רציפות היישוב היהודי בירושלים: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) מ (יהודים בירושלים הועבר לרציפות היישוב היהודי בירושלים) |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רציפות | '''רציפות היישוב היהודי בירושלים''' נשמרה כמעט מאז חורבן [[בית שני]]. לאחר החרבן נשארו בעיר רק יהודים בודדים . מסופר על [[רבי עקיבא]] כי בעוד חבריו הצטערו ובכו בראותם את חורבנה של ירושלים ושממות מקדש ה' שעליו נאמר "והזר הקרב יומת" <ref>ספר במדבר א, נ"א</ref> וכעת "שועלים הלכו בו" הרי רבי עקיבא ראה בחורבן את התחלת קיום ייעודי הגאולה וכך ניחם אותם באמרו אליהם: " "תלה הכתוב נבואתו של זכריה בנבואתו של אוריה. באוריה כתיב <ref>מיכה ג', יב</ref> - לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלים עיים תהיה והר הבית לבמות יער - בזכריה כתיב <ref>זכריה ח, ד</ref> עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים ואיש משענתו בידו מרוב ימים - עד שלא נתקיימה נבואתו של אוריה הייתי מתיירא שלא תתקיים נבואתו של זכריה, עכשיו שנתקיימה נבואתו של אוריה בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת! בלשון הזה אמרו לו: עקיבא ניחמתנו, עקיבא ניחמתנו" <ref>מסכת מכות כ"ד, א"-ב</ref>. התקווה לחידוש הישוב היהודי בירושלים לא פסקה מעולם. | ||
לאחר [[מרד בר כוכבא]], אדריאנוס קיסר הרס את שרידי העיר ובנה במקומה עיר אלילית ושינה את שמה ל"אליה קפיטולינה" <ref>כך גם שינה את שם הפרובינציה (המחוז) שכבש מ"יהודה" ל"פלשתינה"</ref> וגזר עונש מוות על היהודים שיבואו בתחומה <ref name=A>אוצר ישראל ערך '''ירושלים''' </ref>. . במרוצת השנים, היהודים הורשו, אחד לשנה, לבוא ולבכות על חורבן הבית. | לאחר [[מרד בר כוכבא]], אדריאנוס קיסר הרס את שרידי העיר ובנה במקומה עיר אלילית ושינה את שמה ל"אליה קפיטולינה" <ref>כך גם שינה את שם הפרובינציה (המחוז) שכבש מ"יהודה" ל"פלשתינה"</ref> וגזר עונש מוות על היהודים שיבואו בתחומה <ref name=A>אוצר ישראל ערך '''ירושלים''' </ref>. . במרוצת השנים, היהודים הורשו, אחד לשנה, לבוא ולבכות על חורבן הבית. | ||
גרסה מ־15:10, 8 במרץ 2009
|
|
רציפות היישוב היהודי בירושלים נשמרה כמעט מאז חורבן בית שני. לאחר החרבן נשארו בעיר רק יהודים בודדים . מסופר על רבי עקיבא כי בעוד חבריו הצטערו ובכו בראותם את חורבנה של ירושלים ושממות מקדש ה' שעליו נאמר "והזר הקרב יומת" [1] וכעת "שועלים הלכו בו" הרי רבי עקיבא ראה בחורבן את התחלת קיום ייעודי הגאולה וכך ניחם אותם באמרו אליהם: " "תלה הכתוב נבואתו של זכריה בנבואתו של אוריה. באוריה כתיב [2] - לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלים עיים תהיה והר הבית לבמות יער - בזכריה כתיב [3] עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים ואיש משענתו בידו מרוב ימים - עד שלא נתקיימה נבואתו של אוריה הייתי מתיירא שלא תתקיים נבואתו של זכריה, עכשיו שנתקיימה נבואתו של אוריה בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת! בלשון הזה אמרו לו: עקיבא ניחמתנו, עקיבא ניחמתנו" [4]. התקווה לחידוש הישוב היהודי בירושלים לא פסקה מעולם.
לאחר מרד בר כוכבא, אדריאנוס קיסר הרס את שרידי העיר ובנה במקומה עיר אלילית ושינה את שמה ל"אליה קפיטולינה" [5] וגזר עונש מוות על היהודים שיבואו בתחומה [6]. . במרוצת השנים, היהודים הורשו, אחד לשנה, לבוא ולבכות על חורבן הבית.
במאה ה-4 יוליאנוס הקיסר הציע לבנות מחדש את בית המקדש. היו שנלהבו לכך. ביטוי לכך יש אולי בכתובת בכתובת עברית שנמצאה חקוקה על אבני הכותל המערבי, מתחת ל"קשת רובינסון" מאותה תקופה ובה נחרט "וּרְאִיתֶם וְשָׂשׂ לִבְּכֶם, וְעַצְמוֹתֵיכֶם כַּדֶּשֶׁא (תִפְרַחְנָה" [7]
במאה ה-7 כבש את הארץ מלך פרסי בשם "כורש". עזרו לידו 24 אלף חיילים יהודים בתקווה שיוכלו לשבת בעיר[6].