עד שידור בדבר הנדור ולא בדבר האסור: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (שינוי שם הקטגוריה מ:"תורנית מרוכזת" ל"אנציקלופדיה תורנית מרוכזת") |
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
כלל בהלכות נדרים: אין דבר נאסר בנדר אלא אם כן התפיסו הנודר בדבר שאיסורו חל עליו על ידי אדם {{מקור| | כלל בהלכות נדרים: אין דבר נאסר בנדר אלא אם כן התפיסו הנודר בדבר שאיסורו חל עליו על ידי אדם {{מקור|"דבר הנדור"}}, כגון שאומר: "דבר זה עלי כקרבן" או: "דבר זה עלי כהקדש", ולא בדבר שאסור מאליו מדין תורה {{מקור|"דבר האסור"}}, שאם, למשל, אדם אומר: "יהא דבר זה עלי כבשר חזיר", אין הנדר חל, ואין הדבר נאסר עליו. | ||
המקור לכך הוא, מה שנאמר בתורה {{מקור| | המקור לכך הוא, מה שנאמר בתורה {{מקור|במדבר ל, ג}}: "איש כי ידור נדר...". מכאן דרשו חכמים: "עד שידור בדבר הנדור ולא בדבר האסור". | ||
גרסה מ־16:26, 17 בפברואר 2009
|
|
כלל בהלכות נדרים: אין דבר נאסר בנדר אלא אם כן התפיסו הנודר בדבר שאיסורו חל עליו על ידי אדם "דבר הנדור", כגון שאומר: "דבר זה עלי כקרבן" או: "דבר זה עלי כהקדש", ולא בדבר שאסור מאליו מדין תורה "דבר האסור", שאם, למשל, אדם אומר: "יהא דבר זה עלי כבשר חזיר", אין הנדר חל, ואין הדבר נאסר עליו.
המקור לכך הוא, מה שנאמר בתורה במדבר ל, ג: "איש כי ידור נדר...". מכאן דרשו חכמים: "עד שידור בדבר הנדור ולא בדבר האסור".