טומאה בציבור: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(הוספת הערות שוליים) |
מ (הוספת תגיות מקור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
קרבנות (ציבור או יחיד<ref>. כן מבואר בראשונים, שאין הדבר תלוי ב"ציבור" אלא בקביעות זמן. ומה שנקט התלמוד "טומאה הותרה בציבור", או "טומאה דחויה בציבור", אין זה אלא מכיון שרוב הקרבנות שזמנם קבוע הם של ציבור ושאין זמנם קבוע הם של יחיד, לכן נקט התלמוד לשון "ציבור", אף על פי שאין הדבר תלוי אלא בקביעות זמן (תוס' סנהדרין יב, ב ועוד, כפי שביאר דבריהם בספר "תורת חיים" שם, ובספר "גבורת ארי" יומא ז, א).</ref>) שזמנם קבוע, קרבים אפילו בטומאה.כשאין אפשרות להקריב בטהרה קרבנות שקבוע להם זמן, מקריבים אותם אף בטומאה. לכן, למשל, גם כאשר רוב הקהל טמאים טומאת מת, או הכהנים או כלי השרת טמאים טומאת מת - אין דוחים את קרבן הפסח ל"פסח שני", אלא מקריבים אותו בטומאה. | קרבנות (ציבור או יחיד<ref>. כן מבואר בראשונים, שאין הדבר תלוי ב"ציבור" אלא בקביעות זמן. ומה שנקט התלמוד "טומאה הותרה בציבור", או "טומאה דחויה בציבור", אין זה אלא מכיון שרוב הקרבנות שזמנם קבוע הם של ציבור ושאין זמנם קבוע הם של יחיד, לכן נקט התלמוד לשון "ציבור", אף על פי שאין הדבר תלוי אלא בקביעות זמן (תוס' <makor>בבלי סנהדרין יב, ב</makor> ועוד, כפי שביאר דבריהם בספר "תורת חיים" שם, ובספר "גבורת ארי" יומא ז, א).</ref>) שזמנם קבוע, קרבים אפילו בטומאה.כשאין אפשרות להקריב בטהרה קרבנות שקבוע להם זמן, מקריבים אותם אף בטומאה. לכן, למשל, גם כאשר רוב הקהל טמאים טומאת מת, או הכהנים או כלי השרת טמאים טומאת מת - אין דוחים את קרבן הפסח ל"פסח שני", אלא מקריבים אותו בטומאה. | ||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
גרסה אחרונה מ־14:00, 23 במרץ 2009
|
|
קרבנות (ציבור או יחיד[1]) שזמנם קבוע, קרבים אפילו בטומאה.כשאין אפשרות להקריב בטהרה קרבנות שקבוע להם זמן, מקריבים אותם אף בטומאה. לכן, למשל, גם כאשר רוב הקהל טמאים טומאת מת, או הכהנים או כלי השרת טמאים טומאת מת - אין דוחים את קרבן הפסח ל"פסח שני", אלא מקריבים אותו בטומאה.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ . כן מבואר בראשונים, שאין הדבר תלוי ב"ציבור" אלא בקביעות זמן. ומה שנקט התלמוד "טומאה הותרה בציבור", או "טומאה דחויה בציבור", אין זה אלא מכיון שרוב הקרבנות שזמנם קבוע הם של ציבור ושאין זמנם קבוע הם של יחיד, לכן נקט התלמוד לשון "ציבור", אף על פי שאין הדבר תלוי אלא בקביעות זמן (תוס' בבלי סנהדרין יב, ב ועוד, כפי שביאר דבריהם בספר "תורת חיים" שם, ובספר "גבורת ארי" יומא ז, א).