תשלומין: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
'''בערך זה''' נדון בכלל דיני התשלומין. בפרטי הדין של כל אחד מהם ע"ע תשלומי נזיקין, השבת גניבה וגזילה, קניינים. | '''בערך זה''' נדון בכלל דיני התשלומין. בפרטי הדין של כל אחד מהם ע"ע תשלומי נזיקין, השבת גניבה וגזילה, קניינים. | ||
'''לדוגמא''', המזיק לחבירו חייב לשלם לו {{מקור|בבא קמא פג:}}, המקנה חפץ לחבירו חייב ליתנו לו. | '''לדוגמא''', המזיק לחבירו חייב לשלם לו {{מקור|(בבלי:בבא קמא פג:)}}, המקנה חפץ לחבירו חייב ליתנו לו. | ||
==חומר ושווי== | ==חומר ושווי== | ||
'''כל חפץ''' מורכב משני חלקים: החומר (עצם, גוף) והשווי (דמים), בדומה לחילוק שכבר מצאנו בגמרא בין קדושת הגוף לקדושת דמים {{מקור|והקונטרסי שיעורים בבא בתרא ח-ו (ד"ה ונראה לבאר) דן האם החפץ שווה רק כערך דמיו, או שהוא שווה יותר מדמיו, כיוון שהאדם צריך את החפץ בשביל שימושיו. ותלה זאת במחלוקת ראשונים}}. ובתשלומים רבים דנו האם חייב לשלם את העצם, דהיינו את החפץ ממש, או את השווי. ונפרטם כעת: | '''כל חפץ''' מורכב משני חלקים: החומר (עצם, גוף) והשווי (דמים), בדומה לחילוק שכבר מצאנו בגמרא בין קדושת הגוף לקדושת דמים {{מקור|(והקונטרסי שיעורים בבא בתרא ח-ו (ד"ה ונראה לבאר) דן האם החפץ שווה רק כערך דמיו, או שהוא שווה יותר מדמיו, כיוון שהאדם צריך את החפץ בשביל שימושיו. ותלה זאת במחלוקת ראשונים)}}. ובתשלומים רבים דנו האם חייב לשלם את העצם, דהיינו את החפץ ממש, או את השווי. ונפרטם כעת: | ||
'''תשלומי גזילה''' - הם על הממון (השווי), או על החומר (החפץ) {{מקור|קובץ שיעורים בבא קמא כז. והמידות לחקר ההלכה יב-כג חקר האם חיוב החומר גורם לחיוב הממון, או חיוב הממון לחיוב החומר, או שהן שתי אפשרויות נפרדות (שישלם או את החומר או את הממון)}}. | '''תשלומי גזילה''' - הם על הממון (השווי), או על החומר (החפץ) {{מקור|(קובץ שיעורים בבא קמא כז. והמידות לחקר ההלכה יב-כג חקר האם חיוב החומר גורם לחיוב הממון, או חיוב הממון לחיוב החומר, או שהן שתי אפשרויות נפרדות (שישלם או את החומר או את הממון))}}. | ||
'''תשלומי נזיקין''' (במטלטלין, בקרקע ובחבלה) - חקרו רבים האם הם על הממון שהניזק הפסיד (שווי), או על החומר שניזוק (עצם) {{מקור|גר"ח על הרמב"ם טוען ונטען (היחיד): מחלוקת רמב"ם וראב"ד (לגבי קרקע). עיון בלומדות יד: מחלוקת ראשונים. מחנה אפרים נזקי ממון א. גרנ"ט קיא ד"ה ונראה לבאר. קונטרסי שיעורים בבא קמא ו-ד,ה}}<ref>נפק"מ לזה הבאנו בערך [[תשלומי נזיקין#מקור_וטעם]] ד"ה במהות התשלומין.</ref>. | '''תשלומי נזיקין''' (במטלטלין, בקרקע ובחבלה) - חקרו רבים האם הם על הממון שהניזק הפסיד (שווי), או על החומר שניזוק (עצם) {{מקור|(גר"ח על הרמב"ם טוען ונטען (היחיד): מחלוקת רמב"ם וראב"ד (לגבי קרקע). עיון בלומדות יד: מחלוקת ראשונים. מחנה אפרים נזקי ממון א. גרנ"ט קיא ד"ה ונראה לבאר. קונטרסי שיעורים בבא קמא ו-ד,ה)}}<ref>נפק"מ לזה הבאנו בערך [[תשלומי נזיקין#מקור_וטעם]] ד"ה במהות התשלומין.</ref>. | ||
'''תשלומי ריפוי''' - כתב הקובץ שיעורים שהחיוב הוא לרפאותו (ורק כשאינו יכול לרפאותו משלם לרופאים שירפאוהו), ולא חוב ממון לשלם לו את שווי הריפוי {{מקור|קובץ שיעורים כתובות ריח}}. | '''תשלומי ריפוי''' - כתב הקובץ שיעורים שהחיוב הוא לרפאותו (ורק כשאינו יכול לרפאותו משלם לרופאים שירפאוהו), ולא חוב ממון לשלם לו את שווי הריפוי {{מקור|(קובץ שיעורים כתובות ריח)}}. | ||
'''תשלומי השבת ריבית''' - כתב המחנה אפרים {{מקור|ריבית ב תחילת ד"ה עוד}} שהמלווה כלל לא קנה את הריבית ולא נעשתה שלו, ולכן צריך להחזירה בעינה (ולא רק את שוויה), כלומר להשיב אותם דמים עצמם או אותו בגד עצמו. | '''תשלומי השבת ריבית''' - כתב המחנה אפרים {{מקור|(ריבית ב תחילת ד"ה עוד)}} שהמלווה כלל לא קנה את הריבית ולא נעשתה שלו, ולכן צריך להחזירה בעינה (ולא רק את שוויה), כלומר להשיב אותם דמים עצמם או אותו בגד עצמו. | ||
'''החפץ בקניין''' - חקר הרוגאצ'ובר האם קונה את החומר של החפץ (עצם), או את שוויו (שווי) {{מקור|צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה קנין: לרבי יוחנן שמעות קונות מדאורייתא - שווי, לריש לקיש שמשיכה מדאורייתא - חפץ. עוד חידש (כללי התורה והמצוות ח"ב ד"ה קניין כסף) שגוי קונה רק את השווי אך לא את העצם. בחילוק בין קניין השווי לקניין החומר דן גם ספר המקנה כו-ג ד"ה פסחים}}<ref>בערך [[גוד או אגוד#מקור_וטעם]] (ד"ה במהותו) הבאנו חקירה האם גוד או אגוד הוא חלוקה לנכס ולדמים או דין אחר.</ref>. | '''החפץ בקניין''' - חקר הרוגאצ'ובר האם קונה את החומר של החפץ (עצם), או את שוויו (שווי) {{מקור|(צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה קנין: לרבי יוחנן שמעות קונות מדאורייתא - שווי, לריש לקיש שמשיכה מדאורייתא - חפץ. עוד חידש (כללי התורה והמצוות ח"ב ד"ה קניין כסף) שגוי קונה רק את השווי אך לא את העצם. בחילוק בין קניין השווי לקניין החומר דן גם ספר המקנה כו-ג ד"ה פסחים)}}<ref>בערך [[גוד או אגוד#מקור_וטעם]] (ד"ה במהותו) הבאנו חקירה האם גוד או אגוד הוא חלוקה לנכס ולדמים או דין אחר.</ref>. | ||
==שווה כסף== | ==שווה כסף== | ||
'''שווה כסף ככסף''' בכמה וכמה דיני תשלומין. | '''שווה כסף ככסף''' בכמה וכמה דיני תשלומין. | ||
'''המקור''' לכך שונה בכל דין {{מקור|האריך בזה תוס' קידושין ב. ד"ה בפרוטה}}: | '''המקור''' לכך שונה בכל דין {{מקור|(האריך בזה תוס' קידושין ב. ד"ה בפרוטה)}}: | ||
@ עבד עברי - "ישיב גאולתו" {{מקור|קידושין טז.}}. | @ עבד עברי - "ישיב גאולתו" {{מקור|(בבלי:קידושין טז.)}}. | ||
@ נזיקין - "כסף ישיב לבעליו" {{מקור|בבא קמא ז.}}. | @ נזיקין - "כסף ישיב לבעליו" {{מקור|(בבלי:בבא קמא ז.)}}. | ||
@ פדיון הבן - כלל ופרט וכלל {{מקור|שבועות ד:}}. | @ פדיון הבן - כלל ופרט וכלל {{מקור|(בבלי:שבועות ד:)}}. | ||
@ הקדש - כלל ופרט וכלל {{מקור|תוס' שם. ושיירי קרבן על הירושלמי שקלים (מודפס אחרי שקלים שבתלמוד הירושלמי) תחילת פרק ב הוכיח מהגמרא שם שגם בשקלים מדאורייתא שווה כסף ככסף, ורק מדרבנן לא}}. | @ הקדש - כלל ופרט וכלל {{מקור|(תוס' שם. ושיירי קרבן על הירושלמי שקלים (מודפס אחרי שקלים שבתלמוד הירושלמי) תחילת פרק ב הוכיח מהגמרא שם שגם בשקלים מדאורייתא שווה כסף ככסף, ורק מדרבנן לא)}}. | ||
@ ערכין - נלמדים מנזיקין ועבד עברי {{מקור|תוס' שם}}. | @ ערכין - נלמדים מנזיקין ועבד עברי {{מקור|(תוס' שם)}}. | ||
@ קידושין - תוס' כתבו שנלמדים מנזיקין ועבד עברי {{מקור|שם}}, והריטב"א כתב שהוא סברא, שכיוון שהוא מדעת שניהם (האיש והאשה) והוא דבר חשוב - מה לי כסף ומה לי שווה כסף {{מקור|שם ד"ה בכסף, וכתב כך גם לעניין קניין שדה. והמהרש"א שם תמה גם על תוס' למה לא לומדים זאת מסברא}}. | @ קידושין - תוס' כתבו שנלמדים מנזיקין ועבד עברי {{מקור|(שם)}}, והריטב"א כתב שהוא סברא, שכיוון שהוא מדעת שניהם (האיש והאשה) והוא דבר חשוב - מה לי כסף ומה לי שווה כסף {{מקור|(שם ד"ה בכסף, וכתב כך גם לעניין קניין שדה. והמהרש"א שם תמה גם על תוס' למה לא לומדים זאת מסברא)}}. | ||
'''בקניין שווה כסף''' נחלקו האחרונים האם הוא מועיל מדין קניין כסף {{מקור|גר"ח מעשר שני ח, פני יהושע בבא מציעא מז. על תד"ה גאולה}} או מדין חליפין {{מקור|אבי עזרי אישות ג-א. דן בזה תורת הקניינים ח"א עמוד נח}}. | '''בקניין שווה כסף''' נחלקו האחרונים האם הוא מועיל מדין קניין כסף {{מקור|(גר"ח מעשר שני ח, פני יהושע בבא מציעא מז. על תד"ה גאולה)}} או מדין חליפין {{מקור|(אבי עזרי אישות ג-א. דן בזה תורת הקניינים ח"א עמוד נח)}}. | ||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||
גרסה מ־15:18, 8 במרץ 2009
|
|
הגדרה
ממון או נכסים שהאדם נותן לחבירו.
בערך זה נדון בכלל דיני התשלומין. בפרטי הדין של כל אחד מהם ע"ע תשלומי נזיקין, השבת גניבה וגזילה, קניינים.
לדוגמא, המזיק לחבירו חייב לשלם לו (בבלי:בבא קמא פג:), המקנה חפץ לחבירו חייב ליתנו לו.
חומר ושווי
כל חפץ מורכב משני חלקים: החומר (עצם, גוף) והשווי (דמים), בדומה לחילוק שכבר מצאנו בגמרא בין קדושת הגוף לקדושת דמים (והקונטרסי שיעורים בבא בתרא ח-ו (ד"ה ונראה לבאר) דן האם החפץ שווה רק כערך דמיו, או שהוא שווה יותר מדמיו, כיוון שהאדם צריך את החפץ בשביל שימושיו. ותלה זאת במחלוקת ראשונים). ובתשלומים רבים דנו האם חייב לשלם את העצם, דהיינו את החפץ ממש, או את השווי. ונפרטם כעת:
תשלומי גזילה - הם על הממון (השווי), או על החומר (החפץ) (קובץ שיעורים בבא קמא כז. והמידות לחקר ההלכה יב-כג חקר האם חיוב החומר גורם לחיוב הממון, או חיוב הממון לחיוב החומר, או שהן שתי אפשרויות נפרדות (שישלם או את החומר או את הממון)).
תשלומי נזיקין (במטלטלין, בקרקע ובחבלה) - חקרו רבים האם הם על הממון שהניזק הפסיד (שווי), או על החומר שניזוק (עצם) (גר"ח על הרמב"ם טוען ונטען (היחיד): מחלוקת רמב"ם וראב"ד (לגבי קרקע). עיון בלומדות יד: מחלוקת ראשונים. מחנה אפרים נזקי ממון א. גרנ"ט קיא ד"ה ונראה לבאר. קונטרסי שיעורים בבא קמא ו-ד,ה)[1].
תשלומי ריפוי - כתב הקובץ שיעורים שהחיוב הוא לרפאותו (ורק כשאינו יכול לרפאותו משלם לרופאים שירפאוהו), ולא חוב ממון לשלם לו את שווי הריפוי (קובץ שיעורים כתובות ריח).
תשלומי השבת ריבית - כתב המחנה אפרים (ריבית ב תחילת ד"ה עוד) שהמלווה כלל לא קנה את הריבית ולא נעשתה שלו, ולכן צריך להחזירה בעינה (ולא רק את שוויה), כלומר להשיב אותם דמים עצמם או אותו בגד עצמו.
החפץ בקניין - חקר הרוגאצ'ובר האם קונה את החומר של החפץ (עצם), או את שוויו (שווי) (צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה קנין: לרבי יוחנן שמעות קונות מדאורייתא - שווי, לריש לקיש שמשיכה מדאורייתא - חפץ. עוד חידש (כללי התורה והמצוות ח"ב ד"ה קניין כסף) שגוי קונה רק את השווי אך לא את העצם. בחילוק בין קניין השווי לקניין החומר דן גם ספר המקנה כו-ג ד"ה פסחים)[2].
שווה כסף
שווה כסף ככסף בכמה וכמה דיני תשלומין.
המקור לכך שונה בכל דין (האריך בזה תוס' קידושין ב. ד"ה בפרוטה):
- עבד עברי - "ישיב גאולתו" (בבלי:קידושין טז.).
- נזיקין - "כסף ישיב לבעליו" (בבלי:בבא קמא ז.).
- פדיון הבן - כלל ופרט וכלל (בבלי:שבועות ד:).
- הקדש - כלל ופרט וכלל (תוס' שם. ושיירי קרבן על הירושלמי שקלים (מודפס אחרי שקלים שבתלמוד הירושלמי) תחילת פרק ב הוכיח מהגמרא שם שגם בשקלים מדאורייתא שווה כסף ככסף, ורק מדרבנן לא).
- ערכין - נלמדים מנזיקין ועבד עברי (תוס' שם).
- קידושין - תוס' כתבו שנלמדים מנזיקין ועבד עברי (שם), והריטב"א כתב שהוא סברא, שכיוון שהוא מדעת שניהם (האיש והאשה) והוא דבר חשוב - מה לי כסף ומה לי שווה כסף (שם ד"ה בכסף, וכתב כך גם לעניין קניין שדה. והמהרש"א שם תמה גם על תוס' למה לא לומדים זאת מסברא).
בקניין שווה כסף נחלקו האחרונים האם הוא מועיל מדין קניין כסף (גר"ח מעשר שני ח, פני יהושע בבא מציעא מז. על תד"ה גאולה) או מדין חליפין (אבי עזרי אישות ג-א. דן בזה תורת הקניינים ח"א עמוד נח).
ראה גם
הערות שוליים
- ↑ נפק"מ לזה הבאנו בערך תשלומי נזיקין#מקור_וטעם ד"ה במהות התשלומין.
- ↑ בערך גוד או אגוד#מקור_וטעם (ד"ה במהותו) הבאנו חקירה האם גוד או אגוד הוא חלוקה לנכס ולדמים או דין אחר.