דברים הנקנים באמירה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
||
שורה 16: | שורה 16: | ||
'''מטבע''' נקנה באמירה {{מקור|ספר המקנה קונטרס אחרון לשו"ע נא-א}}. | '''מטבע''' נקנה באמירה {{מקור|ספר המקנה קונטרס אחרון לשו"ע נא-א}}. | ||
'''דבר שאינו ברשותו ודבר שלא בא לעולם''' נחלקו בהם הראשונים: לרמב"ם {{מקור|זכייה ו-יז, וכן שו"ע חו"מ נא-א}} לא נקנים באמירה, ולשיטה מקובצת {{מקור|כתובות נה.}} כן. | '''דבר שאינו ברשותו ודבר שלא בא לעולם''' נחלקו בהם הראשונים: לרמב"ם {{מקור|זכייה ו-יז, וכן שו"ע חו"מ נא-א}} לא נקנים באמירה, ולשיטה מקובצת {{מקור|בבלי:כתובות נה.}} כן. | ||
גרסה מ־17:01, 19 בפברואר 2009
|
הגדרה
אביו של החתן ואביה של הכלה אומרים זה לזה כמה יתנו לבניהם הסוגיא בקידושין ט:.
מקור וטעם
במקורו נחלקו האם הוא מדאורייתא או מדרבנן תורת הקניינים ח"א עמוד א.
בטעמו נחלקו הראשונים מאירי קידושין ט: ד"ה זה:
- קניין בההיא הנאה שמתחתנים.
- תקנת חכמים וכן כתב נודע ביהודה מהדורא קמא חו"מ כח.
הנכס
הנכסים הנקנים הם:
מטבע נקנה באמירה ספר המקנה קונטרס אחרון לשו"ע נא-א.
דבר שאינו ברשותו ודבר שלא בא לעולם נחלקו בהם הראשונים: לרמב"ם זכייה ו-יז, וכן שו"ע חו"מ נא-א לא נקנים באמירה, ולשיטה מקובצת כתובות נה. כן.