ברכות השחר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (הוספת תגיות מקור) |
||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
וכן פסק [[הרמב"ם]] <ref>הלכות תפילה פרק ז'</ref>, וקבל על המנהג לאומרן יחד בבית הכנסת, וכן אומר הרמב"ם שאם לא עשה מעשה אחת מהן לא נתחייב בה, כגון מי שישן בבגדיו אינו מברך "מלביש ערומים" וכן הלאה. | וכן פסק [[הרמב"ם]] <ref>הלכות תפילה פרק ז'</ref>, וקבל על המנהג לאומרן יחד בבית הכנסת, וכן אומר הרמב"ם שאם לא עשה מעשה אחת מהן לא נתחייב בה, כגון מי שישן בבגדיו אינו מברך "מלביש ערומים" וכן הלאה. | ||
אך המנהג לסדור אותם בבית הכנסת, מפני עמי הארץ שאינם בקיאין בהם <ref>שו"ע או"ח סימן מ"ב ס"ק ב'</ref>. | אך המנהג לסדור אותם בבית הכנסת, מפני עמי הארץ שאינם בקיאין בהם <ref><makor>שו"ע או"ח סימן מ"ב ס"ק ב'</makor></ref>. | ||
== אמירתן בט' באב ומי שלא ישן כל הלילה == | == אמירתן בט' באב ומי שלא ישן כל הלילה == | ||
גרסה מ־19:02, 19 במרץ 2009
|
|
ברכות שבח והודאה שמברכים לאחר שינת הלילה. בכל בוקר מברכים ברכות בהן אנו מודים לה' על חסדיו עמנו ועל הטובה שהוא מעניק לנו באופן תמידי. הן נקראות: "ברכות השחר". את ברכות השחר תיקנו חז"ל על סוגי ההנאות השונות המצויות בעולמנו.
3 מתוכן הן בסגנון שלילי: "שלא עשני גוי", "שלא עשני עבד", "שלא עשני אישה" (נשים מברכות "שעשני כרצונו").
זמן אמירתן
לפי הגמרא [1] יש לומר את ברכות השחר בשעת ההתארגנות בקימת הבוקר, וכל אחת מהם נתקנה על שלב אחר בקימה:
- כי שמע קול תרנגולא (כששומע את קול התרנגול), לימא (יאמר): ברוך אשר נתן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה.
- כי פתח עיניה, לימא: ברוך פוקח עורים.
- כי תריץ ויתיב (כשמתיישר ויושב), לימא: ברוך מתיר אסורים.
- כי לביש, לימא: ברוך מלביש ערומים.
- כי זקיף (כשמזדקף), לימא: ברוך זוקף כפופים.
- כי נחית לארעא (יורד לארץ), לימא: ברוך רוקע הארץ על המים.
- כי מסגי (הולך), לימא: ברוך המכין מצעדי גבר.
- כי סיים מסאניה (נועל נעליו), לימא: ברוך שעשה לי כל צרכי.
- כי אסר המייניה (קושר חגורו), לימא: ברוך אוזר ישראל בגבורה.
- כי פריס סודרא על רישיה (פורש טלית על ראשו = חובש כובעו), לימא: ברוך עוטר ישראל בתפארה
- ...כי משי אפיה (שוטף פניו), לימא: ברוך המעביר חבלי שינה מעיני ותנומה מעפעפי, ויהי רצון מלפניך ה' אלהי שתרגילני בתורתך ודבקני במצותיך, ואל תביאני לא לידי חטא ולא לידי עון ולא לידי נסיון ולא לידי בזיון, וכוף את יצרי להשתעבד לך, ורחקני מאדם רע ומחבר רע, ודבקני ביצר טוב ובחבר טוב בעולמך, ותנני היום ובכל יום לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואי, ותגמלני חסדים טובים, ברוך אתה ה' גומל חסדים טובים לעמו ישראל.
בנוסף לאלו הברכות נהגו לברך "הנותן ליעף כח"; ואף שמרן זצ"ל פסק שאין לברך ברכה זו - מכל מקום כתבו האחרונים שמרן חזר בו בסוף ימיו, ועוד, כתב הרב חיד"א זצ"ל, שאילו היה שומע מרן שלדעת האר"י זצ"ל יש לברך ברכה זו - היה חוזר בו.
וכן פסק הרמב"ם [2], וקבל על המנהג לאומרן יחד בבית הכנסת, וכן אומר הרמב"ם שאם לא עשה מעשה אחת מהן לא נתחייב בה, כגון מי שישן בבגדיו אינו מברך "מלביש ערומים" וכן הלאה.
אך המנהג לסדור אותם בבית הכנסת, מפני עמי הארץ שאינם בקיאין בהם [3].
אמירתן בט' באב ומי שלא ישן כל הלילה
במקרה ואדם לא התחייב באיזה ברכה, כגון שלא שמע קול התרנגול, הרמב"ם והשו"ע פסקו שלא יברכנה (אלא יאמרנה בלא שם ומלכות), והרמ"א פסק שיברכנה. ואף הספרדים מברכים הברכות, כדעת רבינו האר"י זצ"ל, שעל מנהגו של עולם נתקנו.
בתשעה באב שאין נועלים נעלים, יש נוהגים לברך שעשה לי כל צרכי בערב לאחר נעילת הנעליים.
יש ספק לגבי אדם שלא ישן כל הלילה אם יברך "המעביר חבלי שנה על עיני" וטוב שישמענה מאחר.
סדרן
| נוסח אשכנז וספרד | נוסח עדות המזרח | |
|---|---|---|
| 1) | הנותן לשכוי בינה | הנותן לשכוי בינה |
| 2) | שלא עשני גוי/ה | פוקח עוורים |
| 3) | שלא עשני עבד/ שפחה | מתיר אסורים |
| 4) | שלא עשני אישה / שעשני כרצונו | זוקף כפופים |
| 5) | פוקח עוורים | מלביש ערומים |
| 6) | מלביש ערומים | הנותן ליעף כח |
| 7) | מתיר אסורים | רוקע הארץ על המים |
| 8) | זוקף כפופים | המכין מצעדי גבר |
| 9) | רוקע הארץ על המים | שעשה לי כל צרכי |
| 10) | שעשה לי כל צרכי | אוזר ישראל בגבורה |
| 11) | המכין מצעדי גבר | עוטר ישראל בתפארה |
| 12) | אוזר ישראל בגבורה | שלא עשני גוי/ה |
| 13) | עוטר ישראל בתפארה | שלא עשני עבד/ שפחה |
| 14) | הנותן ליעף כח | שלא עשני אישה/ שעשני כרצונו |
| 15) | המעביר שינה | המעביר שינה |
- ↑ ברכות ס:
- ↑ הלכות תפילה פרק ז'
- ↑ שו"ע או"ח סימן מ"ב ס"ק ב'