העברת ארבע אמות ברשות הרבים: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''מקורה''' - להו"א של הגמרא הוא מכך שבמלאכת המשכן היו זורקים את מחטיהם זה לזה, ולמסקנת הגמרא הוא מהלכה למשה מסיני {{מקור|שבת צו:}}. אמנם רש"י {{מקור|שבת ח. ד"ה רחבה}} הביא את ההו"א {{מקור|וגליון הש"ס שם נשאר עליו בצ"ע}}. | '''מקורה''' - להו"א של הגמרא הוא מכך שבמלאכת המשכן היו זורקים את מחטיהם זה לזה, ולמסקנת הגמרא הוא מהלכה למשה מסיני {{מקור|בבלי:שבת צו:}}. אמנם רש"י {{מקור|שבת ח. ד"ה רחבה}} הביא את ההו"א {{מקור|וגליון הש"ס שם נשאר עליו בצ"ע}}. | ||
'''בטעמה''' חקרו האחרונים האם היא מדין מוציא מרשות לרשות, שארבע אמות היא רשותו של האדם וכאשר מעביר ארבע אמות מוציא מרשותו, או שהיא איסור נפרד {{מקור|אפיקי ים ח"ב לז ד"ה אולם: ר"ן ורמב"ם - מדין מוציא, רש"י - דין נפרד}}. | '''בטעמה''' חקרו האחרונים האם היא מדין מוציא מרשות לרשות, שארבע אמות היא רשותו של האדם וכאשר מעביר ארבע אמות מוציא מרשותו, או שהיא איסור נפרד {{מקור|אפיקי ים ח"ב לז ד"ה אולם: ר"ן ורמב"ם - מדין מוציא, רש"י - דין נפרד}}. | ||
גרסה מ־17:30, 19 בפברואר 2009
|
|
הגדרה
אסור להעביר בשבת חפץ מרחק של ארבע אמות בתוך רשות הרבים הסוגיא בשבת צו:.
מקור וטעם
מקורה - להו"א של הגמרא הוא מכך שבמלאכת המשכן היו זורקים את מחטיהם זה לזה, ולמסקנת הגמרא הוא מהלכה למשה מסיני שבת צו:. אמנם רש"י שבת ח. ד"ה רחבה הביא את ההו"א וגליון הש"ס שם נשאר עליו בצ"ע.
בטעמה חקרו האחרונים האם היא מדין מוציא מרשות לרשות, שארבע אמות היא רשותו של האדם וכאשר מעביר ארבע אמות מוציא מרשותו, או שהיא איסור נפרד אפיקי ים ח"ב לז ד"ה אולם: ר"ן ורמב"ם - מדין מוציא, רש"י - דין נפרד.
ונפק"מ למעביר פחות מארבע אמות: אם היא הוצאה מרשותו א"כ בפחות מארבע אמות עדיין לא הוציא מרשותו כלל ואין בו איסור חצי שיעור מדאורייתא, אך אם היא איסור נפרד א"כ ארבע אמות הוא שיעור כשאר השיעורים (כזית וכו') והמעביר פחות מארבע אמות עובר באיסור חצי שיעור עיון בלומדות י: רש"י - יש איסור חצי שיעור, מאירי - אין.
במהותה חקרו האם המלאכה היא כל מעשה ההעברה, או רק העקירה וההנחה המידות לחקר ההלכה ד-ט בשם הגר"ח מבריסק: כל המעשה.{{מקור|