היזק שאינו ניכר: הבדלים בין גרסאות בדף
(התנגשות ערכים בקטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת) |
Yeshivaorgil (שיחה | תרומות) מ (שוחזר מעריכה של Yeshivaorgil bot (שיחה) לעריכה האחרונה של [[User:קובץ יסודות וחקירות השלם|קובץ יסודות וחקירות �) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==הגדרה== | |||
'''אדם שהזיק את ממון חבירו בנזק שאינו נראה לעיניים פטור''' {{מקור|(הסוגיא בגיטין נג., בסוגיא זו האריך קונטרסי שיעורים בבא קמא א)}}'''.''' | |||
לדוגמא | '''לדוגמא''', מטמא תרומה של חבירו, מדמע תרומה בחולין של חבירו, מנסך יין של חבירו {{מקור|(גיטין נב.)}}. | ||
'''החולק על דין זה''' הוא חזקיה שסובר שהיזק שאינו ניכר שמיה היזק. והלכה כרבי יוחנן שלא שמיה היזק {{מקור|(גיטין נג.)}}. | |||
==מקור וטעם== | |||
'''בטעם''' שפטור נחלקו הראשונים לשלוש שיטות {{מקור|(שתי הדעות הראשונות הן הידועות יותר)}}: | |||
[[קטגוריה: | א) משום שאנו לא רואים את ההיזק, כגון במטמא תרומה, שלא רואים אם הפרי טמא. ולשיטה זו, במקרה שהפירות רטובים, שאנו כן רואים את ההיזק, שהרי רואים שהפרי הוכשר לקבל טומאה - הוא כן היזק ניכר, וחייב {{מקור|(ר"י בתוס' בבא בתרא ב: ד"ה וחייב: בפירות רטובים נחשב שניכר, מוכח שתלוי בראייה)}}. | ||
ב) משום שהחומר של החפץ לא ניזוק, כגון במטמא תרומה של חבירו, שהפרי נשאר שלם. ולשיטה זו אפילו אם הפירות רטובים הוא היזק שאינו ניכר, שהרי עדיין הפרי נשאר שלם {{מקור|(רמב"ם חובל ומזיק ז-א: "לא נשתנה הדבר ולא נפסדה צורתו", רש"י גיטין נג. ד"ה היזק שאינו ניכר: "שלא נשתנו מכמות שהיו". קובץ שיעורים בבא קמא קכח חקר בין שני הצדדים הללו, ותלה זאת גם במחלוקת אמוראים)}}. | |||
{{מקור|(בביאור המחלוקת בין שתי השיטות הללו מצאנו שני הסברים: [א] נחלקו האם עיקר החפץ הוא החומר שלו, וא"כ הטעם שפטור הוא שהחומר שבו לא ניזוק, או שעיקר החפץ הוא השווי שלו, והרי שוויו כן ניזוק, וע"כ פטור רק משום שלא נראה לעינינו (גרי"ד בבא קמא תחילת ג.)}}<ref>כמו כן חקרו האחרונים בכל תשלומי נזיקין האם הם על החומר או על השווי, הובאו בערך תשלומי נזיקין בסעיף "מקור וטעם" ד"ה במהות התשלומין.</ref> {{מקור|. [ב] נחלקו האם פטור היזק שאינו ניכר הוא משום שהיזק כזה לא נחשב להיזק, וא"כ תלוי בחומר, או שבהיזק כזה האדם לא נחשב למזיק, וא"כ תלוי בראייה (קונטרסי שיעורים בבא קמא א-יד))}}. | |||
ג) משום שדיני נזיקין נפרדים מדיני איסורים (ומצוות), ולכן לגבי נזיקין לא מתחשבים באיסורים, וממילא בהיזק שאינו ניכר, שהוא נובע מאיסורים - לא נחשב היזק {{מקור|(מאירי גיטין מ:, כך ביאר בדעתו הקונטרסי שיעורים בבא קמא א-טז)}}. | |||
'''בדינו''' חידש רש"י {{מקור|(גיטין נג:)}} שמדאורייתא אין אפילו איסור להזיק לכתחילה. והחתם סופר {{מקור|(שם)}} נשאר עליו בצע"ג {{מקור|(דן בזה בקונטרסי שיעורים בבא קמא א-יח)}}. | |||
==פרטי הדין== | |||
'''המזיק במזיד''' חייבוהו חכמים לשלם, כדי שלא יהא כל אחד הולך ומטמא טהרותיו של חבירו {{מקור|(גיטין נג.)}}. וחקרו האם מדרבנן נחשב היזק, או שהוא רק קנס (אך אינו היזק) {{מקור|(קונטרסי שיעורים בבא קמא א-כ)}}. | |||
==פרטי הדין== | |||
'''שוחט שעשה בבהמת חבירו ספק טריפות''' פטור מדין היזק שאינו ניכר, שיכול לומר "קים לי כדעה שאינה טריפה", וממילא מה שאסור לאוכלה הוא היזק שאינו ניכר {{מקור|(אור שמח שכירות פרק י, דן בדבריו קונטרסי שיעורים בבא קמא ו-ג)}}. | |||
==אנשים== | |||
'''גוי''', הסתפק הקונטרסי שיעורים {{מקור|(בבא קמא א-יז)}} האם פטור בהיזק שאינו ניכר. | |||
==הערות שוליים== | |||
<references /> | |||
[[קטגוריה:דיני ממונות]] | |||
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | |||
גרסה מ־17:34, 23 בדצמבר 2008
|
|
הגדרה
אדם שהזיק את ממון חבירו בנזק שאינו נראה לעיניים פטור (הסוגיא בגיטין נג., בסוגיא זו האריך קונטרסי שיעורים בבא קמא א).
לדוגמא, מטמא תרומה של חבירו, מדמע תרומה בחולין של חבירו, מנסך יין של חבירו (גיטין נב.).
החולק על דין זה הוא חזקיה שסובר שהיזק שאינו ניכר שמיה היזק. והלכה כרבי יוחנן שלא שמיה היזק (גיטין נג.).
מקור וטעם
בטעם שפטור נחלקו הראשונים לשלוש שיטות (שתי הדעות הראשונות הן הידועות יותר):
א) משום שאנו לא רואים את ההיזק, כגון במטמא תרומה, שלא רואים אם הפרי טמא. ולשיטה זו, במקרה שהפירות רטובים, שאנו כן רואים את ההיזק, שהרי רואים שהפרי הוכשר לקבל טומאה - הוא כן היזק ניכר, וחייב (ר"י בתוס' בבא בתרא ב: ד"ה וחייב: בפירות רטובים נחשב שניכר, מוכח שתלוי בראייה).
ב) משום שהחומר של החפץ לא ניזוק, כגון במטמא תרומה של חבירו, שהפרי נשאר שלם. ולשיטה זו אפילו אם הפירות רטובים הוא היזק שאינו ניכר, שהרי עדיין הפרי נשאר שלם (רמב"ם חובל ומזיק ז-א: "לא נשתנה הדבר ולא נפסדה צורתו", רש"י גיטין נג. ד"ה היזק שאינו ניכר: "שלא נשתנו מכמות שהיו". קובץ שיעורים בבא קמא קכח חקר בין שני הצדדים הללו, ותלה זאת גם במחלוקת אמוראים).
(בביאור המחלוקת בין שתי השיטות הללו מצאנו שני הסברים: [א] נחלקו האם עיקר החפץ הוא החומר שלו, וא"כ הטעם שפטור הוא שהחומר שבו לא ניזוק, או שעיקר החפץ הוא השווי שלו, והרי שוויו כן ניזוק, וע"כ פטור רק משום שלא נראה לעינינו (גרי"ד בבא קמא תחילת ג.)[1] . [ב] נחלקו האם פטור היזק שאינו ניכר הוא משום שהיזק כזה לא נחשב להיזק, וא"כ תלוי בחומר, או שבהיזק כזה האדם לא נחשב למזיק, וא"כ תלוי בראייה (קונטרסי שיעורים בבא קמא א-יד)).
ג) משום שדיני נזיקין נפרדים מדיני איסורים (ומצוות), ולכן לגבי נזיקין לא מתחשבים באיסורים, וממילא בהיזק שאינו ניכר, שהוא נובע מאיסורים - לא נחשב היזק (מאירי גיטין מ:, כך ביאר בדעתו הקונטרסי שיעורים בבא קמא א-טז).
בדינו חידש רש"י (גיטין נג:) שמדאורייתא אין אפילו איסור להזיק לכתחילה. והחתם סופר (שם) נשאר עליו בצע"ג (דן בזה בקונטרסי שיעורים בבא קמא א-יח).
פרטי הדין
המזיק במזיד חייבוהו חכמים לשלם, כדי שלא יהא כל אחד הולך ומטמא טהרותיו של חבירו (גיטין נג.). וחקרו האם מדרבנן נחשב היזק, או שהוא רק קנס (אך אינו היזק) (קונטרסי שיעורים בבא קמא א-כ).
פרטי הדין
שוחט שעשה בבהמת חבירו ספק טריפות פטור מדין היזק שאינו ניכר, שיכול לומר "קים לי כדעה שאינה טריפה", וממילא מה שאסור לאוכלה הוא היזק שאינו ניכר (אור שמח שכירות פרק י, דן בדבריו קונטרסי שיעורים בבא קמא ו-ג).
אנשים
גוי, הסתפק הקונטרסי שיעורים (בבא קמא א-יז) האם פטור בהיזק שאינו ניכר.
הערות שוליים
- ↑ כמו כן חקרו האחרונים בכל תשלומי נזיקין האם הם על החומר או על השווי, הובאו בערך תשלומי נזיקין בסעיף "מקור וטעם" ד"ה במהות התשלומין.