל של חבירו אומר ברוך הטוב והמטיב"|{{בבלי|ברכות|נט|ב}}}}.
+א. על המועדים, כגון: פסח, שבועות, סוכות, ראש השנה, יום הכיפורים.
-בעל ה"רוקח" בפירושו על הסידור (בפסוקי דזימרה) מציין שהשילוש במילות הברכה "שהחיינו והגיענו וקיימנו" הוא כנגד שילוש השיבוח בתחילת מזמור קמ"ו בתהלים: {{ציטוט|"הללויה '''הללי''' נפשי את ה': '''אשירה''' לה' בחיי '''אזמרה''' לאלקי בעודי:"|{{תנך|תהלים|קמו|א|ב}}}}. עוד הוא מקביל את השילוש הזה לשילוש ב[[קדיש דרבנן]]: "בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל", וב[[יקום פורקן]]: "יפיש חייכון, ויסגי יומיכון, וייתן ארכא לשניכון", וכן לשלושת דורות המשיח (עפ"י {{בבלי|סנהדרין|צט|א}}).
+ב. על קיום מצוות הבאות מזמן לזמן, כגון: ישיבת סוכה, אכילת מצה, מקרא מגילה, נר חנוכה.
-==מתי מברכים==
+ג. על פרי חדש שנאכל בפעם הראשונה בעונתו.
-בספרי ההלכה מוגדרים מצבים רבים בהם יש לברך שהחיינו:
-===קניין חדש===
+ד. על ראיית חברו - החביב עליו ביותר והינו שמח בראייתו - שלא ראהו שלושים יום.
-על [[קניין]] חדש כשהוא שלם.
-גמר לבנות לעצמו בית חדש, או קנה בית חדש שנשלמה בנייתו, כנ"ל בבגדים וכלים כששמח בהם. וזה לפי האדם שיש דברים שאדם אחד שמח בהם, ואחר לא. אם בעת הקניין אינם שלמים ישנו דיון במקרים השונים אם אפשר לברך במקום זה על השימוש הראשון. אם קבל את הדבר במתנה, מברך [[הטוב והמטיב]], וי"א שאף הנותן מברך כך.
+ה. על קניית בגדים חשובים, כלים וחפצים חשובים, או על טובה אישית שהגיעה לאדם. אם הטובה מטיבה גם עם אנשים אחרים, מברכים, במקום שהחיינו, את ברכת "הטוב והמטיב". נוסח ברכת שהחיינו הוא: "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה".
-הדבר אמור לא רק לגבי תשמישי חול, אלא גם [[תשמיש מצווה|תשמישי מצווה]], כגון [[טלית]] או [[לולב]]. כמובן, הם צריכים להיות שלמים ומוכנים לשימוש ולכן אם קנה טלית ללא [[ציצית]], לא יברך עליה שהחיינו עד שיטיל בה ציצית, ויש אומרים במקרה כזה שלא יברך עד שיתעטף בה.
-----
+[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]]
-'''קניית ספרי קודש'''
-נחלקו הפוסקים האם יש לברך על קניית ספרי קודש, משום שברכת "שהחיינו" נתקנה על ההנאה ו"[[מצוות לאו להנות ניתנו]]" (כך שיטת ה[[מגן אברהם]] ועוד אחרונים) או שאפשר לברך עליהם (כך כתב ה[[רדב"ז]] וה[[מור וקציעה]] וכן ב[[שולחן ערוך הרב]]). ומובא שאם טרח על קניית הספרים משום חידושם ויופי הדפסתם - יברך.
-מי שכתב ספר חדש - יש שאמרו שיברך שהחיינו על שזכה להגיע לכך ויש שהורו לברך בלא שם ומלכות.
-===שמחת [[מצווה]]===
-באופן כללי מדובר על קיום מצוות שאינן תדירות ויש לאדם שמחה מיוחדת בעשייתן. רוב המקרים הם מצוות שתלויות בזמן וקורות אחת לתקופה ארוכה, או פעמים מועטות ב[[שנה]].
-====מצוות שתלויות ב[[חג|חגים]]====
-*על החגים עצמם, ב[[יום טוב]] ראשון, מברכים שהחיינו מפני שמחת יום טוב. דבר זה מייחד את החגים אחד מהשני כך שכשהגמרא אומרת על שמיני עצרת שהוא חג בפני עצמו ({{בבלי|סוכה|מח|א}}), מפרשים שאחת הנפקא מינות היא שמברכים שהחיינו בליל החג. אם לא ברכו בתחילת החג ניתן לברך במשך החג כולו.
-:ביום שני של ראש השנה, מפני שאינו חג נוסף אלא המשך של יום ראשון של ראש השנה, יש ספק לגבי ברכת שהחיינו על היום. יש הנוהגים להתחייב בברכת שהחיינו על ידי דבר חיצוני, כגון פרי חדש, ולהתכוון בברכה לצאת ידי חובה גם על היום עצמו. העיקר נראה, לדעת רוב הראשונים, לברך על היום עצמו.
-:ב[[יום טוב שני של גלויות]] רוב הדעות אומרות לברך. יש דעות שלא לברך, בעיקר בזמן הזה שאנו בקיאים במולד (שבולי הלקט).
-*מצוות שמתקיימות דווקא בחגים הכוללות: אכילת [[מצה]] ו[[מרור]], תקיעה ב[[שופר]], נטילת [[לולב]], הדלקת נרות [[חנוכה]], קריאת [[מגילה]], משלוח מנות ו[[מתנות לאביונים]]. בימים שיש בהם יותר ממצווה אחת נהוג לכוון בברכת שהחיינו הראשונה שמברכים לפטור את כל מצוות היום. במצוות שנעשות למשך חג שנמשך כמה ימים מברכים רק בעשייה הראשונה.
-:ב[[פורים]] ישנה מחלוקת אם ברך שהחיינו על מקרא מגילה בלילה, אם צריך לשוב ולברך ביום.
-=====מצוות התלויות בחגים שאין מברכים עליהן=====
-מצינו גם מצוות שנקבעות על פי חגים שאין מברכין עליהן שהחיינו. על [[בדיקת חמץ]] ו[[ביעור חמץ]] לא מברכים שהחיינו, למרות שהן נעשות רק פעם שבשנה לקראת הפסח, יש כמה דעות מדוע. י"א שאין לברך ברכת הזמן על מצווה שאין זמנה קבוע, ומצוות אלו אפשר לעשות גם הרבה לפני החג ולא דווקא בליל י"ד. הרי"ט מסביר שזה משום שאין הנאה בזה אלא נעשה משום שהחמץ נאסר. הרא"ש עונה שמצווה זו נועדה רק להכין את הבית לקראת [[פסח]]. ייתכן שכוונתו בזה שאין שמחה במצווה זו, על אף נדירותה, משום שהיא רק אמצעי לכך שלא יהיה חמץ. רבינו פרץ כתב שאין לברך שהחיינו על זמן בו מכלים דבר מהעולם, שאין נאה לברך ברכת שמחה כשמאבדים מעשה ידיו של הקב"ה.
-כן על [[ספירת העומר]] אין מברכים , אומר בעל "שבולי הלקט" בשם אחיו ר' בנימין שזה משום שמצווה זו אין לה זמן בפני עצמה, אלא היא תלויה בזמן ה[[פסח]], ומכיוון שזוהי מצווה שאין בה מעשה, היא יוצאת בברכה על חג הפסח עצמו. גם "ספר האשכול" מזכיר שאין מברכים על ספירת העומר כיוון שיצאו בזה בברכה על הכוס של יום טוב (אולי הוא מדבר על יום טוב שני כך שבא"י יהיה צריך לברך, ואין נראה כן). הרשב"א כתב על כך שאין בספירת העומר הנאה, אלא עגמת נפש כיוון שזה מזכיר את החורבן, ממילא אין לברך שהחיינו.
-====מצוות הקשורות ללידה====
-מצוות [[מילה]], [[פדיון הבן|פדיון בן בכור]]  ו[[פדיון פטר חמור|פטר חמור]].
-:לגבי [[ברית מילה|מילת]] הבן ישנה מחלוקת. יש האומרים שיברך האב על כל מילה, ויש אומרים רק אם הוא מל בעצמו, ויש מקומות שנהגו שיברך רק אם הוא מל את בנו הבכור שחייב בפדיונו ואז לא מברך על הפדיון.
-:כשחי הבן שלושים יום, האב התחייב בפדיונו, גם אם מת לאחר מכן. במקרה זה מסתפקים האם יברך האב שהחיינו בעת הפדיון, כיוון שהוא שרוי בצער על מות בנו.
-*ישנן עוד דוגמאות מיוחדות כגון הקרבת [[קרבן מנחה|מנחות]] (מוזכר בגמרא ויש מחלוקת בין הראשונים מי הוא המברך ובאיזה מקרה מברך) וכן [[כיסוי הדם]] למי שמכסה פעם ראשונה.
-ה"ברכי יוסף" מציין שלעומת תשמישי מצווה חדשים, שניתן לברך על תשמיש חדש גם כשהמצווה תדירה, על המצווה עצמה מברכים רק אם היא נדירה באופן אובייקטיבי, ומי שמקיים מצווה תדירה לאחר זמן רב שלא קיים אותה, אינו מברך עליה שהחיינו.
-===מאורע משמח===
-מי שקרה לו דבר משמח ואפילו רק שמע בשמועה (נאמנה) מברך שהחיינו. מי שלא ראה את [[חבר|חבירו]] (ומבארים דווקא החביב עליו) שלושים יום ואינו יודע אם [[שלום]] לו ואז ראהו - מברך שהחיינו (ישנה חלוקת בזמננו שאפשר לדרוש בשלומו בקלות מרחוק, אם דין זה תקף). מי שיש לו שדה וירדו גשמים לאחר תקופת יובש, מי שנפלה לו [[ירושה]] ומי ששמע שמועה שהיא טובה לו (י"א שעל שמועה תמיד מברכים [[הטוב והמטיב]]). כשנולד ילד מברכים ההורים "הטוב והמטיב" כי זו טובה לשניהם, אך אם [[מוות|נפטר]] אחד מהם בעת הלידה או לפניה, כך שלא היתה לו שמחה מהולד כלל, השני מברך שהחיינו.
-===הנאה שיש בה שמחה מיוחדת===
-אוכל פרי לראשונה מאז נתחדשה עונתו, אף על פי שנתפשט [[מנהג]] זה, ישנם הכותבים שניתן לברך כבר מהראיה הראשונה בעונה. ומברך רק אם יש לו שמחה בזה, היינו שהפרי ראוי לאכילה.
-יש כמה דעות כיצד לנהוג באכילת פרי חדש. אם יברך [[בורא פרי העץ]] ואז שהחיינו ויאכל, או שיאכל מעט לאחר [[ברכה ראשונה]], ואז יברך שהחיינו.
-===הערה===
-כל הנ"ל מתייחס לדברים שנוגעים רק ל[[אדם]] עצמו. אך בדבר הנוגע לחבירו אין זו שמחה שהוא מברך עליה שהחיינו. לגבי מה שנוגע גם לו וגם לחבירו, תקנו ברכת [[הטוב והמטיב]] ולא מברך שהחיינו.
-==דינים שונים==
-משום השמחה שבברכה זו אין מתחייבים בברכת שהחיינו בזמנים שיש בהם [[אבלות]], במשך [[שבעה]] ו[[בין המצרים]], אם יוכל לברך אותה גם אחרי. אם מדובר במצווה עוברת, או בדבר שלא יהיה לו אחר כך, אפשר לברך בכל זאת.
-[[קטגוריה:ברכות]]

ברכת שהחיינו: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־16:22, 23 בדצמבר 2008

תפריט ניווט

חיפוש