אין מוציאין שמן שריפה מהארץ לחוצה לארץ: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (שינוי שם הקטגוריה מ:"תורנית מרוכזת" ל"אנציקלופדיה תורנית מרוכזת") |
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
שמן תרומה שנטמא נקרא "שמן שריפה", לפי שהוא אסור באכילה ועומד לשריפה, כלומר שהכהן משתמש בו להסקת התנור או להדלקת הנר. שמן זה טעון שריפה בארץ, כשם שאנו מוצאים בקדשים פסולים שהם נשרפים במקומם, ולכן אין מוציאים אותו לחוץ לארץ; ומכל שכן תרומה טהורה שאסור להוציאה לחוץ לארץ. וכך כותב הרמב"ם {{מקור| | שמן תרומה שנטמא נקרא "שמן שריפה", לפי שהוא אסור באכילה ועומד לשריפה, כלומר שהכהן משתמש בו להסקת התנור או להדלקת הנר. שמן זה טעון שריפה בארץ, כשם שאנו מוצאים בקדשים פסולים שהם נשרפים במקומם, ולכן אין מוציאים אותו לחוץ לארץ; ומכל שכן תרומה טהורה שאסור להוציאה לחוץ לארץ. וכך כותב הרמב"ם {{מקור|תרומות ב, יז}}: "אין מוציאין תרומה מהארץ לחוצה לארץ, אפילו טמאה". | ||
גרסה מ־13:46, 16 בפברואר 2009
|
|
אסור להוציא שמן תרומה שנטמא מארץ ישראל לחוץ לארץ.
שמן תרומה שנטמא נקרא "שמן שריפה", לפי שהוא אסור באכילה ועומד לשריפה, כלומר שהכהן משתמש בו להסקת התנור או להדלקת הנר. שמן זה טעון שריפה בארץ, כשם שאנו מוצאים בקדשים פסולים שהם נשרפים במקומם, ולכן אין מוציאים אותו לחוץ לארץ; ומכל שכן תרומה טהורה שאסור להוציאה לחוץ לארץ. וכך כותב הרמב"ם תרומות ב, יז: "אין מוציאין תרומה מהארץ לחוצה לארץ, אפילו טמאה".