אם הבנים שמחה: הבדלים בין גרסאות בדף
(דף חדש: ספר שכתב רבי יששכר טייכטהל בתקופת השואה. הספר עוסק בהבנתו המחודשת של המחבר לגבי הציונות, אחדות יש...) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ספר שכתב רבי [[יששכר טייכטהל]] בתקופת ה[[שואה]]. הספר עוסק בהבנתו המחודשת של המחבר לגבי הציונות, אחדות ישראל ועניינה של [[ארץ ישראל]]. | ספר שכתב רבי [[יששכר טייכטהל]] בתקופת ה[[שואה]]. הספר עוסק בהבנתו המחודשת של המחבר לגבי הציונות, אחדות ישראל ועניינה של [[ארץ ישראל]]. | ||
== תחילת דרכו של המחבר == | |||
בתחילת דרכו היה המחבר הגאון שחי בהונגריה, מתנגד לציונות, כפי שרווח באירופה החרדית באותה תקופה. בעקבות ה[[שואה]] והרדיפות הנוראות והשמועות שהגיעו להונגריה על מעשי הנאצים - החל המחבר לעיין בנושא, וכתב ספר בו הוא מסביר את משנתו החדשה. | בתחילת דרכו היה המחבר הגאון שחי בהונגריה, מתנגד לציונות, כפי שרווח באירופה החרדית באותה תקופה. בעקבות ה[[שואה]] והרדיפות הנוראות והשמועות שהגיעו להונגריה על מעשי הנאצים - החל המחבר לעיין בנושא, וכתב ספר בו הוא מסביר את משנתו החדשה. | ||
== תוכן הספר == | |||
=== גאולה בידינו === | |||
בספר מוכיח המחבר כי הגאולה יכולה לבוא ע"י מאמצי בשר ודם ולאו דווקא ע"י שמים בהופעה פתאומית של [[משיח]]. הוא מחלק בין גאולת "אחישנה" - שהיא בידי שמים, לבין גאולת "בעיתה" - שבה צריך את המאמצים שלנו. | בספר מוכיח המחבר כי הגאולה יכולה לבוא ע"י מאמצי בשר ודם ולאו דווקא ע"י שמים בהופעה פתאומית של [[משיח]]. הוא מחלק בין גאולת "אחישנה" - שהיא בידי שמים, לבין גאולת "בעיתה" - שבה צריך את המאמצים שלנו. | ||
המחבר מתפלמס עם בעל "מנחת אליעזר" שטען ב[[שו"ת]] כי אין מצווה כיום לעלות לארץ - כשהוא מתבסס על דברי ה"מגילת אסתר" על מצווה ד' בהשגות ה[[רמב"ן]] לספר המצוות ל[[רמב"ם]], שבהם נאמר כי כיום אין מצווה מחמת ג' השבועות וכדומה. ר' יששכר טייכטהל מוכיח כי זו אינה שיטת הרמב"ם, כפי שניתן לראות במקומות רבים בספריו, ושיטת ה"מגילת אסתר" מתבססת על דעה דחויה ב[[תוספות]]. המחבר קובל על כך שכל הבא לעורר ולדבר משבח הארץ - משתיקים אותו וקוראים לו "ציוניסט". הוא סובר שזה כעין חטא ה[[מרגלים]], של מאיסה בארץ חמדה מחמת "סברות תורניות". | === מצוות ישוב הארץ גם בימינו === | ||
המחבר מתפלמס עם בעל "מנחת אליעזר" שטען ב[[שו"ת]] כי אין מצווה כיום לעלות לארץ - כשהוא מתבסס על דברי ה"מגילת אסתר" על מצווה ד' בהשגות ה[[רמב"ן]] לספר המצוות ל[[רמב"ם]], שבהם נאמר כי כיום אין מצווה מחמת ג' השבועות וכדומה. ר' יששכר טייכטהל מוכיח כי זו אינה שיטת הרמב"ם, כפי שניתן לראות במקומות רבים בספריו, ושיטת ה"מגילת אסתר" מתבססת על דעה דחויה ב[[תוספות]], אלא ודאי שיש מצווה רבה בבניין הארץ גם לפי הרמב"ם, אלא שלא מנאה מחמת שהיא מצווה כוללת. המחבר מראה כי הרמב"ם סובר כי עזיבת הארץ לפי הרמב"ם היא חורבן היהדות. המחבר קובל על כך שכל הבא לעורר ולדבר משבח הארץ - משתיקים אותו וקוראים לו "ציוניסט". הוא סובר שזה כעין חטא ה[[מרגלים]], של מאיסה בארץ חמדה מחמת "סברות תורניות". | |||
=== היחס לבוני הארץ החופשיים === | |||
המחבר מסביר כי אין כל תועלת בעזיבת בניין הארץ בידי ה"חופשיים", ואם היו החרדים עולים - ודאי היו משפיעים לטובה על רמת הישוב. כמו כן מוכיח המחבר כי לא ניתן לקרוא למתיישבים פורקי העול "רשעים", כשרואים את מסירות נפשם. | המחבר מסביר כי אין כל תועלת בעזיבת בניין הארץ בידי ה"חופשיים", ואם היו החרדים עולים - ודאי היו משפיעים לטובה על רמת הישוב. כמו כן מוכיח המחבר כי לא ניתן לקרוא למתיישבים פורקי העול "רשעים", כשרואים את מסירות נפשם. | ||
== סגנון הספר == | |||
הספר נכתב בצורת מעין דרשה, ולכן ניתן לראות בו פעמים רבות חזרות והדגשות לדבריו, ומשולבים בו מקורות מפסוקים, מדרשים, גמרות ודברי חכמים מהדורות האחרונים, וכן משלים וסיפורים. לשונו של המחבר עשירה מאוד. הספר נכתב בתנאים לא תנאים, ולמחבר חסרו הרבה ספרים, ולעיתים הוא מצטט מקורות כמעט במדויק מן הזכרון, ומתנצל על שאין לו ספרים. | הספר נכתב בצורת מעין דרשה, ולכן ניתן לראות בו פעמים רבות חזרות והדגשות לדבריו, ומשולבים בו מקורות מפסוקים, מדרשים, גמרות ודברי חכמים מהדורות האחרונים, וכן משלים וסיפורים. לשונו של המחבר עשירה מאוד. הספר נכתב בתנאים לא תנאים, ולמחבר חסרו הרבה ספרים, ולעיתים הוא מצטט מקורות כמעט במדויק מן הזכרון, ומתנצל על שאין לו ספרים. | ||
== סופו של המחבר == | |||
הספר כבר יצא לאור בהונגריה לפני שפלשו אליה הנאצים ימ"ש. לאחר פלישת הנאצים החלה השמדת היהודים שם, וביניהם רבינו. מסופר כי מותו הגיע כשהצוררים לאחר שהרעיבו את שבוייהם, חילקו להם כמה ככרות לחם, במטרה לראותם מתנפלים אליהם ורבים עליהם. אוקרייני אחד שהיה שם חטף מיהודי את מנתו, והרב נזעק להציל עשוק מיד עושקו ומחה נמרצות. בעקבות כך הרגו אותו הנאצים. הי"ד תנצב"ה. | הספר כבר יצא לאור בהונגריה לפני שפלשו אליה הנאצים ימ"ש. לאחר פלישת הנאצים החלה השמדת היהודים שם, וביניהם רבינו. מסופר כי מותו הגיע כשהצוררים לאחר שהרעיבו את שבוייהם, חילקו להם כמה ככרות לחם, במטרה לראותם מתנפלים אליהם ורבים עליהם. אוקרייני אחד שהיה שם חטף מיהודי את מנתו, והרב נזעק להציל עשוק מיד עושקו ומחה נמרצות. בעקבות כך הרגו אותו הנאצים. הי"ד תנצב"ה. | ||
[[ארון הספרים היהודי]] | [[קטגוריה: ארון הספרים היהודי]] | ||
[[קטגוריה: אחרונים]] | |||
גרסה מ־14:29, 29 בינואר 2009
|
|
ספר שכתב רבי יששכר טייכטהל בתקופת השואה. הספר עוסק בהבנתו המחודשת של המחבר לגבי הציונות, אחדות ישראל ועניינה של ארץ ישראל.
תחילת דרכו של המחבר
בתחילת דרכו היה המחבר הגאון שחי בהונגריה, מתנגד לציונות, כפי שרווח באירופה החרדית באותה תקופה. בעקבות השואה והרדיפות הנוראות והשמועות שהגיעו להונגריה על מעשי הנאצים - החל המחבר לעיין בנושא, וכתב ספר בו הוא מסביר את משנתו החדשה.
תוכן הספר
גאולה בידינו
בספר מוכיח המחבר כי הגאולה יכולה לבוא ע"י מאמצי בשר ודם ולאו דווקא ע"י שמים בהופעה פתאומית של משיח. הוא מחלק בין גאולת "אחישנה" - שהיא בידי שמים, לבין גאולת "בעיתה" - שבה צריך את המאמצים שלנו.
מצוות ישוב הארץ גם בימינו
המחבר מתפלמס עם בעל "מנחת אליעזר" שטען בשו"ת כי אין מצווה כיום לעלות לארץ - כשהוא מתבסס על דברי ה"מגילת אסתר" על מצווה ד' בהשגות הרמב"ן לספר המצוות לרמב"ם, שבהם נאמר כי כיום אין מצווה מחמת ג' השבועות וכדומה. ר' יששכר טייכטהל מוכיח כי זו אינה שיטת הרמב"ם, כפי שניתן לראות במקומות רבים בספריו, ושיטת ה"מגילת אסתר" מתבססת על דעה דחויה בתוספות, אלא ודאי שיש מצווה רבה בבניין הארץ גם לפי הרמב"ם, אלא שלא מנאה מחמת שהיא מצווה כוללת. המחבר מראה כי הרמב"ם סובר כי עזיבת הארץ לפי הרמב"ם היא חורבן היהדות. המחבר קובל על כך שכל הבא לעורר ולדבר משבח הארץ - משתיקים אותו וקוראים לו "ציוניסט". הוא סובר שזה כעין חטא המרגלים, של מאיסה בארץ חמדה מחמת "סברות תורניות".
היחס לבוני הארץ החופשיים
המחבר מסביר כי אין כל תועלת בעזיבת בניין הארץ בידי ה"חופשיים", ואם היו החרדים עולים - ודאי היו משפיעים לטובה על רמת הישוב. כמו כן מוכיח המחבר כי לא ניתן לקרוא למתיישבים פורקי העול "רשעים", כשרואים את מסירות נפשם.
סגנון הספר
הספר נכתב בצורת מעין דרשה, ולכן ניתן לראות בו פעמים רבות חזרות והדגשות לדבריו, ומשולבים בו מקורות מפסוקים, מדרשים, גמרות ודברי חכמים מהדורות האחרונים, וכן משלים וסיפורים. לשונו של המחבר עשירה מאוד. הספר נכתב בתנאים לא תנאים, ולמחבר חסרו הרבה ספרים, ולעיתים הוא מצטט מקורות כמעט במדויק מן הזכרון, ומתנצל על שאין לו ספרים.
סופו של המחבר
הספר כבר יצא לאור בהונגריה לפני שפלשו אליה הנאצים ימ"ש. לאחר פלישת הנאצים החלה השמדת היהודים שם, וביניהם רבינו. מסופר כי מותו הגיע כשהצוררים לאחר שהרעיבו את שבוייהם, חילקו להם כמה ככרות לחם, במטרה לראותם מתנפלים אליהם ורבים עליהם. אוקרייני אחד שהיה שם חטף מיהודי את מנתו, והרב נזעק להציל עשוק מיד עושקו ומחה נמרצות. בעקבות כך הרגו אותו הנאצים. הי"ד תנצב"ה.