צדקה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==הגדרה== | ==הגדרה== | ||
'''מצווה לתת ממון לעניים''' {{מקור|הוזכר בנדרים ז.}}'''.''' | '''מצווה לתת ממון לעניים''' {{מקור|(הוזכר בנדרים ז.)}}'''.''' | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''מקורה''' מהפסוק "כי יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך בארצך אשר ה' אלקיך נותן לך, לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון" {{מקור|דברים טו-ז}}. | '''מקורה''' מהפסוק "כי יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך בארצך אשר ה' אלקיך נותן לך, לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון" {{מקור|(דברים טו-ז)}}. | ||
'''במהותה''' חידש הצפנת פענח שיש שני דינים: גם מצווה לתת לעני (פעולה), וגם מצווה שיהיה לעני (תוצאה) {{מקור|צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"ב ד"ה צדקה}}. ור' שמואל חילק שרק בצדקה יש מצווה שהצדקה תגיע לעני, אך בשאר מתנות עניים אין מצווה שיגיעו לעני אלא רק אסור לבעל הבית ליטלם מדין גזל ממון עניים {{מקור|חידושי ר' שמואל גיטין וקידושין עמוד קנא}}. | '''במהותה''' חידש הצפנת פענח שיש שני דינים: גם מצווה לתת לעני (פעולה), וגם מצווה שיהיה לעני (תוצאה) {{מקור|(צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"ב ד"ה צדקה)}}. ור' שמואל חילק שרק בצדקה יש מצווה שהצדקה תגיע לעני, אך בשאר מתנות עניים אין מצווה שיגיעו לעני אלא רק אסור לבעל הבית ליטלם מדין גזל ממון עניים {{מקור|(חידושי ר' שמואל גיטין וקידושין עמוד קנא)}}. | ||
'''בטעמה''' נחלקו האם היא מדיני מתנות עניים או שהיא מצווה נפרדת {{מקור|קונטרסי שיעורים נדרים יא-ו: גר"א - מתנות עניים, נימוקי יוסף - מצווה נפרדת}}. | '''בטעמה''' נחלקו האם היא מדיני מתנות עניים או שהיא מצווה נפרדת {{מקור|(קונטרסי שיעורים נדרים יא-ו: גר"א - מתנות עניים, נימוקי יוסף - מצווה נפרדת)}}. | ||
==פרטי הדין== | ==פרטי הדין== | ||
'''אונס''', דהיינו אדם שעבר עבירה נגד רצונו - דנו האחרונים האם עבר על האיסור אלא שפטור מעונש, או שלא עבר על האיסור כלל. והקהילות יעקב {{מקור|שבת יא ד"ה ונראה}} חילק שבמצוות שאין להן שיעור, כגון צדקה (וכן גמילות חסד ותלמוד תורה), מי שנאנס לא עבר כלל, שכוונת התורה שיקיים את המצווה רק כשיכול לקיימה (שהרי א"א לומר שהתורה התכוונה שיקיים את המצווה בכל רגע ורגע), ובמצוות שיש להם שיעור, כגון קריאת שמע ושמירת שבת ורוב המצוות, מי שנאנס עבר, שכוונת התורה היתה שיקיים את המצווה בשיעור זה, ורק פטור מעונש<ref>אמנם יש שלא מחלקים, וסוברים שבכל המצוות האנוס לא עבר איסור כלל, ויש אומרים שבכל המצוות האנוס עבר ורק פטור מעונש, הובאו בערך [[אונס#מקור_וטעם]] ד"ה בדינו.</ref>. | '''אונס''', דהיינו אדם שעבר עבירה נגד רצונו - דנו האחרונים האם עבר על האיסור אלא שפטור מעונש, או שלא עבר על האיסור כלל. והקהילות יעקב {{מקור|(שבת יא ד"ה ונראה)}} חילק שבמצוות שאין להן שיעור, כגון צדקה (וכן גמילות חסד ותלמוד תורה), מי שנאנס לא עבר כלל, שכוונת התורה שיקיים את המצווה רק כשיכול לקיימה (שהרי א"א לומר שהתורה התכוונה שיקיים את המצווה בכל רגע ורגע), ובמצוות שיש להם שיעור, כגון קריאת שמע ושמירת שבת ורוב המצוות, מי שנאנס עבר, שכוונת התורה היתה שיקיים את המצווה בשיעור זה, ורק פטור מעונש<ref>אמנם יש שלא מחלקים, וסוברים שבכל המצוות האנוס לא עבר איסור כלל, ויש אומרים שבכל המצוות האנוס עבר ורק פטור מעונש, הובאו בערך [[אונס#מקור_וטעם]] ד"ה בדינו.</ref>. | ||
'''כופין על הצדקה''' משום שיש בה לאו (לאחת הדעות). וחקר ר' שמואל האם הוא מדין כפייה על המצוות, או מדין לאפרושי מאיסורא {{מקור|חידושי ר' שמואל בבא בתרא עמוד ס}}. | '''כופין על הצדקה''' משום שיש בה לאו (לאחת הדעות). וחקר ר' שמואל האם הוא מדין כפייה על המצוות, או מדין לאפרושי מאיסורא {{מקור|(חידושי ר' שמואל בבא בתרא עמוד ס)}}. | ||
'''לא תאמץ''' - כתב הגר"א וסרמן שהלאו הזה בא מכח העשה "פתוח תפתח את ידך" {{מקור|דברים טו-ח}}, ואינו לאו שנפרד מהעשה {{מקור|קובץ שיעורים בבא בתרא מח}}. | '''לא תאמץ''' - כתב הגר"א וסרמן שהלאו הזה בא מכח העשה "פתוח תפתח את ידך" {{מקור|(דברים טו-ח)}}, ואינו לאו שנפרד מהעשה {{מקור|(קובץ שיעורים בבא בתרא מח)}}. | ||
'''לא תאמץ ולא תקפוץ''' - חקר ר' שמואל האם האיסור להימנע מלתת צדקה, או שהאיסור הוא האימוץ והקפיצה {{מקור|שיעורי ר' שמואל בבא בתרא ח"א עמוד רמז}}. | '''לא תאמץ ולא תקפוץ''' - חקר ר' שמואל האם האיסור להימנע מלתת צדקה, או שהאיסור הוא האימוץ והקפיצה {{מקור|(שיעורי ר' שמואל בבא בתרא ח"א עמוד רמז)}}. | ||
==אנשים== | ==אנשים== | ||
'''נתינת צדקה לגוי''' - הסתפק הגר"א וסרמן {{מקור|בבא בתרא נד}} האם מקיימים בזה מצוות צדקה, והסיק שישראל שנותן לגוי לא מקיים את המצווה, שנאמר המיעוט "לאחיך", אך גוי שנותן לגוי כן מקיים את המצווה, שלגבי גויים לא נאמר מיעוט זה. | '''נתינת צדקה לגוי''' - הסתפק הגר"א וסרמן {{מקור|(בבא בתרא נד)}} האם מקיימים בזה מצוות צדקה, והסיק שישראל שנותן לגוי לא מקיים את המצווה, שנאמר המיעוט "לאחיך", אך גוי שנותן לגוי כן מקיים את המצווה, שלגבי גויים לא נאמר מיעוט זה. | ||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
* [[נדרי צדקה]] | * [[נדרי צדקה]] | ||
[[תרומות ומעשרות]] {{מקור|לגבי מעשר עני}} | [[תרומות ומעשרות]] {{מקור|(לגבי מעשר עני)}} | ||
גרסה מ־18:22, 5 במרץ 2009
|
|
הגדרה
מצווה לתת ממון לעניים (הוזכר בנדרים ז.).
מקור וטעם
מקורה מהפסוק "כי יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך בארצך אשר ה' אלקיך נותן לך, לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון" (דברים טו-ז).
במהותה חידש הצפנת פענח שיש שני דינים: גם מצווה לתת לעני (פעולה), וגם מצווה שיהיה לעני (תוצאה) (צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"ב ד"ה צדקה). ור' שמואל חילק שרק בצדקה יש מצווה שהצדקה תגיע לעני, אך בשאר מתנות עניים אין מצווה שיגיעו לעני אלא רק אסור לבעל הבית ליטלם מדין גזל ממון עניים (חידושי ר' שמואל גיטין וקידושין עמוד קנא).
בטעמה נחלקו האם היא מדיני מתנות עניים או שהיא מצווה נפרדת (קונטרסי שיעורים נדרים יא-ו: גר"א - מתנות עניים, נימוקי יוסף - מצווה נפרדת).
פרטי הדין
אונס, דהיינו אדם שעבר עבירה נגד רצונו - דנו האחרונים האם עבר על האיסור אלא שפטור מעונש, או שלא עבר על האיסור כלל. והקהילות יעקב (שבת יא ד"ה ונראה) חילק שבמצוות שאין להן שיעור, כגון צדקה (וכן גמילות חסד ותלמוד תורה), מי שנאנס לא עבר כלל, שכוונת התורה שיקיים את המצווה רק כשיכול לקיימה (שהרי א"א לומר שהתורה התכוונה שיקיים את המצווה בכל רגע ורגע), ובמצוות שיש להם שיעור, כגון קריאת שמע ושמירת שבת ורוב המצוות, מי שנאנס עבר, שכוונת התורה היתה שיקיים את המצווה בשיעור זה, ורק פטור מעונש[1].
כופין על הצדקה משום שיש בה לאו (לאחת הדעות). וחקר ר' שמואל האם הוא מדין כפייה על המצוות, או מדין לאפרושי מאיסורא (חידושי ר' שמואל בבא בתרא עמוד ס).
לא תאמץ - כתב הגר"א וסרמן שהלאו הזה בא מכח העשה "פתוח תפתח את ידך" (דברים טו-ח), ואינו לאו שנפרד מהעשה (קובץ שיעורים בבא בתרא מח).
לא תאמץ ולא תקפוץ - חקר ר' שמואל האם האיסור להימנע מלתת צדקה, או שהאיסור הוא האימוץ והקפיצה (שיעורי ר' שמואל בבא בתרא ח"א עמוד רמז).
אנשים
נתינת צדקה לגוי - הסתפק הגר"א וסרמן (בבא בתרא נד) האם מקיימים בזה מצוות צדקה, והסיק שישראל שנותן לגוי לא מקיים את המצווה, שנאמר המיעוט "לאחיך", אך גוי שנותן לגוי כן מקיים את המצווה, שלגבי גויים לא נאמר מיעוט זה.
ראה גם
תרומות ומעשרות (לגבי מעשר עני)
הערות שוליים
- ↑ אמנם יש שלא מחלקים, וסוברים שבכל המצוות האנוס לא עבר איסור כלל, ויש אומרים שבכל המצוות האנוס עבר ורק פטור מעונש, הובאו בערך אונס#מקור_וטעם ד"ה בדינו.