אסרו חג: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (שינוי שם הקטגוריה מ:"תורנית מרוכזת" ל"אנציקלופדיה תורנית מרוכזת")
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור)
שורה 3: שורה 3:




היום שלמחרת שלושת הרגלים נקרא "אסרו חג" על שם הכתוב {{מקור|(תהלים קי"ח, כ"ז)}}: "אסרו חג בעבותים", ממנו דרשו חז"ל: "כל העושה איסור לחג - אגודה לחג ביום שלמחרתו - באכילה ושתיה, מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קרבן, שנאמר: אסרו חג בעבותים - בהמות עבות ושמנות - עד קרנות המזבח". משום כך, נוהגים להרבות באסרו חג באכילה ושתיה.
היום שלמחרת שלושת הרגלים נקרא "אסרו חג" על שם הכתוב {{מקור|תהלים קי"ח, כ"ז}}: "אסרו חג בעבותים", ממנו דרשו חז"ל: "כל העושה איסור לחג - אגודה לחג ביום שלמחרתו - באכילה ושתיה, מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קרבן, שנאמר: אסרו חג בעבותים - בהמות עבות ושמנות - עד קרנות המזבח". משום כך, נוהגים להרבות באסרו חג באכילה ושתיה.





גרסה מ־13:53, 16 בפברואר 2009

היום שלמחרת חג הפסח, חג השבועות וחג הסוכות.


היום שלמחרת שלושת הרגלים נקרא "אסרו חג" על שם הכתוב תהלים קי"ח, כ"ז: "אסרו חג בעבותים", ממנו דרשו חז"ל: "כל העושה איסור לחג - אגודה לחג ביום שלמחרתו - באכילה ושתיה, מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קרבן, שנאמר: אסרו חג בעבותים - בהמות עבות ושמנות - עד קרנות המזבח". משום כך, נוהגים להרבות באסרו חג באכילה ושתיה.