אונס מפתה ומוציא שם רע: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
מ (טיפול בתבנית מקור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==הגדרה== | ==הגדרה== | ||
'''האונס או מפתה נערה בתולה, וכן המוציא שם רע עליה, חייב לכונסה, לוקה, ובחלק מהמקרים משלם גם קנס לאבי הנערה''' {{מקור|הסוגיות בכתובות פרק ג לגבי אונס ומפתה, ושם מד: והלאה באריכות לגבי מוציא שם רע}}'''.''' | '''האונס או מפתה נערה בתולה, וכן המוציא שם רע עליה, חייב לכונסה, לוקה, ובחלק מהמקרים משלם גם קנס לאבי הנערה''' {{מקור|(הסוגיות בכתובות פרק ג לגבי אונס ומפתה, ושם מד: והלאה באריכות לגבי מוציא שם רע)}}'''.''' | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''מקורו''' מפורש בתורה: | '''מקורו''' מפורש בתורה: | ||
@ אונס - "כי ימצא איש נערה בתולה אשר לא אורשה ותפשה ושכב עמה, ונמצאו. ונתן האיש השוכב עימה לאבי הנערה חמישים כסף, ולו תהיה לאשה תחת אשר עינה לא יוכל לשלחה כל ימיו" {{מקור|דברים כב-כח}}. | @ אונס - "כי ימצא איש נערה בתולה אשר לא אורשה ותפשה ושכב עמה, ונמצאו. ונתן האיש השוכב עימה לאבי הנערה חמישים כסף, ולו תהיה לאשה תחת אשר עינה לא יוכל לשלחה כל ימיו" {{מקור|(דברים כב-כח)}}. | ||
@ מפתה - "וכי יפתה איש בתולה אשר לא אורשה ושכב עימה, מהור ימהרנה לו לאשה. אם מאן ימאן אביה לתיתה לו, כסף ישקול כמוהר הבתולות" {{מקור|שמות כב-טו}}. | @ מפתה - "וכי יפתה איש בתולה אשר לא אורשה ושכב עימה, מהור ימהרנה לו לאשה. אם מאן ימאן אביה לתיתה לו, כסף ישקול כמוהר הבתולות" {{מקור|(שמות כב-טו)}}. | ||
@ מוציא שם רע - "כי יקח איש אשה, ובא אליה ושנאה. ושם לה עלילות דברים והוציא עליה שם רע, ואמר את האשה הזאת לקחתי ואקרב אליה ולא מצאתי לה בתולים. וגו'. וענשו אותו מאה כסף ונתנו לאבי הנערה כי הוציא שם רע על בתולת ישראל, ולו תהיה לאשה לא יוכל לשלחה כל ימיו" {{מקור|דברים כב-יג}}. | @ מוציא שם רע - "כי יקח איש אשה, ובא אליה ושנאה. ושם לה עלילות דברים והוציא עליה שם רע, ואמר את האשה הזאת לקחתי ואקרב אליה ולא מצאתי לה בתולים. וגו'. וענשו אותו מאה כסף ונתנו לאבי הנערה כי הוציא שם רע על בתולת ישראל, ולו תהיה לאשה לא יוכל לשלחה כל ימיו" {{מקור|(דברים כב-יג)}}. | ||
'''חיוביו''' הם שלושה: | '''חיוביו''' הם שלושה: | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
==החיוב לכונסה== | ==החיוב לכונסה== | ||
'''טעמו''' של החיוב לכונסה אינו לא קנס ולא עונש {{מקור|אפיקי ים}} {{מקור|ח"ב מב-ב}}. | '''טעמו''' של החיוב לכונסה אינו לא קנס ולא עונש {{מקור|(אפיקי ים)}} {{מקור|(ח"ב מב-ב)}}. | ||
'''במהותו''' נחלקו האחרונים מהי המצווה - למנחת חינוך המצווה בנישואין, ולהפלאה {{מקור|כתובות מ}} בקידושין {{מקור|במחלוקתם דן האפיקי ים ח"ב מב-ה}}. | '''במהותו''' נחלקו האחרונים מהי המצווה - למנחת חינוך המצווה בנישואין, ולהפלאה {{מקור|(כתובות מ)}} בקידושין {{מקור|(במחלוקתם דן האפיקי ים ח"ב מב-ה)}}. | ||
'''בזמן המצווה''' חקר האפיקי ים {{מקור|(ח"ב מא ד"ה והנלע"ד בזה דיש) }}האם המצווה לישא אותה או שתהיה נשואה לו (מצווה תמידית), ונפק"מ אם כשגירשה מתחייב שוב ב"ולו תהיה לאשה" (חוץ מהלאו "לא יוכל לגרשה"). | '''בזמן המצווה''' חקר האפיקי ים {{מקור|(ח"ב מא ד"ה והנלע"ד בזה דיש) )}}האם המצווה לישא אותה או שתהיה נשואה לו (מצווה תמידית), ונפק"מ אם כשגירשה מתחייב שוב ב"ולו תהיה לאשה" (חוץ מהלאו "לא יוכל לגרשה"). | ||
'''כשפטור מקנס''', כגון שהודה ונפטר, נחלקו המפרשים האם עדיין חייב לכונסה: למאירי {{מקור|בבלי:סנהדרין עג:}} פטור, ולרדב"ז {{מקור|שו"ת הרדב"ז ח"א יט}} עדיין חייב. | '''כשפטור מקנס''', כגון שהודה ונפטר, נחלקו המפרשים האם עדיין חייב לכונסה: למאירי {{מקור|(בבלי:סנהדרין עג:)}} פטור, ולרדב"ז {{מקור|(שו"ת הרדב"ז ח"א יט)}} עדיין חייב. | ||
'''הנערה יכולה למאן''' מלהינשא לו. וחקר האפיקי ים {{מקור|ח"ב מב-ו ד"ה ואולי}} האם החיוב חל עליו לכונסה ואם אמרה "לא בעינא" נפטר, או שכל זמן שלא אמרה "בעינא" לא חל חיובו. וכן דן {{מקור|שם ד"ה ואולם}} מה הדין אם אמרה לא בעינא ואח"כ אמרה בעינא. | '''הנערה יכולה למאן''' מלהינשא לו. וחקר האפיקי ים {{מקור|(ח"ב מב-ו ד"ה ואולי)}} האם החיוב חל עליו לכונסה ואם אמרה "לא בעינא" נפטר, או שכל זמן שלא אמרה "בעינא" לא חל חיובו. וכן דן {{מקור|(שם ד"ה ואולם)}} מה הדין אם אמרה לא בעינא ואח"כ אמרה בעינא. | ||
'''כהן שגירש''' אינו בעמוד והחזר כיוון שאסור בגרושה. וחקרו האם אין עליו מצווה כלל, או שמחויב בעשה ורק אינו יכול לקיימו {{מקור|אפיקי ים ח"ב מא ד"ה ועתה נלע"ד}}. | '''כהן שגירש''' אינו בעמוד והחזר כיוון שאסור בגרושה. וחקרו האם אין עליו מצווה כלל, או שמחויב בעשה ורק אינו יכול לקיימו {{מקור|(אפיקי ים ח"ב מא ד"ה ועתה נלע"ד)}}. | ||
==חיוב המלקות== | ==חיוב המלקות== | ||
'''טעמו''' של חיוב המלקות אינו מדין "לא תלך רכיל בעמך", וכן אינו מדין "ונשמרת מכל דבר רע" שהם מלקות לשמיים, אלא הוא גזיה"כ, והם מלקות שבין אדם לחבירו, משום שציער את הנערה {{מקור|שיעורי ר' שמואל מכות ד: רז}}. | '''טעמו''' של חיוב המלקות אינו מדין "לא תלך רכיל בעמך", וכן אינו מדין "ונשמרת מכל דבר רע" שהם מלקות לשמיים, אלא הוא גזיה"כ, והם מלקות שבין אדם לחבירו, משום שציער את הנערה {{מקור|(שיעורי ר' שמואל מכות ד: רז)}}. | ||
==חיוב התשלומין== | ==חיוב התשלומין== | ||
'''בחיוב התשלומין''' באונס ומפתה פשוט שהחיוב הוא לנערה עצמה, והאב זוכה בו רק מדין שבח נעורים {{מקור|רמב"ם נערה ב-יד}}. | '''בחיוב התשלומין''' באונס ומפתה פשוט שהחיוב הוא לנערה עצמה, והאב זוכה בו רק מדין שבח נעורים {{מקור|(רמב"ם נערה ב-יד)}}. | ||
אך במוציא שם רע נחלקו המפרשים לשלוש דעות: | אך במוציא שם רע נחלקו המפרשים לשלוש דעות: | ||
@ לגבורת ארי הוא חיוב ישיר לאב. | @ לגבורת ארי הוא חיוב ישיר לאב. | ||
@ ר' שמואל רוזובסקי חקר אולי גם בזה הוא חיוב לנערה והאב זוכה רק מדין שבח נעורים. והוסיף שגם לצד של שבח נעורים הוא חידוש מגזיה"כ, שהרי כאן היא נשואה וכבר יצאה מרשות האב {{מקור|בשיעוריו למכות ד: רה, והביא שם גם את הגבורת ארי}}. | @ ר' שמואל רוזובסקי חקר אולי גם בזה הוא חיוב לנערה והאב זוכה רק מדין שבח נעורים. והוסיף שגם לצד של שבח נעורים הוא חידוש מגזיה"כ, שהרי כאן היא נשואה וכבר יצאה מרשות האב {{מקור|(בשיעוריו למכות ד: רה, והביא שם גם את הגבורת ארי)}}. | ||
@ התוס' רי"ד {{מקור|בבלי:כתובות מד:}} חידש שבמוציא שם רע הממון אינו של האב כלל, אלא שיעשה ממנו סגולה עבור בתו. אך שאר הראשונים חולקים עליו {{מקור|דן בזה ר' שמואל שם}}. | @ התוס' רי"ד {{מקור|(בבלי:כתובות מד:)}} חידש שבמוציא שם רע הממון אינו של האב כלל, אלא שיעשה ממנו סגולה עבור בתו. אך שאר הראשונים חולקים עליו {{מקור|(דן בזה ר' שמואל שם)}}. | ||
'''אם הנערה מתה''' פטור מהקנס, שנאמר "ונתן לאבי הנערה" ולא לאבי מתה {{מקור|בבלי:כתובות לח:}}. והסתפק הגר"ח {{מקור|על הרמב"ם נערה א-טו ד"ה ונראה וד"ה עוד}} בדעת הרמב"ם האם טעמו שכיוון שמתה נתבטלה זכות האב, או שהיא עדיין ברשות אביה גם לאחר שמתה, אלא שגזירת הכתוב שפטור. | '''אם הנערה מתה''' פטור מהקנס, שנאמר "ונתן לאבי הנערה" ולא לאבי מתה {{מקור|(בבלי:כתובות לח:)}}. והסתפק הגר"ח {{מקור|(על הרמב"ם נערה א-טו ד"ה ונראה וד"ה עוד)}} בדעת הרמב"ם האם טעמו שכיוון שמתה נתבטלה זכות האב, או שהיא עדיין ברשות אביה גם לאחר שמתה, אלא שגזירת הכתוב שפטור. | ||
'''בשלא כדרכה''' נחלקו הראשונים האם אונס ומפתה חייב קנס: רש"י כתב שפטור {{מקור|סנהדרין עג: ד"ה משעת, וכן כתב הרמב"ם}}, שחיובו רק על השרת הבתולין {{מקור|רש"י שם}}, ותוס' כתבו שחייב {{מקור|שם ד"ה ממונא}}. | '''בשלא כדרכה''' נחלקו הראשונים האם אונס ומפתה חייב קנס: רש"י כתב שפטור {{מקור|(סנהדרין עג: ד"ה משעת, וכן כתב הרמב"ם)}}, שחיובו רק על השרת הבתולין {{מקור|(רש"י שם)}}, ותוס' כתבו שחייב {{מקור|(שם ד"ה ממונא)}}. | ||
'''קטנה''' אין לה קנס לרבי מאיר (וחכמים חולקים) {{מקור|בבלי:כתובות מ:}}. וחקר ר' שמואל {{מקור|בשיעוריו לקידושין עמוד לג}} האם אין לה קנס מפני שהיא קטנה, או מפני שאינה נערה. | '''קטנה''' אין לה קנס לרבי מאיר (וחכמים חולקים) {{מקור|(בבלי:כתובות מ:)}}. וחקר ר' שמואל {{מקור|(בשיעוריו לקידושין עמוד לג)}} האם אין לה קנס מפני שהיא קטנה, או מפני שאינה נערה. | ||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||
[[רודף]] {{מקור|שהרודף אחר עריות לאונסן מצילין אותו בנפשו}} | [[רודף]] {{מקור|(שהרודף אחר עריות לאונסן מצילין אותו בנפשו)}} | ||
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | [[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | ||
[[קטגוריה:דיני עונשין]] | [[קטגוריה:דיני עונשין]] | ||
גרסה מ־16:19, 17 במרץ 2009
|
|
הגדרה
האונס או מפתה נערה בתולה, וכן המוציא שם רע עליה, חייב לכונסה, לוקה, ובחלק מהמקרים משלם גם קנס לאבי הנערה (הסוגיות בכתובות פרק ג לגבי אונס ומפתה, ושם מד: והלאה באריכות לגבי מוציא שם רע).
מקור וטעם
מקורו מפורש בתורה:
- אונס - "כי ימצא איש נערה בתולה אשר לא אורשה ותפשה ושכב עמה, ונמצאו. ונתן האיש השוכב עימה לאבי הנערה חמישים כסף, ולו תהיה לאשה תחת אשר עינה לא יוכל לשלחה כל ימיו" (דברים כב-כח).
- מפתה - "וכי יפתה איש בתולה אשר לא אורשה ושכב עימה, מהור ימהרנה לו לאשה. אם מאן ימאן אביה לתיתה לו, כסף ישקול כמוהר הבתולות" (שמות כב-טו).
- מוציא שם רע - "כי יקח איש אשה, ובא אליה ושנאה. ושם לה עלילות דברים והוציא עליה שם רע, ואמר את האשה הזאת לקחתי ואקרב אליה ולא מצאתי לה בתולים. וגו'. וענשו אותו מאה כסף ונתנו לאבי הנערה כי הוציא שם רע על בתולת ישראל, ולו תהיה לאשה לא יוכל לשלחה כל ימיו" (דברים כב-יג).
חיוביו הם שלושה:
- חיוב לכונסה.
- חיוב מלקות.
- חיוב תשלומין - בחלק מהמקרים משלם גם קנס לאבי הנערה (אלא אם כן הודה ונפטר, וכן מפתה שכנסה פטור מהתשלומין).
ונחלקם לשלושה סעיפים נפרדים.
החיוב לכונסה
טעמו של החיוב לכונסה אינו לא קנס ולא עונש (אפיקי ים) (ח"ב מב-ב).
במהותו נחלקו האחרונים מהי המצווה - למנחת חינוך המצווה בנישואין, ולהפלאה (כתובות מ) בקידושין (במחלוקתם דן האפיקי ים ח"ב מב-ה).
בזמן המצווה חקר האפיקי ים (ח"ב מא ד"ה והנלע"ד בזה דיש) )האם המצווה לישא אותה או שתהיה נשואה לו (מצווה תמידית), ונפק"מ אם כשגירשה מתחייב שוב ב"ולו תהיה לאשה" (חוץ מהלאו "לא יוכל לגרשה").
כשפטור מקנס, כגון שהודה ונפטר, נחלקו המפרשים האם עדיין חייב לכונסה: למאירי (בבלי:סנהדרין עג:) פטור, ולרדב"ז (שו"ת הרדב"ז ח"א יט) עדיין חייב.
הנערה יכולה למאן מלהינשא לו. וחקר האפיקי ים (ח"ב מב-ו ד"ה ואולי) האם החיוב חל עליו לכונסה ואם אמרה "לא בעינא" נפטר, או שכל זמן שלא אמרה "בעינא" לא חל חיובו. וכן דן (שם ד"ה ואולם) מה הדין אם אמרה לא בעינא ואח"כ אמרה בעינא.
כהן שגירש אינו בעמוד והחזר כיוון שאסור בגרושה. וחקרו האם אין עליו מצווה כלל, או שמחויב בעשה ורק אינו יכול לקיימו (אפיקי ים ח"ב מא ד"ה ועתה נלע"ד).
חיוב המלקות
טעמו של חיוב המלקות אינו מדין "לא תלך רכיל בעמך", וכן אינו מדין "ונשמרת מכל דבר רע" שהם מלקות לשמיים, אלא הוא גזיה"כ, והם מלקות שבין אדם לחבירו, משום שציער את הנערה (שיעורי ר' שמואל מכות ד: רז).
חיוב התשלומין
בחיוב התשלומין באונס ומפתה פשוט שהחיוב הוא לנערה עצמה, והאב זוכה בו רק מדין שבח נעורים (רמב"ם נערה ב-יד).
אך במוציא שם רע נחלקו המפרשים לשלוש דעות:
- לגבורת ארי הוא חיוב ישיר לאב.
- ר' שמואל רוזובסקי חקר אולי גם בזה הוא חיוב לנערה והאב זוכה רק מדין שבח נעורים. והוסיף שגם לצד של שבח נעורים הוא חידוש מגזיה"כ, שהרי כאן היא נשואה וכבר יצאה מרשות האב (בשיעוריו למכות ד: רה, והביא שם גם את הגבורת ארי).
- התוס' רי"ד (בבלי:כתובות מד:) חידש שבמוציא שם רע הממון אינו של האב כלל, אלא שיעשה ממנו סגולה עבור בתו. אך שאר הראשונים חולקים עליו (דן בזה ר' שמואל שם).
אם הנערה מתה פטור מהקנס, שנאמר "ונתן לאבי הנערה" ולא לאבי מתה (בבלי:כתובות לח:). והסתפק הגר"ח (על הרמב"ם נערה א-טו ד"ה ונראה וד"ה עוד) בדעת הרמב"ם האם טעמו שכיוון שמתה נתבטלה זכות האב, או שהיא עדיין ברשות אביה גם לאחר שמתה, אלא שגזירת הכתוב שפטור.
בשלא כדרכה נחלקו הראשונים האם אונס ומפתה חייב קנס: רש"י כתב שפטור (סנהדרין עג: ד"ה משעת, וכן כתב הרמב"ם), שחיובו רק על השרת הבתולין (רש"י שם), ותוס' כתבו שחייב (שם ד"ה ממונא).
קטנה אין לה קנס לרבי מאיר (וחכמים חולקים) (בבלי:כתובות מ:). וחקר ר' שמואל (בשיעוריו לקידושין עמוד לג) האם אין לה קנס מפני שהיא קטנה, או מפני שאינה נערה.
ראה גם
רודף (שהרודף אחר עריות לאונסן מצילין אותו בנפשו)