ט"ו בשבט: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת ערך מהספר האנציקלופדיה התורנית המרוכזת) |
מ (החלפת הקטגוריה לקטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
תאריך הקובע לאיזו שנה משתייכים פירות האילן לגבי המצוות התלויות בארץ: מעשרות, ערלה ונטע רבעי. | תאריך הקובע לאיזו שנה משתייכים פירות האילן לגבי המצוות התלויות בארץ: מעשרות, ערלה ונטע רבעי. | ||
פירות שחנטו עד ט"ו בשבט משתייכים לשנה הקודמת ופירות שחנטו לאחר ט"ו בשבט משתייכים לשנה הבאה. אין מעשרים מפירות שחנטו לפני ט"ו בשבט על הפירות שחנטו לאחר ט"ו בשבט. כידוע, בששת השנים שבין שמיטה לשמיטה משתנה סדר המעשרות באופן זה: בשנים - הראשונה, השניה, הרביעית והחמישית, מעשרים מעשר שני, ובשנים - השלישית והשישית, מעשרים מעשר עני, ומאחר וט"ו בשבט הינו ראש השנה לאילנות, נמצא שאם חנטו הפירות, למשל, בתחילת השנה השלישית של השמיטה, לפני ט"ו בשבט, אף על פי שנקטפו לאחר ט"ו בשבט, דנים אותם כפירות של שנה שנייה לשמיטה, ונוהג בהם מעשר שני, ואילו הפירות שחנטו מט"ו בשבט ואילך נוהג בהם מעשר עני. | פירות שחנטו עד ט"ו בשבט משתייכים לשנה הקודמת ופירות שחנטו לאחר ט"ו בשבט משתייכים לשנה הבאה. אין מעשרים מפירות שחנטו לפני ט"ו בשבט על הפירות שחנטו לאחר ט"ו בשבט. כידוע, בששת השנים שבין שמיטה לשמיטה משתנה סדר המעשרות באופן זה: בשנים - הראשונה, השניה, הרביעית והחמישית, מעשרים מעשר שני, ובשנים - השלישית והשישית, מעשרים מעשר עני, ומאחר וט"ו בשבט הינו ראש השנה לאילנות, נמצא שאם חנטו הפירות, למשל, בתחילת השנה השלישית של השמיטה, לפני ט"ו בשבט, אף על פי שנקטפו לאחר ט"ו בשבט, דנים אותם כפירות של שנה שנייה לשמיטה, ונוהג בהם מעשר שני, ואילו הפירות שחנטו מט"ו בשבט ואילך נוהג בהם מעשר עני. | ||
גם לעניין ערלה ונטע רבעי מסתיימת השנה בט"ו בשבט. פירות שגדלו בשלושת שנותיו הראשונות של העץ אסורים באיסור ערלה. רק הפירות שחנטו לאחר ט"ו בשבט בשנה הרביעית מאז שנטעו את העץ, אינם אסורים באיסור ערלה. כמו כן, הפירות שחנטו לאחר ט"ו בשבט בשנה החמישית לנטיעה, אין חלים עליהם דיני נטע רבעי. | גם לעניין ערלה ונטע רבעי מסתיימת השנה בט"ו בשבט. פירות שגדלו בשלושת שנותיו הראשונות של העץ אסורים באיסור ערלה. רק הפירות שחנטו לאחר ט"ו בשבט בשנה הרביעית מאז שנטעו את העץ, אינם אסורים באיסור ערלה. כמו כן, הפירות שחנטו לאחר ט"ו בשבט בשנה החמישית לנטיעה, אין חלים עליהם דיני נטע רבעי. | ||
לדעת השל"ה הקדוש, גם לעניין שביעית, ט"ו בשבט הינו הזמן הקובע את שנתו של פרי האילן, ולכן פירות שחנטו לפני ט"ו בשבט של שביעית, דינם כפירות שישית ואין בהם קדושת שביעית, ופירות שחנטו עד ט"ו בשבט של שמינית - קדושים בקדושת שביעית. | לדעת השל"ה הקדוש, גם לעניין שביעית, ט"ו בשבט הינו הזמן הקובע את שנתו של פרי האילן, ולכן פירות שחנטו לפני ט"ו בשבט של שביעית, דינם כפירות שישית ואין בהם קדושת שביעית, ופירות שחנטו עד ט"ו בשבט של שמינית - קדושים בקדושת שביעית. | ||
שיטה זו היא דעת יחיד, וה"חזון איש" דחאה לגמרי, ואין לט"ו בשבט כל חשיבות לגבי דיני שביעית. | שיטה זו היא דעת יחיד, וה"חזון איש" דחאה לגמרי, ואין לט"ו בשבט כל חשיבות לגבי דיני שביעית. | ||
הטעם שקבעו את ראש השנה לאילן בחודש שבט, מבואר בגמרא: "הואיל ויצאו רוב גשמי השנה ועלה השרף באילנות ונמצאו הפירות חונטים מעתה". יש מבארים, שמכיון שחמשה עשר בשבט הוא תחום אמצעי שבין תקופת טבת לתקופת ניסן, ומאחר שעברה חצייה של תקופת טבת, כבר תש כוחה, ואין הקרירות חזקה כל כך, והחנטה הולכת ומתגברת. | הטעם שקבעו את ראש השנה לאילן בחודש שבט, מבואר בגמרא: "הואיל ויצאו רוב גשמי השנה ועלה השרף באילנות ונמצאו הפירות חונטים מעתה". יש מבארים, שמכיון שחמשה עשר בשבט הוא תחום אמצעי שבין תקופת טבת לתקופת ניסן, ומאחר שעברה חצייה של תקופת טבת, כבר תש כוחה, ואין הקרירות חזקה כל כך, והחנטה הולכת ומתגברת. | ||
נהוג לאכול בט"ו בשבט מפירות ארץ ישראל, כדי להדגיש את חביבות הארץ ומצוותיה. | נהוג לאכול בט"ו בשבט מפירות ארץ ישראל, כדי להדגיש את חביבות הארץ ומצוותיה. | ||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | |||
[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]] | |||
גרסה מ־14:08, 24 בדצמבר 2008
|
|
תאריך הקובע לאיזו שנה משתייכים פירות האילן לגבי המצוות התלויות בארץ: מעשרות, ערלה ונטע רבעי.
פירות שחנטו עד ט"ו בשבט משתייכים לשנה הקודמת ופירות שחנטו לאחר ט"ו בשבט משתייכים לשנה הבאה. אין מעשרים מפירות שחנטו לפני ט"ו בשבט על הפירות שחנטו לאחר ט"ו בשבט. כידוע, בששת השנים שבין שמיטה לשמיטה משתנה סדר המעשרות באופן זה: בשנים - הראשונה, השניה, הרביעית והחמישית, מעשרים מעשר שני, ובשנים - השלישית והשישית, מעשרים מעשר עני, ומאחר וט"ו בשבט הינו ראש השנה לאילנות, נמצא שאם חנטו הפירות, למשל, בתחילת השנה השלישית של השמיטה, לפני ט"ו בשבט, אף על פי שנקטפו לאחר ט"ו בשבט, דנים אותם כפירות של שנה שנייה לשמיטה, ונוהג בהם מעשר שני, ואילו הפירות שחנטו מט"ו בשבט ואילך נוהג בהם מעשר עני.
גם לעניין ערלה ונטע רבעי מסתיימת השנה בט"ו בשבט. פירות שגדלו בשלושת שנותיו הראשונות של העץ אסורים באיסור ערלה. רק הפירות שחנטו לאחר ט"ו בשבט בשנה הרביעית מאז שנטעו את העץ, אינם אסורים באיסור ערלה. כמו כן, הפירות שחנטו לאחר ט"ו בשבט בשנה החמישית לנטיעה, אין חלים עליהם דיני נטע רבעי.
לדעת השל"ה הקדוש, גם לעניין שביעית, ט"ו בשבט הינו הזמן הקובע את שנתו של פרי האילן, ולכן פירות שחנטו לפני ט"ו בשבט של שביעית, דינם כפירות שישית ואין בהם קדושת שביעית, ופירות שחנטו עד ט"ו בשבט של שמינית - קדושים בקדושת שביעית.
שיטה זו היא דעת יחיד, וה"חזון איש" דחאה לגמרי, ואין לט"ו בשבט כל חשיבות לגבי דיני שביעית.
הטעם שקבעו את ראש השנה לאילן בחודש שבט, מבואר בגמרא: "הואיל ויצאו רוב גשמי השנה ועלה השרף באילנות ונמצאו הפירות חונטים מעתה". יש מבארים, שמכיון שחמשה עשר בשבט הוא תחום אמצעי שבין תקופת טבת לתקופת ניסן, ומאחר שעברה חצייה של תקופת טבת, כבר תש כוחה, ואין הקרירות חזקה כל כך, והחנטה הולכת ומתגברת.
נהוג לאכול בט"ו בשבט מפירות ארץ ישראל, כדי להדגיש את חביבות הארץ ומצוותיה.