הר סיני: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
ההר היה מוכר בימי [[אליהו הנביא]] המצווה ללכת לשם . ההר מכונה ב[[ספר מלכים]] "עַד הַר הָאֱלֹקִים חֹרֵב" <ref>א' י"ט, ח'</ref>. בהר הוא נוכח לדעת כי לא באש ה' ולא ברעש ה' אלא אחריהם מגיעה הרוח המדברית העדינה בקול דממה דקה. | ההר היה מוכר בימי [[אליהו הנביא]] המצווה ללכת לשם . ההר מכונה ב[[ספר מלכים]] "עַד הַר הָאֱלֹקִים חֹרֵב" <ref>א' י"ט, ח'</ref>. בהר הוא נוכח לדעת כי לא באש ה' ולא ברעש ה' אלא אחריהם מגיעה הרוח המדברית העדינה בקול דממה דקה. | ||
כיום מצויות אבנים שבתוכם יש ציור של סנה, ואף אם ישברום יראו בכל שבר הציור הזה. וכנראה שאבנים אלו הן מהר סיני. וראה על זה במחזור "איש מצליח" לחג השבועות, בחלק מהמהדורות. | |||
==הר כרכום== | ==הר כרכום== | ||
| שורה 19: | שורה 21: | ||
מרדפי–ציד, דמויות בעלי–חיים וכיו"ב. כמוהן ניתן למצוא בכל חצי האי סיני. | מרדפי–ציד, דמויות בעלי–חיים וכיו"ב. כמוהן ניתן למצוא בכל חצי האי סיני. | ||
כמה מהן מעניינות בהקשר | כמה מהן מעניינות בהקשר לעניננו: | ||
* "עשר הדברות" - חרותת של עשר משבצות, שתי העליונות קשתיות. | * "עשר הדברות" - חרותת של עשר משבצות, שתי העליונות קשתיות. | ||
* "המטה והנחש" - חרותת של מטה ולידןנחש. | * "המטה והנחש" - חרותת של מטה ולידןנחש. | ||
גרסה מ־11:07, 20 בפברואר 2009
|
|
הר סיני הוא מוקד ההתרחשות המרשימה של עם ישראל בצאתו ממצרים. בחודש השלישי לצאת ישראת ממצרים הם הגיעו למדבר סיני והמתינו למעמד הר סיני בו הם היו אמורים לקבל את לוחות הברית ובהן עשרת הדברות. היכן הוא הר סיני ?
יש"ע שלנו [1] כתב על הדעות מרכזיות שהן:
- השיטה הדרומית. באזור ההר הגבוה של סיני שיטה זו נאמנת למסורת של ג'בל מוסא, המכונה הר משה או באחד ההרים הסמוכים לו.
- השיטה הצפונית באזור ג'בל הילאל בחלקו הצפוני של חצי האי סיני.
- אפשרות שלישית מזהה את הר סיני עם ג'בל סין בישר במערב חצי האי.
- דעה נוספת, מודרנית, הר-כרכום בנגב המרכזי.
ההר היה מוכר בימי אליהו הנביא המצווה ללכת לשם . ההר מכונה בספר מלכים "עַד הַר הָאֱלֹקִים חֹרֵב" [2]. בהר הוא נוכח לדעת כי לא באש ה' ולא ברעש ה' אלא אחריהם מגיעה הרוח המדברית העדינה בקול דממה דקה.
כיום מצויות אבנים שבתוכם יש ציור של סנה, ואף אם ישברום יראו בכל שבר הציור הזה. וכנראה שאבנים אלו הן מהר סיני. וראה על זה במחזור "איש מצליח" לחג השבועות, בחלק מהמהדורות.
הר כרכום
הוא אחד האתרים המענינים. סביבו נמצאו מימצאים העשויים ליחס אותם עם האמור במקרא. סביב ההר התגלו ציורי–סלע רבים, חרותות–סלע, עד היום למעלה מ– 40,000 במספר! רובם הגדול חקיקות שונות, מרדפי–ציד, דמויות בעלי–חיים וכיו"ב. כמוהן ניתן למצוא בכל חצי האי סיני.
כמה מהן מעניינות בהקשר לעניננו:
- "עשר הדברות" - חרותת של עשר משבצות, שתי העליונות קשתיות.
- "המטה והנחש" - חרותת של מטה ולידןנחש.
- "נחש שרף ועקרב" - חרותת של נחשים, עקרבים ודמות גדולה משונה,אולי שרף.
- "אדם בתפילה" - חרותות רבות של אדם נושא ידיו כלפי מעלה, אולי מתפלל.
סמוך לראש ההר, בגובה של למעלה מ– 840 מ' מעל פני הים, קיימת בהר מערה קטנטנה. אפשר לכנות אותה "נקרה". והרי הכתוב אומר: "ויַֹּאמֶר ה' הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי וְנִצַּבְתָּ עַל–הַצּוּר. וְהָיהָ בַּעֲבֹר כְּבֹדִי וְשַׂמְתִּיךָ בְּנִקְרַת הַצּוּר וְשַׂכֹּתִי כַפִּי עָלֶיךָ עַד–עָבְרִי" [3]. אותה נקרה מוזכרת גם על-ידי אליהו הנביא.
אקטואליות ההר
על כך נוכל לצטט את דברים אלא "תניא, ר' יוסי אומר: לא המקום מכבד את האדם אלא האדם מכבד את המקום, שכן מצינו בהר–סיני שכל זמן שהייתה שכינה שרויה עליו אמרה תורה 'גם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא' וכשנסתלקה שכינה ממנו אמרה תורה 'במשוך היובל המה יעלו בהר" בבלי [4] . להר–סיני אין קדושה עצמית, אין לו כל קדושה מצד עצמו. קדושתו היא חד פעמית - בשעת המעמד בלבד! לאחר מכן חוזר הר–סיני להיות הר ככל ההרים.