שמן המשחה במשכן: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
בפרשת כי תשא מובאים מרכיבי שמן המשחה:" וְאַתָּה קַח-לְךָ בְּשָׂמִים רֹאשׁ מָר-דְּרוֹר חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְקִנְּמָן-בֶּשֶׂם מַחֲצִיתוֹ חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם וּקְנֵה-בֹשֶׂם חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם. וְקִדָּה חֲמֵשׁ מֵאוֹת בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ וְשֶׁמֶן זַיִת הִין. וְעָשִׂיתָ אֹתוֹ שֶׁמֶן מִשְׁחַת-קֹדֶשׁ רֹקַח מִרְקַחַת מַעֲשֵׂה רֹקֵחַ שֶׁמֶן מִשְׁחַת-קֹדֶשׁ יִהְיֶה <ref>ל', כ"ג- כ"ה</ref> | בפרשת כי תשא מובאים מרכיבי שמן המשחה:" וְאַתָּה קַח-לְךָ בְּשָׂמִים רֹאשׁ מָר-דְּרוֹר חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְקִנְּמָן-בֶּשֶׂם מַחֲצִיתוֹ חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם וּקְנֵה-בֹשֶׂם חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם. וְקִדָּה חֲמֵשׁ מֵאוֹת בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ וְשֶׁמֶן זַיִת הִין. וְעָשִׂיתָ אֹתוֹ שֶׁמֶן מִשְׁחַת-קֹדֶשׁ רֹקַח מִרְקַחַת מַעֲשֵׂה רֹקֵחַ שֶׁמֶן מִשְׁחַת-קֹדֶשׁ יִהְיֶה <ref>ל', כ"ג- כ"ה</ref> | ||
זכריה דורי ב[[עלונים#דף שבועי|דף שבועי לפרשת השבוע של אוניברסיטת בר-אילן]] מסביר ב | זכריה דורי ב[[עלונים#דף שבועי|דף שבועי לפרשת השבוע של אוניברסיטת בר-אילן]] מסביר ב[http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/tetzaveh/dori.html מאמרו '''שמן המשחה] : שמן המשפחה מורכב מארבעה סממנים שהם חומרים המדיפים ריח ובלולים בשמן זית לקבלת משחה. המרכיבים של שמן המשחה הם מור, קידה, קינמון בושם וקנה בושם. | ||
חז"ל מנסים לבאר את מקור הסממנים: | חז"ל מנסים לבאר את מקור הסממנים: | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
ובפירוש מלא :" שראום במים שלא יבלעו את השמן, ואין השריה שיהיו במים לבדן, אבל נתנו הבשמים כתושים בכלי מלא מים, והציפו עליהן שמן זית הין, ואח"כ נתנו הכלי על פי כלי אחר מלא מים, ונתנו על אש נחה גחלים עוממות, ויבשלו עד יבשת המים, וקלטו השמן מעליו, כי כן מעשה הרקחים בכל שמן מבושם, ולכך קצר הכתוב וציוה שיעשו השמן הזה רקח מרקחת כמעשה רוקח, ולא פירש המעשה, כי דרך הרקחים ידועה בהם. | ובפירוש מלא :" שראום במים שלא יבלעו את השמן, ואין השריה שיהיו במים לבדן, אבל נתנו הבשמים כתושים בכלי מלא מים, והציפו עליהן שמן זית הין, ואח"כ נתנו הכלי על פי כלי אחר מלא מים, ונתנו על אש נחה גחלים עוממות, ויבשלו עד יבשת המים, וקלטו השמן מעליו, כי כן מעשה הרקחים בכל שמן מבושם, ולכך קצר הכתוב וציוה שיעשו השמן הזה רקח מרקחת כמעשה רוקח, ולא פירש המעשה, כי דרך הרקחים ידועה בהם. | ||
==רק משה רבינו== | |||
מצוה הכנת שמן המשפחה יש לה קשר ההדוק עם [[משה רבינו]]. רק משה עשה שמן המשחה ולא נעשה מעולם שמן אחר, כלשון הרמב"ם <ref> הל' כלי המקדש והעובדים בו פ"א ה"ה</ref> : "ומעולם לא נעשה שמן אחר חוץ ממה שעשה משה. והרמב"ם הוסיף:" ודע שלא נעשה ממנו כלל ולא ייעשה זולת מה שעשה משה, לאמרו יתעלה "יהיה זה לי", <ref>בפיהמ"ש כריתות פ"א מ"א</ref> | |||
בשני המקומות האלו הזכיר הרמב"ם ענין זה, בהמשך להלכה (שם): | |||
הסך משמן המשחה כזית במזיד חייב כרת, ובשוגג מביא חטאת קבועה שנאמר "ואשר יתן ממנו על זר ונכרת מעמיו", ואין חייבין אלא על סיכת שמן המשחה שעשה משה שנאמר "ממנו", מזה שנאמר בו "שמן משחת קדש יהיה זה לי". | |||
בזה גילתה התורה ששמן המשחה המקורי, היסודי והבלעדי הוא שמן שעשה משה רבנו. עשיית השמן קובעת היא, אפוא, את כחו לדורות, ועל כן המצוה לעשותו נאמרה במיוחד למשה.את ההלכות בהלכות כלי המקדש פרק א' צריכים לקרוא ברציפות כך: מצות עשה לעשות שמן המשחה שיהיה מוכן לדברים שצריכין משיחה בו שנאמר "ועשית אותו שמן משחת קדש"4. וככה עשהו משה רבינו במדבר... ומעולם לא נעשה שמן אחר חוץ ממה שעשה משה.<ref> [http://www.yesmalot.co.il/mitzva/mamarim/mmit15.asp מצוות ל"ה - לשונות הרמב"ם]</ref> | |||
==משיחת המלכים== | ==משיחת המלכים== | ||
גרסה מ־11:41, 2 במרץ 2009
|
|
שמן המשחה במשכן מוזכרת בפרשת תצוה בהקשר למשיחת אהרון הכהן[1], בניו הכהנים[2] המזבח [3] ובפרשת כי תשא מובא כי המשיחה היא על כל כלי המשכן, כפי שנאמר:"וּמָשַׁחְתָּ בוֹ אֶת-אֹהֶל מוֹעֵד וְאֵת אֲרוֹן הָעֵדֻת. כז וְאֶת-הַשֻּׁלְחָן וְאֶת-כָּל-כֵּלָיו וְאֶת-הַמְּנֹרָה וְאֶת-כֵּלֶיהָ וְאֵת מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת: כח וְאֶת-מִזְבַּח הָעֹלָה וְאֶת-כָּל-כֵּלָיו וְאֶת-הַכִּיֹּר וְאֶת-כַּנּוֹ[4] .
מרכיבי השמן
בפרשת כי תשא מובאים מרכיבי שמן המשחה:" וְאַתָּה קַח-לְךָ בְּשָׂמִים רֹאשׁ מָר-דְּרוֹר חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְקִנְּמָן-בֶּשֶׂם מַחֲצִיתוֹ חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם וּקְנֵה-בֹשֶׂם חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם. וְקִדָּה חֲמֵשׁ מֵאוֹת בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ וְשֶׁמֶן זַיִת הִין. וְעָשִׂיתָ אֹתוֹ שֶׁמֶן מִשְׁחַת-קֹדֶשׁ רֹקַח מִרְקַחַת מַעֲשֵׂה רֹקֵחַ שֶׁמֶן מִשְׁחַת-קֹדֶשׁ יִהְיֶה [5]
זכריה דורי בדף שבועי לפרשת השבוע של אוניברסיטת בר-אילן מסביר במאמרו שמן המשחה : שמן המשפחה מורכב מארבעה סממנים שהם חומרים המדיפים ריח ובלולים בשמן זית לקבלת משחה. המרכיבים של שמן המשחה הם מור, קידה, קינמון בושם וקנה בושם.
חז"ל מנסים לבאר את מקור הסממנים:
- מור - הרמב"ן כתב :"הסכימו המפרשים. והרב רבי משה [6] : מכללם, כי המור הוא הנקרא מוסק. הוא מוסיף כי הוא נעשה בגרון הצבי. והשאלה היא איך אפשר לכלול "בקטרת ובשמן הקדש דם חיה טמאה". על כך משיבים :"כי הלחות ההוא הנאסף בה מרוב הדם ויזוב ממנה בחייה אין בו לא טומאה ולא מאוס" - כלומר החומר נאסף מהצבי ביותו בחיים. ויש גם הסברים נוספים לפיהן מקורו מהצומח.
- קידה - והקדה ידועה מלשון הארמית שהיא קציעה, וכן בערבי.
- 'קינמון - לפי רש"י :"לפי שהקינמון קליפת עץ הוא, יש שהוא טוב ויש בו ריח וטעם, ויש שאינו אלא כעץ, לכך הוצרך לומר קינמון מן הטוב". ובמדרש רבה כתבו:"קינמון היה גדל בארץ ישראל והיו עזים וצבאים אוכלים ממנו, והנה הוא כעשב השדה ירעו אותו הצאן."[7]
ןמסכת כריתות מסכמת את ההרכב:"...מר דרור - חמש מאות וקנמן - בשם מחציתו חמשים ומאתים (שוקלים פעמיים) וקנה בשם - חמשים ומאתים וקדה - חמש מאות בשקל הקדש ושמן זית הין. סך הכל מתקבל : מר דרור - חמש מאות (שקלים), קדה - חמש מאות, קנמן - בשם חמש מאות (דהכי אמר קרא מחציתו חמשים ומאתים; דלהכי נקט מחציתו: שלא יהו שוקלים אותו הכל ביחד אלא לחצאין, כדי שיהו שם שתי הכרעות) , וקנה בשם - חמשים ומאתים; נמצאו כולם אלף ושבעה מאות וחמשים'[8]
דרך ההכנה
הרמב"ן ממשיל את דרך ההכנה לשיטה שנוקטים הרוקחים:"ועשית אותו שמן משחת קודש רקח מרקחת מעשה רוקח - על דרך הפשט היה מעשה השמן כדברי ר' יהודה[9]: "כיצד עושה? - הביאו העיקרין ושלקום במים, והציף עליהן שמן שראן במים שיבלעו המים, ולכשיציף עליהן השמן - לא יבלעוהו [העיקרין את השמן]), וקלט (השמן) את הריח, וקיפחו (קנחו; וחברו 'קפחת את הרועה' [10] קנחו משה לשמן מעל העיקרין, ונתנו בצלוחית).
ובפירוש מלא :" שראום במים שלא יבלעו את השמן, ואין השריה שיהיו במים לבדן, אבל נתנו הבשמים כתושים בכלי מלא מים, והציפו עליהן שמן זית הין, ואח"כ נתנו הכלי על פי כלי אחר מלא מים, ונתנו על אש נחה גחלים עוממות, ויבשלו עד יבשת המים, וקלטו השמן מעליו, כי כן מעשה הרקחים בכל שמן מבושם, ולכך קצר הכתוב וציוה שיעשו השמן הזה רקח מרקחת כמעשה רוקח, ולא פירש המעשה, כי דרך הרקחים ידועה בהם.
רק משה רבינו
מצוה הכנת שמן המשפחה יש לה קשר ההדוק עם משה רבינו. רק משה עשה שמן המשחה ולא נעשה מעולם שמן אחר, כלשון הרמב"ם [11] : "ומעולם לא נעשה שמן אחר חוץ ממה שעשה משה. והרמב"ם הוסיף:" ודע שלא נעשה ממנו כלל ולא ייעשה זולת מה שעשה משה, לאמרו יתעלה "יהיה זה לי", [12]
בשני המקומות האלו הזכיר הרמב"ם ענין זה, בהמשך להלכה (שם):
הסך משמן המשחה כזית במזיד חייב כרת, ובשוגג מביא חטאת קבועה שנאמר "ואשר יתן ממנו על זר ונכרת מעמיו", ואין חייבין אלא על סיכת שמן המשחה שעשה משה שנאמר "ממנו", מזה שנאמר בו "שמן משחת קדש יהיה זה לי".
בזה גילתה התורה ששמן המשחה המקורי, היסודי והבלעדי הוא שמן שעשה משה רבנו. עשיית השמן קובעת היא, אפוא, את כחו לדורות, ועל כן המצוה לעשותו נאמרה במיוחד למשה.את ההלכות בהלכות כלי המקדש פרק א' צריכים לקרוא ברציפות כך: מצות עשה לעשות שמן המשחה שיהיה מוכן לדברים שצריכין משיחה בו שנאמר "ועשית אותו שמן משחת קדש"4. וככה עשהו משה רבינו במדבר... ומעולם לא נעשה שמן אחר חוץ ממה שעשה משה.[13]
משיחת המלכים
זכריה דורי מתיחס גם לשימוש שנעשה בשמן המשחה לצורך משיחת מלכי ישראל. במסכת כריתות נאמר: " מלכי בית דוד מושחין. מלכי ישראל אין מושחין. ואם תאמר מפני מה משחו יהוא בן נמשי – מפני מחלוקת, יורם בן אחאב... כדאמר רב פפא באפרסמא דכיא" [14] . מלכי ישראל הפחותים ממלכי בית דוד נבדלים גם בסוג השמן ובכלי המשיחה על פי האמור: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל-שְׁמוּאֵל... מַלֵּא קַרְנְךָ שֶׁמֶן וְלֵךְ אֶשְׁלָחֲךָ אֶל-יִשַׁי בֵּית‑הַלַּחְמִי" [15] , ואילו את מלכי ישראל מושחים בפך [16] .
על הסיבה להבדלי הכלים נאמר: "שאול ויהוא נמשחו מן הפך שהיתה מלכותן מלכות עוברת. דוד ושלמה נמשחו מן הקרן שהיתה מלכותן מלכות קיימת" [17] . אבל "משנגנז ארון, נגנזה צלוחית שמן המשחה ומשחו מלכים בימי בית שני בשמן אפרסמון" (שם).
ומקור אחר כותב: "ובבית שני לא היה להם שמן המשחה לפי שהוא מכלל דברים שגנז אותן המלך יאשיהו ולפיכך היו כהנים גדולים לובשין הבגדים בלבד" [18] . ברור שבימי בית שני לא משחו בשמן המשחה הקדוש והמקורי, אך ייתכן שלעתים משחו בשמן אפרסמון כפי שמשחו את מלכי ישראל בימי בית ראשון. והיכן מושחים? "תנו רבנן אין מושחין את המלכים אלא על המעיין כדי שתמשך מלכותם" [19] .
הערות שוליים
- ↑ כ"ט,ז'
- ↑ שמות כ"ח, מ"א
- ↑ כ"ט,ל"ו
- ↑ ל' כ"ו-כ"ז
- ↑ ל', כ"ג- כ"ה
- ↑ הרמב"ם בהל' כלי המקדש פ"א ה"ב
- ↑ ס"ה י"ג
- ↑ ה',א'
- ↑ שם
- ↑ ביומא דף פג
- ↑ הל' כלי המקדש והעובדים בו פ"א ה"ה
- ↑ בפיהמ"ש כריתות פ"א מ"א
- ↑ מצוות ל"ה - לשונות הרמב"ם
- ↑ ה ע"ב
- ↑ שמו"א טז:א
- ↑ מאור האפלה, שמ' ל
- ↑ ירושלמי סוטה פ"ח ה"ג
- ↑ מאור האפלה שם
- ↑ כריתות, שם