רוצח: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==הגדרה== | ==הגדרה== | ||
'''איסור להרוג את הנפש''' (הסוגיות ב{{מקור|בבלי:סנהדרין עז ב$סנהדרין עז:}} והלאה, בסוגיא זו האריך מנחת חינוך לד) | '''איסור להרוג את הנפש''' (הסוגיות ב{{מקור|בבלי:סנהדרין עז ב$סנהדרין עז:}} והלאה, בסוגיא זו האריך מנחת חינוך לד)'''.''' | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''מקור''' האיסור מהפסוק "לא תרצח" {{מקור|(שמות כו | '''מקור''' האיסור מהפסוק "לא תרצח" {{מקור|(שמות כו, יג)}}. | ||
'''בטעמו''' דנו האם הוא עבירה שבין אדם לחבירו או בין אדם למקום | '''בטעמו''' דנו האם הוא עבירה שבין אדם לחבירו או בין אדם למקום (מנחת חינוך לד-א [יד] ד"ה ולענין תשובה: בין אדם לחבירו. שיעורי ר' שמואל מכות עמוד כב חקר האם חיוב מיתתו הוא לשמיים (כמחלל שבת) או לנרצח (בין אדם לחבירו). והגר"ש שקאפ ({{מקור|בבלי:כתובות ג $כתובות ג}} ד"ה ועל כן) כתב שהיא עבירה כשאר עבירות ולא משום שהתורה חסה על איבוד הנפש)<ref>אפשר שתלוי בשאלה האם החיים שייכים לאדם, דנו בזה בערך [[בעלות#הנכס]] ד"ה החיים.</ref>. | ||
ונביא לכך שתי נפק"מ: | ונביא לכך שתי נפק"מ: | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
@ האם הרוצח צריך להעמיד עשרה אנשים על קברו של הנרצח לבקש ממנו מחילה {{מקור|(מנחת חינוך לד-א [יד] ד"ה ולענין תשובה)}}. | @ האם הרוצח צריך להעמיד עשרה אנשים על קברו של הנרצח לבקש ממנו מחילה {{מקור|(מנחת חינוך לד-א [יד] ד"ה ולענין תשובה)}}. | ||
'''במהותו''' הגר"א וסרמן כתב שהאיסור בתוצאה, דהיינו לגרום שחבירו ימות, ולא בפעולת הרציחה {{מקור|(קובץ שיעורים ח"ב כג-ז)}}, אך הרוגאצ'ובר חקר בזה {{מקור| | '''במהותו''' הגר"א וסרמן כתב שהאיסור בתוצאה, דהיינו לגרום שחבירו ימות, ולא בפעולת הרציחה {{מקור|(קובץ שיעורים ח"ב כג-ז)}}, אך הרוגאצ'ובר חקר בזה {{מקור|מפענח צפונות יב-ה)}}. | ||
'''בשאלה האם החיים שייכים לאדם''' ע"ע בעלות בסעיף "הנכס" ד"ה החיים. | '''בשאלה האם החיים שייכים לאדם''' ע"ע בעלות בסעיף "הנכס" ד"ה החיים. | ||
גרסה מ־13:02, 24 במרץ 2009
|
|
הגדרה
איסור להרוג את הנפש (הסוגיות בסנהדרין עז: והלאה, בסוגיא זו האריך מנחת חינוך לד).
מקור וטעם
מקור האיסור מהפסוק "לא תרצח" (שמות כו, יג).
בטעמו דנו האם הוא עבירה שבין אדם לחבירו או בין אדם למקום (מנחת חינוך לד-א [יד] ד"ה ולענין תשובה: בין אדם לחבירו. שיעורי ר' שמואל מכות עמוד כב חקר האם חיוב מיתתו הוא לשמיים (כמחלל שבת) או לנרצח (בין אדם לחבירו). והגר"ש שקאפ (כתובות ג ד"ה ועל כן) כתב שהיא עבירה כשאר עבירות ולא משום שהתורה חסה על איבוד הנפש)[1].
ונביא לכך שתי נפק"מ:
- אם עשאו טריפה, מחל לו ומת - אם הוא בין אדם לחבירו יהיה פטור מעונש (שיעורי ר' שמואל מכות עמוד כב).
- האם הרוצח צריך להעמיד עשרה אנשים על קברו של הנרצח לבקש ממנו מחילה (מנחת חינוך לד-א [יד] ד"ה ולענין תשובה).
במהותו הגר"א וסרמן כתב שהאיסור בתוצאה, דהיינו לגרום שחבירו ימות, ולא בפעולת הרציחה (קובץ שיעורים ח"ב כג-ז), אך הרוגאצ'ובר חקר בזה מפענח צפונות יב-ה).
בשאלה האם החיים שייכים לאדם ע"ע בעלות בסעיף "הנכס" ד"ה החיים.
פרטי הדין
ההורג בגרמא פטור (רמב"ם רוצח ג-י).
רוצח בשב ואל תעשה אינו מחויב למסור את נפשו (לדעת התוס' (סנהדרין עד: ד"ה והא)) - וחקר ר' שמואל האם היתרו מדין פיקוח נפש, או משום מאי חזית דדמא דידיה סומק טפי דילמא דמא דידך סומק טפי (להיפך מהמאי חזית הרגיל, אך דין פיקוח נפש אין בשלוש העבירות) (חידושי ר' שמואל יבמות וכתובות עמוד כ).
כמה בני אדם שהרגו יחד, כגון הכוהו עשרה בני אדם בעשר מקלות בבת אחת והרגוהו - פטורים (בבלי:בבא קמא י:). ואם הרגוהו במעשה אחד, כגון שדקרוהו שניים בבת אחת, או ששניים הטילו אחד לאש (ולא כמו הכוהו בעשרה מקלות, שכל אחד עושה מעשה נפרד) - הרשב"א (בבא קמא נג: ד"ה שור ואדם) כתב שחייבים, כי הם נחשבים כאחד, ויש כאן "כי יכה כל נפש". אך מתוס' שם משמע שחולקים עליו (ד"ה לעניין, שלא תירצו כמותו).
אישו משום חיציו לדעה שאם הזיק כך חייב (המחלוקת בבבא קמא כב.) - לתוס' חייב גם אם רצח כך (בבא קמא נו. ד"ה אילימא), והר"ן סובר שפטור, שאי אפשר ללומדו מממון, דמה לממון שכן עשה בו שוגג כמזיד ואונס כרצון (דן בדבריו שו"ת אבני נזר או"ח שפט. וכן דן במחלוקת זו המנחת חינוך נו-א [י]).
הורג מי שיכול להצילו באחד מאבריו - חקר הברכת מרדכי האם איסורו מדין לא תרצח או שהוא איסור נפרד (ברכת מרדכי עניינים א-ט).
אנשים
גוי שרצח חמור יותר מישראל שרצח, ולכן הוא נהרג גם אם רצח טריפה או גוסס בידי אדם, וגם אם הרג בגרמא (מנחת חינוך לד-א [ח] ד"ה עוד כתב הר"מ).
ראה גם
הערות שוליים
- ↑ אפשר שתלוי בשאלה האם החיים שייכים לאדם, דנו בזה בערך בעלות#הנכס ד"ה החיים.