גרעון כסף: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
==הגדרה==
פדיון דבר שנמכר, על ידי חלוקת סכום דמי המכר למניין השנים - או למניין כל זמן אחר - שהדבר נמכר, ומנכים מן הדמים את דמי הזמן שהדבר היה ברשות הקונה, ואת שאר הדמים שנותרו מחזירים לקונה.
'''[[עבד עברי]] משלם לאדון תמורת מספר השנים שנשארו לו לעבוד''' {{מקור|(הוזכר בקידושין יד: ורש"י ד"ה ובגרעון כסף, הסוגיא בקידושין כ.)}}'''.'''


==מקור וטעם==
לדוגמא: עבד עברי שהשיגה ידו לפדות את עצמו, מחלקים את סכום דמי ממכרו למניין השנים שנמכר, וגורע מן הכסף את דמי השנים שעבד, ומחזיר לאדונו את השאר ויוצא לחירות.
'''במהותו''' יש שלוש אפשרויות {{מקור|(שתי האפשרויות הראשונות הן הידועות יותר)}}:  
@ קונה את עצמו מרבו (קניין לעצמו).
@ מתחילה היה קנוי לרבו רק עד הזמן שיפרע לו את הכסף (פירעון) {{מקור|(חקרו בין שתי האפשרויות הללו: גר"ש שקאפ קידושין ד ד"ה והנה בלא"ה. חידושי ר' שמואל גיטין וקידושין עמוד קה. קונטרסי שיעורים קידושין ב: מחלוקת רמב"ן ורשב"א, ובדעת הרמב"ם מחלק בין נמכר לישראל (קניין) לנמכר לעכו"ם (פירעון))}}.
@ הקונטרסי שיעורים {{מקור|(קידושין טו-ח)}} חידש שהוא חזרה מהקניין שרבו קנאו לעבד, ואינו קניין שמקנה את העבד לעצמו משום שעבד עברי אינו שייך לאדונו ממש כשאר חפצים<ref>בחילוק בין קנייני עבד עברי לשאר הקניינים הארכנו ב‎ערך מוכר עצמו בסעיף "מקור וטעם" ד"ה במהותו.</ref>.


==הנכס==
'''הנכסים הנקנים הם''' עבד עברי לעצמו.


'''באמה עבריה''' נחלקו המפרשים בשתי שאלות - האם אביה יכול לפדותה, והאם היא יכולה לפדות את עצמה:
[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]]
@ האב - לרוב הראשונים והאחרונים האב יכול לפדותה (ואינו כשאר קרובים שלהלכה עבד עברי לא נגאל בהם {{מקור|(קידושין טו:)}}), אך למנחת חינוך ולרבנו גרשום האב לא יכול לפדותה (אלא הוא כשאר קרובים) {{מקור|(מנחת נתן קידושין ד)}}.
@ האמה עצמה - לרוב המפרשים האמה יכולה לפדות את עצמה, אך האור שמח מדייק מהרמב"ם שהיא יכולה לפדות את עצמה רק אם מת האב, או שאינו כאן {{מקור|(מנחת נתן שם)}}.
 
==פרטי הדין==
'''באופן הקניין''' חקרו האם משלם את דמי ימי העבדות שעדיין לא עבד, או שמסלק את דמי המכירה (ולכן מועיל דווקא כאשר נקנה בכסף) {{מקור|(חידושי ר' שמואל גיטין וקידושין עמוד קסב בדעת המהרי"ט: סילוק דמי המכירה)}}.
 
'''בעל כורחו''' - לרוב הראשונים והאחרונים הגרעון מועיל גם בעל כורחו של האדון, ובטעם לזה ביאר המנחת נתן {{מקור|(קידושין יא)}} שגרעון כסף הוא כשאר יציאות (כגון שש שנים ויובל) שאינן תלויות בדעתו של האדון. אולם ספר המקנה {{מקור|(על קידושין טז: ד"ה ר"מ אומר, הביאו המנחת נתן שם)}} כתב בדעת רבי מאיר שגרעון כסף באמה עבריה הוא רק מדעת האדון.
 
 
==הערות שוליים==
<references />
 
[[קטגוריה:דיני ממונות]]
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]

גרסה מ־16:23, 23 בדצמבר 2008

פדיון דבר שנמכר, על ידי חלוקת סכום דמי המכר למניין השנים - או למניין כל זמן אחר - שהדבר נמכר, ומנכים מן הדמים את דמי הזמן שהדבר היה ברשות הקונה, ואת שאר הדמים שנותרו מחזירים לקונה.

לדוגמא: עבד עברי שהשיגה ידו לפדות את עצמו, מחלקים את סכום דמי ממכרו למניין השנים שנמכר, וגורע מן הכסף את דמי השנים שעבד, ומחזיר לאדונו את השאר ויוצא לחירות.

אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=גרעון_כסף&oldid=18506"