ביכורים: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
כל איש מישראל, שיש לו שדה או כרם, מצווה להביא ביכורים לבית המקדש וליתנם לכהנים, שנאמר {{מקור|שמות כג, יט; שם לד, כו}}: "ראשית בכורי אדמתך תביא בית ה' אלהיך". ברם, לא מכל הפירות חייבים להביא ביכורים אלא רק משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל, והם: חטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית ותמר. | כל איש מישראל, שיש לו שדה או כרם, מצווה להביא ביכורים לבית המקדש וליתנם לכהנים, שנאמר {{מקור|(שמות כג, יט; שם לד, כו)}}: "ראשית בכורי אדמתך תביא בית ה' אלהיך". ברם, לא מכל הפירות חייבים להביא ביכורים אלא רק משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל, והם: חטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית ותמר. | ||
כיצד קובעים מה הם הפירות שהבשילו ראשונים? - אדם יורד לשדהו ורואה תאנה שהתחילה להבשיל, או אשכול ענבים שהתחיל להבשיל, או רימון שהתחיל להבשיל וכיוצא בזה - קושר עליהם גמי {{מקור|כמין חוט של גומא}}, לסימן שהופרשו לביכורים, ואומר: "הרי אלו ביכורים". | כיצד קובעים מה הם הפירות שהבשילו ראשונים? - אדם יורד לשדהו ורואה תאנה שהתחילה להבשיל, או אשכול ענבים שהתחיל להבשיל, או רימון שהתחיל להבשיל וכיוצא בזה - קושר עליהם גמי {{מקור|(כמין חוט של גומא)}}, לסימן שהופרשו לביכורים, ואומר: "הרי אלו ביכורים". | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
בהבאת ביכורים ישנה מצווה נוספת, והיא מצוות "מקרא ביכורים", שבבוא האדם עם טנא הביכורים אל הכהן בבית המקדש הריהו מצהיר תחילה דברי הודיה לה': "הגדתי היום לה' אלהיך כי באתי אל הארץ אשר נשבע ה' לאבותינו לתת לנו" - כלומר בפרי הביכורים שהבאתי הריני מודה לה' שהביאני אל הארץ הזאת; והוא ממשיך אחר כך בקריאת הפרשה מ"ארמי אבד אבי וירד מצרימה..." עד "ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתת לי ה'" {{מקור|דברים כו}}. פרשה זו נקראת: פרשת מקרא ביכורים, או: וידוי ביכורים, כלומר תפילת הודיה לה' על החסדים שעשה עמנו, שהוציאנו ממצרים ונתן לנו את הארץ הזאת ארץ זבת חלב ודבש. | בהבאת ביכורים ישנה מצווה נוספת, והיא מצוות "מקרא ביכורים", שבבוא האדם עם טנא הביכורים אל הכהן בבית המקדש הריהו מצהיר תחילה דברי הודיה לה': "הגדתי היום לה' אלהיך כי באתי אל הארץ אשר נשבע ה' לאבותינו לתת לנו" - כלומר בפרי הביכורים שהבאתי הריני מודה לה' שהביאני אל הארץ הזאת; והוא ממשיך אחר כך בקריאת הפרשה מ"ארמי אבד אבי וירד מצרימה..." עד "ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתת לי ה'" {{מקור|(דברים כו)}}. פרשה זו נקראת: פרשת מקרא ביכורים, או: וידוי ביכורים, כלומר תפילת הודיה לה' על החסדים שעשה עמנו, שהוציאנו ממצרים ונתן לנו את הארץ הזאת ארץ זבת חלב ודבש. | ||
גרסה מ־14:20, 12 במרץ 2009
|
|
פירות שבעת המינים שהבשילו ראשונה, שחובה להביאם לבית המקדש וליתנם לכהנים.
כל איש מישראל, שיש לו שדה או כרם, מצווה להביא ביכורים לבית המקדש וליתנם לכהנים, שנאמר (שמות כג, יט; שם לד, כו): "ראשית בכורי אדמתך תביא בית ה' אלהיך". ברם, לא מכל הפירות חייבים להביא ביכורים אלא רק משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל, והם: חטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית ותמר.
כיצד קובעים מה הם הפירות שהבשילו ראשונים? - אדם יורד לשדהו ורואה תאנה שהתחילה להבשיל, או אשכול ענבים שהתחיל להבשיל, או רימון שהתחיל להבשיל וכיוצא בזה - קושר עליהם גמי (כמין חוט של גומא), לסימן שהופרשו לביכורים, ואומר: "הרי אלו ביכורים".
הביכורים הם מן הדברים שאין להם שיעור, אבל בירושלמי מובאת ברייתא, שחכמים קבעו שיעור לביכורים: אחד מששים.
בהבאת ביכורים ישנה מצווה נוספת, והיא מצוות "מקרא ביכורים", שבבוא האדם עם טנא הביכורים אל הכהן בבית המקדש הריהו מצהיר תחילה דברי הודיה לה': "הגדתי היום לה' אלהיך כי באתי אל הארץ אשר נשבע ה' לאבותינו לתת לנו" - כלומר בפרי הביכורים שהבאתי הריני מודה לה' שהביאני אל הארץ הזאת; והוא ממשיך אחר כך בקריאת הפרשה מ"ארמי אבד אבי וירד מצרימה..." עד "ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתת לי ה'" (דברים כו). פרשה זו נקראת: פרשת מקרא ביכורים, או: וידוי ביכורים, כלומר תפילת הודיה לה' על החסדים שעשה עמנו, שהוציאנו ממצרים ונתן לנו את הארץ הזאת ארץ זבת חלב ודבש.