כתובת קעקע: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
||
שורה 3: | שורה 3: | ||
נאמר בתורה {{מקור|ויקרא יט, כח}}: "וכתובת קעקע לא תתנו בכם". העובר על לאו זה - לוקה. | נאמר בתורה {{מקור|(ויקרא יט, כח)}}: "וכתובת קעקע לא תתנו בכם". העובר על לאו זה - לוקה. | ||
גרסה מ־15:42, 12 במרץ 2009
|
סימנים חרותים בעור הגוף, על ידי דקירה או צריבה בעור, וממולאים בדיו או בצבע אחר.
נאמר בתורה (ויקרא יט, כח): "וכתובת קעקע לא תתנו בכם". העובר על לאו זה - לוקה.
כתב על בשרו בדיו או בצבע אחר, ולא חרת את הכתוב בעור בשרו; או חרט בעור בשרו, ולא מילא את החריתות בדיו או בצבע אחר - אינו לוקה, "עד שיכתוב ויקעקע".
לדעת רבי שמעון, אינו חייב מלקות, אלא אם כן כתב בתוך החריטה שם של עבודה זרה, שנאמר: "וכתובת קעקע לא תתנו בכם, אני ה'", ודורשים: "אני ה'" - ולא אחר, ומכאן שעיקר חיוב מלקות, לדעתו של רבי שמעון, הוא משום השם של עבודה זרה בכתובת קעקע.
אין הלכה כרבי שמעון, אלא כל כתובת קעקע מחייבת מלקות.