הרהור עברה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (שינוי שם הקטגוריה מ:"תורנית מרוכזת" ל"אנציקלופדיה תורנית מרוכזת") |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
איסור מחשבת זנות וניאוף. אסור להרהר בעבירה, שנאמר {{מקור| | איסור מחשבת זנות וניאוף. אסור להרהר בעבירה, שנאמר {{מקור|במדבר טו, לט}}: "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם", ודרשו חכמים: "אחרי עיניכם" - זה הרהור עבירה. | ||
אמרו חכמים {{מקור|בבלי:יומא כט, א}}: "הרהורי עבירה - קשים מעבירה". בטעם הדבר נחלקו הראשונים: רש"י {{מקור|שם}} מפרש: "תאוות נשים קשה להכחיש את בשרו יותר מגופו של מעשה", ואילו הרמב"ם {{מקור|מורה נבוכים ח"ג, פ"ח}} מפרש: "מפני שהחוטא בהרהור חוטא בשכל, במבחר מדותיו, ואינו דומה מרי של עבד פחות למרי של שר גדול". | |||
על הפסוק בספר במדבר: "ויקצוף משה על פקודי החיל" מובא בגמרא {{מקור|בבלי:שבת סד, א}}: "אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: אמר להם משה לישראל: שמא חזרתם לקלקולכם הראשון (לזנות עם בנות מואב, ולכן אתם צריכים קרבן). אמרו לו: לא נפקד ממנו איש. אמר להם: אם כן כפרה למה? אמרו לו: אם מידי עבירה יצאנו מידי הרהור לא יצאנו; מיד ונקרב את קרבן ה'. תנא דבי רבי ישמעאל: מפני מה הוצרכו ישראל שבאותו הדור כפרה? מפני שזנו עיניהם מן הערווה". | |||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] |
גרסה מ־15:49, 12 בפברואר 2009
|
איסור מחשבת זנות וניאוף. אסור להרהר בעבירה, שנאמר במדבר טו, לט: "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם", ודרשו חכמים: "אחרי עיניכם" - זה הרהור עבירה.
אמרו חכמים יומא כט, א: "הרהורי עבירה - קשים מעבירה". בטעם הדבר נחלקו הראשונים: רש"י שם מפרש: "תאוות נשים קשה להכחיש את בשרו יותר מגופו של מעשה", ואילו הרמב"ם מורה נבוכים ח"ג, פ"ח מפרש: "מפני שהחוטא בהרהור חוטא בשכל, במבחר מדותיו, ואינו דומה מרי של עבד פחות למרי של שר גדול".
על הפסוק בספר במדבר: "ויקצוף משה על פקודי החיל" מובא בגמרא שבת סד, א: "אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: אמר להם משה לישראל: שמא חזרתם לקלקולכם הראשון (לזנות עם בנות מואב, ולכן אתם צריכים קרבן). אמרו לו: לא נפקד ממנו איש. אמר להם: אם כן כפרה למה? אמרו לו: אם מידי עבירה יצאנו מידי הרהור לא יצאנו; מיד ונקרב את קרבן ה'. תנא דבי רבי ישמעאל: מפני מה הוצרכו ישראל שבאותו הדור כפרה? מפני שזנו עיניהם מן הערווה".